גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיא של חמש שנים במספר ההרוגים בתאונות דרכים. איפה הכי מסוכן להולכי רגל?

ב־2002 נכתבו הנחיות להאטת התנועה במרכזי הערים במטרה להקטין את הסכנה להולכי הרגל ● אלא שהתנגדות מצד הרשויות המקומיות השאירה אותן על הנייר, בזמן שמספר ההרוגים ממשיך לעלות ● כך הפכה ישראל לאחת מהמדינות המסוכנות ביותר לחצות בהן את הכביש

הולכי הרגל מהווים שליש מכלל ההרוגים בתאונות דרכים / צילום: Shutterstock, Jose HERNANDEZ Camera 51
הולכי הרגל מהווים שליש מכלל ההרוגים בתאונות דרכים / צילום: Shutterstock, Jose HERNANDEZ Camera 51

ב־16 בנובמבר הודיע מד"א כי נקבע מותו של תושב חיפה בן 84 שנפגע מנהג רכב כשחצה את רחוב פינסקר בעיר. ב־15 בדצמבר חובשים ופרמדיקים של מד"א קבעו את מותה של אישה כבת 70, לאחר שנהג משאית פגע בה באשדוד. כמה ימים קודם לכן, הולכת רגל נדרסה למוות על ידי נהג משאית בבאר שבע.

בסך הכל נהרגו 105 הולכי רגל בתאונות דרכים מתחילת השנה, לפי נתוני הרלב"ד - הנתון הגבוה ביותר מאז שנת 2017, והשנה עדיין לא נגמרה.

לפצח את סוד הקסם של המנכ"ל ההודי | ראיון
יו"ר הוועד שמזהיר: "אם סמוטריץ' יפגע בעובדים, נהיה רעים ונפעל בתוך הליכוד" | ראיון
מחנה המערב כנראה לא יצליח לנצח את הדיקטטורות. המטרה היא כרגע להישאר בחיים | יואב קרני, פרשנות

הולכי הרגל מהווים שליש מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. מרביתם נהרגו בערים (66), כאשר גם מעברי החצייה אינם מקום בטוח - 25% מההרוגים נהרגו במעבר חצייה.

 

מצבם של הולכי הרגל בישראל גרוע גם ביחס למדינות ה־OECD, כששיעור ההרוגים למאה אלף איש הוא 1.5 לעומת חציון של 0.8. ב־21 מדינות מתוך 28 מדינות שנבדקו בשנים 2015־2019 מצב הבטיחות בדרכים של הולכי רגל טוב יותר מבישראל.

בדוח של הרלב"ד שבחן את הנתונים נמצא שעיקר ההבדל בבטיחות הולכי רגל בין ישראל לבין מדינות אחרות הוא בקרב ילדים ובקרב בני 65 ומעלה. בחמש השנים האחרונות נמצא כי שיעור הילדים הולכי הרגל שנהרגו בישראל הוא הגבוה מבין כל 29 מדינות ה־OECD שנתוניהן כלולים בניתוח הזה. "השיעור המקביל בקרב בני 65 ומעלה היה החמישי בגובהו", נכתב.

כשבוחנים את מצבה של ישראל למדינות המובילות בבטיחות בדרכים שווייץ, שבדיה ונורבגיה, מגלים שבין השנים 2010 ל־2019 היפגעות נהגים ונוסעים ברכב בישראל דומה למדינות המובילות (אף שבישראל חלה עלייה בשנים האחרונות). לעומת זאת, כשבוחנים את בטיחות הולכי הרגל הפער גדול ובישראל שיעור הנפגעים גבוה משמעותית. בהשוואה לשווייץ, למשל, הוא יותר מכפול.

חזון אפס הולכי רגל הרוגים, אפשרי?

"במשך שנים ישראל הצליחה להוריד בזכות שיפורי תשתית ובטיחות כלי רכב את מספר ההרוגים. אבל כל זה לא עוזר להולכי הרגל, ובמידה מסוימת חלק מהשיפורים גורמים לנהג להרגיש בטוח לנסוע מהר וזה אף עלול לסכן הולכי רגל", מסביר ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון עירוני מאוניברסיטת בן גוריון.

 

לדבריו, בארצות סקנדינביה ובהולנד החלו לאמץ בשנות ה־70 מדיניות של אפס הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים בערים. "המחקרים בעולם מראים שהדרך הטובה ביותר להקטין תאונות הולכי רגל היא באמצעות האטת תנועה, כי הולכי רגל הם בלתי צפויים. בתאונה שבה כלי רכב פוגע בהולך רגל - אם הפגיעה במהירות נמוכה יותר מ־30 קמ"ש אז הסיכוי שהתאונה תיגמר בפציעה קשה או במוות הוא הרבה יותר נמוך במהירות של 50 קמ"ש - שהיא המהירות המותרת ברוב הרחובות העירוניים".

ואכן, מיתון תנועה הוא חלק מרכזי בגישת חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים. במחקרים שבוצעו בעולם ונסקרו במסמך של הרלב"ד, צוין כי פגיעה בהולך רגל במהירות של 20־30 קמ"ש עלולה להוביל לפגיעה קטלנית בהולך רגל בשיעור של עד 10%. ההסתברות עוברת את 80% כשמדובר במהירות של 50 קמ"ש. למספרים אלו חשיבות עצומה שכן, "במרחב העירוני כל שינוי קטן במהירות מתורגם לעלייה משמעותית בתאונות בדרגות חומרה גבוהות. כך לדוגמה, עלייה של 5 קמ"ש במהירות ממוצעת של 35 קמ"ש צפויה לגרום לגידול של כ־70% במספר התאונות הקטלניות ולגידול של כ־50% בתאונות החמורות", נכתב.

ההנחיות למיתון תנועה נכתבו כבר ב־2002

באיחור של עשרות שנים, בשנת 2002 גיבשו במשרד התחבורה הנחיות למיתון תנועה בערים. אלא ש־20 שנה מאוחר יותר והן כמעט ולא מיושמות, ונשאבו מהן אלמנטים בודדים למיתון תנועה כמו פסי האטה וכיכרות שמעתיקים את הסכנה לרחובות אחרים ולא מאיינים אותה לחלוטין.

"ההנחיות כמעט לא יושמו - לא באזורים חדשים ולא באזורים קיימים ובוודאי שלא לפי הגיון מערכתי", אומר ד"ר רופא. "בעיריית תל אביב שמו שלטים של 30 קמ"ש ברחובות קטנים שבמילא נוסעים בהם לאט, אבל לפי ההנחיות העירייה יכלה לקבוע את כל האזור שמערבית לאבן גבירול כאזור ממותן תנועה".

רופא מספר כי "כשעבדתי במשרד השיכון הייתה לי מחלוקת עם ראש עירייה שנבנתה שכונה ירוקה בעירו, והוא אמר מפורשות 'אצלי זה לא יהיה' (מיתון תנועה). מיתון תנועה מקשה על הנהג לפתח מהירויות גבוהות, אבל בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב הוא לא פוגע בכמות התנועה שיכולה לעבור - כי המהירות הממוצעת של כלי רכב בעיר היא 15־16 קמ"ש ובימינו עוד פחות. כך שאנשים יוכלו להכנס לעיר ולצאת ממנה באותן כמויות, ומה שייפגע זה רק החופש של הנהגים לנסוע מהר יותר ממה שצריך. זה מעצבן נהגים, אז כתבו הנחיות - והן נותרו על המדף".

בעיה נוספת לדבריו של ד"ר רופא היא היישום החלקי של האמצעים: בשעה שבישראל רחובות ספציפיים ממותני תנועה ולידם ניתן לנסוע במהירות, באירופה הבינו שהבעיה היא לא רק באזורי מגורים. "גם הסטטיסטיקה בארץ מראה שרוב הפגיעות הם ברחובות הראשיים בערים, כי שם יש יותר הולכי רגל, יותר מכוניות ויותר סיבות לחצות את הכביש מצד לצד. המרחק בין הצמתים בארץ גדול, ולכן לא תמיד הולכי רגל יחצו במעבר חצייה כי זו לא התנהגות של הולך רגל ללכת 200 מטר למעבר החצייה ואז לחזור מרחק כזה בצד השני של הכביש. לכן, בארצות העולם מגדירים את כל מרכז העיר כממותן הליכה ולא רחוב ספציפי, במקביל מוציאים את המכוניות ככל הניתן באמצעות פינוי מקום לנתיבי אופניים ותחבורה ציבורית".

גם במסמך של הרלב"ד פורטו הסיבות לכישלון: ישראל בונה את עצמה ונותנת עדיפות בתוכניות לתנועת הרכב הפרטי. "הדבר נעשה בכל הרמות, בכל סוגי מדרג התכנון הסטטוטורי ובכל התוכניות להסדרי התנועה והחניה - גם על חשבון הולכי הרגל, התחבורה הציבורית והאופניים", נכתב בשנת 2018 על ידי ישעיהו רונן, "לא הוקצתה זכות כלשהי למשתמשי דרך אחרים, כולל אופניים ומדרכות. אלה קיבלו את 'מה שנשאר', לאחר ההקצאה לנתיבים עבור כלי הרכב".

התוצאות, לדבריו, הן פגיעה באיכות החיים, עידוד השימוש ברכב פרטי ופגיעות בנפש - ובמיוחד הולכי רגל - מעבר למקובל במדינות מפותחות.

ראשי ערים מעדיפים לא להיכנס ל"הרפתקה"

והנה גם לפי המסמך הזה, ההנחיות משנת 2002 לא יושמו: "לא ניתן להצביע על יישום, או הטמעה, או השפעה ממשיים בשטח. בפועל, נבנו מספר גדול של הסדרים נקודתיים (במיוחד מעגלי תנועה ופסי האטה וכן רחובות משולבים לבתים צמודי קרקע), כאלמנטים יחידניים ולא כהסדר מיתון תנועה בעל אופי ברור. לעומת זאת, מספרם של אזורי מיתון תנועה ממש הוא מועט ביותר. וגרוע מכך - מורגשת רתיעה והתנגדות לרעיון כולו".

בין הסיבות שנמנו עלו הציפוף בתוכניות חדשות שמגדילות את מספר כלי הרכב בכל שכונה והחשש מפקקים, ההעדפה של רשויות לתכנון המוכר והפשוט, העובדה שקל יותר ליישם אמצעי אחד במקום אחד במקום הרבה אמצעים בראיה רחבה והעדר נחישות של גורמי מקצוע. בין הסיבות נמנו עוד סיכונים ואי ודאות בקרב יזמים, שכן הקמת שכונה כזו נחשבת "הרפתקה", ולחץ והתנגדויות מצד תושבים ורשויות מקומיות.

 

"ראשי ערים רבים לוקים בחוסר אומץ ציבורי כאשר הם לא מאמצים מדיניות שמובילה לצמצום הסכנה של הולכי הרגל להידרס. ככל שנצליח להוריד את מהירות נסיעת כלי הרכב ברחובות מרובי הולכי רגל כמו גם בסביבת בתי ספר, גנים ציבוריים ובתי אבות, נוכל להוריד את מספר הולכי הרגל ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים ולהציל חיים", אומר עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק.

לדבריו, "הגיע הזמן שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יובילו מדיניות אשר תעודד את ראשי הערים לאמץ מדיניות של מיתון וריסון תנועה, המקובלת מאוד בערים מערביות רבות. אנחנו מפגרים אחרי הערים הגדולות באירופה אשר מובילות מדיניות ששמה את הולכי הרגל בראש הפירמידה ולא בתחתית כפי שקורה אצלנו".

משרד התחבורה: פועלים ליישום התוכנית

במשרד התחבורה מתקשים להציג עשייה של ממש בתחום. לפי המשרד אחריותו היא ליישם את ההנחיות בפרויקטים שנמצאים באחריותו אך "יצויין כי לאחרונה המשרד פיתח את מודל רשויות השינוי והמאיץ, וחתם עם עיריות נהריה, טירת הכרמל, ראשון לציון ועפולה הסכמים מקיפים הכוללים מיתון תנועה בהיקפים ראשונים מסוגם", אלא שמדובר ברחובות מסוימים.

עוד נמסר מהמשרד, כי "לאחר שנים של הזנחת התחום, פועלים כיום צוותי עבודה ליישום התוכנית האסטרטגית לתנועה מקיימת בערים. תוצרי הצוותים, כולל אלו הנוגעים להנחיות המשפרות את חוויית הולך הרגל ורוכב האופניים במרחב הציבורי, יוטמעו בשנה הקרובה בכלל תכניות העבודה של המשרד".

מהנדסת העיר בית שמש ענבר וייס מספקת הצצה להתנגדויות: "בחלק מהשכונות החדשות שלנו הרעיונות הוטמעו והרחובות צרים מאוד ויש לנו במפרים ותמרורים והמון כיכרות בעיר ואין לנו בכלל רמזורים שזה גם אלמנט מסוים של מיתון תנועה ותושבים מתלוננים שאי אפשר לנסוע ושאתה לא מתקדם".

וייס מוסיפה ש"בראש שלנו אנחנו מתעדפים את הרכב הפרטי על פני כל דבר - וזה קצת ביצה ותרנגולת. כמהנדסת עיר אני חייבת לשמוע מה התושבים אומרים אבל יודעת שלעשות להם טוויסט בראש יקח זמן".

ארז קיטה, מנכ"ל הרלב"ד, מודה: "ישראל עובדת בקצבים אחרים, אבל בכל מקרה שכונות חדשות נבנות במודלים של שכונה בטוחה. לגבי השכונות הוותיקות, התחלנו במסגרת פיילוט של התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, וניישם אותו בקריות באמצעות הגבהת מעברי חציה, הצרת נתיבים, מעקות ואלמנטים נוספים, ובשנה הבאה נתחיל באכיפה דיגיטלית של מתן זכות קדימה להולכי רגל".

ד''ר ארז קיטה, מנכ''ל הרלב''ד / צילום: יוסי זמיר

לדבריו, "אם שליש מההרוגים הם הולכי רגל ושני שלישים מתוכם נהרגים בערים - ברור שזו בעיה מרכזית, ואמצעים למיתון תנועה יכולים להיות גיים צ'יינג'ר בהגנה על הולכי הרגל".

עוד כתבות

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח "טוגה נטוורקס", מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

עולה לאישור הממשלה: האם תאושר הקמת שדה התעופה החדש בצקלג?

לפי ההצעה, במקום קידום חלופת נבטים בדרום, תקודם חלופת צקלג בנגב, ובמקביל יימשך קידום שדה התעופה בצפון במרחב רמת דוד ● מבקרי המהלך טוענים כי קידום חלופת צקלג הוא למעשה הסחת דעת שנועדה להסיט את מוקד ההכרעה צפונה, ובפועל לאפשר את קידום שדה התעופה ברמת דוד

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקלים ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות