גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צילום מסך כל 10 דקות ומעקב אחרי המייל: יותר ויותר מנהלים מרגלים אחרי העובדים שלהם. זה יכול לחזור אליהם כמו בומרנג

חברות רבות בארה"ב משתמשות בכלים טכנולוגיים מתקדמים כדי לפקח אחרי העובדים שלהן - בניסיון להגדיל פרודוקטיביות ● אלא שהריגול עשוי דווקא לפגוע באמון עם המעסיק ולהוביל לתוצאה הפוכה מהרצוי

עוד ועוד בוסים מרגלים אחר מתפטרים שקטים / צילום: Unsplash, matthew henry
עוד ועוד בוסים מרגלים אחר מתפטרים שקטים / צילום: Unsplash, matthew henry

במאבק נגד "ההתפטרות השקטה" וגורמים נוספים המעכבים פרודוקטיביות במקום העבודה, חברות פונות יותר ויותר למערך של כלים מתוחכמים, על מנת לצפות ולנתח כיצד עובדים עושים את עבודתם. החדשות המפכחות לבוסים האמריקאים: טכנולוגיות אלו עלולות לא לעמוד בהבטחותיהן, ואף לייצר את ההשפעה ההפוכה.

בלי התראה מראש ובלי מחאות: הכירו את גל "ההתפטרות השקטה" ששוטף את העולם 
תשכחו מהתפטרות שקטה, למגמה שסוחפת את שוק העבודה יש שם חדש 

עדויות ספורדיות לאפקטיביות של טכנולוגיה לניטור מקום עבודה לא מנעו מחברות אמריקאיות לאמץ אותה באופן מקיף לאורך השנתיים וחצי האחרונות. מאז תחילת המגפה, אחת מכל שלוש חברות בינוניות עד גדולות באמריקה אימצה סוג כלשהו של מערכת מעקב אחר עובדים, וכעת הנתח הכולל של שימוש במערכות כאלה הוא שתיים מתוך שלוש חברות, אומר בריאן קרופ, סגן נשיא למחקר משאבי אנוש בגרטנר, העוסקת בייעוץ ומחקר של טכנולוגית מידע. אמנם ישנה קשת רחבה של אופן פעולתן של מערכות אלו ואילו נתונים הן אוספות, אך רבות מהן כוללות ניטור מתמיד של כמעט כל מה שהעובדים עושים במכשירים שלהם.

מדובר בקצב נדיר של אימוץ בהיסטוריה של הטכנולוגיה - אפילו החלק התלול ביותר בעקומת החיבוק של האמריקאים את הסמארטפון לא התפשט באותה מהירות. השינוי הטכנולוגי הזה צורם במיוחד עבור עובדי צווארון לבן אשר נטו לקבל מרחב תמרון גדול יותר בשיטות העבודה שלהם מאשר עובדי צווארון כחול שנאלצים לדפוק שעון נוכחות.

בשינוי טבע העבודה, באופן בו היא נתפסת על ידי העוסקים בה, ובמה חברות יכולות לצפות מעובדים - יש פוטנציאל לייצג חוסר איזון עמוק של יחסי הכוח בין עובד למעסיק, אומרים אלה שלומדים אותו ואף אלה שיוצרים אותו מתוך התעשייה.

קפיטליזם של מעקב פנים-משרדי

על פי החוק, ספקטרום הנתונים שהמעסיקים יכולים לאסוף על עובדים הוא רחב במיוחד. יש תוכנה שיכולה לבצע צילום מסך של מחשב של עובד כל 10 דקות, ובמקביל לתעד באילו אפליקציות ואתרים עובדת ביקרה וכמה זמן היא נשארה בהם. מבקרים של ניטור מסוג זה כינו את המערכות הללו "bossware", שילוב של המילים Boss ו-Software, ולעגו להן כצורה חדשה של מיקרו-ניהול ששוחק את המורל, כאילו המנהל יסתכל מעבר לכתף שלך בכל רגע של היום.

איסוף כל כך הרבה נתונים על מה שעובד עושה כל היום מצריך בדרך כלל מה שנקרא מערכות "מבוססות סוכן", שבהן מותקנת פיסת תוכנה במכשיר שהונפק על ידי החברה. מערכות כאלו יכולות לקבל גישה מלאה לכל מה שקורה במחשב, בטאבלט או בטלפון. (זה, לא במקרה, האופן שבו הצורות המתוחכמות ביותר של תוכנות ריגול המשמשות מדינות לוכדות נתונים ממכשירים של מטרות). דוגמאות לסוג זה של תוכנות כוללות ActivTrak ו-Teramind.

"באופן מציאותי, הרוב המכריע של הלקוחות לא מוצא את הצורך לאפשר ניטור מלא על כל המשתמשים כל הזמן", אומר אייזק כהן, סגן נשיא למחקר ופיתוח ב-Teramind. התוכנה של החברה נועדה לתעד או לסמן באופן אוטומטי התנהגות משתמשים אם עובד עושה משהו בלתי הולם, כמו לשלוח בדוא"ל סודות מקצועיים של החברה למתחרה, או לבלות כל היום בפייסבוק. אבל זה תלוי לחלוטין במעסיקים כיצד להשתמש במערכת, ואילו כללים לקבוע. "למרבה הצער, בשל האופי של Teramind, המערכת יכולה להיות מנוצלת לרעה אם היא מונחת בידיים הלא נכונות", הוא מוסיף.

ActivTrak אומרת באתר שלה שהיא "התפתחה מכלי לניטור עובדים לפלטפורמה עוצמתית לפרודוקטיביות, בעלת מודעות לפרטיות". המשמעות היא שהתוכנה כוללת כעת בקרת פרטיות ונתונים אנונימיים ומצטברים, אומרת דוברת החברה. בניגוד לכלים דומים, ActivTrak אינה תומכת ברישום הקשות, גישה למצלמה, הקלטת וידאו או קריאה וספירה של דואר אלקטרוני, היא מוסיפה.

בקצה השני של הספקטרום נמצאות מערכות שמוכרות יותר לעובדי המשרד, כמו Google Workspace ו-Microsoft 365. אלו אוספות נתונים, אך בכוונה מגבילות כמה ואיזה סוג. שתיהן מאפשרות למנהל בכיר בארגון, עם הרשאות מתאימות, לראות באילו יישומים בתוך המערכות הללו משתמש עובד כלשהו, ובאיזו תדירות, אך הן עשויות לטשטש את זהות העובד ולהציע נתונים רק על פני תקופה של שבועות, לא ימים או שעות. עבור שירותים מסוימים, ניתן לחלץ נתונים מפורטים יותר, כמו כמה הודעות או מיילים נשלחים ומתי. עם זאת, יש לציין כי מערכות אלו אינן מסוגלות לבצע מעקב מקיף שעושות מערכות מבוססות סוכנים. הם לא יכולים לעקוב אחר כל הקשה, או לצלם צילומי מסך של מכשיר של עובד, למשל.

מיקרוסופט התאמצה להקשות על גישה לנתונים ופעילות ברמת העובדים בתוך האפליקציות שלה, אפילו למנהלי IT, אומר דובר החברה. מיקרוסופט לא מאמינה שפעילות היא אותו דבר כמו פרודוקטיביות, וארגונים צריכים להיות זהירים במעקב אחר הדברים הלא נכונים כדי להעריך את ביצועי העובדים, הוא מוסיף.

חברות כמו Prodoscore לוקחות את הנתונים שיישומים עסקיים נפוצים אוספים, ומנתחות אותם בדרכים שיצרני היישומים האלה בדרך כלל לא. דייוויד פאוול, נשיא Prodoscore, אומר שהקו המסמן היכן מתחיל המעקב להיות "מצמרר" הוא זה: כל הנתונים שבהם Prodoscore משתמש כבר נאספים על ידי חבילות התוכנה מבוססות הענן שחברות משתמשות בהן, וזמינים דרך ממשקי API, אשר הן נקודות חיבור לתוכנה.

אפילו עם הנתונים המוגבלים האלה, Prodoscore יכול ליצור עבור הבוסים פירוט מפורט להפליא של אילו שירותים בדיוק המחוברים ל-Prodoscore עובד משתמש, מתי הוא עושה זאת והאם מהמשרד או מחוצה לו. התוכנה של החברה יכולה אפילו לשרטט את הפרודוקטיביות של אותו עובד לאורך זמן, ולעבד את הכל לציון אחד, שאותו פאוול משווה לדוח אשראי, אבל לעבודה. בעוד שהשירות נועד לעזור לבוסים לזהות מאמץ יוצא דופן אצל חלק מהעובדים, ולאמן אחרים שהפרודוקטיביות שלהם עשויה לרדת מתחת לממוצע ההיסטורי שלהם, ברמה כזו של נתונים עלול להיעשות שימוש לרעה, אם מנהל מסתמך עליה יתר על המידה.

"אנחנו חושבים על זה כמו אקדח", אומר פאוול. "אפשר להשתמש בו לטוב ולרע".

ויכוח עז על שימושיות

לאור האימוץ הרחב כל כך, על ידי כל כך הרבה מנהלי חברות, של טכנולוגיה מסובכת יחסית ובעלת פוטנציאל להיות חודרנית, הציפייה המתבקשת היא שיהיו הוכחות מוחצות לכך שהיא עומדת בהבטחותיה. אבל אין מחקר עצמאי, שעבר ביקורת עמיתים, המראה שיש כאלו, אומרים אנטוניו אלויסי ולריו דה סטפנו, פרופסורים שסרקו לאחרונה את הספרות בנושא זה עבור ספרם, "הבוס שלך הוא אלגוריתם", על התופעה ההולכת וגוברת של ניהול באמצעות תוכנה.

"בהחלט אין שום מחקר שמצביע על כך שהדבר מגביר את הפרודוקטיביות בצורה משמעותית כלשהי", אומר ד"ר אלויסי ממדריד.

בן וובר הוא נשיא Humanyze, חברה המשתמשת בנתונים כדי להעריך את הבריאות הארגונית לאורך תקופות זמן ארוכות, מבלי לאפשר למנהלים לעקוב אחר עובדים. הוא אומר שיש להתייחס בספקנות קיצונית למערכות המתמקדות בכימות דברים כמו מתי עובד יושב ליד השולחן שלו או כמה מיילים הם שולחים מדי יום. "אין מחקר שמראה שלדברים מסוג זה יש מתאם כלשהו עם תוצאה כלשהי שמעניינת את המעסיקים", מוסיף וובר.

אדריאן ריס, מדען נתונים ראשי ב-Prodoscore, אומר שהספרות האקדמית על כלי ניטור פרודוקטיביות מחולקת לשני מחנות. האחד מוצא שכלים כאלה מגבירים אחריות בעבודה ויכולים לעזור לאנשים להגדיר ולעקוב אחר התקדמותם לעבר יעדים. המחנה השני טוען שהכלים הללו מפוקפקים מבחינה אתית, לא שוויוניים ומובילים לתחושה של עצמאות נמוכה, שעלולה להפחית את התפוקה.

מערכות שפשוט עוקבות אחר הימצאותם של עובדים ליד שולחנות העבודה שלהם, ומתריעות על כך שהם לא מחוברים, עלולות לגרום ללחץ מוגבר, על פי מספר מחקרים, אומר ד"ר דה סטפנו.

לדוגמה, סקר אחד משנת 2020 של 2,100 עובדים במוקדים טלפוניים בשבע חברות, מצא כי ניטור אינטנסיבי של עובדים - כולל תיעוד הקשות ומעקב אחר פעילות מקוונת - היה קשור ללחץ מוגבר, שביעות רצון נמוכה יותר מהעבודה, היעדרות גבוהה יותר ויותר רצון להפסיק.

בסקר שנערך בשנת 2020 בקרב יותר מ-2,000 מחברי מועצת האיגודים המקצועיים של בריטניה, נמצא כי 56% מהם אמרו שהכנסת מערכות חדשות לניטור עובדים פגעה באמון בין עובדים למעסיקים.

יש גם ראיות, מוסיף ד"ר דה סטפנו, שהכנסת מערכות אלו יכולה לעודד משתמשים לנסות להערים על המערכות, במקום לבצע את עבודתם.

המחיר של עבודה מהבית

במובנים מסוימים, מה שקורה כאן הוא שחברות עורכות ניסוי מחקר ענק על העובדים שלהן, מבלי שהן בהכרח מצוידות בכלים שיאפשרו להן להבין את הנתונים שמערכות הפיקוח על העובדים מפיקות. רק לכאחת מכל שלוש חברות בינוניות עד גדולות יש צוות ניתוח ומדעני נתונים, המסוגלים לנתח את סוג הנתונים שהמערכות הללו מפיקות, אומר קרופ מגרטנר.

לא משנה מה העובדים מרגישים לגבי מעקב מוגבר אחר האופן שבו הם מבצעים את עבודתם, ייתכן שלא תהיה להם הרבה ברירה לגבי זה, מכיוון שיותר חברות מתנות עבודה מהבית בהסכמת העובדים לניטור. לקוח אחד של Prodoscore, שעבר לאחרונה לעבודה מרחוק, ציין שעובדים שרצו לעבוד מהבית נדרשו להשתמש ב-Prodoscore, אומר פאוול. בחודש הראשון, 80% מעובדי החברה, או 3,200 מהם, הצטרפו, הוא מוסיף.

עוד כתבות

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנקים זינק בכ-3%, הדולר צלל מתחת ל-3.7 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.4% ● ירידה ביתרות מטבע החוץ של ישראל ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

"חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

שכר הדירה שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות המסים תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל

קניה שמזהה צורך עולה וגובר למערכות הגנה אווירית - פנתה לישראל שידועה בעולם בתור המדינה בעלת מערך ההגנה האווירית הטוב מכל ● העסקה, אם תושלם, תהווה שינוי מגמה מעניין מבחינת רפאל, שפילוח המכירות שלה ל־2023 מצביע כי יבשת אפריקה היוותה רק 1% ממנו

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

חדרה. אין מספיק אוטובוסים / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

בגלל מאבק על כביש בחדרה: במשרד התחבורה מאיימים לבטל נת"צים בכל הארץ

בעקבות סכסוך בין משרד התחבורה למשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה מאיים לבטל נת"צים ברחבי הארץ ● הסיבה: משרד האוצר לא אישר חתימה על הסכם עם עיריית חדרה לחידוש רחובות והקמת נתיבי העדפה

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות