גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צילום מסך כל 10 דקות ומעקב אחרי המייל: יותר ויותר מנהלים מרגלים אחרי העובדים שלהם. זה יכול לחזור אליהם כמו בומרנג

חברות רבות בארה"ב משתמשות בכלים טכנולוגיים מתקדמים כדי לפקח אחרי העובדים שלהן - בניסיון להגדיל פרודוקטיביות ● אלא שהריגול עשוי דווקא לפגוע באמון עם המעסיק ולהוביל לתוצאה הפוכה מהרצוי

עוד ועוד בוסים מרגלים אחר מתפטרים שקטים / צילום: Unsplash, matthew henry
עוד ועוד בוסים מרגלים אחר מתפטרים שקטים / צילום: Unsplash, matthew henry

במאבק נגד "ההתפטרות השקטה" וגורמים נוספים המעכבים פרודוקטיביות במקום העבודה, חברות פונות יותר ויותר למערך של כלים מתוחכמים, על מנת לצפות ולנתח כיצד עובדים עושים את עבודתם. החדשות המפכחות לבוסים האמריקאים: טכנולוגיות אלו עלולות לא לעמוד בהבטחותיהן, ואף לייצר את ההשפעה ההפוכה.

בלי התראה מראש ובלי מחאות: הכירו את גל "ההתפטרות השקטה" ששוטף את העולם 
תשכחו מהתפטרות שקטה, למגמה שסוחפת את שוק העבודה יש שם חדש 

עדויות ספורדיות לאפקטיביות של טכנולוגיה לניטור מקום עבודה לא מנעו מחברות אמריקאיות לאמץ אותה באופן מקיף לאורך השנתיים וחצי האחרונות. מאז תחילת המגפה, אחת מכל שלוש חברות בינוניות עד גדולות באמריקה אימצה סוג כלשהו של מערכת מעקב אחר עובדים, וכעת הנתח הכולל של שימוש במערכות כאלה הוא שתיים מתוך שלוש חברות, אומר בריאן קרופ, סגן נשיא למחקר משאבי אנוש בגרטנר, העוסקת בייעוץ ומחקר של טכנולוגית מידע. אמנם ישנה קשת רחבה של אופן פעולתן של מערכות אלו ואילו נתונים הן אוספות, אך רבות מהן כוללות ניטור מתמיד של כמעט כל מה שהעובדים עושים במכשירים שלהם.

מדובר בקצב נדיר של אימוץ בהיסטוריה של הטכנולוגיה - אפילו החלק התלול ביותר בעקומת החיבוק של האמריקאים את הסמארטפון לא התפשט באותה מהירות. השינוי הטכנולוגי הזה צורם במיוחד עבור עובדי צווארון לבן אשר נטו לקבל מרחב תמרון גדול יותר בשיטות העבודה שלהם מאשר עובדי צווארון כחול שנאלצים לדפוק שעון נוכחות.

בשינוי טבע העבודה, באופן בו היא נתפסת על ידי העוסקים בה, ובמה חברות יכולות לצפות מעובדים - יש פוטנציאל לייצג חוסר איזון עמוק של יחסי הכוח בין עובד למעסיק, אומרים אלה שלומדים אותו ואף אלה שיוצרים אותו מתוך התעשייה.

קפיטליזם של מעקב פנים-משרדי

על פי החוק, ספקטרום הנתונים שהמעסיקים יכולים לאסוף על עובדים הוא רחב במיוחד. יש תוכנה שיכולה לבצע צילום מסך של מחשב של עובד כל 10 דקות, ובמקביל לתעד באילו אפליקציות ואתרים עובדת ביקרה וכמה זמן היא נשארה בהם. מבקרים של ניטור מסוג זה כינו את המערכות הללו "bossware", שילוב של המילים Boss ו-Software, ולעגו להן כצורה חדשה של מיקרו-ניהול ששוחק את המורל, כאילו המנהל יסתכל מעבר לכתף שלך בכל רגע של היום.

איסוף כל כך הרבה נתונים על מה שעובד עושה כל היום מצריך בדרך כלל מה שנקרא מערכות "מבוססות סוכן", שבהן מותקנת פיסת תוכנה במכשיר שהונפק על ידי החברה. מערכות כאלו יכולות לקבל גישה מלאה לכל מה שקורה במחשב, בטאבלט או בטלפון. (זה, לא במקרה, האופן שבו הצורות המתוחכמות ביותר של תוכנות ריגול המשמשות מדינות לוכדות נתונים ממכשירים של מטרות). דוגמאות לסוג זה של תוכנות כוללות ActivTrak ו-Teramind.

"באופן מציאותי, הרוב המכריע של הלקוחות לא מוצא את הצורך לאפשר ניטור מלא על כל המשתמשים כל הזמן", אומר אייזק כהן, סגן נשיא למחקר ופיתוח ב-Teramind. התוכנה של החברה נועדה לתעד או לסמן באופן אוטומטי התנהגות משתמשים אם עובד עושה משהו בלתי הולם, כמו לשלוח בדוא"ל סודות מקצועיים של החברה למתחרה, או לבלות כל היום בפייסבוק. אבל זה תלוי לחלוטין במעסיקים כיצד להשתמש במערכת, ואילו כללים לקבוע. "למרבה הצער, בשל האופי של Teramind, המערכת יכולה להיות מנוצלת לרעה אם היא מונחת בידיים הלא נכונות", הוא מוסיף.

ActivTrak אומרת באתר שלה שהיא "התפתחה מכלי לניטור עובדים לפלטפורמה עוצמתית לפרודוקטיביות, בעלת מודעות לפרטיות". המשמעות היא שהתוכנה כוללת כעת בקרת פרטיות ונתונים אנונימיים ומצטברים, אומרת דוברת החברה. בניגוד לכלים דומים, ActivTrak אינה תומכת ברישום הקשות, גישה למצלמה, הקלטת וידאו או קריאה וספירה של דואר אלקטרוני, היא מוסיפה.

בקצה השני של הספקטרום נמצאות מערכות שמוכרות יותר לעובדי המשרד, כמו Google Workspace ו-Microsoft 365. אלו אוספות נתונים, אך בכוונה מגבילות כמה ואיזה סוג. שתיהן מאפשרות למנהל בכיר בארגון, עם הרשאות מתאימות, לראות באילו יישומים בתוך המערכות הללו משתמש עובד כלשהו, ובאיזו תדירות, אך הן עשויות לטשטש את זהות העובד ולהציע נתונים רק על פני תקופה של שבועות, לא ימים או שעות. עבור שירותים מסוימים, ניתן לחלץ נתונים מפורטים יותר, כמו כמה הודעות או מיילים נשלחים ומתי. עם זאת, יש לציין כי מערכות אלו אינן מסוגלות לבצע מעקב מקיף שעושות מערכות מבוססות סוכנים. הם לא יכולים לעקוב אחר כל הקשה, או לצלם צילומי מסך של מכשיר של עובד, למשל.

מיקרוסופט התאמצה להקשות על גישה לנתונים ופעילות ברמת העובדים בתוך האפליקציות שלה, אפילו למנהלי IT, אומר דובר החברה. מיקרוסופט לא מאמינה שפעילות היא אותו דבר כמו פרודוקטיביות, וארגונים צריכים להיות זהירים במעקב אחר הדברים הלא נכונים כדי להעריך את ביצועי העובדים, הוא מוסיף.

חברות כמו Prodoscore לוקחות את הנתונים שיישומים עסקיים נפוצים אוספים, ומנתחות אותם בדרכים שיצרני היישומים האלה בדרך כלל לא. דייוויד פאוול, נשיא Prodoscore, אומר שהקו המסמן היכן מתחיל המעקב להיות "מצמרר" הוא זה: כל הנתונים שבהם Prodoscore משתמש כבר נאספים על ידי חבילות התוכנה מבוססות הענן שחברות משתמשות בהן, וזמינים דרך ממשקי API, אשר הן נקודות חיבור לתוכנה.

אפילו עם הנתונים המוגבלים האלה, Prodoscore יכול ליצור עבור הבוסים פירוט מפורט להפליא של אילו שירותים בדיוק המחוברים ל-Prodoscore עובד משתמש, מתי הוא עושה זאת והאם מהמשרד או מחוצה לו. התוכנה של החברה יכולה אפילו לשרטט את הפרודוקטיביות של אותו עובד לאורך זמן, ולעבד את הכל לציון אחד, שאותו פאוול משווה לדוח אשראי, אבל לעבודה. בעוד שהשירות נועד לעזור לבוסים לזהות מאמץ יוצא דופן אצל חלק מהעובדים, ולאמן אחרים שהפרודוקטיביות שלהם עשויה לרדת מתחת לממוצע ההיסטורי שלהם, ברמה כזו של נתונים עלול להיעשות שימוש לרעה, אם מנהל מסתמך עליה יתר על המידה.

"אנחנו חושבים על זה כמו אקדח", אומר פאוול. "אפשר להשתמש בו לטוב ולרע".

ויכוח עז על שימושיות

לאור האימוץ הרחב כל כך, על ידי כל כך הרבה מנהלי חברות, של טכנולוגיה מסובכת יחסית ובעלת פוטנציאל להיות חודרנית, הציפייה המתבקשת היא שיהיו הוכחות מוחצות לכך שהיא עומדת בהבטחותיה. אבל אין מחקר עצמאי, שעבר ביקורת עמיתים, המראה שיש כאלו, אומרים אנטוניו אלויסי ולריו דה סטפנו, פרופסורים שסרקו לאחרונה את הספרות בנושא זה עבור ספרם, "הבוס שלך הוא אלגוריתם", על התופעה ההולכת וגוברת של ניהול באמצעות תוכנה.

"בהחלט אין שום מחקר שמצביע על כך שהדבר מגביר את הפרודוקטיביות בצורה משמעותית כלשהי", אומר ד"ר אלויסי ממדריד.

בן וובר הוא נשיא Humanyze, חברה המשתמשת בנתונים כדי להעריך את הבריאות הארגונית לאורך תקופות זמן ארוכות, מבלי לאפשר למנהלים לעקוב אחר עובדים. הוא אומר שיש להתייחס בספקנות קיצונית למערכות המתמקדות בכימות דברים כמו מתי עובד יושב ליד השולחן שלו או כמה מיילים הם שולחים מדי יום. "אין מחקר שמראה שלדברים מסוג זה יש מתאם כלשהו עם תוצאה כלשהי שמעניינת את המעסיקים", מוסיף וובר.

אדריאן ריס, מדען נתונים ראשי ב-Prodoscore, אומר שהספרות האקדמית על כלי ניטור פרודוקטיביות מחולקת לשני מחנות. האחד מוצא שכלים כאלה מגבירים אחריות בעבודה ויכולים לעזור לאנשים להגדיר ולעקוב אחר התקדמותם לעבר יעדים. המחנה השני טוען שהכלים הללו מפוקפקים מבחינה אתית, לא שוויוניים ומובילים לתחושה של עצמאות נמוכה, שעלולה להפחית את התפוקה.

מערכות שפשוט עוקבות אחר הימצאותם של עובדים ליד שולחנות העבודה שלהם, ומתריעות על כך שהם לא מחוברים, עלולות לגרום ללחץ מוגבר, על פי מספר מחקרים, אומר ד"ר דה סטפנו.

לדוגמה, סקר אחד משנת 2020 של 2,100 עובדים במוקדים טלפוניים בשבע חברות, מצא כי ניטור אינטנסיבי של עובדים - כולל תיעוד הקשות ומעקב אחר פעילות מקוונת - היה קשור ללחץ מוגבר, שביעות רצון נמוכה יותר מהעבודה, היעדרות גבוהה יותר ויותר רצון להפסיק.

בסקר שנערך בשנת 2020 בקרב יותר מ-2,000 מחברי מועצת האיגודים המקצועיים של בריטניה, נמצא כי 56% מהם אמרו שהכנסת מערכות חדשות לניטור עובדים פגעה באמון בין עובדים למעסיקים.

יש גם ראיות, מוסיף ד"ר דה סטפנו, שהכנסת מערכות אלו יכולה לעודד משתמשים לנסות להערים על המערכות, במקום לבצע את עבודתם.

המחיר של עבודה מהבית

במובנים מסוימים, מה שקורה כאן הוא שחברות עורכות ניסוי מחקר ענק על העובדים שלהן, מבלי שהן בהכרח מצוידות בכלים שיאפשרו להן להבין את הנתונים שמערכות הפיקוח על העובדים מפיקות. רק לכאחת מכל שלוש חברות בינוניות עד גדולות יש צוות ניתוח ומדעני נתונים, המסוגלים לנתח את סוג הנתונים שהמערכות הללו מפיקות, אומר קרופ מגרטנר.

לא משנה מה העובדים מרגישים לגבי מעקב מוגבר אחר האופן שבו הם מבצעים את עבודתם, ייתכן שלא תהיה להם הרבה ברירה לגבי זה, מכיוון שיותר חברות מתנות עבודה מהבית בהסכמת העובדים לניטור. לקוח אחד של Prodoscore, שעבר לאחרונה לעבודה מרחוק, ציין שעובדים שרצו לעבוד מהבית נדרשו להשתמש ב-Prodoscore, אומר פאוול. בחודש הראשון, 80% מעובדי החברה, או 3,200 מהם, הצטרפו, הוא מוסיף.

עוד כתבות

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה: שני שדות תעופה יקודמו במקביל

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה נוגעות להתנהלות משרד הבריאות, מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר