גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באירופה מגדירים מחדש "רכב לא מזהם" ומכינים את הקרקע למיסוי רכבים חשמליים

"חוק הסוללות" הסביבתי שהתקבל החודש באיחוד האירופי, לצד תקנות הפליטה החדשות יורו 7, עתידים לשנות את ההגדרות של "רכב נטול פליטה" ● מהלך כזה מעניק למחוקקים באירופה - וגם בישראל - כלים להטלת מיסוי חדש על רכב חשמלי ונשק נגד יכולת התחרות הסינית

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock
טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מוסדות האיחוד האירופי נוטים לדון במשך שנים ארוכות, לעיתים עשורים, על כל רגולציה סביבתית או בטיחותית ארוכת-טווח, ולנהל מאבק אינטרסים ממושך על כל פסיק.

אבל בשנה האחרונה, כך נראה, עברו המחוקקים המכובדים בבריסל למצב "טורבו". בתוך חודשים בודדים אישר האיחוד תוכנית ארוכת-טווח להפסקת מכירת רכבי בעירה פנימית מ-2035, הציג את מתווה התקינה "יורו 7" החדש להפחתה אגרסיבית של הפליטה, ובחודש האחרון אף הוסיף לרקורד הסביבתי המרשים רגולציה מהפכנית - לפיקוח סביבתי ולמיחזור של הסוללות שמשווקות באיחוד האירופי, בדגש על סוללות לרכב.

מקורבה של מירי רגב קיבל אישור לכהן כמנכ"ל משרד התחבורה
סיטרואן C4X טורבו־דיזל: מכונית אחת, ארבעה קהלים
שבוע לעליית מחירי התחב"צ: הפיתרון של האוצר, והסירוב של רגב

אלא שמאחורי ההחלטות "הסביבתיות" של האיחוד מסתתרים גם אינטרסים כלכליים ופוליטיים סמויים, שיהיו להם השלכות גם על שוק הרכב הישראלי בשנים הקרובות.

"חוק הסוללות" האירופי יחייב שקיפות ומיחזור

ב-14 ביוני קיבל הפרלמנט האירופי ברוב קולות את "חוק הסוללות", שמטרתו להגביר את הפיקוח הסביבתי על כל סוגי הסוללות בקיבולת של 2 קילוואט ומעלה שיימכרו בעתיד באיחוד האירופי. זו רגולציה ראשונה מסוגה בעולם, והיא כוללת שלושה חלקים עיקריים.

החלק הראשון הוא חיוב יצרני הסוללות להצהיר על "החתימה הפחמנית" של הסוללות שהם מייצרים. כלומר, כמה CO2 נפלט לאטמוספירה לאורך כל מחזור החיים שלהן, משלב כריית חומרי הגלם לייצורן, דרך שלב הזיקוק והעיבוד של החומרים וכלה בתהליך הייצור, השינוע והמיחזור שלהן בתום השימוש. לוח הזמנים לאיסוף המידע הנדרש ולהצגתו הוא כשנתיים.

החלק השני כולל סימון של הסוללות בקוד מיוחד, שיהווה מעין "דרכון דיגיטלי" של הסוללה, ויאפשר לרשויות ולצרכנים לדעת מה החתימה הסביבתית שלהן, ומה תנועתן עד לשלב המיחזור.

החלק השלישי מחייב למחזר את הסוללות בסוף דרכן, וקובע מעין "מכסות מיחזור" של כל אחד מחומרי הגלם בסוללה, לצד דרישה לשימוש באחוז מסוים של החומרים הממוחזרים לצורך הייצור של סוללות חדשות.

השלב הזה אמור להיות מיושם בשיעור גדל בין 2027 ל-2031. המחוקקים מפרטים במדויק את אחוזי החומרים בסוללות (בעיקר ליתיום, קובאלט, ניקל ונחושת) שיש למחזר בכל אחד מהשלבים, ואת אחוז החומרים הממוחזרים שבהם יש להשתמש בסוללות חדשות בעתיד.

הרגולציה השנייה, שנתקלת כיום בהרבה יותר התנגדות בתעשיית הרכב, הן תקנות הפליטה החדשות לרכב - "יורו 7" - שאמורות להיכנס לתוקף כבר באמצע 2025.

התקנות החדשות שונות מהקודמות להן בכך שהן כבר לא נצמדות לפליטת ה-CO2 כאינדיקציה בלעדית לרמת הזיהום של הרכב, אלא קובעות ספי פליטה מחמירים גם למזהמים נוספים, ובעיקר NOX, שנפלטים ממנועי בעירה פנימית. זאת לצד סף פליטה חדש לחלקיקים עדינים שמזיקים לנשימה, ונפלטים כתוצר לוואי של שחיקת רפידות הבלם והצמיגים.

התקנות מהוות בעיה רצינית ליצרני הרכב באירופה, שכבר למדו איך "לאלף" את פליטת ה-CO2 של מנועי הבנזין והדיזל, ולהתאים אותה למבחני הפליטה האירופיים בצורה חוקית יותר או פחות. כעת הם יידרשו לתכנן מחדש את כל מערכות הפליטה וניהול המנועים של רכבי הבנזין והדיזל, וגם לתת דעתם לפליטות לוואי שאינן מהמפלט.

האיחוד האירופי טוען, שהעלות הממוצעת של עמידה בתקנות החדשות ליצרני הרכב תהיה כמה מאות אירו לרכב לכל היותר. יצרני הרכב טוענים, מנגד, שהעלות תהיה אלפי אירו לרכב, ותביא להתייקרות משמעותית של כלי הרכב, בעיקר הקטנים והעממיים. בשל כך, בחודשים האחרונים קראו יצרני רכב רבים לבטל כליל את תקנות יורו 7, לדחות את תחולתן, או לפחות לשנות אותן. אבל ספק אם זה יקרה.

אג'נדות נסתרות: מיסוי רכב חשמלי ובלימת סין

מאחורי רגולציות הרכב החשובות של האיחוד האירופי, שנראות כמהלך "סביבתי" טהור, מסתתרות שתי אג'נדות סמויות.

הראשונה היא גיבוש של שיטה חדשה להטלת מיסוי על רכב חשמלי. מיסוי הדלק מהווה מרכיב מהותי בהכנסות של מדינות האיחוד ממסים, ולפיכך המעבר המואץ לרכב חשמלי, לצד תמריצי המס לרכב זה, צפויים לפגוע בעתיד במקור הכנסה חיוני.

שתי הרגולציות החדשות משנות את ההגדרה הבסיסית של "רכב נטול פליטות", ובכך מניחות יסוד להטלת מיסוי על רכב חשמלי בעתיד. עד כה ההגדרה התייחסה רק לרכב ללא פליטת CO2 מהמפלטים, ולפיכך כללה את כל סוגי כלי הרכב החשמליים. אלא ש"חוק הסוללות" ותקנות יורו 7 מייחסים לכלי הרכב החשמליים ערכי לוואי של זיהום סביבתי, שעליהם ניתן יהיה להטיל מיסוי דיפרנציאלי, או לכל הפחות לבטל בגללן את הסבסוד.

האג'נדה הסמויה השנייה של שתי הרגולציות היא הצבת מכשול דרכים, ואולי אפילו מחסום בלתי עביר, בפני "הפלישה" הצפויה של תעשיית הרכב הסינית לאירופה. החדירה הסינית לאירופה נעזרה עד כה רבות בתקנות מקילות ובסובסידיות אירופיות נדיבות, שמוענקות ללא אפליה לכל רכב חשמלי באירופה.

אבל חוק הסוללות, שמעניק משקל רב לפליטה שנוצרת בתהליך ההפקה וייצור הסוללות, עתיד להכניס לנחיתות תחרותית את הסינים, שרוב הייצור התעשייתי שלהם עדיין נשען על חשמל מתחנות כוח פחמיות מזהמות.

לפיכך, בתסריט של הטלת "מס סוללות", הסוללות שמיוצרות בסין - שהן כרגע הרוב בתעשיית הרכב החשמלי - יתקשו מאוד להציג נתונים "ירוקים" מקבילים לסוללות שמיוצרות באירופה באמצעות "תעשייה ירוקה" ואנרגיה מתחדשת.

גם תקנות יורו 7 החדשות יציבו בפני כלי הרכב החשמליים מסין חסמי כניסה יקרים, שיאלצו את הסינים להקטין את המשקל העצמי של כלי הרכב החשמליים, לתכנן מנועים נקיים יותר בדגמי הפלאג-אין ולעבור לצמיגים מערביים. בכך יקטן יתרון המחיר של החשמליות הסיניות באירופה, ומצד שני האירופים לא יסתבכו במלחמת סחר גלויה עם סין.

שוק הרכב הישראלי: בסיס למיסוי רכב חשמלי

ישראל אומנם איננה חברה באיחוד, אך תקנות יורו 7 החדשות עשויות לצמצם משמעותית את היצע כלי הרכב העממיים והזולים בה בשנים הקרובות, להביא לייקור מואץ של רכבי הבנזין והדיזל, שעדיין מהווים 85% מהשוק, ולהציב "דד-ליין" נחרץ לכניסה של מותגי דגמים חשמליים סיניים חדשים לאירופה. כלומר, מי שלא ייכנס עד אמצע 2025, ספק אם יצליח לעמוד בתקינה החדשה. ל"חוק הסוללות" תהיה השפעה ישירה פחותה על ישראל בטווח הקצר, מכיוון שהיא לא מחויבת לאמץ את הרגולציה האירופית, וכיום הרגולטור רק מתחיל לתת את דעתו לסוגיית הסוללות. אם כי כי כלמוביל, למשל, מקימה כיום בישראל ביחד עם שותפים מפעל ראשון למיחזור סוללות.

אבל ההשפעה הגדולה של שתי הרגולציות תהיה מאחורי הקלעים. גם תקנות יורו 7 וגם רגולציית סימון הסוללות יספקו מידע חיוני על זיהום הלוואי של כל סוגי הרכב החשמליים, ובכך הן מספקות "הרמה להנחתה" למשרד האוצר, שמנסה כיום למצוא דרך להטלת מיסוי על רכב חשמלי כפיצוי על האובדן הצפוי של הכנסות ממס דלק.

לפחות בתחום הזה, אפשר להניח שהמדינה תנצל היטב את "המתנה" שהעניק לה האיחוד האירופי.

עוד כתבות

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם