מירי רגב, שרת התחבורה, בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי / צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, עמית שאבי
הממשלה תתכנס בימים הקרובים לאשר את תקציב המדינה לשנים 2023־2024, וכרגע מסתמן שהמאבקים בין השרים השונים יתמשכו עד לשעות הקטנות של הלילה. יממה לפני תחילת הדיונים, הפיץ האוצר את הצעת התקציב וחוק ההסדרים.
● בנק אוף אמריקה: בנק ישראל עשוי להתערב במסחר במט"ח
● האם לקנות דולרים? זו התשובה לשאלה שכולם שואלים
● האג"ח הממשלתיות עברו טלטלה: מה אומר מדד הדופק של גלובס על המצב במשק?
אלא שהמשא ומתן בין האוצר למשרדים השונים רחוק עדיין מסיום. סעיפים בהצעה שתעלה לבסוף לאישור הממשלה צפויים עוד להשתנות, להיגנז או להתרחב, בהתאם למגעים שיתנהלו בין אנשי אגף תקציבים לבין הפוליטיקאים בחדרים הצדדיים של הכנסת.
סמוטריץ' נוטה לתמוך בתקציב מרוסן
לא רק התוכניות והרפורמות שמצורפות לתקציב עוד עשויות להשתנות. מסגרת התקציב עצמה, כפי שהופצה לשרים, הינה תיאורטית בהחלט. במסמך נכתב כי התקציב לשנת 2023 יעמוד על 465 מיליארד שקל ויעלה ל־487 מיליארד שקל בשנת 2024. מדובר בחישוב טכני של האוצר על פי נתוני הנומרטור, שמביא לסכומים נמוכים יחסית, שאינם מספיקים כדי לממן את תוכניות הממשלה השונות, אפילו בתרחיש של קיצוץ ההסכמים הקואליציוניים במחצית.
לפי הערכות ריאליות מתונות יחסית, גובה התקציב יגיע בפועל ל־484 מיליארד שקל השנה, ובשנה הבאה יעמוד על 513 מיליארד שקל. מדובר בעלייה משמעותית של מסגרת ההוצאה לעומת 452 מיליארד שקל בשנת 2022. גורמים המעורבים בתהליך מונים את תקציבי משרד הביטחון, משרד התחבורה והמשטרה בין המחלוקות הבולטות שנותרו פתוחות בשלב מאוחר זה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נדרש לבחור בהליך הכנת התקציב בין חבריו לקואליציה ודרישותיהן התקציביות הנרחבות, לבין בתי ההשקעות וסוכנויות דירוג האשראי שבוחנים כל צעד שלו בזכוכית מגדלת. נראה שסמוטריץ' נוטה יותר לכיוון השני. באופן פומבי, הוא מתבטא כל העת בעד העברת תקציב מרוסן, מבקש מהשרים להתפשר בדרישות ומגנה "אמירות פופוליסטיות" כלשונו, מצד פוליטיקאים שקוראים להתערב בעצמאות בנק ישראל.
מבחינת אגף תקציבים, המדיניות של סמוטריץ' היא רוח גבית בניסיון לשמור כסף בקופה לקראת תקופה כלכלית קשה. באוצר העריכו שהצמיחה תתמתן משמעותית בשנה הקרובה, אחרי זינוק של התוצר ב־6.5% בשנה שעברה. וזה עוד לפני שמכניסים לתמונה את היחלשות השקל בתקופה האחרונה, שעלולה להתפתח למגמה מסוכנת לנתוני המאקרו - קפיצה באינפלציה, העלאות ריבית נוספות והתנפחות החוב הלאומי.
הדרישות של בן גביר לא נלקחות ברצינות
הממשלה הוקמה על בסיס הסכמים קואליציוניים שמנים במיוחד, שהיו אמורים לעודד בעיקר את המפלגות החרדיות ואת יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר. רגע לאחר חתימת ההסכמים והשבעת הממשלה, כבר ידע סמוטריץ' שהמשימה הראשונה שלו תהיה לחתוך את עלות ההסכמים בעשרות אחוזים כדי להתכנס למסגרות אחראיות. סביר להניח שגם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המנוסה בהליכי הכנת תקציבי מדינה, הבין שלא יוכל לעמוד בכל הבטחותיו לשותפים הקואליציוניים, והעדיף להשאיר את תפקיד מחרב המסיבות לסמוטריץ'.
כך למשל, בן גביר מבקש להביא הישג עם העלאה דרמטית של שכר השוטרים. מדרישתו עולה שהסכום הנדרש למימון שכר שיתמרץ אנשים להתגייס לכוחות המשטרה עומד על תוספת של כ־14 מיליארד שקל בתקציב הדו־שנתי הקרוב. רגע לפני העלאת התקציב לאישור הממשלה, באוצר עדיין לא מוכנים להתייחס ברצינות לדרישות של בן גביר, ונהנים מגיבוי של סמוטריץ'.
התנגדות רגב לרפורמות בחוק ההסדרים
גם משרדי האוצר והתחבורה רחוקים מהסכמות ולמעשה אין עדיין חלוקה ברורה של תקציב המשרד ומחלוקת ניטשת על הרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים. לסדר יומה של הממשלה צורף תקציב המדינה שיקדיש לפרויקטים בתחום התחבורה כ־34 מיליארד שקל בשנת 2023, והרשאה להתחייב בסך כמעט 63 מיליארד שקל. ב־2024 יכלול התקציב 36 מיליארד שקלים והרשאה להתחייב בסך 48 מיליארד שקל.
ייתכן שכך מנסה האוצר ללחוץ על משרד התחבורה להתכנס למסגרת תקציבית ולהציע ויתורים לצד הדרישות, לאחר שדרישותיה של שרת התחבורה מירי רגב כוללים רפורמה בתעריפים והגברת אבטחה באוטובוסים, למרות שהיא סירבה להציג מקור תקציבי וטענה שהוא צריך להגיע מהתועלת המשקית לצמצום הגודש.
בנוסף, רגב הצהירה גם כי תדרוש רכבות מהירות לקריית שמונה ולאילת בעלות של עשרות מיליארדי שקלים, אף שמשרדי הממשלה טענו בעבר כי אין הצדקה כלכלית לקווים אלו, וגם אם ישנן הצדקות אחרות - הן לא מביאות לתעדוף גבוה של פרויקטים אלו ביחס למשברים במטרופולינים.
מעבר לפערים בדרישות התקציביות, המשרדים סיכמו בעת התקציב הקודם על תכניות חומש לסלילת נת"צים, מסופים, תוספות שירות ושבילי אופניים בתמורה להחלת אגרות הגודש. באוצר מכוונים לעמידה בתוכנית החומש, ואילו רגב מצידה מעוניינת בביטול אגרת הגודש. תוכנית החומש הזו כוללת מיליארדי שקלים וגם לגביה מצטברים סימני שאלה. אגרות הגודש אמורות גם לממן חלק מפרויקט המטרו ואת תוספות השירות בתחבורה הציבורית, וכך נוצר "חור" תקציבי נוסף. בנוסף, קיימת מחלוקת על התוכנית האסטרטגית שהוכנה לכבישים ועל תעדוף ביצוע הכבישים מתוכה.
משרד התחבורה מביע גם התנגדות משמעותית למרבית הרפורמות שמוצעות בחוק ההסדרים, על אף שהוא אמור לעבור מחר את אישור הממשלה. בין השאר, המשרד הביע התנגדות להחלת מס נסועה על כלי רכב חשמליים. מחקר של משרד האוצר ורשות המסים מראה כי חדירת כלי רכב חשמליים לישראל גבוה מההערכות והנסיעה בהם תהיה זולה משמעותית מרכב המונע באמצעות בנזין, וכן מנסיעות בתחבורה הציבורית. אלו צפויים לעודד שימוש בכלי רכב פרטיים, אבל במשרד מתנגדים כאמור למיסוי נסיעות אלו.
כמו כן, מתנגד המשרד להצעה להקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה שיבזרו את כוחו של משרד התחבורה לרשויות המקומיות. ההתנגדות מגיעה חרף העובדה שבהצעת החוק נכתב מפורשות כי לא יהיה בכוחן של הרשויות להפעיל תחבורה ציבורית בניגוד לסטטוס קוו. פערים נוספים שנרשמו הם בנוגע לכוונת האוצר להגביל נסיעת מוניות על נת"צים עמוסים - כשמשרד התחבורה מתנגד להגבלה זו.
בשלב זה, ההערכות הן שגורמי המקצוע לא יצליחו להגיע להסכמות, שכן רבים מהם במשרד התחבורה מודרים מההליך ובכל מקרה הם משקפים את דרישות השרה רגב וכי תדרש התערבותם של השרים הממונים, שיחסיהם מתוחים ועכורים.
מלשכתה של רגב נמסר על "פיצוץ במשא ומתן". לדבריה, "פקידי האוצר לא מבינים את גודל המעמד. לא תהיה תוכנית חומש לישראל, פגיעה בצמיחה הכלכלית של המשק, המשך הפקקים ובפגיעה ביוקר המחיה". ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.