גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרוב הדחוק בתולדות הכנסת? מנופחת? בדקנו את המיתוסים סביב הממשלה ה-36

פעם ראשונה בלי רוב בקרב חברי הכנסת? כבר היו ממשלות עם פחות. מנופחת מרוב שרים? די מדויק, אבל לא חריג לממשלות אחדות ● עם השבעת הממשלה ה-36 הדביקו לה שיאים סטטיסטיים שונים ● המשרוקית צללה לארכיון

ממשלת ישראל בבית הנשיא בירושלים / צילום: אבי אוחיון, לע"מ
ממשלת ישראל בבית הנשיא בירושלים / צילום: אבי אוחיון, לע"מ

ממשלה חדשה, ראש ממשלה חדש, שרים חדשים - הממשלה ה-36 יצאה לדרך. מיד מיהרו פוליטיקאים, עיתונאים וסתם צייצנים לציין שלל עובדות עליה, בפרספקטיבה של הממשלות הקודמות. החלטנו לבחון את הנתונים גם אנחנו. חלק מהעובדות ברורות מאליהן - נגיד שסיעת ראש הממשלה היא הקטנה ביותר מקום המדינה - אבל על אחרות יש קצת יותר מקום להרחיב.

רק 60 הצביעו בעד, אבל לא לראשונה

העובדה שבהצבעת האמון הממשלה קיבלה רק 60 קולות בעד (לעומת 59 נגד ונמנע אחד) לא חמקה מאף אחד. ח"כ דוד אמסלם מהליכוד אמר בקשת 12: "זו ממשלת מיעוט, הם לא קיבלו 61. זו פעם שנייה במדינת ישראל, חוץ מרבין". בערוץ המתחרה רשת 13 אמרה ח"כ מירי רגב: "פעם ראשונה שממשלה נשבעת על 60 מנדטים. 60 מול 59". עמית סגל עדכן את עוקביו בטלגרם ש"בפעם הראשונה בתולדות המדינה ממשלה מושבעת ללא רוב חברי הכנסת".

למעשה, זו הפעם הרביעית בה זה קורה. הפעם הראשונה הייתה ב-1951, אז רק 56 הצביעו בעד הממשלה השלישית של בן-גוריון. ב-1964, ממשלת אשכול השנייה עברה כשרק 59 מחברי הכנסת הצביעו בעדה. הפעם השלישית הייתה בהשבעת ממשלת שמיר הראשונה ב-1983. אז, בדומה להשבוע, רק 60 הצביעו בעדה. דווקא ממשלת רבין של 1992, אליה התייחס אמסלם, קיבלה 67 אצבעות בעד. גם ממשלת פרס שקמה ב-1995, היחידה בתולדות ישראל שקמה כממשלת מיעוט, קיבלה 62 קולות בעד הקמתה.

אבל יש סייג: זו הפעם הראשונה בה ממשלה מושבעת בלי 61 כשכל חברי הכנסת מצביעים. למרות המעמד החגיגי של השבעת הממשלה, ברוב המקרים חלק מחברי הכנסת לא מצביעים. הפעם הראשונה בה כולם הצביעו הייתה ב-1990, לאחר התרגיל המסריח. לאחר מכן היו רק שלוש ממשלות נוספות שכל חברי הכנסת השתתפו בהצבעת האמון שלהן: ב-1992, ב-2015 ועכשיו.

 

8 סיעות, לא מעט אבל לא מספר יוצא דופן

קשה להתחמק ממספר המפלגות שלקחו חלק בהסכמים הקואליציוניים: שמונה. אבל המספר הזה ממש לא יוצא דופן. זו הקואליציה העשירית עם מספר זה של סיעות, כשלא בהכרח כולן חברות בממשלה. למעט קואליציות עם שש סיעות, שמהן היו 11, היו יותר קואליציות עם שמונה סיעות מאשר קואליציות עם כל מספר אחר. הקואליציה הגדולה ביותר הייתה של פרס ושמיר מ-1984, שהתחילה את דרכה עם תשע סיעות. לפעמים קואליציות גם גדלות. לדוגמה, ממשלת אשכול השנייה התחילה עם שבע סיעות, והפיכתה לקראת מלחמת ששת הימים לממשלת ליכוד לאומי הגדילה אותה לתשע סיעות.

9 נשים בממשלה, שיא במספר ובשיעור

עניין שתפס את תשומת הלב של רבות ורבים היה הנושא המגדרי. שרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי אמרה בגאווה ב"אופירה וברקו": "לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל כתוב בהסכם הקואליציוני ובקווי היסוד שהממשלה תחתור לשוויון מלא בין נשים לגברים בכל תחומי החיים". ובכן, כבר בקווי היסוד של הממשלה הראשונה נכתב: "יקוים שוויון מלא וגמור של האשה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים". עם הקמת הממשלה השנייה, בן-גוריון הודיע לכנסת שהיא מושתתת על אותם קווי יסוד של הראשונה. היו ממשלות בהן הובטח פשוט "שוויון זכויות מלא וגמור בזכויות וחובות לכל תושבי המדינה בלי הבדל מין, גזע, מעמד, דת ולאום". בקיצור, לא כזה תקדימי.

גם מספר השרות משך תשומת לב רבה. מדובר במספר השרות הגדול ביותר שמכהנות בממשלה ישראלית אי-פעם - גם נומינלית (תשע שרות) וגם מבחינה יחסית (שליש מהממשלה). למרות ששוויון האישה הוכנס לקווי היסוד של הממשלות כבר מקום המדינה, היישום בתוך הממשלה היה לוקה בחסר. עד 1992, בכל ממשלה במועד השבעתה הייתה לכל היותר שרה אחת (עד 1974 זו הייתה גולדה מאיר), ולעתים הממשלות היו 100% גברים. ממשלת רבין השנייה הייתה הראשונה להשביע כבר בתחילת הממשלה שתי שרות (שולמית אלוני ואורה נמיר). זו גם הייתה הפעם הראשונה בה יותר מ-10% מהממשלה היו נשים. אריאל שרון ב-2001 היה הראשון להשביע שלוש שרות בתחילת הדרך (לימור לבנת, ציפי לבני ודליה איציק). ב-2013 הושבעו לראשונה ארבע שרות, ובשנה שעברה מונו במועד ההשבעה לא פחות משמונה שרות, שהיוו קצת פחות מרבע מהממשלה.

27 שרים בהשבעה, מקום 3 הלא מכובד

ואם בשרות עסקינן, כדאי לעסוק גם במספר השרים הכולל. במועד השבעת הממשלה נפתלי בנט מנה 27 שרים ושרות. רק שתי ממשלות התחילו עם יותר שרים: ממשלת נתניהו השנייה מ-2009 עם 30 שרים, וממשלת החילופים הקודמת עם 34 שרים. יאיר לפיד הודה שמדובר בכישלון שלו. אבל זה לא יוצא דופן שבממשלות אחדות מספר השרים עולה. הממשלה הראשונה שהחלה את דרכה עם יותר מ-20 שרים הייתה ממשלת מאיר הראשונה, שהמשיכה את ממשלת הליכוד הלאומי של לוי אשכול (למרות שגם בממשלותיה הבאות היא חילקה תפקידי שרים רבים). ממשלת הרוטציה של פרס ושמיר החלה את דרכה עם 20 שרים, ועד מועד הרוטציה כבר הגיעה ל-25. ממשלת האחדות הבאה של השניים כללה 26 שרים. כששרון הרכיב ב-2001 ממשלה עם ישראל אחת, נמצאו תפקידים ל-26 איש. וגם הממשלה הקודמת הייתה ממשלת אחדות. היו ממשלות מנופחות שאינן ממשלת אחדות, אך לא הייתה ממשלת אחדות לא מנופחת. כמובן, הנתון ההיסטורי הזה לא משנה את העלות בכסף וביעילות של ממשלות מרובות שרים.

לא מנבאים עתידות: כמה ימים מחזיקה ממשלה

לא לנו לחזות כמה זמן תחזיק הממשלה ה-36, אבל הנה סטטיסטיקה על 35 הממשלות הקודמות. אורך החיים הממוצע של ממשלה בישראל הוא 754 ימים, פחות משנתיים. אם נספור את שתי הממשלות שהיוו את הרוטציה של שמיר ופרס כממשלה אחת, אז הממוצע עולה ל-776 יום, קצת יותר משנתיים. אם בוחנים רק את הממשלות שהייתה להן הזדמנות לכהן כנסת מלאה, מקבלים 956 ימים, קצת יותר משנתיים וחצי. האם הממשלה החדשה תעלה או תוריד את הממוצע? אנחנו כבר לא עוסקים בעתידות.

עוד כתבות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"