גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערב ראש השנה: כמה יהודים באמת יש בעולם?

אלוהים הבטיח שעם ישראל "לא ייספר מרוב", אבל הססטיסטיקאים מתעקשים לנסות • כמו כל שאלה סטטיסטית, התשובה תלויה בהגדרה • קראנו את האומדנים העדכניים בעין ביקורתית והשתדלנו להיזהר ממסקנות כוזבות

שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס
שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

משרוקית יקרה, רציתי לשאול מי זה "אחרים".
סליחה?

זה מידיעה שקראתי באחד העיתונים לחג. "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת שבסוף 2019, אוכלוסיית ישראל נאמדה ב-9.14 מיליון נפש, מהם 6.773 מיליון יהודים, 1.919 מיליון ערבים, ו-448 אלף אחרים". מה זה? בהאים? בודהיסטים? עובדים זרים?
אהמממ. שאלה רגישה. לא ולא ולא. אם קוראים את האותיות הקטנות, ההסבר המנומס של למ"ס הוא שהאחרים הם "נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים". אבל תכלס, רובם עולות ועולים שהגיעו לישראל לפי חוק השבות, ומשרד הפנים לא רושם אותם כיהודים.

ומה הם?
מבחינת הסטטיסטיקאים, לא פה ולא שם. לכן נתנו להם שם מיוחד: פה סופרים אותם יחד עם היהודים הכשרים, שם מפרידים. כש- ynet כתבו על מספר היהודים לרגל יום השואה האחרון, למשל, הם הקפידו להזכיר שבישראל יש 6.7 מיליון יהודים "ועוד כ-400 אלף ישראלים" - שהם אותם אחרים.

מה זה מוכיח?
שלמספרים החגיגיים והמדויקים יש קצוות פרומים. השאלה כמה יהודים יש תלויה בהגדרה שבוחרים.

אבל אם ככה, התסבוכת הזאת לא נוגעת רק לישראל. הרי ספירת הראשים הזאת היא עניין קבוע בחגים: כמה יהודים יש בחו"ל, וכמה נוספו מאז השואה, וכמה יהודיות ויהודים בדיוק התחתנו, וכמה בדיוק התחתנו עם יהודיות ויהודים, ואיך הדור הולך ופוחת בגלל נישואי תערובת.
"זוגות מעורבים".

מה?
אנחנו מעדיפים לדבר על זוגות מעורבים. אבל זה נכון: העיתונים העבריים בישראל מתים על המשחקים המתמטיים האלה. והמתמטיקה יוצרת אשליה שהכול פשוט. בחו"ל המצב אפילו מסובך יותר מאשר בישראל.

יכול להיות משהו מסובך יותר מישראל?
מסתבר שכן. במקרה הזה. כאן הסטטיסטיקאים יכולים להישען על ציון ברור במרשם האוכלוסין, זאת אומרת על סעיף הלאום. יחסית למספר היהודיות והיהודיות הרשמיים, ה"אחרים" שהזכרנו הם מיעוט קטן. אבל בחוץ לארץ אין סעיף כזה. לספור יהודים שם היא משימה קשה.

איך מגדירים שם מיהו יהודי?
לפני שקובעים הגדרה סטטיסטית צריך לשאול שאלות אידיאולוגיות. האם יהודי הוא עניין של מוצא משפחתי? האם הוא צריך לקיים מנהגים דתיים מסוימים? האם מספיק רקע תרבותי? או שהכול תלוי בהגדרה עצמית? התפיסות של היהודים עצמם משתנות מקהילה לקהילה. בדוח שעומד להתפרסם מטעם JPR, מכון מחקר לונדוני למדיניות יהודית, שאלו יהודיות ויהודים ב-12 מדינות באירופה "מהי המשמעות העיקרית של להיות יהודי?" בבריטניה, 61% מהציבור בחר בפולחן דתי. בהולנד ובפולין, 52% נקבו במוצא אתני. בהונגריה, 54% העדיפו מטען תרבותי.

כשלים סטטיסטיים, כשלים סטטיסטיים בכל מקום

איך אפשר להפוך הגדרות כאלה למספרים?
כאב ראש. כדי להכין סטטיסטיקה על יהודים בעולם, חוקרים צריכים לאסוף מידע מהרבה מקורות - מפקדי אוכלוסין, רישומי הגירה, פנקסים של הקהילות עצמן. אבל מאחר שחלק מההגדרות תלויות בתודעה של היהודים עצמם, מוכרחים להישען גם על סקרים.

המחקר הרציני ביותר שראינו התפרסם בקיץ הזה במסגרת השנתון של יהדות ארצות הברית. זאת במה מכובדת מאוד, ספר שיצא לראשונה בא' בתשרי תר"ס - כלומר 5 בספטמבר 1899! - ומספק כל שנה אומדן של מספר היהודים בעולם. מי שערך את האומדן במהדורה האחרונה הוא הדמוגרף סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית, שהוא אולי גדול המומחים לקהילות היהודיות בתפוצות.

דלה-פרגולה עשה דבר מעניין: הוא הציג כמה הגדרות אלטרנטיביות, ובדק איך הן משפיעות על המספרים. להגדרה הצרה ביותר הוא קרא "יהודי ליבה" (Core Jews). אלה אנשים שרואים ביהדות את הזהות העיקרית שלהם. במעגל השני נמצאים גם בנים ובנות להורים יהודים שכבר לא רואים ביהדות סממן זהות בלעדי. במעגל שלישי כלולים גם אנשים "בעלי רקע יהודי", ובני בית אחרים של יהודים. במעגל הרביעי - הרחב ביותר - נמצא כל מי שישראל מאפשרת לו לעלות במסגרת חוק השבות.

והמסקנות?
אז ככה. לפי ההגדרה הצרה, "יהודי ליבה", בשנת 2019 חיו ברחבי תבל 14.7 מיליון יהודיות ויהודים. זה הנתון שאנחנו רואים בדרך כלל בתקשורת. 6.6 מיליון בישראל (השנה כבר יותר), 8.1 מיליון בחו"ל.

אבל ככל שמרחיבים את ההגדרה, נוצרים "יהודים" חדשים. יחד עם בנות ובנים של יהודים, מתקרבים ל-18 מיליון נפש. בצירוף שאר בני הבית ו"בעלי רקע יהודי" אנחנו נושקים ל-21 מיליונים. ובאשר לזכאי חוק השבות - 23.7 מיליון איש ואישה בישראל ומחוצה לה עומדים בתנאים.

מי זה, כל החברים החדשים האלה?
רובם אמריקאים. כשמרחיבים את המעגלים, מספר היהודים האמריקאים עולה בעקביות מ-6 מיליון בערך ל-8 מיליון, 10 מיליון, ולבסוף 12 מיליון נפש לפי הגדרת חוק השבות. בישראל, כמו שאמרנו, הגבולות של הקהילה היהודית הרבה פחות מטושטשים. אלה שוב מאות אלפי ה"אחרים" שלנו.

ומה עם הטענה שהעם היהודי מצטמק?
אפילו לפי ההגדרה הכי צרה, מספר היהודים עולה בהתמדה מאז השואה, אם כי לא חזר עדיין למצב שהיה לפניה. ב-1945 נשארו בערך 11 מיליונים; היום יש 3.7 מיליון יותר. התוצאה הסופית היא שמספר היהודים בעולם בכל זאת גדל: לפי האומדנים של דלה-פרגולה, יהדות העולם גדולה היום בשליש משהייתה אחרי השואה.

אז היהודים לא איבדו את מקומם בעולם.
זהירות מכשלים סטטיסטיים. הם אורבים בכל מקום. בזמן שלקח ליהודי העולם להתרבות בכמה עשרות אחוזים, אוכלוסיית העולם כולו יותר משילשה את עצמה: מ-2.3 מיליארד ל-7.6 מיליארד ב-2018. המשמעות היא ששיעור היהודים בתבל ירד מאוד. בסוף המלחמה, כמעט חמישה מכל אלף נפש היו יהודיות ויהודים. היום - פחות משניים. 

והכול באשמת התפוצות.
במובן מתמטי די מוגבל, זה נכון. אם מפרקים את השינוי במספר היהודים לשניים, בתוך ומחוץ לישראל, רואים שהעקומה של ישראל טיפסה בקביעות מחצי מיליון בערך ב-1945 עד יותר משישה מיליון בשנים האחרונות. מספר היהודים בחו"ל, לעומת זאת, היה כמעט קפוא בין 1945 עד שנות ה-70 - 10.5 מיליונים בערך - ומאז יורד בהדרגה.

אבל "תפוצות" היא מילה כללית. במחקר של דלה-פרגולה יש גרף מרתק שמראה כמה יהודים חיו באזורים שונים בעולם בכל תקופה בהיסטוריה. כל אזור קיבל צבע, ואם עוקבים אחרי הצבעים, מתקבל סיפור רב-תהפוכות: בתחילת המאה העשרים, רוב עצום של יהדות העולם נמצא במזרח אירופה. בעשורים הבאים הגיעו מיליוני יהודים לצפון אמריקה, ובתחילת מלחמת העולם השנייה היו שני מרכזים יהודיים גדולים: מזרח אירופה וארצות הברית. בשלב הזה ישראל היא מרכז יהודי די זניח, אבל אחרי המלחמה היא מתחילה לצמוח, ובמקביל "שותה" חלק גדול מהיהודים שנשארו במזרח.

אפשר לומר שהאוכלוסייה היהודית היא באמת "כחול אשר על שפת הים", לא בגלל המספרים, אלא בגלל התנועה. מי שמגיע לחוף לעתים קרובות רואה איך כמות החול נשארת דומה, אבל הוא נודד ממקום למקום לפי מזג האוויר ומשטר הזרמים. רוב עצום של יהודי העולם מתגורר היום בשני מרכזים שהיו זניחים לחלוטין ב-1900. 

נישואים מעורבים מגדילים או מקטינים?

אומרים שהיהדות בחו"ל נעלמת בגלל נישואים עם לא-יהודים.
לא מזמן בדקנו במדור שלנו מספר מעניין שח"כ בצלאל סמוטריץ' אוהב להזכיר. סמוטריץ' טוען שאצל יהודי ארצות הברית ואירופה, שיעור נישואי התערובת - אנחנו מעדיפים לומר "נישואים מעורבים" - מגיע ל-70%, ולכן "בעוד שניים-שלושה דורות העם היהודי שם נכחד לחלוטין". אנחנו ממליצים להתייחס לטיעונים האלה בספקנות.

למה?
קודם כול, המספרים מוגזמים. ביהדות ארצות הברית, שיעור הזוגות המעורבים בקרב מי שנמצאים בקשרי נישואין או זוגיות נע לפי מחקרים בין 50% ל-58%. באירופה, לפי האומדנים של דלה-פרגולה, שיעור הנישואים המעורבים בקהילות הגדולות ביותר - צרפת, בריטניה וגרמניה - הוא 40% ומטה. רק בפולין ובשוודיה השיעור גבוה מ-70%.

כמו כן, בניגוד לאמונה המקובלת, לא תמיד השיעור הולך וגדל. צריך להיזהר מאשליה סטטיסטית: מצבת הזוגות המעורבים כוללת חתונות שהתקיימו לפני עשרות שנים. כשמסתכלים מקרוב מוצאים מדינות שבהן שיעור הזוגות המעורבים אצל צעירים (עד גיל 50) דווקא נמוך מאשר אצל מבוגרים. אצל יהודי הולנד, 63% מהנשים ו-60% מהגברים המבוגרים נשואים ללא-יהודים, אבל רק כמחצית מהצעירים. בשבדיה ובדנמרק, לעומת זאת, המגמה הפוכה.

איוונקה טראמפ וג'ראד קושנר בהדלקת נרות חנוכה בבית הלבן. לפעמים הנישואים מובילים לצירוף יהודים חדשים / צילום: Olivier Douliery, רויטרס

אבל כל קשר כזה פוגע בסטטיסטיקה!
לא בהכרח. לפעמים הנישואים מובילים לצירוף יהודים חדשים. בסקר של JPR, שיעור ניכר של היהודים בכמה מדינות דיווחו שהם לא נולדו כאלה, אלא התגיירו. לא ברור מה טיב הגיורים ואם הם יהיו כשרים בעיני משרד הפנים שלנו, ובכל זאת: בספרד 25% מהיהודים הם גרות וגרים. בפולין - שבה הנישואים המעורבים נפוצים במיוחד - 21%.

לפעמים מה שמשפיע על גודל הקהילה בשנים הבאות הוא בכלל היעדר נישואים. במחקר של המכון למדיניות העם היהודי בארה"ב (JPPI), שהתבסס על נתונים מ-2013, נמצא שרק 21% מהיהודיות והיהודים הלא-חרדים בין גיל 25 ל-54 חיים עם בן או בת זוג יהודים, עם או בלי חתונה רשמית. אבל רוב האחרים לא חיים עם "גויים" - שני-שלישים מהם לא נמצאים בכלל בזוגיות.

אז השאלה היא לא עם מי יתחתנו היהודיות, אלא מה יעשו הגויים?
חלק מהשאלה, אבל לאו דווקא החלק החשוב. אסור לשכוח שחתונה וילדים הם לא הדרך היחידה שבה קהילות שורדות או דועכות. הרבה קהילות מאבדות או מגייסות חברים בעיקר באמצעות הגירה. רוב היהודים שחיים היום בספרד ובגרמניה נולדו במדינה אחרת, וכך גם רבע מיהודי צרפת וחמישית מיהודי בריטניה והולנד. בשורה התחתונה, שתי האחרונות בכל זאת קטנו מאוד ב-40 השנים האחרונות. אבל הקהילה הגרמנית הקטנה צמחה פי 3.5, והקהילות הגדולות ממנה בקנדה ובאוסטרליה גדלו בעשרות אחוזים. 

ומי האנשים הטובים שמחזקים את הקהילות האלה?
לפעמים אלה בדיוק האנשים שנקראים כאן "יורדים". כפי שעלייה לישראל הייתה סיבה חשובה להיחלשות של כמה קהילות באירופה, כך ירידה מישראל היא לפעמים חבל הצלה בשבילן. יהודים-ישראלים שעזבו את ישראל והשתקעו בנכר נספרים כחלק מהקהילה היהודית שם, ולפעמים הם מהווים חלק לא-מבוטל בתוכה. 

כמעט 30% מיהודי ספרד וחמישית מיהודי אוסטריה נולדו בישראל. באיטליה ובפולין אחד מתשעה יהודים הוא ישראלי לשעבר. מטבע הדברים, כשהקהילה קטנה, שיעור הישראלים יכול להיות גבוה במיוחד. בנורבגיה, לפי הספירה של דלה-פרגולה, חיים כ-1,300 יהודים. 58% מהם נולדו בישראל. בפינלנד המספרים כמעט זהים. כנהוג בקרב מהגרים, לא תמיד הם נטמעים מיד בקהילה היהודית המקומית, אבל אחרי זמן מה הם הופכים לחלק ממנה - ולא רק בתור נתון סטטיסטי. 

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

הטיסות של ארקיע נדחו, ועשרות ישראלים תקועים בשדה התעופה בדובאי

עיכובים חריגים בטיסות ארקיע וישראייר מדובאי הביאו לכך שעשרות נוסעים תקועים בשדה התעופה מעל 24 שעות ● הסיבות לעיכוב: תקלות במטוסים שהובילו לשיבוש בלוח הזמנים ● עיכובים גם בטיסות לארץ מיעדים נוספים מאירופה

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

אקסל / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הבינה המלאכותית תעזור לכם להשתמש באקסל

מיקרוסופט החלה להכניס כלי AI לתוכנת האקסל ● בקרוב תוכלו לקבל ניתוחי מגמות ותובנות על הנתונים שלכם, לייצר נוסחאות בקלות בעזרת טקסט, ולקבל דגש על מה שחשוב לכם

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ההמלצה שהזניקה את השווי של אפל ב־70 מיליארד דולר ביום אחד

בית ההשקעות ברנשטיין פרסם בסוף השבוע האחרון המלצת קנייה אופטימית על אפל, שהזניקה את המניה המדשדשת וביקשה לנפץ את התחזיות הקודרות לגביה ● האם זה סימן להתאוששות?

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

הלוחמים שנפלו בערב החג בעזה נהרגו מירי של טנק צה''ל / צילום: דובר צה''ל

הלוחמים שנפלו בערב החג בעזה נהרגו מאש צה"ל

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי שנפלו בקרב במרכז הרצועה נהרגו מירי דו צדדי של טנק שחרג מגבולות הגזרה שלו ● חברי הקואליציה מפעילים לחץ כבד על ראש הממשלה נתניהו בקריאה להתנגד לעסקה לשחרור החטופים ● מחבל בעל אזרחות טורקית דקר ופצע קל לוחם מג"ב בירושלים • המגעים לעסקה: ישראל עדיין ממתינה לתשובת חמאס; ארה"ב, מצרים וקטאר יפעלו להבטחת תנאיה • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים" • כל העדכונים 

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר