על הדיירים לעשות עבודת מחקר לפני חתימת חוזה תמ"א 38 / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עסקים רבים מתמודדים בתקופה הנוכחית עם מציאות כלכלית שבה הם ממשיכים לשאת בהוצאות רבות, בעוד הכנסותיהם הצטמצמו, לעתים כמעט לאפס. הם נדרשים לעמוד בהתחייבויות חוזיות רבות - שכירות נכסים, הסכמי ליסינג לכלי רכב, התקשרויות עם ספקים ועוד.
עד כה ניתנו כמה החלטות שיפוטיות, אודות האפשרות להכיר בנגיף הקורונה כ"כוח עליון" המשליך על החובה לעמוד בהתחייבויות חוזיות. לאור התמשכות הקיפאון הכלכלי הנוכחי, עד שתוכרע שאלה זו, עשויים עסקים רבים לקרוס, או שקריסתם נמצאת ממש "מעבר לפינה", וההתמודדות עם המצב במישור החוזי תהיה מעט מדי ומאוחר מדי.
אבל ישנה דרך אחרת שמאפשרת את המשך קיום העסק, גם אם במתכונת שונה - וזאת באמצעות הליך הבראה, לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מדובר בהליך שבו התאגיד פונה לבית המשפט ומבקש להיכנס להליך הבראה, במסגרתו ממונה לחברה נאמן שחלק מתפקידיו הוא לגבש תוכנית לשיקום הפעילות העסקית. נאמן זה הוא עו"ד או רו"ח חיצוני, ולאחרונה אף נעשה שימוש תדיר יותר באפשרות מינוי אחד מנושאי המשרה הקיימים בחברה כנאמן, לצד הנאמן החיצוני.
אחת מתכליות החוק היא לעודד שיקום כלכלי של חייבים - תאגידים ואנשים פרטיים. המשמעות היא יצירת "אקלים כלכלי ומשפטי", שיאפשר גיבוש תוכניות הבראה ושיקום כלכלי. לשם כך, יצר החוק "ארגז הכלים" בו יוכל הנאמן לעשות שימוש. אחד מהכלים המשמעותיים ביותר המצויים בו, הוא היכולת להתערב בחוזים קיימים - לבטל חוזים או לכפות המשך קיומם של חוזים שהצד השני מבקש לבטלם.
ניקח לדוגמה חברה העוסקת בממכר קמעונאי בתחום ההלבשה, שנכנסה להליך (כלומר ניתן בעניינה צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי). החברה קשורה בשורה של חוזי שכירות של חנויות בקניונים שונים, והיא עשויה לגבש תוכנית לשיקום כלכלי הכוללת צמצום הפעילות והתמקדות במספר מצומצם של אתרי מכירה רווחיים. לצורך כך, מגיע הנאמן למסקנה, כי על מנת לשקם את התאגיד (או על מנת להגדיל את היקף החוב שיפרע לנושיו במסגרת תוכנית ההבראה), יש צורך לבטל חוזי שכירות של חנויות פחות רווחיות ברשת. הנאמן יכול לעשות זאת, אף מבלי שקמה לחברה עילת ביטול חוזית, בכפוף לאישור בית המשפט. אישור הביטול משמעותו ביטול כל התחייבויות עתידיות של החברה הכלולות בחוזים אלה.
דוגמה הפוכה היא מצב שבו תאגיד בתחום התעשייה נקלע למצוקה, לא שילם דמי שכירות, ובכך הפר את חוזה השכירות של הקרקע עליו ממוקם המפעל, באמצעותו הוא מייצר את מוצריו. בעל הקרקע הודיע על ביטול החוזה, ומבקש לפנות את מכונות קו הייצור. במקרה כזה, במידה ויפנה התאגיד להליך שתואר לעיל, יוכל הנאמן לבקש מבית המשפט "לאמץ" את החוזה, כלומר למעשה לכפות על הצד השני את המשך ההתקשרות למרות ההפרה והודעת הביטול - שוב, על מנת לאפשר לתאגיד להשתקם. דמי השכירות שלא שולמו ייחשבו חלק מכלל מהחובות, שעם פירעונם יתמודד התאגיד במסגרת הליך ההבראה הקולקטיבי.
הכותב הוא שותף באגמון ושות' וראש מח' חדלות פירעון, ובעבר שימש כמנהל המח' המשפטית בכונס הרשמי