מישל סיבוני, מנכ"ל קבוצת הראל, אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש / צילום: איל יצהר, ישראל הדרי
רגע לפני תום הרבעון הראשון של 2020 ועמוק לתוך משבר הקורונה, נראה כי כבר מורגשות תזוזות בטעמי הציבור בכל הנוגע לחסכונות שלו. זאת, עוד לפני התוכנית שבנה האוצר וששולחת אוכלוסיות מסוימות להקריב חלק מעתידן ולפדות חלק מהחיסכון הפנסיוני שלהן לטובת הצרכים המידיים.
בחינת דוחות חברות הביטוח ובתי ההשקעות מלמדת כי בעוד שבבנקים נערכים למתן הלוואות חדשות בהיקף גבוה ולגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי, הרי שבגופים המוסדיים כבר נרשמה ירידה חדה בהיקפי הנכסים המנוהלים. ירידה זו כבר כוללת פדיונות גבוהים בהרבה מהרגיל בחלק מאפיקי החיסכון, ובראשם בקרנות ההשתלמות.
ברבעון הראשון של 2020 נרשמו פדיונות אדירים של עשרות מיליארדי שקלים בשוק קרנות הנאמנות שהצטמק ביותר מ-82 מיליארד שקל. בבית ההשקעות מיטב דש העריכו כי "חודש מרץ 2020 היה הגרוע ביותר שידעה תעשיית קרנות הנאמנות מאז ומעולם", כאשר "יציאת הכספים מהתעשייה לא פסחה על אף אחד מחלקיה והסתכמה בכ-42 מיליארד שקל". עוד אמרו במיטב דש כי רוב הפדיונות היו בקרנות המסורתיות, שמהן הוצאו כ-29 מיליארד שקל, כשגם הקרנות הפסיביות והקרנות הכספיות פדו מיליארדי שקלים.
גם בפעילויות ניהול תיקי ההשקעה נרשמה ירידה חדה בנכסים על פי דוחות בתי ההשקעות וקבוצות הביטוח, בצל תשואות חלשות ומשיכות כספים. למעשה, קרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים הם אפיקי חיסכון לטווח קצר, שמאופיינים בכך שהכסף שמושקע בהם נזיל בהגדרה וגם תזזיתי מאוד, גם בימים שגרתיים.
ההבדל בין קרן הפנסיה להשתלמות
למולם יש את אפיקי החיסכון לטווח ארוך. באפיקים אלו מנוהלים סכומי עתק גדולים שאמורים להבטיח את החוסן הסוציאלי של הציבור בישראל, בקרב החוסכים באפיקי הפנסיה הצוברת, בשנות הגמלאות שלהם, עוד עשורים רבים קדימה.
החיסכון לטווח ארוך החדש מורכב מכמה אפיקים ששונים מאוד מבחינת המאפיינים שלהם: שוק הפנסיה החדשה, ביטוחי המנהלים ועמם קופות הגמל לתגמולים, שהינם חיסכון פנסיוני "אמיתי" שנהנה ממגוון ייחודי ומשמעותי של הטבות מס ייעודיות, ולצדם קרנות ההשתלמות שהן אפיק חיסכון לטווח בינוני שנהנה מהטבות מס, ושחלק ניכר ממנו כבר הפך לנזיל, וניתן למשוך אותו בלי לשלם קנסות מיסוי.
לצד אלה, ישנן פוליסות חיסכון טהורות שמנוהלות על ידי חברות הביטוח ומסלולי גמל להשקעה שמנוהלים על ידי בתי ההשקעות, שהינם אפיקי חיסכון ללא הטבות מס ממשיות, אלא עם הטבה של דחיית תשלום המס למועד הפדיון, ושהינן חלופה לשוקי קרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים.
דוחות חברות הביטוח ובתי ההשקעות מלמדים שכבר לקראת סוף הרבעון הראשון של 2020 מורגשים שינויים בהתנהגות הציבור באפיקי החיסכון לטווח ארוך. כך, בדוחות קבוצת הראל צוין כי בשל משבר הקורונה "קיימת עלייה בבקשות לפדיון כספים פנסיוניים מקרנות הפנסיה ומקופות הגמל, וכן בקשות להעברות בין מסלולי ההשקעה השונים, אולם ניתן לומר כי באופן כללי ציבור החוסכים מגלה איפוק, והיקף הבקשות כאמור אינו משמעותי. בתחום קרנות ההשתלמות, המאופיין בטווח יעד קצר משמעותית לחיסכון, ניכרת עלייה של פדיון החסכונות הנזילים". בבית ההשקעות מיטב דש, למשל, גילו עוד כי הם "עדים לפדיונות גדולים במגזר קרנות הנאמנות ולהסטת כספים למסלולים סולידיים בתחום קופות הגמל וקרנות ההשתלמות".
נראה שהמגמות שעליהן מדברים שני הגופים קשורות ישירות לירידות החדות בהיקפי חסכונות הציבור, שהובילו רבים לנקוט בצעדים יזומים.
הציבור עבר למסלולים סולידיים, עתה יש שינוי
עד כמה התשואות במרץ היו חריגות לרעה? בבית ההשקעות מיטב דש ציינו כי למרות התאוששות שנרשמה בימים האחרונים של החודש החולף, הרי שבסיכומו "קופות הגמל הכלליות השיגו תשואה שלילית ממוצעת של כ-9.3%", כאשר "קופות הגמל המנייתיות השיגו תשואה שלילית של כ-17.9% בממוצע". לפיכך, מעריכים במיטב דש, כי "ברבעון הראשון של השנה הקופות הכלליות השיגו תשואה שלילית של כ-11.4%". תשואות אלה מאפיינות גם את שוק קרנות ההשתלמות.
משיחות שקיימנו עם גורמים בשוק עולה כי בהשתלמות בחודש מרץ יש גידול של פי 2 ואפילו יותר במשיכות במונחי כסף שנפדה. לא מדובר בהעברת כספים למתחרה אלא בפידיון ממשי לחשבון הבנק של הלקוח. עם זאת, בשוק מבהירים כי מה שמורגש במרץ הוא רק בכספים נזילים שמשיכתם אפשרית בכל רגע ללא קנסות מס, כאשר לפי שעה שבירת חיסכון עם קנס מיסוי קיימת רק בשוליים ובמידה זניחה.
"הגידול במשיכת הכספים הנזילים בקרנות ההשתלמות הוא לגמרי תולדה של משבר הקורונה וההשפעה שלו על השווקים", אומר גורם בכיר בשוק החיסכון לטווח ארוך, ומוסיף כי "ברור שהרוב זה בגלל פניקה מהירידות בשווקים". על פי הערכות, המשיכות בקרנות ההשתלמות לא מתקרבים לפדיונות בשוק קרנות הנאמנות, וברמת השוק כולו הן נאמדות בכ-2-2.5 מיליארד שקל. זאת, לעומת סכום שמתקרב למיליארד שקל בחודש רגיל. בדצמבר האחרון שהוא חריג מעצם היותו האחרון בשנה נמשכו מהשוק כולו כ-1.8 מיליארד שקל.
עוד מעריכים בשוק החיסכון לטווח ארוך כי בפוליסות חיסכון טהורות, שבהן אין קנס מס אלא רק תשלום מס שנדחה כל עוד לא פודים, יש גידול של פי 3-4 מהרגיל, "גם בגלל הירידות בשווקים". אבל, כאמור, זהו מוצר שדומה הרבה יותר לקרן נאמנות, שבהן היו פדיונות בהיקפים חריגים של פי 6 או פי 8 מאשר בחודשים חריגים שליליים של פדיונות בעבר.
מנגד, בפנסיה, בגמל ובביטוחי המנהלים אין משיכות ניכרות. מה שכן, שינויי מסלול קיבלו תאוצה הרבה יותר גבוהה. "באפיקי החיסכון הפנסיוני יש פי חמש יותר שינויים מאשר בחודש רגיל, כאשר בפנסיה ובביטוח יש פחות מעברי מסלול", אומר גורם בכיר בשוק.
ככל הידוע, רוב המעברים הם מעברים למסלולים סולידיים - מסלולים שקליים, נטולי מניות או אגחיים. עם זאת, בימים האחרונים מתחילה להיווצר מגמה, עדיין לא גורפת, של מעבר ממסלולים סולידיים למסלולים מוטי מניות וסיכון. "זה כן מורגש יותר בשבוע האחרון, עם מעבר של עמיתים שרוצים יותר מניות", אומר אותו גורם בכיר. עם זאת, נראה שגם הפעם רוב הציבור עדיין אדיש ולא עובר מסלולים.
הסיכון במשיכת הכסף: איבוד הזכאות להטבות מס
מבחינה צרכנית נטו קרנות ההשתלמות ופוליסות פרט הם מסלולי חיסכון חשובים שיכולים ואף נועדו לסייע לחוסך בימי סגריר, דוגמת משבר הקורונה והאבטלה הגואה בקצב אדיר. זאת לעומת החיסכון הפנסיוני הטהור - ובראשו קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, שאמורים להבטיח לציבור זקנה מוכבדת, וזאת בהיעדר רשת ביטחון מספקת של המדינה (קצבת הזקנה של ביטוח לאומי ניתנת לכולם, אך מדובר בסכום נמוך).
עם זאת, קרנות ההשתלמות זוכות להטבות מס שאובדות עם משיכת הקרן - או הולכות לאיבוד גם בדיעבד במשיכה מוקדמת (שרצוי להימנע ממנה ככל הניתן). נציין כי ישנן גם קופות גמל ישנות ונזילות שניתן למשוך ללא תשלום קנס מיסוי, דבר שעשוי לסייע לחוסכים שנקלעו לבעיות תזרימיות, מבלי לאבד 35% מהחיסכון.
בהכללה ניתן לומר שפוליסות החיסכון לפרט, הגמל להשקעה, קרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים עשויים להיות החיסכון הנגיש שמסייע לצלוח ימים מאתגרים מבחינה תזרימית, כדין משכורת או הכנסה אחרת. לעומת אפיקים אלה יש את אפיקי החיסכון לטווח ארוך, שזוכים להטבות מס שאובדות ברגע של משיכה, שחבל לוותר עליהן, מה גם שכל שקל שנמצא באפיקים אלה צובר תשואה - ריבית דריבית - לאורך שנים.
בחודשים האחרונים התשואה הזו הפכה לשלילית וחתכה תשואות שנצברו במשך שנים. אבל ההיסטוריה מלמדת שלאחר משברים מגיעות תקופות של התאוששות מהירה לא פחות. זה חשוב גם לאלה שלא משכו את החיסכון שלהם אלא "רק" עברו מסלול ממסלולי מניות למסלולים סולידיים בשל הפחד מתשואות שליליות נוספות. אלה צריכים להיות עם האצבע על הדופק ולדעת שהתיקון עשוי להגיע במהירות וללא הודעה מוקדמת, ושאם הוא יגיע כשהם באפיקים סולידיים מדי אזי הם עלולים לקבע את ההפסדים שנרשמו בחסכונות שלהם.
בכל אופן, בנוגע לחסכונות חשוב לעצור לרגע ולחשוב לפני ביצוע מהלך, כולל להתייעץ עם סוכן ביטוח או יועץ השקעות או יועץ פנסיוני (ואפשר עם כולם) - כי אי אפשר להשיב לאחור משיכה וסגירה של חיסכון וגם אי אפשר לשחזר תשואות חיוביות לאחר שכבר קרו.
לסיום נצטט את קבוצת הביטוח הפניקס מאירה נקודה אחרת שלפיה מבטחות המשנה הבינלאומיות עלולות "לספוג הפסדים כבדים כתוצאה מהאירוע בעולם ולכן ישנו סיכון ליציבותן הפיננסית", כשבמקביל "עלולה להיות התייקרות של תעריפי ביטוח משנה" - דבר אשר אם יקרה עלול בסבירות גבוהה להתבטא בהעלאות מחירי הביטוח גם בישראל בשנה הבאה.