התקררות בשוק העבודה / צילום: Unsplash, mike kononov
על פניו שוק העבודה בישראל הדוק. שיעור האבטלה נמוך ברמה היסטורית והביקוש לעובדים גבוה. זאת, למרות הריבית הגבוהה שהגיעה לאחרונה לשיא של כמעט 17 שנה ונועדה לצנן את הביקושים במשק. אבל מתחת לפני השטח, נראה כי גלי הפיטורים שראינו בחודשים האחרונים, בהייטק ובסקטורים נוספים, מתחילים להשפיע גם על נתוני המאקרו ולהצביע על ראשיתה של מגמת התקררות.
● אותה משרה, 20% פחות שכר: המציאות החדשה של הג'וניורים בהייטק
● הקפאות שכר במקום פיטורים: הפתרון החדש של חברות בהאטה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מאפיין את תמונת המצב של המשק במילה אחת, "מורכבת". הנגיד ציין בנאום בתחילת החודש שמצד אחד "שוק העבודה הדוק. שיעורי ההשתתפות והתעסוקה גבוהים מאוד ונמצאים מעל רמתם הממוצעת ב־2019. שיעור האבטלה נמצא ברמות נמוכות מאוד". מצד שני, הוא אמר כי "ישנם אינדיקטורים מסוימים המעידים על התמתנות בפעילות כלכלית".
מהם אותם סימנים שמראים על התמתנות בביקוש לעובדים, האם המגמה הזו צפויה להימשך ולמה בבנק ישראל יכולים להיות מרוצים מכך, גם אם לא יודו בפה מלא?
לפני שנצלול לנתונים, נסביר בקצרה כיצד בכלל בוחנים את מצבו של שוק התעסוקה. רובד אחד הוא המעסיקים. הם נשאלים באמצעות גורמים ממשלתיים שונים עד כמה הם סובלים ממחסור בעובדים ובאילו סקטורים. בצד השני של המתרס נמצאים המועסקים, שנמדדים דרך בקשות לדמי אבטלה ורישום בשירות התעסוקה.
כדי להבין לעומק את המצב צריך לבחון את המגמות לאורך זמן, בטח כשאנחנו עדיין קרובים לתקופת הקורונה שהוציאה את שוק העבודה לחלוטין משווי משקל. בתקופות הסגרים, נרשמו אף יותר ממיליון מובטלים והיה חשש כבד שייקח לשוק העבודה זמן רב להתאושש. אלא שעם החזרה לשגרה המגמה התהפכה במהרה ושוק העבודה הפך הדוק ביותר עם שיעורי אבטלה שעומדים על קצת יותר מ־3% - נתון שלמעשה מבטא משק בתעסוקה מלאה.
למעשה, שוק העבודה ההדוק היה בין הסיבות שהובילו את בנק ישראל לנקוט בהעלאות הריבית במטרה להקטין את לחצי האינפלציה, שנגרמים בין היתר מכוחם הרב של העובדים שדורשים העלאות שכר. התקררות של שוק העבודה תסייע לבנק ישראל במאבק באינפלציה ותפחית את לחצי השכר שמתדלקים אותה.
כדי לבחון לעומק את המגמות העכשוויות, בחנו שלושה נתונים מרכזיים לצד שיעור האבטלה הנמוך, שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הגיע בחודש מאי ל־3.6% (מנוכה עונתיות): מספר המשרות הפנויות, סקר המעסיקים של הלמ"ס והדוח האחרון של שירות התעסוקה שפורסם ממש לאחרונה.
1 עלייה במספר הרשומים בשירות התעסוקה
שירות התעסוקה פרסם ביום חמישי האחרון את דוח "דופק התעסוקה" לחודש מאי, הסוקר את התנועות התעסוקתיות המאפיינות את חודש זה. מהנתונים עולה, כי בהשוואה לאפריל עלה מספר דורשי העבודה ב־3% (מנוכה עונתיות), ועמד על 4.7 אלף דורשים נוספים. מספרם הכולל של דורשי העבודה בחודש זה היה כ־160 אלף.
הדופק של שירות התעסוקה מצביע על עלייה מגמתית במספר דורשי העבודה בחודשים האחרונים, ובפרט מאז סוף 2022. יתרה מכך, פילוח של דורשי העבודה מצביע על כך שהעלייה ברמת הדרישה לתעסוקה בחודש מאי לעומת מאי בשנה שעברה חלה דווקא באשכולות החברתיים־כלכליים הגבוהים. במילים פשוטות, עובדים שהתרגלו לשכר גבוה מתקשים יותר למצוא משרה מתאימה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
נתון נוסף שעליו מצביעים בשירות התעסוקה הוא היחס בין דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות. נכון לדוח האחרון, היחס הוא 125 דורשי עבודה על כל 100 משרות פנויות. בהשוואה ל־2022, מדובר בעלייה חדה. בתקופת השיא בשנה הקודמת, היחס עמד על 98 עובדים על כל 100 משרות בלבד. עם זאת, נדגיש כי המצב הנוכחי עדיין משקף שוק עבודה הדוק. כך למשך, ב־2019 ערב הקורונה, היחס עמד על 168 עובדים ל־100 משרות.
את הביטוי לפער זה אנו רואים במיוחד בסקטור ההייטק,אם כי לא רק. הסקטור הרווחי ובעל המשכורות הגבוהות תלוי מאוד בעליות הריבית אשר למעשה הופכות את הכסף ליקר יותר ומקשות על גיוסי ההון של חברות הסטארט־אפ בישראל.
אחת השאלות המרכזיות ביחס לנתוני שירות התעסוקה היא הפער בינם לבין נתוני הלמ"ס שמצביעים על אבטלה נמוכה של 3.6% במאי - ללא שינוי מהחודש הקודם. ההבדלים בנתונים נוצרים בשל מתודולוגיה שונה. בלמ"ס מבצעים סקר מדגמי ובשירות סופרים ממש את מספר המגיעים ללשכות התעסוקה.
2 פחות משרות פנויות בכל חודש
אינדיקציה מרכזית נוספת שמצביעה על מגמת התקררות בשוק התעסוקה היא מספר המשרות הפנויות של הלמ"ס. בחודש מאי, מספרן ירד קלות ל־128,425 בהשוואה ל־129,061 באפריל.
כשמשווים לתחילת 2022, מגלים פער גדול משמעותית. על פי נתוני הלמ"ס האחרונים, שיעור המשרות הפנויות עומד על 4.06%. כלומר, יש כארבע משרות פנויות על כל 100 מועסקים במשק. לפני הקורונה, שיעור המשרות הפנויות עמד על פחות מ־3.5% ואז זינק לרמה חסרת תקדים של מעל חמש משרות פנויות על כל 100 מועסקים בתחילת 2022.
המגמה בולטת במיוחד בביקוש למהנדסים שנחתך משמעותית - שם הביקוש נחתך בשני שליש בתוך כשנה וחצי. כך, בין החודשים מרץ עד מאי 2023, מספר המשרות הפנויות למהנדסים עמד 5,872 בממוצע מרץ עד מאי 2023, זאת לעומת 6,035 בממוצע בפברואר עד אפריל. בשיא הביקוש למתכנתים, בין דצמבר 2021 לפברואר 2022, היו לא פחות מ־14,239 משרות פנויות של מתכנתים.
3 מנהלים מדווחים פחות על מחסור בעובדים
עוד נתון המשקף את צד ההיצע הוא סקר תקופתי של המנהלים. הלמ"ס מפרסמת את נתוני מגמת העסקים בכל חודש, אשר מציגים את הערכות המנהלים במגזר העסקי ואת הציפיות לחודש הבא. הדוח, שפורסם בתחילת יוני ומתייחס להערכות המנהלים במאי (לחודש יוני) מתאר את הערכת השינוי במספר המועסקים. הפעם, פחות מנהלים מדווחים על מחסור בידיים עובדות.
אלכס זבז'ינסקי, מבית ההשקעות מיטב, מנתח את הנתונים בסקירתו השבועית ומעלה כי נראה ש"שוק העבודה מתקרר בהדרגה, כפי שעולה מסקר מגמת העסקים, שכבר לא מדווחים על מחסור בעובדים, ומירידה במשרות הפנויות".
זבז'ינסקי מציין שהמצג העולה הוא 'הסרת עודפים' של השוק. "העודפים נוצרו בעקבות הקורונה שלאחריה היו חסרים המון עובדים במשק", מציין זבז'ינסקי, צמצום העודפים עתיד להיעלם, הוא מסביר, ואז נראה האם מגמת ההתייעלות הזאת תימשך וכתוצאה מכך גם הפיטורים.
מה צפוי בהמשך ואיך יגיב בנק ישראל
בשורה התחתונה, ניתן לראות ניצני התקררות בשוק העבודה הישראלי אך הוא עדיין הדוק ונמצא במצב של תעסוקה כמעט מלאה. בכל זאת, לגלי הפיטורים שפקדו את המשק, בהייטק ובסקטורים נוספים, יש השפעה על מדיניות בנק ישראל ועל האינפלציה.
זבז'ינסקי מסביר שהלחצים משוק העבודה להעלאות שכר משפיעים בעיקר על האינפלציה בתחום השירותים, המשקף "אינפלציה דביקה" - כזו שקשה יותר להיאבק בה. "תחום השירותים הוא עתיר כח אדם עבודה, התשומה העיקרית הוא כח אנושי, ובנוסף הוא נוטה להיות תחרותי ולכן שולי השכר של החברות בו נמוכים". וכשהשכר עולה, זה מתגלגל לרוב לכיס של הצרכן שנאלץ לשלם יותר.
הנגיד אמיר ירון, אמר לאחרונה כי "יותר קל להוריד את האינפלציה מאזור 9-10% ל־5%, מאשר מ־5% ל־2%". את הקושי להוריד את האינפלציה ייחס באותו נאום לאינפלציית השירותים. וכדי להחזיר את האינפלציה ליעד, הכלי האולטימטיבי של הבנק הוא הריבית שמכבידה על משקי הבית והמעסיקים כאחד.
ההחלטה הקרובה של בנק ישראל תיערך בעוד שבועיים וחצי, והכלכלנים חלוקים בשאלה אם צפויה העלאת ריבית נוספת. רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב־IBI, מסביר כי שוק העבודה ההדוק והתגברות לחצי השכר, תורמים לעליית סיכון האינפלצייה, שצפוייה להערכתם לעמוד על 3.4% בשנה הקרובה (מעל היעד).
שאלת גובה הריבית תלויה במובנים רבים במה שיקרה בשוק התעסוקה. ככל שהוא ישדר חוזקה, בנק ישראל עשוי לנקוט במדיניות מוניטרית הדוקה. אם נראה סימני התקררות נוספים ומשמעותיים יותר, המגמה עשויה להשתנות. דבר אחד בטוח, יש חשיבות רבה לכל סימן בשוק התעסוקה, והנגיד וכלכלני בנק ישראל עוקבים בתשומת לב רבה לקראת ההחלטה ביולי.