סקרלט ג'והנסון (בתפקיד מידג' קמפבל) בסרט ''אסטרואיד סיטי'' של וס אנדרסון / צילום: טוליפ אנטרטיימנט
1
בחודש שעבר עלה לאקרנים "אסטרואיד סיטי", סרטו החדש של הקולנוען האמריקאי וס אנדרסון, הנחשב לאחד הבמאים היחודיים והבולטים בדורו. מרטין סקורסזה כינה אותו במאמר שהתפרסם במגזין "אסקווייר" ב־2002 - "הסקורסזה הבא".
במרכז הסרט תכנית טלוויזיה המתחקה אחר הפקתו של מחזה בדיוני. המחזה, שהופך לסרט שבו אנו צופים, מתרחש בשנות החמישים, ומספר על כינוס של חובבי חלל בעיירה מדברית שכוחת אל בשם "אסטרואיד סיטי", על שם הגוף הזר שנפל בה. הכנס מקבץ אליו אוסף ילדים מחוננים, אליהם נלווים מבוגרים בגילומם של טום הנקס, טילדה סווינטון, אדריאן ברודי, ג'ייסון שוורצמן, סקרלט ג'והנסון, אדוארד נורטון, ג'פרי רייט, סטיב קארל ועוד.
2
וס אנדרסון נולד ב־1969 ביוסטון שבטקסס. אמו, אן, היא ארכיאולוגית שהפכה לסוכנת נדל"ן, ואביו, מלבר לאונרד אנדרסון, עבד בפרסום וביח"צ. הסבא רבא שלו הוא אדגר רייס בורוז, מחבר סדרת הספרים "טרזן". הוריו של אנדרסון התגרשו כשהיה ילד צעיר, אירוע אותו הוא מתאר כמכריע ביותר בחייו. הוא התחנך בבית הספר התיכון ווסטצ'סטר ולאחר מכן בסנט ג'ונס, מכינה פרטית ביוסטון, שלימים היתה ההשראה לסרטו "המרוץ לצמרת של מקס פישר" מ־1998, המתאר את יחסיו של תלמיד בשם מקס פישר עם מיליונר מבוגר.
אנדרסון למד פילוסופיה באוניברסיטת טקסס באוסטין, שם פגש את השחקן אוון ווילסון. הם החלו ליצור סרטים קצרים, שחלקם שודרו בתחנת כבלים מקומית. אחד מהסרטים הקצרים היה Bottle Rocket (1994), בו כיכבו אוון ואחיו לוק ווילסון. הוא הוקרן בפסטיבל הסרטים סאנדנס, קיבל ביקורות חיוביות מהמבקרים וזכה לתמיכה כלכלית. גרסתו הארוכה יותר של הסרט לא שברה קופות, אבל היא צברה קהל מעריצים, ביניהם מרטין סקורסזה. מכאן דרכו של אנדרסון היתה סלולה לתעשיית הסרטים ההוליוודית.
3
עד כה ביים וס אנדרסון 11 סרטים, ביניהם סרט הבכורה שלו מ־1996 "פשיעות קטנות", "המרוץ לצמרת של מקס פישר", "רכבת לדארג'ילינג" (2007), "משפחת טננבאום" (2001), ובדרך הוא ליקט קבוצת שחקנים המשתתפים דרך קבע בפרויקטים שלו: ביל מארי, ג'ייסון שוורצמן, אדוארד נורטון, אנג'ליקה יוסטון וידידו מימי האוניברסיטה, אוון וילסון. הוא היה מועמד 5 פעמים לפרס האוסקר בקטגוריות שונות וזכה בפרסי באפט"א וגלובוס הזהב על סרטו "מלון גרנד בודפשט" (2014), המגולל את הרפתקאותיהם של שוער בית מלון אירופאי מפורסם ושל נער המעלית.
4
חוקרי קולנוע מתייחסים לוס אנדרסון כאל ז'אנר קולנועי בפני עצמו. העובדה הזו נובעת בעיקר מהשפה החזותית המוקפדת המאפיינת את סרטיו: השוטים סימטריים, תנועות המצלמה סטטיות ומדויקות והצבעים הרמוניים להפליא. תסריטיו משלבים הומור מאופק עם מרירות נוגה, וגיבוריו תמיד נוקטים בגישה ילדית גם כשהם חווים משברי חיים ואסונות או חשים חוסר שייכות, דיכאון וריקנות קיומית. היקום של אנדרסון הוא פנטסטי ובעל היגיון פנימי, ולדידו אם אנחנו כבר טורחים להמציא עלילה לעולם המשונה הזה, מוטב שנשווה לה נופך נוסטלגי. כך היה בסרטו הראשון וכך גם בסרטו החדש "אסטרואיד סיטי".
5
בראיונות וס אנדרסון מודה שהוא הושפע מקולנוענים דוגמת פרנסואה טריפו (סרטו "400 המלקות" הוא שהעיר, לדבריו, את היצר הקולנועי), לואי מאל, רומן פולנסקי ומרטין סקורסזה. הוא מצביע גם על סופר הילדים הבריטי רואלד דאל כמקור השראה, שאת אחד מספריו הוא עיבד לסרט אנימציה נפלא בשם "מר שועל המהולל" (2009), שגיבורו הוא שועל הגונב בלילות מזון מבעלי חוות מרושעים.
אנדרסון הוא גם מהבמאים הבודדים כיום שהשפעתו חורגת מעבר לעולמות הקולנוע: עמודי אינסטגרם וטיקטוק רבים מוצפים בתמונות שצולמו ברוח סרטיו; הוא אצר באשכול המוזיאונים ההיסטוריים בוינה תערוכה בשם "מומיה של עכבר בארון קבורה ואוצרות אחרים", יחד עם בת זוגו, האמנית ג'ומאן מאלוף; ועיצב את בית הקפה של מותג האופנה האיטלקי "פראדה" במילאנו.
6
בקרב חובבי קולנוע האסתטיקה הייחודית של וס אנדרסון מציפה את השאלה הקבועה: האם החוויה היפהפייה היא עטיפה ריקה מתוכן או לכשעצמה אמירה אמנותית. בסרטו החדש בולטת, כמו בשאר יצירותיו, אותה אסתטיקה, אלא שבו בזמן ניכרת גם אחת מחולשות הבמאי, שדרת הסיפור, הנוטה לעיתים קרובות לערפול ומופשטות. סרטיו המוצלחים יותר הם אלו עם העלילה המוצקה, דוגמת "מר שועל המהולל", "מלון גרנד בודפשט" ו"ממלכת אור הירח" (2012), על צמד ילדים שמחליטים לברוח יחדיו מביתם.
ב"אסטרואיד סיטי" אנדרסון מניח לדמויות שלו לומר במפורש שגם הן עצמן לא בדיוק מבינות מהי העלילה. כיוון שהשחקנים על המסך מגלמים שחקנים, די ברור כי מדובר במפגן מודעות עצמית קיצוני. אלא שהבלבול הזה איננו זר לאנדרסון. מבחינתו, החיים כה תמוהים וכדי להתמודד עם העובדה הזו, הוא מציע להזדהות עם השקפתם של ילדים, אותם הוא מתאר בסרט, באהדה, כ"משונים, בהשוואה לאנשים רגילים". בעולם של אנדרסון שמור מקום של כבוד למלנכוליה, חוסר משמעות, וכן, גם למוזרות.