גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הדרך היחידה לשיקום אמון הציבור בתקשורת

במדינת ישראל אין שוק חופשי ותחרות בריאה בין אמצעי התקשורת. הדבר גורם בצורה ישירה לירידה המתמשכת באמון הציבור בתקשורת

עיתונים / צילום: שאטרסטוק
עיתונים / צילום: שאטרסטוק

שלושה סקרים שונים מצביעים על אותה מגמה ואותה "אנומליה" ברמת האמון בתקשורת: סקר של מכון מדגם עבור הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ממאי 2018, סקר מכון מדגם עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה מיולי 2019 וסקר של מכון שילוב עבור "גלובס" מפברואר 2020. בכולם רמת האמון בתקשורת יחסית נמוכה ונעה בין 33% בסקר הרשות השנייה ל-57% בסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בפילוח לפי כלי תקשורת עולה התמונה לפיה התקשורת הממסדית (עיתונות, רדיו וטלוויזיה) נהנית מרמת האמון הגבוהה ביותר, בעוד הרשתות החברתיות נהנות מרמת האמון הנמוכה ביותר. אולם הציבור מתעדכן בחדשות הרבה יותר באמצעות הרשתות החברתיות והאינטרנט. בכך למעשה נוצרת אנומליה, או במילותיה של ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "מעולם בהיסטוריה של אמצעי התקשורת לא היה מצב שבו 40% מהציבור מצהירים שהם משתמשים במקור כלשהו כאמצעי עיקרי לצריכת חדשות - הרשתות החברתיות - אבל שיעורי האמון בו נמוכים כל כך (23%)".

את האנומליה הזו רצוי לקחת בעירבון מוגבל משלושה טעמים מרכזיים. ראשית, כאשר הציבור נוטה להתעדכן ברשתות ובאינטרנט יותר מאשר בתקשורת הממסדית, ולרוב יותר מפעם אחת ביום, הוא צפוי להיחשף ליותר פייק ניוז ברשתות ובאינטרנט. כלומר, אפשרי שהחשיפה לפייק ניוז ברשתות גבוהה יותר, כיוון שהחשיפה לרשתות גבוהה יותר.

שנית, קלות הדיווח ברשתות ובאינטרנט בבחינת "כל אחד יכול" גורמת לאנשים לפקפק יותר בדיווחים ברשת מאשר להטיל ספק בדיווחים בתקשורת הממסדית. בנוסף, העובדה שהתקשורת הממסדית נתונה לרגולציה גורמת לאמון רב יותר מצד הצרכנים.

שני הטעמים האחרונים אינם טוענים בהכרח שהתקשורת הממסדית יותר אמינה, אלא שיותר קל לה להיתפס כאמינה בציבור.

אחר העירבון המוגבל, אנסה לתת עוד זווית על "האנומליה" לפיה הציבור מתעדכן יותר באמצעות הרשתות החברתיות והאינטרנט ופחות בתקשורת הממסדית. ההסבר הראשון לאנומליה הזו הוא שהציבור לא בהכרח בוחר את ערוצי ההתעדכנות שלו בתקשורת מטעמי אמינות הדיווח, אלא יותר מטעמי נוחות ההתעדכנות. בתחום הזה הכף נוטה באופן ברור לטובת הרשתות החברתיות ואתרי החדשות השונים.

ומה בנוגע לאמינות הדיווח, מסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה נראה שהציבור חושב שהוא יודע להבחין לבד האם מדובר בדיווחי אמת או לא לפי הסימוכין והמקורות לידיעה (48%), לפי מידת חשיפה לידע קודם (39%), לפי מספר המומחים שהתייחסו לידיעה ברצינות (28%), לפי מוניטין כלי התקשורת (27%), לפי מוניטין הכתב (19%), ורק 4% לפי מספר השיתופים והלייקים ברשתות החברתיות.

אולם בכך לא די כדי להסביר את העדפת הרשתות. לחלק ניכר מהצופים, הזדהות עם התוכן המוגש, מסגור הסיקור, הבעות הדעה במהלך הסיקור ועוד היבטים שאינם בהכרח בגדר דיווחי אמת מהווים משקל משמעותי בבחירת מקור ההתעדכנות החדשותי שלהם.

על-פי סקר הרשות השנייה, הנתון השני המשפיע על רמת האמון בכלי התקשורת הוא מגוון הדעות. 32% מהנשאלים מגדירים את רמת אמינות הדיווחים כגורם לאי-אמון בתקשורת, לעומת 24% התולים זאת בהטיה פוליטית, ו-14% בחד-צדדיות/חוסר בגיוון דעות. על-פי אותו סקר, רוב הציבור סבור כי יש הטיה תקשורתית: לשני הצדדים (37%), ימינה (7%) ושמאלה (33%). כמו כן, כ-70% סבורים כי אמצעי התקשורת מציגים את העובדות שמתאימות לקו שלהם. כלומר, לא מדובר ב"פייק ניוז" במובן הקשיח של המילה, אבל בהחלט בסיקור מוטה ובהטיה פוליטית בכלי התקשורת, כזו גורמת לחלק מהציבור להעדיף מקור אחר להתעדכן באמצעותו.

לצערי הרב, לא מצאתי סקר הבודק את שאלת הגיוון במדיות השונות, אולם השאלה המרכזית היא לאילו גופים קיים התמריץ וקיימת היכולת להיענות לדרישות הגיוון שמשתקפת בציבוריות הישראלית. התשובה לכך היא שהרשתות החברתיות והאינטרנט חשופים לכך יותר מכל. במדיות אלה, בניגוד לאחרות, אין רגולציה המונעת תחרות מצד אחד ומונעת גמישות בשיקוף דעת הקהל מאידך.

צריך סביבה תחרותית

הרציונל די פשוט: השוק החופשי מתווך את העדפותיו לגופי השידור. כשם שהשוק מתווך את העדפות הציבור ללחם: קמח מלא, קוסמין, שיפון או לחם רגיל לבעל המכולת השכונתית - כך הרייטינג, כלי המדידה לפרסום, משקף לגופי השידור את העדפות הצופים לגיוון. אלא שתחנות הרדיו הארציות אינן מאוד תלויות רייטינג, עיקר הכנסותיהן הן ממימון ממשלתי, ומעבר לכך הן חסינות דה-פקטו מתחרות על-ידי תחנות רדיו פרטיות.

ערוצי הטלוויזיה אומנם פרטיים, אך פועלים בתנאי רגולציה הרואה בהם למעשה מיקור חוץ של הממשלה יותר מאשר גופים פרטיים. בין היתר, הדבר בא לידי ביטוי בכך שערוצי הטלוויזיה מחויבים להקים חברת חדשות עצמאית מנותקת ככל האפשר מבעלי המניות. דירקטוריון החברה מונה חמישה חברים לפחות, כאשר 40% מהם ובכללם יו"ר הדירקטוריון ממונים על-ידי מועצת הרשות השנייה. כך יו"ר דירקטוריון חברת חדשות של ערוץ מסחרי הוא מינוי ממשלתי אשר תכליתו הנה למנוע ממנו להיות קשוב לרייטינג ולהלך הרוח הציבורי לדיווחי הערוץ.

הרגולציה על ערוצי הטלוויזיה ענפה, בעוד שלל תחומים מונעים כניסת שחקנים חדשים לתחום, ובכך למעשה השחקנים הקיימים פועלים בסביבה רגולטורית המונעת מהם לקבל פידבק משמעותי מהשטח ומונעת מהם להתאים את עצמם להלך הרוח הציבורי. לא פלא, אם כך, שהציבור הרחב תופס את התקשורת כמוטה פוליטית וממילא נפגע אמונו בה.

במרחבי הרשת, לעומת זאת, אין מניעה לגופי התקשורת להתאים את הגוון הפוליטי לאוכלוסיית היעד. יחד עם היעדר חסמי כניסה לתחום נוצרים אתרי אינטרנט ועמודים ברשתות החברתיות בעלי אג'נדה מובהקת הפונים לאוכלוסייה מסוימת. כך נוצרים אתרי מיינסטרים המעוניינים להגיע לקהל רחב וכדומה. טוב תעשה הממשלה אם תפעל להעלאת אמון הציבור התקשורת, כל שעליה לעשות הוא להעביר את השוק לסביבה תחרותית ולאפשר לגופי השידור לפעול על-פי מנגנוני השוק. את השאר הם יעשו לבד. 

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת"

עוד כתבות

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי