גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשיש מגפה לא צריך שריפה: בולסונרו מקרב את האמזונס אל סופו

כריתת יערות מעודדת התפרצות מגפות ומשבר האקלים מחריף את הסיכון להפצת מחלות, אבל את נשיא ברזיל זה לא מעניין ● המצב באמזונס מחמיר, והממשלה הברזילאית דווקא מפחיתה רגולציה ולא מטפלת כראוי בשריפות ● אם המצב יימשך, בתוך כ-20 שנה היער פשוט יגווע וייעלם

כריתת יערות לא חוקית ביערות האמזונס. הרשויות עוצמות עין / צילום: Chico Batata/Greenpeace
כריתת יערות לא חוקית ביערות האמזונס. הרשויות עוצמות עין / צילום: Chico Batata/Greenpeace

בשבוע שעבר גדשו תמונות האמזונס הבוער את העיתונים והרשתות החברתיות, וזעזעו מיליוני אנשים ברחבי העולם, שקראו למנהיגים להציל את הריאות הירוקות הבוערות. כמעט שנה לאחר מכן, המצב ביער הגשם הגדול בעולם מחמיר, כשהעיסוק העולמי בקורונה מאפשר לממשלה הברזילאית להפחית רגולציה, ולחקלאים לכרות שטחים גדולים באמזונס, ולקרב אותו לנקודת האל חזור. מחקרים מראים כי אם המצב יימשך כפי שהוא, בתוך כ-20 שנה לא יוכל עוד היער לספק את כמות המשקעים שלהם הוא זקוק כדי לשגשג, יגווע ויסיים את חייו.

בחודשי הקורונה, ינואר עד אפריל, נרשמה עלייה של 55% בקצב בירוא היערות באמזונס בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זהו הקצב הגבוה ביותר של בירוא היערות מאז 2008, וההערכות הן כי 1,200 קמ"ר נכרתו - פי 20 מגודלה של מנהטן. ממידע שפרסם לאחרונה המכון הברזילאי לחקר החלל ( INPE ) עולה כי עד ה-28 במאי עלה מספר התראות על כריתת יערות ב-34% בהשוואה לאפריל. במבט רחב יותר, מאוגוסט 2019 ועד מאי 2020, ההתראות מצביעות על השיעור הגבוה ביותר בשנים האחרונות של בירוא יערות - 80% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

בנוסף, לפי המכון הברזילאי לחקר החלל, 72% מכריית הזהב שנערכה באמזונס בין ינואר לאפריל התרחשו באזורים מוגנים. בזמן הזה, נתון אחד ממחיש את תנועת הדחפורים בשטח: לפי חברת ניתוח השוק הברזילאית anfavea , מכירות הבולדוזרים בברזיל הכפילו עצמן בינואר-אפריל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

חוק הסיפוח הברזילאי

המשבר הבריאותי האנושי הגדול של הקורונה הפך בברזיל במהרה למשבר סביבתי. ברזיל היא מוקד ההדבקה השני בעולם לאחר ארה"ב; עד כה אותרו במדינה כ-1.5 מיליון חולי קורונה, ויותר מ-60 אלף בני אדם איבדו את חייהם, בהערכת חסר - הממשל לא מדווח על כלל המקרים. בזמן שהציבור נקרע בין הצורך לפרנס את עצמו ולשמור על חייו, לפי בכירים במשרד הגנת הסביבה הברזילאי, פורעי חוק הכורתים יערות באמזונס ומנסים להתחמק מהרשויות בזמן השגרה, פועלים כעת באופן חופשי ובלא מורא, בזמן שיש מי שעוצם עין.

פעילי סביבה ושבטי ילידים החיים בשטח האמזונס חוששים שהממשלה משתמשת במגיפה כמיסוך עשן לפגיעה ביער הגשם. צווים נשיאותיים מונחים על שולחן הקונגרס ומחכים לאישורו, ובהם דרישה לפשט את כריתת היערות, ולצמצם עד כדי ביטול מוחלט את הרגולציה הסביבתית. עוד בפרוץ המשבר תועד השר להגנת הסביבה כשהוא אומר לקבינט הממשלתי: "התקשורת נתנה לנו פסק זמן מסוים ומתמקדת בנושאים אחרים, אנחנו יכולים להעביר רפורמות שיסירו רגולציה, ויפשטו את הדברים".

מאחר שבולסונארו דוגל במדיניות של פרו עסקים, הוא מאפשר בירוא יערות נרחב שיניב רווחים כספיים למגזר העסקי. בתקופה האחרונה ניסתה הממשלה להעביר מעין חוק סיפוח שיאפשר למי שבירא שטח והתיישב בו, להכשיר באופן חוקי ההשתלטות ולהפוך אותו לשלו. נכון לשעה זו, החוק נבלם בשל מחאה ציבורית ולחץ עולמי, אך ישנו חשש כי עוד ישוב לשולחן הדיונים בעתיד, בזמן שחברות ופורעי חוק בשטח כבר החלו במרוץ השתלטות על שטחים, מתוך תקווה שמהלכם הלא חוקי יוכשר על ידי הממשלה עם קידומו.

הנשיא בולסונרו / צילום: Eraldo Peres, Associated Press

בשנה שעברה הובילה הביקורת העולמית את בולסונארו להפעיל את הצבא כדי להילחם בשריפות, גם אם בשלב מאוחר, אך כעת עולה החשש שאזורים שהצבא הברזילאי הצליח להציל - יישרפו השנה. מדובר בשנה יבשה יותר מזו שקדמה לה, ועונת השריפות עלולה להיות אלימה במיוחד, עם תוספת בלתי רצויה נוספת - בזמן שהקורונה מתפשטת, עולה החשש שאיש לא ישמיע את קולו של האמזונס.

החשש החל לרקום עור וגידים כאשר חוקרים ברזילאים גילו ש-2,248 שריפות התרחשו ביער הגשם בחודש שעבר - המספר הגבוה ביותר של שריפות שנרשמו בחודש יוני מאז שנת 2007. ממאי עד יוני תיעדו לוויינים 3,077 שריפות - 12.5% ​​יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2019.

מלבינים גידול בקר

בשבוע שעבר כתבו 29 גופים, המנהלים נכסים בשווי כ-4 מיליארד דולר, מכתב פתוח לנשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, שבו הם מזהירים כי ימשכו את השקעותיהם מהמדינה בשל הגידול בבירוא היערות, והתפרקות הממשלה מאחריותה למדיניות השמירה על הסביבה והילידים ביערות הגשם הנכחדים. "כמוסדות פיננסיים שיש להם חובה לפעול באמינות ולטובת האינטרסים לטווח הארוך של הלקוחות שלנו, אנו מכירים בתפקיד המכריע שיש ליערות הגשם בהתמודדות עם שינויי האקלים, הגנה על המגוון הביולוגי והבטחת שירותי המערכת האקולוגית", כתבו הפונים, ובהם KLP (קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה) והכנסייה האנגלית. המכתב רואה אור רק תקופה קצרה לאחר ששבע חברות השקעות אירופיות הודיעו כי ינתקו קשר מיצרני בקר, סוחרי דגנים ואג"ח ממשלתיות בברזיל.

בזמן שהקריאות בעולם להפעלת לחץ על השלטון הברזילאי הולכות וגוברות, ארגון גרינפיס חקר את המקרה של שמורת הטבע שניזוקה במיוחד ביער איטונה איתאטה (Ituna Itatá). למרות ההגנה החוקית על האזור, מדובר בשטח שנפגע באופן הקשה ביותר בשנת 2019. לפי בדיקת הארגון, 94% משטחי השמורה עברו השתלטות עוינת - מתוכם שטח של 120 קמ"ר בשנה האחרונה בלבד (שווה ערך ל-115 אלף מגרשי כדורגל, ו-30% מכלל כריתת העצים על אדמות הילידים באותה תקופה).

לפי גרינפיס, ארגונים לא חוקיים פועלים ביער על ידי "מיקור חוץ" בשליחות היצרניות הגדולות של סחורות כמו בקר ועץ לכריתה, ומוכרים אותם בשווקים בארה"ב, באירופה ובסין. באופן זה, למרות שצרכנים ושווקים אינם מעוניינים לרכוש מוצרים שמקורם בהרס האמזונס, קשה לצרכנים לעקוב אחר שרשראות האספקה ומקורות המוצרים.

גרינפיס אף מצאו מוצרי בקר שמקורם בשרשרת אספקה לא נקייה העוברת בהרס בלתי חוקי של שמורות טבע ביער הגשם, המגיעים לישראל. ב-2019 ייבאה ישראל 26,880 טונות של מוצרי בקר מברזיל, בשווי 125 מיליון דולר. על פי נתוני משלוחים המבוססים על מסמכי ייצוא רשמיים, כמחצית מכמות זו הגיעה מ-JBS, חברת הבשר הגדולה בעולם. כשליש מייצוא הבשר של JBS מקורו באמזונס, וחלק ניכר מקורו באספקה עקיפה שכמעט ולא ניתן לעקוב באופן מלא אחר מקורותיה. ואמנם, על פי מסמכי הובלת בקר רשמיים שבחנו בגרינפיס, בשנת 2019 ייבאה ישראל כמעט 5,000 טונות של בשר בקר שמקורם במטה ורדה, על חורבות שמורת הטבע של הקהילה הילידית האיטונא איטאטא ביער האמזונס, דרך JBS.

האמזונס מתקרב בצעדי ענק לנקודת האל חזור, ולאחר שנשיא ברזיל הצהיר בגלוי כי מדיניותו דוגלת בהרס היער על פני שימורו, התקווה העיקרית של הילידים המתגוררים במקום ושל ארגונים הנאבקים עבור האמזונס היא הפעלת לחץ מצד ממשלות, חברות וצרכנים על שלטונות ברזיל.

ארגונים סביבתיים נאבקים שנים רבות כדי להניע חברות וצרכנים להיאבק נגד בירוא יערות, ולהקפיד על רכישה מוסרית של מוצרים. בזמן שהציבור נאבק במגפה המתפשטת, מזכירים הארגונים כי הגנה על הטבע היא חיסון ארוך טווח עבור בני האדם. "למרבה הצער, אנחנו בדרך הבטוחה לקראת שנה נוספת של שבירת שיאים בקצב של הרס יער האמזונס, המקרבת אותו אל נקודת האל חזור. הנתונים חושפים את המדיניות האנטי-סביבתית הברורה של ממשל בולסונארו, ואת ההתעלמות הבוטה שלו מצרכי הסביבה, היערות וחיי העם הברזילאי", אומר ד"ר יונתן אייקנבאום מנהל גרינפיס ישראל.

"בימים ובחודשים הקרובים תחל העונה היבשה של האמזונס, וזו התקופה של הצתת דליקות היער מעשה ידי אדם. השנה, השילוב של מגפת הקורונה יחד עם שריפות יוביל לקטסטרופה אמיתית, במיוחד לקהילות הילידיות ביער, שהן אוכלוסיות פגיעות במיוחד. העולם פוקח את עיניו על המתחולל באמזונס, וישנן יוזמות הקוראות לעצור את הסחר עם ברזיל בשל חוסר השליטה והרס היער. אבל בפועל, זה עדיין לא מספיק.

"אנחנו רואים את הביקוש הגדל, גם בישראל, לבשר בקר וסחורות נוספות. בשביל לשנות את המציאות, עלינו להגביר את השקיפות בסחר, ולהבין שבשר זול עולה לכדור הארץ ביוקר. חייבים לפעול בדחיפות על מנת לעצור את הרס היער, ולעצור את ההתמוטטות האקלימית".

למרות שהקורונה השהתה את המאבק הציבורי, היא מזכירה את חשיבות המאבק נגד בירוא יערות. מדענים מזהירים כי כריתת יערות מעודדת התפרצות מגפות (בירוא יערות באגן הקונגו, לדוגמה, נקשר להתפרצות מחלת האבולה), וכי משבר האקלים, המואץ דרמטית בשל פגיעת האדם במערכות הטבעיות, מחריף את הסיכונים להפצת מחלות זואונוטיות. העמים הילידים, שמצבם באמזונס הולך ומחריף כשהם מאבדים את ההגנה עליהם ואת שטחי מחייתם, הם השומרים היעילים ביותר על היערות. שמירת זכויותיהם היא פתרון קריטי למשברי האקלים והמגוון הביולוגי. 

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"