קייט בלאנשט (בתפקיד לידיה טאר) ב''טאר המנצחת'' / צילום: טוליפ אינטרטיימנט
17 שנה אחרי סרטו האחרון "ילדים קטנים" (2006), חוזר הבמאי טוד פילד עם "טאר המנצחת", יצירה שהוגדרה על ידי רבים ממבקרי הקולנוע האמריקאים כסרט הטוב ביותר של השנה החולפת. מככבת בו קייט בלאנשט - זוכת שני פרסי באפט"א, שני פרסי אוסקר, ושלושה פרסי גלובס הזהב (אחד מהם על "טאר"). מדובר ביצירה מתוחכמת המועמדת לשישה פרסי אוסקר, ביניהם הסרט הטוב ביותר, התסריט והשחקנית הראשית.
תקציר העלילה
לידיה טאר (קייט בלאנשט), מנצחת אמריקאית מצליחה עם הישגים מרשימים, כולל השתייכות למועדון האקסקלוסיבי "איגוט" (מי שהצליח לזכות בארבעת הפרסים החשובים ביותר בעולם התרבות: אמי, גראמי, אוסקר וטוני), עובדת על השלמת הסימפוניה החמישית של מאהלר עם תזמורת ברלין, עליה היא מנצחת.
האשמות כלפי טאר, הנשואה לשרון (נינה הוס), הכנרית הראשונה בפילהרמונית ברלין, בנוגע להתאבדותה של מנצחת צעירה עמה הייתה בקשר, מתחילות לצוף ומאיימות לחשוף פרשיות נוספות אודות טובות מיניות והתעמרות מקצועית.
ביקורות מהעולם
"ב'טאר', הבמאי טוד פילד לוכד אותנו בנרטיב מותח של כפילות שקטה, תככים ארגוניים, ובסופו של דבר - אובססיה אירוטית. הוא עושה את זה בצורה כל כך אורגנית, שבמשך זמן מה אתה אפילו לא מבין שאתה צופה ב'סיפור'. אבל זה סיפור נהדר, נכון?"
(אוון גלייברמן, מגזין "וראייטי", 1.9.22)
ההקשר למציאות
דרך התפוררותה המקצועית והאישית של הגיבורה לידיה טאר, כשהאשמות נגדה מתחילות לצוף, הסרט דן באחריות שיש לבעלי כוח על מעשיהם, ובאופן בו אנשים בעמדות מפתח מועמדים בימינו, בעזרת המדיה החברתית, למשפט ציבורי.
בראיון לאתר הקולנוע האמריקאי "Indiewire" במאי הסרט, טוד פילד, הסביר כי הסיפור של "טאר" הוא מיקרוקוסמוס של נושא גדול יותר: "עולם המוזיקה הקלאסית הוא עולם עשיר ומעניין, אבל מבחינת הסיפור, הוא רק רקע. זה יכול להיות כל סוג של מבנה כוח". באותו ראיון קייט בלאנשט נשאלה האם נכון להפריד בין האמנות לאמן, אחת השאלות התרבותיות האקטואליות כיום, שגם דנים בה בסרט, והיא ענתה שיש התנהגויות מסויימות שהן בלתי נסבלות, "אבל כשזה מגיע לדברים כמו איסור על ספרים", הוסיפה, "צריך להבין את ההקשר שבו נכתבו הספרים האלה".
ההקשר הקולנועי
"חדר המיטות" (2001) ו"ילדים קטנים" (2006), סרטיו הקודמים של טוד פילד, שהיה בעברו שחקן ומוכר בזכות הופעתו ב"עיניים עצומות לרווחה" (1999), גם היו מועמדים לאוסקר (אך מעולם לא זכו בפרס).
יצירותיו הקודמות של פילד מבוססות על ספרים, מתרחשות בפרברי אמריקה ועוסקות בחייהם של אנשים ממעמד ביניים. לעומתם, "טאר" ממוקם בין ברלין לניו־יורק ועוסק באישה ממעמד גבוה.
יחד עם זאת, ניתן למצוא דמיון בתמות בהן פילד מתעסק. בכל סרטיו הדמויות מונעות מתשוקות ורגשות עזים: ב"חדר המיטות", סרט הביכורים שלו, אהבה גורמת לגבר לוותר על שאיפותיו, ולבסוף הוא נרצח על ידי בעלה של אהובתו. "ילדים קטנים" מספר בין היתר על רומן אסור, ו"טאר" עוסק בדרך בה מנצחת בעלת כוח מנצלת את מעמדה לסיפוק תאוותיה.
3 דברים שכדאי לדעת
● "טאר" הוא הסרט השביעי בהיסטוריה של הקולנוע שזכה ל"Trifecta" - הכתרה על ידי שלושת קבוצות המבקרים הבכירות בארה"ב - חוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק, איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס והאגודה הלאומית למבקרי קולנוע - כסרט הטוב של השנה.
● בראיון ל"אינדיווייר" סיפרה נינה הוס, המגלמת בסרט את בת הזוג של בלאנשט, כי סצנות משותפות שלה ושל בלאנשט, צולמו במטרה לייצר את הדינמיקה המשפחתית שלהן. הן הופקו ללא כל מטרה להיכנס לגירסה הסופית של הסרט.
● הרעש ששומעים במכונית הפורשה של לידיה טאר בזמן שהיא נוהגת, הוא למעשה הקלטה של תאונה קשה שעבר טוד פילד ב־2020. התאונה התרחשה בזמן שקיבל את ההודעה מהסוכנת של בלאנשט, שעדכנה אותו כי השחקנית לא תוכל להשתתף בסרטו בשל התחייבות לפרויקט אחר. כפי שפילד סיפר בראיון ל"וראייטי", התאונה שעבר ריככה את לב הסוכנת, והיא הסכימה שהוא ישלח לה את התסריט אחרי שיתאושש.
למה בחרנו בו
"טאר" הוא סיפור על כוח, תשוקות ואמנות, והוא מהדהד את הנורמות התרבותיות החדשות בצורה אמינה ומדוייקת. צפייה נוספת רק תיטיב עמו, שכן רק בסיום הסרט אפשר להתחיל לעבד את היצירה. לרגעים אפשר להתבלבל ולחשוב שטאר היא דמות אמיתית והסרט הוא דוקומנטרי, בשל הבימוי הריאליסטי של פילד והמשחק מלא העוצמה של קייט בלאנשט.