גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באירופה מגדירים מחדש "רכב לא מזהם" ומכינים את הקרקע למיסוי רכבים חשמליים

"חוק הסוללות" הסביבתי שהתקבל החודש באיחוד האירופי, לצד תקנות הפליטה החדשות יורו 7, עתידים לשנות את ההגדרות של "רכב נטול פליטה" ● מהלך כזה מעניק למחוקקים באירופה - וגם בישראל - כלים להטלת מיסוי חדש על רכב חשמלי ונשק נגד יכולת התחרות הסינית

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock
טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מוסדות האיחוד האירופי נוטים לדון במשך שנים ארוכות, לעיתים עשורים, על כל רגולציה סביבתית או בטיחותית ארוכת-טווח, ולנהל מאבק אינטרסים ממושך על כל פסיק.

אבל בשנה האחרונה, כך נראה, עברו המחוקקים המכובדים בבריסל למצב "טורבו". בתוך חודשים בודדים אישר האיחוד תוכנית ארוכת-טווח להפסקת מכירת רכבי בעירה פנימית מ-2035, הציג את מתווה התקינה "יורו 7" החדש להפחתה אגרסיבית של הפליטה, ובחודש האחרון אף הוסיף לרקורד הסביבתי המרשים רגולציה מהפכנית - לפיקוח סביבתי ולמיחזור של הסוללות שמשווקות באיחוד האירופי, בדגש על סוללות לרכב.

מקורבה של מירי רגב קיבל אישור לכהן כמנכ"ל משרד התחבורה 
סיטרואן C4X טורבו־דיזל: מכונית אחת, ארבעה קהלים 
שבוע לעליית מחירי התחב"צ: הפיתרון של האוצר, והסירוב של רגב 

אלא שמאחורי ההחלטות "הסביבתיות" של האיחוד מסתתרים גם אינטרסים כלכליים ופוליטיים סמויים, שיהיו להם השלכות גם על שוק הרכב הישראלי בשנים הקרובות.

"חוק הסוללות" האירופי יחייב שקיפות ומיחזור

ב-14 ביוני קיבל הפרלמנט האירופי ברוב קולות את "חוק הסוללות", שמטרתו להגביר את הפיקוח הסביבתי על כל סוגי הסוללות בקיבולת של 2 קילוואט ומעלה שיימכרו בעתיד באיחוד האירופי. זו רגולציה ראשונה מסוגה בעולם, והיא כוללת שלושה חלקים עיקריים.

החלק הראשון הוא חיוב יצרני הסוללות להצהיר על "החתימה הפחמנית" של הסוללות שהם מייצרים. כלומר, כמה CO2 נפלט לאטמוספירה לאורך כל מחזור החיים שלהן, משלב כריית חומרי הגלם לייצורן, דרך שלב הזיקוק והעיבוד של החומרים וכלה בתהליך הייצור, השינוע והמיחזור שלהן בתום השימוש. לוח הזמנים לאיסוף המידע הנדרש ולהצגתו הוא כשנתיים.

החלק השני כולל סימון של הסוללות בקוד מיוחד, שיהווה מעין "דרכון דיגיטלי" של הסוללה, ויאפשר לרשויות ולצרכנים לדעת מה החתימה הסביבתית שלהן, ומה תנועתן עד לשלב המיחזור.

החלק השלישי מחייב למחזר את הסוללות בסוף דרכן, וקובע מעין "מכסות מיחזור" של כל אחד מחומרי הגלם בסוללה, לצד דרישה לשימוש באחוז מסוים של החומרים הממוחזרים לצורך הייצור של סוללות חדשות.

 

השלב הזה אמור להיות מיושם בשיעור גדל בין 2027 ל-2031. המחוקקים מפרטים במדויק את אחוזי החומרים בסוללות (בעיקר ליתיום, קובאלט, ניקל ונחושת) שיש למחזר בכל אחד מהשלבים, ואת אחוז החומרים הממוחזרים שבהם יש להשתמש בסוללות חדשות בעתיד.

הרגולציה השנייה, שנתקלת כיום בהרבה יותר התנגדות בתעשיית הרכב, הן תקנות הפליטה החדשות לרכב - "יורו 7" - שאמורות להיכנס לתוקף כבר באמצע 2025.

התקנות החדשות שונות מהקודמות להן בכך שהן כבר לא נצמדות לפליטת ה-CO2 כאינדיקציה בלעדית לרמת הזיהום של הרכב, אלא קובעות ספי פליטה מחמירים גם למזהמים נוספים, ובעיקר NOX, שנפלטים ממנועי בעירה פנימית. זאת לצד סף פליטה חדש לחלקיקים עדינים שמזיקים לנשימה, ונפלטים כתוצר לוואי של שחיקת רפידות הבלם והצמיגים.

התקנות מהוות בעיה רצינית ליצרני הרכב באירופה, שכבר למדו איך "לאלף" את פליטת ה-CO2 של מנועי הבנזין והדיזל, ולהתאים אותה למבחני הפליטה האירופיים בצורה חוקית יותר או פחות. כעת הם יידרשו לתכנן מחדש את כל מערכות הפליטה וניהול המנועים של רכבי הבנזין והדיזל, וגם לתת דעתם לפליטות לוואי שאינן מהמפלט.

האיחוד האירופי טוען, שהעלות הממוצעת של עמידה בתקנות החדשות ליצרני הרכב תהיה כמה מאות אירו לרכב לכל היותר. יצרני הרכב טוענים, מנגד, שהעלות תהיה אלפי אירו לרכב, ותביא להתייקרות משמעותית של כלי הרכב, בעיקר הקטנים והעממיים. בשל כך, בחודשים האחרונים קראו יצרני רכב רבים לבטל כליל את תקנות יורו 7, לדחות את תחולתן, או לפחות לשנות אותן. אבל ספק אם זה יקרה.

אג'נדות נסתרות: מיסוי רכב חשמלי ובלימת סין

מאחורי רגולציות הרכב החשובות של האיחוד האירופי, שנראות כמהלך "סביבתי" טהור, מסתתרות שתי אג'נדות סמויות.

הראשונה היא גיבוש של שיטה חדשה להטלת מיסוי על רכב חשמלי. מיסוי הדלק מהווה מרכיב מהותי בהכנסות של מדינות האיחוד ממסים, ולפיכך המעבר המואץ לרכב חשמלי, לצד תמריצי המס לרכב זה, צפויים לפגוע בעתיד במקור הכנסה חיוני.

שתי הרגולציות החדשות משנות את ההגדרה הבסיסית של "רכב נטול פליטות", ובכך מניחות יסוד להטלת מיסוי על רכב חשמלי בעתיד. עד כה ההגדרה התייחסה רק לרכב ללא פליטת CO2 מהמפלטים, ולפיכך כללה את כל סוגי כלי הרכב החשמליים. אלא ש"חוק הסוללות" ותקנות יורו 7 מייחסים לכלי הרכב החשמליים ערכי לוואי של זיהום סביבתי, שעליהם ניתן יהיה להטיל מיסוי דיפרנציאלי, או לכל הפחות לבטל בגללן את הסבסוד.

האג'נדה הסמויה השנייה של שתי הרגולציות היא הצבת מכשול דרכים, ואולי אפילו מחסום בלתי עביר, בפני "הפלישה" הצפויה של תעשיית הרכב הסינית לאירופה. החדירה הסינית לאירופה נעזרה עד כה רבות בתקנות מקילות ובסובסידיות אירופיות נדיבות, שמוענקות ללא אפליה לכל רכב חשמלי באירופה.

אבל חוק הסוללות, שמעניק משקל רב לפליטה שנוצרת בתהליך ההפקה וייצור הסוללות, עתיד להכניס לנחיתות תחרותית את הסינים, שרוב הייצור התעשייתי שלהם עדיין נשען על חשמל מתחנות כוח פחמיות מזהמות.

לפיכך, בתסריט של הטלת "מס סוללות", הסוללות שמיוצרות בסין - שהן כרגע הרוב בתעשיית הרכב החשמלי - יתקשו מאוד להציג נתונים "ירוקים" מקבילים לסוללות שמיוצרות באירופה באמצעות "תעשייה ירוקה" ואנרגיה מתחדשת.

גם תקנות יורו 7 החדשות יציבו בפני כלי הרכב החשמליים מסין חסמי כניסה יקרים, שיאלצו את הסינים להקטין את המשקל העצמי של כלי הרכב החשמליים, לתכנן מנועים נקיים יותר בדגמי הפלאג-אין ולעבור לצמיגים מערביים. בכך יקטן יתרון המחיר של החשמליות הסיניות באירופה, ומצד שני האירופים לא יסתבכו במלחמת סחר גלויה עם סין.

שוק הרכב הישראלי: בסיס למיסוי רכב חשמלי

ישראל אומנם איננה חברה באיחוד, אך תקנות יורו 7 החדשות עשויות לצמצם משמעותית את היצע כלי הרכב העממיים והזולים בה בשנים הקרובות, להביא לייקור מואץ של רכבי הבנזין והדיזל, שעדיין מהווים 85% מהשוק, ולהציב "דד-ליין" נחרץ לכניסה של מותגי דגמים חשמליים סיניים חדשים לאירופה. כלומר, מי שלא ייכנס עד אמצע 2025, ספק אם יצליח לעמוד בתקינה החדשה. ל"חוק הסוללות" תהיה השפעה ישירה פחותה על ישראל בטווח הקצר, מכיוון שהיא לא מחויבת לאמץ את הרגולציה האירופית, וכיום הרגולטור רק מתחיל לתת את דעתו לסוגיית הסוללות. אם כי כי כלמוביל, למשל, מקימה כיום בישראל ביחד עם שותפים מפעל ראשון למיחזור סוללות.

אבל ההשפעה הגדולה של שתי הרגולציות תהיה מאחורי הקלעים. גם תקנות יורו 7 וגם רגולציית סימון הסוללות יספקו מידע חיוני על זיהום הלוואי של כל סוגי הרכב החשמליים, ובכך הן מספקות "הרמה להנחתה" למשרד האוצר, שמנסה כיום למצוא דרך להטלת מיסוי על רכב חשמלי כפיצוי על האובדן הצפוי של הכנסות ממס דלק.

לפחות בתחום הזה, אפשר להניח שהמדינה תנצל היטב את "המתנה" שהעניק לה האיחוד האירופי.

עוד כתבות

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

עליות בוול סטריט; אנבידיה קופצת בכ-3%, סופר מיקרו ב-5%

הנאסד"ק עולה ב-0.7% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים