קיליאן מרפי בתפקיד רוברט אופנהיימר בסרט / צילום: טוליפ אינטרטיימנט
1
כריסטופר נולאן הוא בין הבמאים הבודדים כרגע בהוליווד שמצליח לייצר סרטים שוברי קופות שאינם גרסאות חדשות לסרטים ישנים, סרטי המשך, או סרטים מבוססי זיכיונות. אמנם הוא ביים את טרילוגיית "האביר האפל", אבל הוא מזוהה בעיקר עם סרטים כמו "התחלה", "בין כוכבים", "דנקרק" ו"טנט", שהכניסו עד היום כ- 2.2 מיליארד דולר, וביססו את מעמדו כיוצר תוכן מסחרי, מקורי ואינטליגנטי.
2
סרטו החדש של נולאן, "אופנהיימר", על הפיזיקאי היהודי־אמריקאי רוברט אופנהיימר (1904-1976), הידוע כאבי פצצת האטום, הוא לא מסוג החומרים שהוליווד ששה לממן בימינו.
זו היצירה הקולנועית הראשונה מאז "ממנטו" (2000) שנולאן מפיק ללא תמיכת "וורנר ברוס", זאת אחרי שזעם על כך שחברת ההפקות האמריקאית שחררה את סרטו "טנט" (2020) במקביל לבתי הקולנוע גם לפלטפורמת הסטרימינג שלה HBO MAX.
אולפני "יוניברסל" קפצו על ההזדמנות והציעו לנולאן עסקה נהדרת: 100 מיליון דולר להפקה, 100 מיליון דולר נוספים לצרכי שיווק, חופש אומנותי מוחלט ו־20 אחוז מהכנסות הסרט.
"וורנר", מצידה, נעלבה, ובתגובה שיבצה את שובר הקופות הקייצי שלה "ברבי" בדיוק ביום הבכורה של "אופנהיימר". המאבק הזה הוליד את אחד מקרבות הקופות המעניינים ביותר בשנים האחרונות, המכונה ברשתות החברתיות "ברבינהיימר".
3
"אופנהיימר" הוא הסרט הביוגרפי הראשון שנולאן ביים והוא מבוסס על "פרומתאוס אמריקאי", ביוגרפיה עבת הכרס מ־2005 של מדען הנודע, שזיכתה את כותביה, מרטין שרווין וקאי בירד, בפרס פוליצר.
"פרומתאוס אמריקאי" נקרא כספר ריגול איכותי מהסוג שמכבב ברשימות רבי המכר. הדמות הראשית, רוברט אופנהיימר, מרתקת ומלאת סתירות פנימיות: היא היתה אחראית על אחד האקטים האלימים ביותר בתולדות האנושות, אך לצד זאת היתה גם בעלת נפש מעודנת החובבת שירה ואמנות. החיכוכים של גיבור הביוגרפיה עם דמויות המשנה גדושים באיבה ובנקמנות וסיפורי האהבה מלאי הקרבה ותשוקה.
דומה כי נולאן נמשך לדמויות מהסוג הזה. בעבר הוא ניסה לביים סרט על המיליארדר והקולנוען האמריקאי הווארד יוז, עם ג'ים קארי בתפקיד הראשי, אך לאכזבתו הוא גילה שבמקביל אליו מרטין סקורסזה עובד על פרויקט דומה: "הטייס" בכיכובו של ליאונרדו דיקפריו.
נולאן החליט להמשיך הלאה, לסרטו "באטמן מתחיל" (2005), ושילב את תכונות האופי של הווארד יוז בדמותו של הגיבור הראשי ברוס ויין. יוז וגם אופנהיימר היו טיפוס אקסצנטריים, נוירוטיים, רודפי שמלות, מומחים גדולים בתחום עיסוקם, שהתמודדו עם שדים שרדפו אותם למרות, ואולי גם בגלל, הישגיהם המקצועיים והאינטלקט הנדיר שלהם.
4
לתפקיד הראשי ב"אופנהיימר" נולאן ליהק את השחקן האירי (כוכב הסדרה "כנופיית ברמינגהם") ששיחק בכמה מסרטיו, אך מעולם לא הוביל אותם, למרות שהוא רצה שהוא יגלם את ברוס ויין ב"באטמן".
אופנהיימר היה גבר כחוש, ולפיכך מרפי התבקש להוריד במשקל. בזמן שחברי צוות הסרט חגגו בארוחות ערב, הוא אכל חופן שקדים. מרפי סירב לחשוף כמה קילוגרמים הוא איבד לטובת התפקיד. "אני לא רוצה שזה יהיה העניין" הסביר.
בנוסף למרפי, נולאן ליהק לסרט קאסט יוצא דופן באיכותו, הכולל בין השאר את רוברט דאוני ג'וניור, אמילי בלאנט, מאט דיימון, פלורנס פיו, קנת בראנה, רמי מאלק, גארי אולדמן ורבים אחרים, חלקם הסכימו לקבל שכר נמוך מהרגיל רק כדי להשתתף בסרט. הוא גם ליהק מדענים אמיתיים כניצבים בסרט, כדי שאלו ישפרו וידייקו את הסיטואציות והדיאלוגים.
5
נולאן מתגאה שב"אופנהיימר" אין אף שוט CGI - תמונות שנעשו בעזרת מחשב. לטובת הסצנה של "מבחן טריניטי", ניסוי שהתרחש ב־1945, במהלכו הופעלה לראשונה בהיסטוריה פצצה גרעינית, נולאן השתמש באחד הטריקים הידועים בקולנוע: "פרספקטיבה כפויה"; צוות האפקטים אירגן את הפיצוץ הגדול ביותר שאפשר על סט מוקטן וקרוב ככל האפשר למצלמה.
הפיצוץ נוצר בעזרת שילוב של דלק ופרופאן (לאש), ואבקת אלומיניום ומגנזיום (להבזק הבהיר). השוט בסרט הוא שילוב של כמה וכמה פיצוצים גדולים וקטנים, והמחשבים שימשו אך ורק לצורכי קומפוזיציה. כמו כן, ההפקה צילמה תמיד באתרים האמיתיים בהם עבד וחי רוברט אופנהיימר, ולא על במות עם מסך ירוק, כנהוג בסרטים הוליוודיים. מרשימה מכל היתה התעקשותו של נולאן למקם את מחנה צוות הצילום בלוס אלמוס בניו מקסיקו, בתנאי מדבר קשים, לא רחוק מהמקום בו שכן "פרויקט מנהטן", המתחם בו ייצרו את פצצת האטום.
6
לאורך 26 שנות הקריירה שלו, ולאורם של סרטי המתח, האקשן ומדע הבדיוני שיצר, גדושי הטסטוסטרון, נולאן קנה לו שם כקולנוען גברי מאוד, שביצירותיו אין כמעט דמויות נשיות משמעותיות, גם לא כאלה שמסיימות את הסרט בעודן בחיים. הוא גם נמנע מסצנות מין. בכל סרטיו, עד היום, יש רק סצנה אחת כזו, מאוד מרומזת, ב"עלייתו של האביר האפל'. ב"אופנהיימר", לראשונה, הוא שילב מספר סצנות סקס ועירום.
7
"אופנהיימר" הולם להפליא את רוח הזמן. באחד הראיונות עמו לקראת צאת הסרט נולאן קשר בין הפצצה הגרעינית לבינה המלאכותית: "מפתחי טכנולוגיה מבינים את התיאוריה מאחורי מה שהם עושים, אך לרוב הם לא מבינים את ההשלכות. חוקרים בתחום הזה מבינים שזהו 'רגע אופנהיימר' שלהם: הם עומדים לשחרר טכנולוגיה אך לא יודעים לאמוד את השפעתה. בסופו של דבר הבינה המלאכותית תהפוך לכלי חיובי, אבל בשום צורה היא לא תחליף את הקריאטיביות האנושית. יש לה מגבלות מובנות".