גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה התחייבה לייעל את המגזר הציבורי ולגוון את כוח האדם. בפועל, כמעט דבר לא השתנה

מדור "המוניטור" של גלובס ו"המרכז להעצמת האזרח" עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או של העדר יישום של סעיפי ההחלטה • הפעם, החלטת ממשלה 481 מחודש יוני 2013 אשר אימצה את המלצות "ועדת דיין" במטרה לייעל את המגזר הציבורי ולפתוח את שירות המדינה לקהלים חדשים ● מדור חדש

גיוון בכח האדם והייעול שהובטח לא באמת יצא לפועל / צילום: Unsplash
גיוון בכח האדם והייעול שהובטח לא באמת יצא לפועל / צילום: Unsplash

נהוג לומר שמדינת ישראל היא המעסיקה הגדולה ביותר במשק. מאות אלפי עובדים, במעגלים שונים, נמצאים בשירות הציבורי, וגם אם נתייחס רק לאלו הכפופים באופן ישיר לנציבות שירות המדינה, הרי שמדובר עדיין בגוף מרכזי ביותר בשוק העבודה. לכן באופן טבעי הדיון על המגזר הציבורי, ובאופן פרטני על המשאב האנושי בו (כלומר כוח האדם), תופס חלק מרכזי וחשוב בשיח. תנאי ההעסקה והתגמול של מגזר זה עולים לכותרות שוב ושוב, אך השכר הוא רק היבט אחד בניהול ההון האנושי של המדינה. שיפור המשאב האנושי בשירות הציבורי בישראל הוא אתגר מרכזי שנדון כאן בגלים שונים מזה עשורים, ללא הצלחה ממשית. המאמץ האחרון והרציני ביותר החל לפני עשור, ואף שהיה מקיף ומעמיק יותר מקודמיו, גם ממנו לא נותר הרבה.

ניסיונות קודמים לרפורמה

בשנת 1989 הגישה ועדה ציבורית בראשות מנכ"ל משרד הפנים חיים קוברסקי דו"ח מקיף, שבדק לראשונה באופן כולל את תפקוד המגזר הציבורי וגופים אחרים נתמכי תקציב המדינה. מסקנות הדו"ח קבעו כי "שירות המדינה אינו עונה על הצרכים והיכולות הנדרשות לצורך המשך בניית המדינה", וכי הוא "מאופיין בקשיי הסתגלות לתמורות ולמגמות העולמיות". המלצות ועדת קוברסקי לתיקון המצב אושרו בהחלטת ממשלה ב-1990, אך מימושן היה חלקי ביותר.

● בשנת 2000 נעשה ניסיון נוסף להתניע את הרפורמה, אך גם הוא לא צלח ברובו. ממשלת ברק הקימה אז את "המטה לניהול ציבורי חדש", במטרה להתאים את השירות הציבורי למילניום שבפתח, בדגש על שיפור איכות כוח האדם וניצול יעיל יותר של ההון האנושי. עם השנים בוצעו מספר שינויים מינוריים בניהול כוח האדם, הואצלו סמכויות מינויים ותקינה מנציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה השונים, אך בפועל לא השתנה הרבה.

● השינוי המשמעותי ביותר חל עם כניסתה של ישראל ל-OECD בשנת 2010. ההצטרפות איפשרה למדוד ולהשוות את מצבה של המדינה ביחס למדינות המתקדמות בעולם בשורה של פרמטרים, ביניהם יעילותו ותפקודו של השירות הציבורי. נראה שהצורך הבוער בקידום שינויים משמעותיים במנגנון הממשלתי הוטמע, שכן בדצמבר 2011 התקבלה ההחלטה להקים עוד ועדה בנושא, "ועדת דיין". החלטה זו התבססה על המלצות ועדת טרכטנברג שקמה אחרי המחאה החברתית, והצביעה בין היתר על כשלים מבניים בסקטור הציבורי ועל תחושת ניכור וחוסר אמון של הציבור כלפי מוסדות המדינה הנתפסים מנותקים ממצוקותיו.

ועדת דיין והחלטת הממשלה

הוועדה שהקימה הממשלה לטפל בכשלים אלו, "הוועדה לשיפור מנגנוני ההון האנושי בשירות המדינה", שבראשה עמד נציב שירות המדינה דאז משה דיין, הגישה כעבור שנה וחצי את מסקנותיה. אלה אושרו בהחלטת ממשלה מספר 481 ביוני 2013. כלקח מהניסיונות הכושלים הקודמים, הפעם הוקמה מנהלת מיוחדת בנציבות, שהופקדה באופן בלעדי על יישום הרפורמה, אליה נוספו תקני כוח אדם ייעודיים לטובת הנושא. בנוסף, הוקמה ועדה בכנסת, בראשות ח"כ רועי פולקמן מפלגת "כולנו", עליה הוטל לפקח ולעקוב אחר עבודת המנהלת. זאת הגישה את מסקנותיה ביולי 2016, ובין היתר הצביעה על היעדר גמישות מספקת בשדרה הניהולית, פגמים בניהול ההון האנושי והיעדר תכנון ארוך טווח בשירות הציבורי. בהמשך אותה שנה, לאחר הערכת מצב בנוגע לסטטוס הרפורמה, הוחלט לפרק את המנהלת ולהעביר את סמכויותיה לאגפים שונים בנציבות המדינה, עליהם הוטל המשך יישום התכנית המקיפה.

עשר שנים עברו מתחילת העבודה על הרפורמה. מה יושם עד היום? מכיוון שמדובר על 250 עמודים ועשרות תתי-החלטות בנושאים שונים, המעקב של המרכז להעצמת האזרח, יחד עם 'התנועה לחופש המידע', התמקד באוסף נבחר של נושאים, המרכזיים והרלוונטים ביותר. שלוש הרגליים עליהן עמדה הרפורמה הן תכנון כוח האדם, הליכי גיוס ופתיחת השורות, וגמישות ניהולית. ובכן, המסקנות לא מעודדות. בקצרה: המכרזים לא שופרו כנדרש, והניסיון לפתוח את שירות המדינה לעובדים מגופים אחרים לא צלח. זמני הגיוס נותרו ארוכים באופן שערורייתי, ובחלק מהרשויות הם נמשכים כמעט שנה. תכניות ההכשרה השונות שנועדו לסייע לבוגריהן למצוא עבודה במגזר הציבורי, לא מקנות כל יתרון או מבטיחות שילוב בשירות המדינה. גם תהליך הדיגיטציה בקליטת עובדים לא הורחב דיו, וקידום השוויון מגדרי והגיוון התעסוקתי נתקע אף הוא. בסך הכל, מתוך 14 הסעיפים שנבחנו, רק ארבעה יושמו באופן מלא (29%), שבעה באופן חלקי (50%) ושלושה סעיפים לא יושמו כלל (21%).

ההישג החלקי: סעיפים נקודתיים יושמו

נתחיל מהחדשות הטובות: המדינה ניסחה קוד אתי לשירות הציבורי, המפרט את החזון, הייעוד, והערכים המשותפים לעובדים בשירות הציבורי. המדינה גם עברה לשיטה יעילה יותר של "מכרזי מאגר ייעודיים", המאפשרים למועמדים להתמיין לכמה משרות דומות מבלי לעבור את אותם מבחנים בכל פעם מחדש. כמו כן, החלו להתפרסם טווחי שכר עבור משרות מסוימות, על מנת להגביר את השקיפות וההגינות כלפי מועמדים ולייעל את הליך הגיוס. לבסוף, העסקתם של סטודנטים בשירות המדינה הוסדרה כך שאלו יוכלו להשתלב בעתיד במשרה מלאה באופן חלק ואפקטיבי יותר.

אלו מהלכים חשובים ללא ספק, אלא שמדובר בצעדים קלים יחסית לביצוע, וכאלה שממש אינם ליבת הרפורמה. נראה שזו גם הסיבה שהם יושמו יחסית במהירות: הם נמצאים בסמכותה הבלעדית והיחידה של נציבות שירות המדינה, ואינם דורשים שיתוף פעולה או דין ודברים מורכבים עם משרדים אחרים. השינוי שהם עשויים להביא הוא מינורי במקרה הטוב.

הכשל: התחרות לא הגיעה

שאר הסעיפים שנבדקו כאמור לא בוצעו, או בוצעו באופן חלקי. בדיקת המוניטור העלתה, למשל, שכלל הצעדים שהיו מייצרים תחרות ופותחים את ההתמודדות על משרות ציבוריות לעוד קהלים מוסמסו ונזנחו. הניסיון לאפשר לעובדים מגופים ציבוריים אחרים להתמודד במסגרת מכרזים תחת אחריותה של נציבות שירות המדינה לא קודם. הנציבות אף לא המציאה רשימה של ארגונים כאלו כפי שהתבקשה. למעשה, מאז ההחלטה נרשמה נסיגה משמעותית בנושא, כשמשרד המשפטים חסם את האפשרות של פורשי צבא להתמודד במכרזים פנימיים, בטענה כי הדבר מהווה אפליה נגד נשים.

דוגמה נוספת היא ההחלטה לשלב בוגרים של תכניות הכשרה ייעודיות בשירות המדינה, החלטה שלא רק שלא צלחה, אלא צומצמה ברבות השנים. גם התכנית לעבור ממכרזים פנימיים למכרזים בין-משרדיים, אחת מגולות הכותרת של הרפורמה שאמורה הייתה לשמר זיכרון ארגוני, להגביר את שיתוף הידע ולהפחית שחיקה של עובדים, יושמה באופן מוגבל בלבד ורק למשרות בכירות במקצועות מסוימים.

כלל ההחלטות הללו נועדו בין היתר לקצר את זמן הגיוס למשרות בשירות המדינה, אלא שכאמור הן לא יושמו. כיום, חולפים בממוצע 83 ימים עד שתפקיד פנוי במגזר הציבורי מאויש, ולמשרות בכירות זמן הגיוס ארוך עוד יותר. למעשה, ב-37 יחידות ממשלתיות זמן הגיוס גבוה מהממוצע, ותקופת ההמתנה הגבוהה ביותר מתרחשת ברשות שוק ההון - 259 ימים.

הסיבות לכישלון הרפורמה: אנמיה ניהולית ושינוי חשיבה

הסיבות לכישלון המהדהד רבות ומגוונות: החל בקשיים בירוקרטיים, עבור בחסמים משפטיים וכלה במערכת מחשוב קלוקלת. במערכות המידע ובתיקי העובדים נמצאו נתונים שגויים או חסרים, מה שפגע בתהליך קבלת ההחלטות ובתכנון בניין הכוח במשרדי הממשלה ויחידות הסמך. עוד עולה כי התיאום בין נציבות שירות המדינה לבין המשרדים, ובין המשרדים לבין עצמם, לקה בחסר והקשה על ביזור הסמכויות בכל הנוגע לניהול כוח האדם. דו"ח המוניטור מצא כי פחות ממחצית ממשרדי הממשלה הטמיעו את השינוים הנדרשים להגברת הגמישות הניהולית, על אף שהאמצעים והסמכות ליישם את החלטות הממשלה נמצאו ברשותם.

לצד זאת יש להזכיר כי נושא האצלת הסמכויות למשרדי הממשלה טרם עוגן בחקיקה ראשית, כנדרש. עד היום, נציבות שירות המדינה לא עשתה מספיק כדי להביא את התיקונים הנדרשים לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. בכך מתעכבים צעדים חשובים שהיו מאפשרים, למשל, להסדיר את סמכותם של גופים ממשלתיים לחתום על חוזים מיוחדים עם מועסקים הנדרשים לכך, או לגבש מדיניות חלופית בעניין.

בחינה של כל הליקויים הללו יחד מעלה תמונה מאכזבת. במרכזה עומדת העובדה כי נציבות שירות המדינה ממשיכה להיות מעורבת באופן ישיר בניהול השוטף של ההון האנושי במשרדי הממשלה. מהדו"ח עולה כי הפיכתה של הנציבות מגורם מנהל לגורם מפקח, כפי שהחלטת הממשלה מ-2013 כיוונה מלכתחילה, תשרת את המערכת הציבורית ותטייב את עבודתה. זאת יש לעשות כמובן באופן מבוקר ומדורג, תוך סיפוק תמיכה מיחשובית, יצירת תשתית תומכת והטמעת תהליכי ניהול ידע ומידע, שחסרים כיום במשרדים רבים.

פתיחת השורות - יעד מרכזי לעתיד

נראה שהרפורמה הצליחה להשיג שינוי מסוים לטובה בכל הנוגע להון האנושי הקיים בשירות המדינה. הוקדשו מאמצים ניכרים לטיוב וטיפוח קבוצה זו. עם זאת, בכל הנוגע לעידוד כניסתם של עובדים חדשים ואיכותיים, ובפרט מקבוצות חדשות (לדוגמא על ידי ביטול מכרזים פנימיים) לא ניתן דגש מספק. נראה שזהו התחום המרכזי בו צריכה נציבות שירות המדינה להתמקד, והוא כולל בתוכו גם את נושא השוויון המגדרי והגיוון התעסוקתי. דו"ח המוניטור מעלה כי הנציבות תידרש לפעול באופן עקבי בשנים הקרובות להגדלת הייצוג של כלל האוכלוסיות בשירות המדינה, כך שישקף את החברה הישראלית אותה הוא משרת. צעד ראשון שכבר נעשה בכיוון הוא פרסום נתונים שקופים ואמינים בנושא, המעידים על כברת הדרך שעוד יש לעשות: רק 8% ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם קיבלו ציון "טוב" במדד הגיוון התעסוקתי, ויותר מ-40% מהמשרדים לא עמדו ביעדי השוויון המגדרי שהוצבו.

האתגר בפיתוח מנגנוני הון אנושי איכותיים בשירות המדינה רק התעצם בעקבות משבר הקורונה, שהביא לשינויים מרחיקי לכת בשוק התעסוקה. בעוד המגזר הפרטי הגיב באופן מיידי לטלטלות, פיתח הליכי איתור וגיוס ייעודיים והתאים את דפוס ההעסקה למציאות החדשה, בשירות המדינה הגיבו באיטיות. ככל שעובר הזמן, פער זה בין המגזר הציבורי לפרטי, אשר פוגע באיכות ההון האנושי וביכולת של מוסדות הממשל לספק שירותים לאזרח, רק מתרחב. הרוח הנושבת מגורמים פוליטיים מסוימים, המפחיתה מעמדתם של גורמי המקצוע, עשויה לפגום עוד ברצון של צעירים מוכשרים להצטרף לשירות הציבורי.

גם תהליך הדיגיטציה שלא התבצע פגע בגיוס הון אנושי איכותי. המערכת הטכנולוגית אשר מתכללת את כוח האדם בשירות המדינה החלה לעבוד בשנת 2003. המחשוב המיושן עיכב רבות את יישום הרפורמה, היות והתשתית הטכנולוגית מהווה כלי מרכזי ביכולות הניהול השוטף. חשוב שהמדינה תטמיע כלים טכנולוגיים מתאימים במשרדים השונים. כמו כן, יש צורך לשפר את תהליכי הקליטה הדיגיטליים של עובדים חדשים ולהרחיב את מגוון כלי המיון והגיוס המקוונים שישמשו לאבחון מועמדים למשרות. כיום, רק כ-15% מכלל העובדים החדשים בשירות המדינה נקלטים בצורה זו, שיעור לא מספק לכל הדעות. זהו רק גורם נוסף מני רבים שהביא לכך שפתיחת השורות והאצלת הסמכויות, שני יעדים מרכזיים שהרפורמה נועדה לקדם, טרם בוצעו.

עוד כתבות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים