עלי איוב / צילום: איל יצהר
עלי איוב (38) תמיד היה שם קצת לפני כולם. הוא היה הילד המבריק בכיתה ובבית הספר, את לימודי מדעי המחשב בטכניון הוא החל כבר בגיל 17 - למרות הפצרות הוריו שיבחר במקצועות מכובדים, לתפיסתם, כמו רפואה או משפטים. בגיל 19 כבר החל לעבוד במלאנוקס, ומשם עבר, עוד בתחילתה, לגוגל קלאוד - מוצר הענן המצליח של גוגל המאפשר לה להתחרות בהצלחה מול מיקרוסופט ואמזון. והיום הוא דירקטור בכיר להנדסת תוכנה בחברת השבבים הצומחת בתחום הבינה המלאכותית, אנבידיה (אחרי שזו בלעה לתוכה את מלאנוקס, שזה למעשה מעין קאמבק שלו). את הכרטיסים האלקטרוניים שהוא מסייע בפיתוחם מתקינים בחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות הגדולות ביותר, מה שמאיץ את המעבר למחשוב ענן בקרב יותר ויותר חברות וארגונים.
ממשרדו ביקנעם הוא מנהל 60 מהנדסי תוכנה שמסייעים להפוך כל פעולה לחכמה יותר. "כל פעם שאתה מחפש בגוגל או גולש ברשתות החברתיות, אתה מפעיל מחשב מהיר הרבה יותר מהמחשב הביתי שלך, שנמצא הרחק ממך בחוות שרתים גדולה", הוא מסביר. "המחשב הזה דורש כרטיס אלקטרוני ותוכנה כדי לספק ביצועים מהירים וטובים יותר". הכרטיס שאיוב אמון על פיתוח התוכנה שבו מותקן גם ברכבים אוטונומיים, במכשור רפואי או בקונסולות משחקים, ומוסיף להם שכבה של בינה מלאכותית ושל האצה, המאפשרת להם לעמוד בדרישות ההולכות וגוברות של המשתמשים.
"כשאני מראיין בשפתם זה אחרת"
איוב גדל בכפר מג'ד אל כרום לאב מורה ואם עקרת בית. הוא הרביעי מבין חמישה אחים ואחיות, והוא לא היחיד במשפחה שיש לו ייצוג בתעשיית הטכנולוגיה. אחיו הגדול חאתם עובד באינטל ואחיו הקטן האני מהנדס בכיר באמזון - זאת לאחר ששניהם אובחנו כבר בבית הספר היסודי כבעלי כישורי מתמטיקה יוצאי דופן. גם עלי בילה את ילדותו בעניין גדול מהרגיל בטכנולוגיה. "הייתי הילד שטכנאי המעבדה בבית הספר קרא לו בכל פעם שהתקלקל מחשב והוא היה צריך עזרה. בגיל 7 מצאתי את עצמי משחק בהגדרות מערכת ההפעלה ומקלקל את המחשב במכוון. כשזה קרה בפעם הראשונה נלחצתי, אבל בהמשך למדתי למחוק את תכולת המחשב ולהתקין את הכול מחדש, וכך להכיר את המחשב טוב יותר. בדיעבד, אנחנו המהנדסים קוראים למיומנות הזאת הנדוס לאחור - יכולת חשובה מאין כמותה בפיתוח סייבר ובינה מלאכותית, שמאפשרת לחשוב על הדרך שבה פיתחו את המוצר".
את הקריירה החל בשנת 2001, מיד לאחר התפוצצות בועת הדוט־קום. "ההייטק לא היה אטרקטיבי כמו היום", הוא מספר. "והייתי צריך קודם כל לשכנע את האנשים הקרובים אליי שזה מה שאני רוצה לעשות ושזה התחום שאני מתחבר אליו. בהתחלה ההורים הציעו לי ללמוד רפואה או משפטים, אבל בסוף המשפחה תמכה מאוד".
בגיל 17 התקבל איוב למסלול הנדסת תוכנה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. אז גם החלו הקשיים. "הייתי הילד הכי צעיר בכיתה וללא שליטה טובה בעברית", הוא מספר ומודה כי זה לדעתו המחסום הגדול ביותר להשתלבות מהנדסים מהחברה הערבית בהייטק הישראלי. כך גם עשה לא מעט ראיונות עבודה עד שהגיע למשרה המיוחלת במלאנוקס, שאליה התקבל כסטודנט בשנה השנייה. "פניתי למודעה שפורסמה בפורום הסטודנטים ברשת, מצאתי את עצמי בראיון עבודה מהר מאוד, וכבר באותו הלילה קיבלתי טלפון ממנהל כוח אדם, ששאל אותי אם אוכל להתחיל מחר בבוקר. הרגשתי בר-מזל".
העובדה שהצליח - למרות תחושת הבדידות וקשיי השפה - להשתלב באקדמיה ובהייטק, הובילה אותו לסייע לחבריו. כיום הוא מתנדב בעמותות חאסוב ומונא ומלמד צעירים מהחברה הערבית כישורים ומיומנויות שיסייעו להם להיכנס בקלות רבה יותר לתעשייה. "המציאות השתנתה, שיעור הסטודנטים הערבים בטכניון כיום הוא 23% מכלל התלמידים, שני שלישים הן סטודנטיות. זה הרבה מעבר לשיעור הערבים בתעשייה, כ־3%.
"חברות מקומיות פונות למזרח אירופה או להודו כדי לחפש מפתחים, כשיש כאן ישראלים מהחברה הערבית שלא יכולים לפרוץ כי נתקלים בחסמים מנטליים. כמי שמראיין כל יום מועמדים לעבודה, אני חושש שהבעיה נמצאת גם בצד החברה הערבית. הסטודנטים הערבים נתקלים במכשול של יצירת רושם ראשוני בזמן ראיון העבודה. זה נובע בדרך כלל מהעובדה שהם מגיעים צעירים יותר, חסרי ניסיון ובעלי שליטה מועטה יותר בעברית ביחס למרואיינים האחרים. כמי שיש לו את היכולת לנהל את השיחה בערבית, אני רואה לא פעם כיצד ראיון בשפת האם שלהם תופס כיוון אחר".
הוא עצמו היה צריך להרחיב את המעגל החברתי כדי לצלוח את המסלול שעבר. "השיטה הייתה לצאת מאזור הנוחות, לדבר עם אנשים שאינם בהכרח דוברי שפת אמי ועם אנשים ממעגלים שחוצים את אלה של הכפר שבו גדלתי".
את האומץ לאתגר את עצמו - לרכוש עוד ועוד כישורים ומיומנויות ולצאת מעורו - הוא מייחס לחינוך מהבית. "אמא שלי השקיעה בנו המון, לימדה אותנו מספרים שלא היו חלק מתוכנית הלימודים - חלקם בעולמות הלוגיקה, הגיאומטריה וחידות ההיגיון. בנסיעות וטיולים האחים שלי ואני התחרינו מי יגיע ראשון לתשובה הנכונה. לאחד הספרים האלה קראו 'לחכמים בלבד', ופתרנו אותו כבר כשהייתי בכיתה א'. אין לי ספק שזכינו לתואר מחוננים בזכות הגישה הזאת".
את אותן שיטות לימוד שרכש אצל אמו, איוב מיישם היום על ממשיכי הדרך שלו. "אמא לימדה אותי איך ללמוד בעצמי. כשהכנתי שיעורי בית היא הייתה ניגשת אליי ושואלת אם אני זקוק לעזרה, ואחר כך הייתה בודקת לי אותם. יום אחד היא אמרה: אני לא אבדוק לך יותר, מעכשיו אתה פותר ובודק בעצמך. את העצמאות הזאת אני משתדל להעניק לילדיי (7 ו־4) ואפילו לעובדים החדשים שלי. צריך לדעת ללמוד מתי לשחרר".
"אין כאן איך להזמין אוכל"
בגיל 24 קיבל איוב הצעה ממלאנוקס לצאת לרילוקיישן בעמק הסיליקון. ההחלטה הייתה כרוכה בעזיבת המשפחה והמעגל החברתי הקרוב והתקבלה בלב כבד, אך השתלמה: אחרי שנתיים הוא עזב את מלאנוקס כדי לקחת חלק בחזון של חברת סטארט־אפ אמריקאית שהייתה מחלוצות תחום אבטחת המידע בענן, עד שזו נמכרה שנתיים לאחר מכן לחברת ברקודה האמריקאית בתמורה למיליוני דולרים.
לאחר מכן נחת במטה גוגל במאונטיין וויו כאחד מראשוני המהנדסים הבכירים בגוגל קלאוד, שם ראה מקרוב את המוצר שבאמצעותו ביקשה ענקית החיפוש להתחרות באמזון. "זו הייתה מחלקה קטנה. בגוגל הסתכלו רוב הזמן על הכנסות מפרסום במנוע החיפוש, ומחלקת הענן נחשבה לכזו שצורכת הרבה כסף וכוח אדם מאשר כזו שמייצרת הכנסות. כשנכנסתי לגוגל חברים שאלו אותי אם קלאוד זה המקום הנכון להיות בו. אני חושב שהיום אף אחד לא שואל שאלה כזו".
לאחר עשור בארה"ב הגעגועים הכריעו אותו, והוא מצא משרה בסניף החיפאי של גוגל, שם סייע להעשיר יישומי בינה מלאכותית בשפות שונות. הוא פגש את ד"ר חסן עבאסי, מי שלימים יהפוך לשותפו להקמת אפליציית משלוחי האוכל האאט (Haat) הפופולרית בחברה הערבית. "במג'ד אל־כרום אין לך כמעט איך להזמין אוכל, ואני אדם שהיה רגיל לשירות המשלוחים של אובר וסופר את השניות עד שהאוכל מגיע".
עם עבאסי ניגש איוב לפתור שתי בעיות משמעותיות שאין להן מענה באף אחת מאפליקציות משלוחי האוכל האחרות: ניווט שליחים בערים נטולות תשתית, שבהן אין מערכת כתובות מסודרת, וקבלת תשלום מלקוחות שלא משתמשים בכרטיס אשראי.
עד אז אפליקציות גדולות יותר כמו וולט ותן ביס התקשו לייצר דריסת רגל בערים הערביות, אבל האאט הצליחה לפצח את זה. הצורך לשרת ערים חסרות תשתיות אתגר את איוב ועבאסי לפתח אלגוריתמים חדשים לניווט באמצעים שעד כה סייעו להם לשכלל את מנוע החיפוש של גוגל בבינה מלאכותית או לפתח רכבים אוטונומיים. הדבר נעשה בין השאר באילוף המכונה באמצעות עוד ועוד ניסיונות. כל שליחות חדשה שמתבצעת באפליקציה נועצת עוד 'נעצים' דיגיטליים על המפה של אום אל־פחם או סחנין - אחד לטלפון של המזמין והשני לשליח. האלגוריתם לא רק תופר את המסלול הקצר ביותר באמצעות למידה לאחר אלפי משלוחים באותה השכונה, הוא גם לומד להשלים מסלולים חסרים באזורים ללא קליטה, ולהתגבר על נעלמים רבים שלא מוצאים בערים הגדולות.
עם הפתרון הזה רשמה האפליקציה עד היום יותר ממיליון הזמנות בערים ערביות ובערים מעורבות.
האאט לא רק הנגישה לחברה הערבית את משלוחי המזון עם שירות בגובה העיניים, היא גם הכניסה את רשתות הענק לערים הערביות. כך, מקדונלד'ס, פיצה האט ודומינו'ס פיצה דיווחו על עלייה בהזמנות בסניפים הקרובים לערים ערביות.
כדי להיות הוגנים יותר לעסקים מציגים בהאאט עמלה נמוכה מזו שגובים בוולט או בתן ביס מהעסקים, אך הדבר בא על חשבון המזמין. עם זאת, ההוצאות של החברה נמוכות בהרבה מאלה של המתחרות הגדולות - האאט מעסיקה מתכנתים מהפריפריה שהתקשו למצוא עבודה קודם לכן בגלל הריחוק שלהם מהמרכז.
פוטנציאל האפליקציה לא נשאר רק בישראל. ייתכן שבהאאט מצאו את אחד מפתרונות ההפצה המוצלחים עבור רשתות מזון מהיר בקרבת ערים דלות בתשתיות, וכאלה, למרבה הצער, ניתן למצוא ברחבי המזרח התיכון, אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. לאחרונה גייסה האאט 3.5 מיליון דולר מקרן NFX של גיגי לוי־וייס, ממייסדי פלייטיקה. במקביל, מספר איוב, החברה הודפת הצעות רכישה ומיזוג. "אינני יכול להתייחס לכך, אבל אם תגיע הצעה מוצלחת, נשמח לשקול. החברה, בכל זאת, בונה את עצמה להמשך צמיחה והתרחבות".
למרות היותו מייסד משותף בחברה, הוא מעולם לא עבד בה יום אחד במשרה מלאה. הוא בחר לשמש לה כיועץ ומכהן כחבר בורד. "אני שומר על באלאנס בין האהבה שלי לעולם היזמות, לבין האהבה שלי לעולם הענן".