גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על מהדורות החדשות: האם הרשות השנייה תתערב ותחייב את קיצורן?

מאז בחירות 2019 התארכו בהדרגה מהדורות החדשות לשעה וחצי, אך בשוק יש מי שמעוניין לשים לכך קץ ● לגלובס נודע כי דירקטורים בחדשות 13 פועלים לקיצור המהדורה, ואילו פורום מפיקי הטלוויזיה דורש מהרשות השנייה להתערב ● והערוצים? עבורם השיקול הכלכלי מנצח

אודי סגל ותמר איש שלום, מגישי המהדורה המרכזית של רשת 13 / צילום: צילום מסך
אודי סגל ותמר איש שלום, מגישי המהדורה המרכזית של רשת 13 / צילום: צילום מסך

הדירקטורים מטעם הציבור בדירקטוריון חדשות 13 מבקשים להוביל מהלך של קיצור מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ. השבוע התקיימה ישיבת דירקטוריון של החברה, שבה העלה את הסוגיה אברהם נתן, שקיבל רוח גבית מהדירקטורים האחרים מטעם הציבור.

הטענה המרכזית שלהם הייתה כי המהדורות הארוכות פוגעות במוצר, שוחקות את הציבור וכך גם פוגעות בחברה. נתן טען כי קיצור יאפשר מהדורה מהודקת יותר, יהווה אלטרנטיבה מול קשת וימצב את חדשות 13 כמובילה מהלכים.

בשלב זה נראה כי ברשת 13, בעלת השליטה בחברה, רחוקים מלהתלהב מההצעה, מאחר שלקיצור המהדורה עשויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות. אמנם לא שם פסלו את הרעיון לגמרי, וביקשו זמן לבחון את הנושא, אך על פי ההערכות מדובר בהתייחסות מנומסת בלבד, והסבירות שרשת מיוזמתה תקצר המהדורה איננה גבוה. בכל מקרה, ללא האצבעות של הדירקטורים מטעם רשת (שמונה לעומת ארבעה של הציבור) לא ניתן יהיה להוביל מהלך שכזה.

מתיחת הפריים טיים

חברות החדשות של ערוצי הטלוויזיה בישראל מתקיימות מתוקף התקציב של הערוצים, ומדובר בהיקף קבוע על פי תקנות הרשות השנייה. כדי להפיק את המהדורות המרכזיות נדרש תקציב בסיס מסוים, ולכל פריים נוסף ש"מועמס" יש עלות שולית פחותה. לכן, החדשות הופכות להיות מוצר זול יותר להפקה - בוודאי זול יותר מלהפיק תכניות ריאליטי מושקעות, שמהוות בשנים האחרונות את לב הפריים טיים.

מבחינה רגולטורית, הסמכות לקבוע את אורך המהדורה נמצאת בידי הרשת השנייה. בעבר נקבע כי אורך המהדורה אמור להיות שעה - בין השעות 20:00 ל-21:00. אלא שהישראלים ידועים כצרכני חדשות מובהקים, וכך הארכת החדשות אפשרה לערוצים "למתוח" את הפריים טיים, ולהוזיל אותו.

בעבר, מי שביקש להאריך את המהדורה היה ערוץ 10, שחדשות היו ליבת העשייה שלו והבידול מהערוץ המתחרה. הרשות השנייה אישרה את המהלך, אך בשלב מסוים החליטה אווה מדז'יבוז', שכיהנה אז כיו"ר הרשות, לעצור זאת - והסוגיה הגיעה לבג"צ.

ב-2019, בזמן כהונתה של יוליה שמאלוב כיו"ר, אישרה מועצת הרשות השנייה בקשה של קשת להאריך את המהדורות ברבע שעה. ישראל הייתה אז לקראת בחירות, והאישור שניתן אמור היה להיות בתוקף עד זמן קצר אחריהן. בשם עיקרון השוויון, האפשרות להארכת המהדורה ניתנה גם לרשת 13, למרות שלא ביקשה זאת באופן רשמי.

כידוע מערכת הבחירות של 2019 הפכה לארבע מערכות בחירות, ועל הדרך התווספו גם מבצע צבאי ומשבר הקורונה - כך שהרשות השנייה אפשרה להמשיך לשדר מהדורות ארוכות, שהגיעו לאורך של שעה וחצי.

הבידוריזציה של החדשות

חברות החדשות אינן אחראיות רק למהדורות החדשות, אלא מפיקות באופן שוטף כמעט את כל תוכניות האקטואליה משעות אחר הצהרים המוקדמות. לערוצים המהלך מאפשר למלא דקות שידור בתוכן זול, אך לחברות החדשות עצמן - בעיקר לחדשות 13 - מדובר באתגר תפעולי משמעותי.

נזכיר כי לפני כשנה קוצץ באופן דרמטי כוח האדם בחברה, ושליש מהמועסקים פוטרו כחלק מתהליך התייעלות כואב. כך נוצר מצב שבו בחברה נדרשים לספק את אותו היקף פעילות, ואפילו יותר, עם הרבה פחות כוח אדם - מה שמביא לשחיקה גבוהה של העיתונאים.

חדשות 13 וחדשות 12 מתמודדים גם עם אתגר עריכתי לא פשוט - הצורך למלא זמן ארוך בתוכן, שאפילו במדינה עתירת חדשות כמו ישראל אינו תמיד בנמצא. התוצאה היא לעיתים עיתונאים שאין להם מספיק זמן 'לצאת' מהאולפנים לשטח, מלל אינסופי של משתתפים בפאנלים, כתבות 'אווירה' שספק אם מקומן במהדורות חדשות, ובאופן כללי מגמת בידוריזציה של החדשות.

מזווית אחרת, הזמן הארוך מאפשר פרויקטים שספק אם ניתן היה ליישם במהדורות קצרות של שעה. עיין ערך סדרת הכתבות של אוהד חמו על החיים בישראל מבעד עיני הציבור הערבי או זאת של יאיר שרקי על החברה החרדית.

למרות העומס שנוצר בעשייה היומיומית, בחברות החדשות עצמן דווקא מצדדים במהדורות הארוכות, מתוך אמונה כי זה מאפשר להן לתת במה לתחומים שלא היו מטופלים בעבר, ולחשוף כתבים שלא היו מקבלים זמן מסך במהדורה קצרה.

בחברות גם מעדיפים לראות את החדשות לא רק בהסתכלות הקלאסית של 'כותרות היום', אלא במבט רחב יותר, שמייחס לחדשות גם בפריזמה של תחומי עניין, תרבות ואקטואליה. הארכת החדשות יכולה לאפשר לחברות החדשות לייצר לצופה ערך מוסף - האם הן גם עומדות באתגר, זו כבר שאלה אחרת.

שלא לייחוס אומר בכיר באחת מחברות החדשות כי "בעיניים של איש חדשות, מהדורה ארוכה מאפשרת להביא למסך עולם שלם של תוכן שבמהדורה ה'רגילה' לא היה מגיע. ייתכן שצריך לשפר את המוצר ולחדש אותו - תמיד צריך לבדוק את עצמנו, ולהיות יותר טובים. בתקופה האחרונה יש ירידה בצפייה המצרפית במהדורות, אבל זה לא בהכרח אומר שהפתרון הוא דווקא קיצור המהדורות - יש עוד דרכים להתמודד עם התופעה".

האינטרס של המפיקים

להארכת המהדורות יש השלכה כלכלית לא רק על הערוצים, אלא גם על תעשיית ההפקה בישראל. תוכניות הפריים טיים הן המושקעות ביותר, וצמצום הפריים או "משיכתו למעלה" מצמצמים משמעותית את הנתחים שמועברים אליהם על ידי הערוצים לצורך הפקה.

נדגיש כי גם אם המהדורות היו מתקצרות, אין זה אומר בהכרח שהערוצים היו מפיקים תוכניות חדשות במקומן - סביר יותר שתוכניות הריאליטי היו נמשכות זמן רב יותר. עם זאת, זה היה מוביל לכך שעוד כסף יעבור מהערוצים אל חברות ההפקה, ולכן יש להן אינטרס בקיצור המהדורות.

לגלובס נודע כי לאחרונה פנה נציג פורום מפיקי הטלוויזיה, שי נשר, אל מועצת הרשות השנייה וביקש בשם המפיקים לפעול לקיצור המהדורות. "אבקש את תשובתכן, איך קרה שחברות החדשות של ערוצי 12 ו-13 הפכו להיות חברות ההפקות הראשיות של שידורי קשת ורשת. אבקשכן לבדוק האם לוח המשדרים של שידורי קשת וחברת רשת עומד בהתאם לקריטריונים בחוק הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה משנת 1990, והאם הן מקיימות את חובתן בנושא שידוריהן".

נשר מזכיר כי קשת ורשת משדרות בימים א'-ה' החל מהשעה 15:00 ועד השעה 21:30 שידורי אקטואליה בהפקת חברת החדשות, עם שני חריגים בלבד - הפקה חיצונית לתוכניתו של רפי רשף, והפקה חיצונית לתוכניתו של אמנון לוי.

עוד הוא מזכיר כי חוק הרשות השנייה מאשר שידור מהדורת חדשות עד 21:00, למעט מצב חירום. "נכון להיום", הוא כותב, "אין מצב חירום, ושידורי החדשות מסתיימים ב-21:30". לטענתו, קשת ורשת "לא קיבלו רישיון ממדינת ישראל לשדר פרסומות, להרוויח עשרות ומאות מיליונים לשנה בשביל הפקת מקור אחת בערב, ורצועה זולה 5 פעמים בשבוע. אבקשכן להפעיל את סמכותכן ולהורות להן להפסיק לאלתר את שידורי החדשות ב-21:30 ולסיימן ב-21:00.

"שידורי טלוויזיה ברישיון נועדו לדאוג ליוצרי ויוצרות תעשיית הטלוויזיה בישראל, לפרנסתן של אלפי משפחות, לקידום התרבות ועוד מטרות נעלות. כעת שידורי הטלוויזיה בישראל בפיקוח הרשות השנייה מזרימים מדי שנה רווחים של עשרות אם לא מאות מיליונים לבעלי שידורי קשת ורשת, ותעשיית הטלוויזיה בישראל על כל מרכיביה נפגעת בתוכן, ביצירה ובפרנסה".

כאמור, מי שאמור לפקח על אורך המהדורה הינה הרשות השנייה. לאחר שבמשך שנתיים וחצי גילו שם גמישות יחסית מול הערוצים המסחריים, החלו בחודשים האחרונים לבחון מחדש את האישור שניתן. לגלובס נודע כי היו"ר שמאלוב מובילה לקיום סקר עמדות הציבור בנושא, שצפוי לצאת לדרך בתקופה הקרובה, ולאחריו תקבל המועצה החלטה האם להורות על קיצור המהדורות.

מקשת ורשת לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?