ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון הראשון במשפטו / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS
דיסוננס של ממש שרר בין ההמולה שמחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים לבין השקט ששרר בתוך האולם שבו נערך הדיון במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. קריאות המפגינים בעד ונגד נתניהו הדהדו מהרחובות הסמוכים כל העת, אבל הן לא זיהמו את ההליך המשפטי.
השופטים ניהלו את הדיון במשפט ראש הממשלה כפי שמנהלים כל משפט פלילי במדינת ישראל. בענייניות, כמעט ביובש ותוך שמיעה ברוב קשב, באריכות מדי לעתים, של טיעוני ההגנה והתביעה. וזה כוחה של מערכת החוק והמשפט הישראלית - שכולם שווים בפני החוק.
חולשתה המרכזית והמאוד משמעותית של מערכת המשפט שלנו, לעומת זאת, היא בהתמשכות ההליכים המשפטיים. זה כמעט בלתי נתפס, אבל חלפו כבר כשמונה חודשים מאז שנתניהו התייצב למעמד הקראת כתב האישום ונשא את נאום ה"אני מאשים" שלו נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כששורת שרי הממשלה עומדת מאחוריו, ועד היום, כשהתייצב בפעם השנייה למשפטו. כלומר, התייצב לדקותיים, הכחיש את האישומים נגדו ויצא.
עם כל הכבוד לדיונים המקדמיים שעוסקים בעיקר בסוגיות חשובות של זכויות הנאשמים, צריך לזכור כי שלב ההוכחות (שמיעת העדויות) אפילו לא התחיל, וההגנה מבקשת לדחות אותו לתחילת הקיץ ולאחר הבחירות.
אלא אם הצדדים יגיעו להסדרי טיעון, המשפט הזה ילווה אותנו עוד כשנתיים לפחות בבית המשפט המחוזי ואחר-כך עוד שנה נוספת לפחות בהליך ערעור בבית המשפט העליון.
גם השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הצרה על התמשכות ההליכים היום. היא תלתה את האשמה בקורונה ואמרה כי לולא המגפה כבר היינו בתוך הליך הבאת הראיות, אבל כל מי שמכיר את מערכת בתי המשפט, יודע שגם לפני הקורונה קצב ניהול משפטים פליליים בארץ היה איטי מאוד.
במוקד הדיון: הסתערות של עורך הדין של נתניהו על התביעה
מי שקרא את הטענות בכתב שהגישו הסנגורים לשופטים טרום הדיון בעל-פה, לא יכול היה שלא להרגיש לעתים שמדובר בדיון כמעט מיותר. חלק ניכר מהזמן הקריאו הסנגורים טענות שהשופטים כבר מכירים, עד שבשלב מסוים לא התאפקה השופטת ואמרה לעו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה: "כל מה שאתה אומר מופיע בפניי בכתב. יש לך רבע שעה, תתרכז בדברים שלא כתובים". זה לא הפריע לסנגורים לבקש שהות של ארבעה חודשים כדי להתכונן להליך ההוכחות.
במוקד הדיון עמדה ההסתערות של עורכי דינו של נתניהו, בעז בן-צור ועמית חדד, על התביעה והדרך שבה היא מנהלת לטענתם את ההליכים נגד נתניהו. מי שישב על ספסל הנאשמים היה ראש הממשלה ושלושת הנאשמים הנוספים, הזוג שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס, אבל סנגוריו של נתניהו ניסו "להושיב" על ספסל הנאשמים את היועמ"ש, אביחי מנדלבליט.
עו"ד בן-צור הקדיש דקות ארוכות, אחרי שכבר הגיש עשרות עמודי טיעונים קודם לדיון, לטענה כי החקירות נגד נתניהו נפתחו ללא אישור מנדלבליט בניגוד לחוק היסוד המחייב זאת. לעתים הסנגור כמעט ולעג לאישורים שהגישה הפרקליטות לבית המשפט בהקשר זה. "אין שם שום מסמך שקובע 'אני היועמ"ש מאשר לפתוח חקירה נגד ראש הממשלה בעניין א' או בעניין ב''. מה שיש לנו זה רסיסים של מסמכים. המועד המכונן של אישור היועמ"ש זה האקט של הפתיחה בחקירה פלילית. כאן היא נפתחה בלי אישור".
למרות הלהט של בן-צור ו"הפדיחה" המסוימת של היועמ"ש, ברור היה מהרגע הראשון כי לא מדובר בטענות שיש בכוחן להביא לביטול כתב האישום, אך יש בכוחן להביך מאוד את הפרקליטות ואת היועמ"ש. מבין שלושת השופטים, השופט משה ברעם נשמע פחות סבלני לטענות של סנגורי נתניהו. ברעם אמר בתחילת הדיון כי הפרקליטות ידעה כל העת שהיועמ"ש מסכים לחקירות, אפילו אם אין לכך תיעוד בכתב.
אבל עו"ד בן-צור לא ויתר. הוא טען, בין היתר, כי תיק 4000 לא היה נחקר על-ידי רשות ניירות ערך אם היו אישורי יועמ"ש לחקירה לתיקים 1000 ו2000, אלא על-ידי המשטרה. "רשות ניירות ערך יכולה לחקור עבירות בניירות ערך או עבירות נלוות. אצלנו זו לא הלוויה. אולי הלוויה במובן אחר. לתיק 4000 אין שום קשר לפרשת בזק-yes, שם הוגש כתב אישום עצמאי. הקשר היחידי היה שמי שחקר הוא רשות ניירות ערך. וזה פגם בתיק 4000. רשות ניירות ערך לא יכולה לנהל חקירה ללא אישור".
באחד משיאי הדיון, שממש לא היה "סחרחר משיאים", השופטת פרידמן-פלדמן הקשתה על התובעת, עו"ד ליאת בן-ארי, ואמרה כי אישור היועמ"ש בתיק 4000 ניתן אחרי שהחקירה החלה. "הטענה היא שאמרתם שהוא יכול לתת אישור בעל-פה, אבל אנחנו מסתכלים על הפרוטוקולים ולא רואים (אישורים מפורשים לחקירות - ח.מ)".
בן-ארי השיבה: "יש שיח שלם (עם היועמ"ש) על כל פעולה בחקירה. אולי השורה התחתונה היא לא מספיק ברורה, אבל אפשר להבין שניתנו אישורים". יודגש כי החלטה בטענות הללו של ההגנה תתקבל רק בשלב מאוחר יותר.
גם הפוליטיקאים לא פספסו את ההזדמנות
לא רק קריאות מפגינים בעד ונגד נתניהו ליוו את הדיון במשפטו. בסביבות השעה 11 החלו הפוליטיקאים המשחרים לטרף לשחרר הודעות לתקשורת במסגרת קמפיין הבחירות. לא במפתיע, הראשון היה יו"ר "תקווה חדשה" ומועמדה לראשות הממשלה, גדעון סער, שמסר: "זה יום קשה לכולם, וזה יום קשה למדינת ישראל. זה נושא שפוליטיקאים מכל הצדדים לא צריכים להתערב בו. צריך לאפשר לנהל את ההליך השיפוטי בלי התערבות פוליטית משום צד".
התגובה הזו היא רק קדימון למה שעתיד לקרות סביב המשפט הזה, שלמרות הניתוק שלו ממה שקורה בחוץ, שום דבר שיקרה בו לא באמת יישאר ב-ד' אמותיו. או במילים אחרות, המתרחש בחוץ לא ישפיע, כאמור, על שיקול-דעתם של השופטים, אבל אין ספק כי המתרחש במשפט ישפיע ומשפיע על הנעשה מחוצה לו. על הפוליטיקה הישראלית, על ההחלטות שמקבלת הממשלה, על הקיטוב בחברה הישראלית, על אמון הציבור במערכת המשפט, על כולנו.
נתניהו רשאי וזכאי להיאבק על חפותו, אבל כבר היום ברור כי החלטתו לעשות כן מכס ראש הממשלה ותוך ניהול מתקפה בלתי פוסקת על מערכת אכיפת החוק, היא טרגדיה עבור הציבור הישראלי - בין אם נתניהו יצא זכאי בפסק דין חלוט בעוד שלוש או ארבע שנים, ובין אם הוא יצא מורשע.
השלב הבא: שלב ההוכחות
השלב הבא במשפט נתניהו הוא שלב ההוכחות ותחילת שמיעת העדויות. הפרשה הראשונה שבה יישמעו עדויות היא גם הפרשה "הכבדה" שבין שלוש הפרשות - פרשת 4000 (פרשת בזק-וואלה), שבה מואשם נתניהו בלקיחת שוחד מבעל השליטה לשעבר בבזק, שאול אלוביץ' ומרעייתו איריס.
כל אחד מבני הזוג אלוביץ' מואשם במתן שוחד לנתניהו. נזכיר כי לפי כתב האישום, נתניהו קידם עבור בזק הטבות רגולטוריות שהיקפן נאמד בסכומי עתק, בתמורה לסיקור אוהד לו ולבני משפחתו באתר "וואלה" מקבוצת בזק.
הפרקליטות טוענת כי בני הזוג אלוביץ' העניקו סיקור מוטה לנתניהו ובני משפחתו באופן שוטף ורציף, שכלל מעורבות וירידה לפרטים של המשפחה בתכנים. בתמורה, נטען, הורה נתניהו לאנשי משרד התקשורת - ובראשם שלמה (מומי) פילבר, ששימש אז כמנכ"ל המשרד וכיום הוא עד מדינה בפרשה - לקדם את עסקת המיזוג של בזק עם yes, ששוויה מוערך בכמיליארד שקל.
העד הראשון שיעיד במשפט הוא מנכ"ל אתר "וואלה" לשעבר, אילן ישועה, שיעיד ראשון, ועדותו צפויה להמשך שבועות. אחרי ישועה יעידו, בין היתר, עד המדינה, ניר חפץ; עורך האתר לשעבר, אבירם אלעד; מנהלת מחלקת החדשות לשעבר, מיכל קליין; ראש דסק אתר "וואלה" לשעבר, עמית אשל; והמגיש הבכיר, דב גילהר. עם זאת, התובעת בן-ארי ציינה כי בכוונת התביעה להקדים להביא לעדות חלק מהעדים בתיק 1000.
נזכיר כי בנוסף על תיק 4000 מואשם נתניהו בהפרת אמונים בתיקים 1000 ו2000 בשל יחסיו עם אנשי העסקים מילצ'ן ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בהתאמה. מוזס מואשם בהצעת שוחד לראש הממשלה.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הזוג שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם על-ידי המדינה, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.