גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הדרך היחידה לשיקום אמון הציבור בתקשורת

במדינת ישראל אין שוק חופשי ותחרות בריאה בין אמצעי התקשורת. הדבר גורם בצורה ישירה לירידה המתמשכת באמון הציבור בתקשורת

עיתונים / צילום: שאטרסטוק
עיתונים / צילום: שאטרסטוק

שלושה סקרים שונים מצביעים על אותה מגמה ואותה "אנומליה" ברמת האמון בתקשורת: סקר של מכון מדגם עבור הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ממאי 2018, סקר מכון מדגם עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה מיולי 2019 וסקר של מכון שילוב עבור "גלובס" מפברואר 2020. בכולם רמת האמון בתקשורת יחסית נמוכה ונעה בין 33% בסקר הרשות השנייה ל-57% בסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בפילוח לפי כלי תקשורת עולה התמונה לפיה התקשורת הממסדית (עיתונות, רדיו וטלוויזיה) נהנית מרמת האמון הגבוהה ביותר, בעוד הרשתות החברתיות נהנות מרמת האמון הנמוכה ביותר. אולם הציבור מתעדכן בחדשות הרבה יותר באמצעות הרשתות החברתיות והאינטרנט. בכך למעשה נוצרת אנומליה, או במילותיה של ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "מעולם בהיסטוריה של אמצעי התקשורת לא היה מצב שבו 40% מהציבור מצהירים שהם משתמשים במקור כלשהו כאמצעי עיקרי לצריכת חדשות - הרשתות החברתיות - אבל שיעורי האמון בו נמוכים כל כך (23%)".

את האנומליה הזו רצוי לקחת בעירבון מוגבל משלושה טעמים מרכזיים. ראשית, כאשר הציבור נוטה להתעדכן ברשתות ובאינטרנט יותר מאשר בתקשורת הממסדית, ולרוב יותר מפעם אחת ביום, הוא צפוי להיחשף ליותר פייק ניוז ברשתות ובאינטרנט. כלומר, אפשרי שהחשיפה לפייק ניוז ברשתות גבוהה יותר, כיוון שהחשיפה לרשתות גבוהה יותר.

שנית, קלות הדיווח ברשתות ובאינטרנט בבחינת "כל אחד יכול" גורמת לאנשים לפקפק יותר בדיווחים ברשת מאשר להטיל ספק בדיווחים בתקשורת הממסדית. בנוסף, העובדה שהתקשורת הממסדית נתונה לרגולציה גורמת לאמון רב יותר מצד הצרכנים.

שני הטעמים האחרונים אינם טוענים בהכרח שהתקשורת הממסדית יותר אמינה, אלא שיותר קל לה להיתפס כאמינה בציבור.

אחר העירבון המוגבל, אנסה לתת עוד זווית על "האנומליה" לפיה הציבור מתעדכן יותר באמצעות הרשתות החברתיות והאינטרנט ופחות בתקשורת הממסדית. ההסבר הראשון לאנומליה הזו הוא שהציבור לא בהכרח בוחר את ערוצי ההתעדכנות שלו בתקשורת מטעמי אמינות הדיווח, אלא יותר מטעמי נוחות ההתעדכנות. בתחום הזה הכף נוטה באופן ברור לטובת הרשתות החברתיות ואתרי החדשות השונים.

ומה בנוגע לאמינות הדיווח, מסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה נראה שהציבור חושב שהוא יודע להבחין לבד האם מדובר בדיווחי אמת או לא לפי הסימוכין והמקורות לידיעה (48%), לפי מידת חשיפה לידע קודם (39%), לפי מספר המומחים שהתייחסו לידיעה ברצינות (28%), לפי מוניטין כלי התקשורת (27%), לפי מוניטין הכתב (19%), ורק 4% לפי מספר השיתופים והלייקים ברשתות החברתיות.

אולם בכך לא די כדי להסביר את העדפת הרשתות. לחלק ניכר מהצופים, הזדהות עם התוכן המוגש, מסגור הסיקור, הבעות הדעה במהלך הסיקור ועוד היבטים שאינם בהכרח בגדר דיווחי אמת מהווים משקל משמעותי בבחירת מקור ההתעדכנות החדשותי שלהם.

על-פי סקר הרשות השנייה, הנתון השני המשפיע על רמת האמון בכלי התקשורת הוא מגוון הדעות. 32% מהנשאלים מגדירים את רמת אמינות הדיווחים כגורם לאי-אמון בתקשורת, לעומת 24% התולים זאת בהטיה פוליטית, ו-14% בחד-צדדיות/חוסר בגיוון דעות. על-פי אותו סקר, רוב הציבור סבור כי יש הטיה תקשורתית: לשני הצדדים (37%), ימינה (7%) ושמאלה (33%). כמו כן, כ-70% סבורים כי אמצעי התקשורת מציגים את העובדות שמתאימות לקו שלהם. כלומר, לא מדובר ב"פייק ניוז" במובן הקשיח של המילה, אבל בהחלט בסיקור מוטה ובהטיה פוליטית בכלי התקשורת, כזו גורמת לחלק מהציבור להעדיף מקור אחר להתעדכן באמצעותו.

לצערי הרב, לא מצאתי סקר הבודק את שאלת הגיוון במדיות השונות, אולם השאלה המרכזית היא לאילו גופים קיים התמריץ וקיימת היכולת להיענות לדרישות הגיוון שמשתקפת בציבוריות הישראלית. התשובה לכך היא שהרשתות החברתיות והאינטרנט חשופים לכך יותר מכל. במדיות אלה, בניגוד לאחרות, אין רגולציה המונעת תחרות מצד אחד ומונעת גמישות בשיקוף דעת הקהל מאידך.

צריך סביבה תחרותית

הרציונל די פשוט: השוק החופשי מתווך את העדפותיו לגופי השידור. כשם שהשוק מתווך את העדפות הציבור ללחם: קמח מלא, קוסמין, שיפון או לחם רגיל לבעל המכולת השכונתית - כך הרייטינג, כלי המדידה לפרסום, משקף לגופי השידור את העדפות הצופים לגיוון. אלא שתחנות הרדיו הארציות אינן מאוד תלויות רייטינג, עיקר הכנסותיהן הן ממימון ממשלתי, ומעבר לכך הן חסינות דה-פקטו מתחרות על-ידי תחנות רדיו פרטיות.

ערוצי הטלוויזיה אומנם פרטיים, אך פועלים בתנאי רגולציה הרואה בהם למעשה מיקור חוץ של הממשלה יותר מאשר גופים פרטיים. בין היתר, הדבר בא לידי ביטוי בכך שערוצי הטלוויזיה מחויבים להקים חברת חדשות עצמאית מנותקת ככל האפשר מבעלי המניות. דירקטוריון החברה מונה חמישה חברים לפחות, כאשר 40% מהם ובכללם יו"ר הדירקטוריון ממונים על-ידי מועצת הרשות השנייה. כך יו"ר דירקטוריון חברת חדשות של ערוץ מסחרי הוא מינוי ממשלתי אשר תכליתו הנה למנוע ממנו להיות קשוב לרייטינג ולהלך הרוח הציבורי לדיווחי הערוץ.

הרגולציה על ערוצי הטלוויזיה ענפה, בעוד שלל תחומים מונעים כניסת שחקנים חדשים לתחום, ובכך למעשה השחקנים הקיימים פועלים בסביבה רגולטורית המונעת מהם לקבל פידבק משמעותי מהשטח ומונעת מהם להתאים את עצמם להלך הרוח הציבורי. לא פלא, אם כך, שהציבור הרחב תופס את התקשורת כמוטה פוליטית וממילא נפגע אמונו בה.

במרחבי הרשת, לעומת זאת, אין מניעה לגופי התקשורת להתאים את הגוון הפוליטי לאוכלוסיית היעד. יחד עם היעדר חסמי כניסה לתחום נוצרים אתרי אינטרנט ועמודים ברשתות החברתיות בעלי אג'נדה מובהקת הפונים לאוכלוסייה מסוימת. כך נוצרים אתרי מיינסטרים המעוניינים להגיע לקהל רחב וכדומה. טוב תעשה הממשלה אם תפעל להעלאת אמון הציבור התקשורת, כל שעליה לעשות הוא להעביר את השוק לסביבה תחרותית ולאפשר לגופי השידור לפעול על-פי מנגנוני השוק. את השאר הם יעשו לבד. 

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת"

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"