גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט ספטמבר: כך הפכו האיומים בהשבתת הלימודים לשגרה של אוגוסט

עוד שנת לימודים בפתח, ואיתה עוד איומים בשביתה בבתי הספר ● הריטואל הזה מכניס מדיי קיץ את ההורים והתלמידים ללחץ ● הלכנו אחורה, גילינו ששגרת השביתות מלווה אותנו עוד מלפני קום המדינה, וניסינו להבין למה זה קורה ● המשרוקית של גלובס

מירום שיף, יו''ר הנהגת המורים הארצית / צילום: בועז נובלמן
מירום שיף, יו''ר הנהגת המורים הארצית / צילום: בועז נובלמן

שוב משבר בין המורים לממשלה מעמיד בסימן שאלה את פתיחת שנת הלימודים, ונכון לכתיבת שורות אלו אנחנו לא יודעים אם יימצא פתרון שיאפשר ללימודים להתחיל כמתוכנן מחר. הפעם איום ההשבתה מגיע על רקע מחלוקת בין ארגון המורים בראשות רן ארז למשרד האוצר בנוגע לגיבוש הסכם קיבוצי חדש. מי שעקץ את הממשלה על ההגעה למצב הזה היה יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שצייץ בטוויטר: "צריך להעלות את הבסיס של שכר המורים, לאפשר להם סביבת עבודה ותוכניות מותאמות למאה ה־21 ועוד. את כל אלו לא מקדמים ב־30.8, אלא עובדים בזה כל השנה".

המוניטור | כן בבית ספרנו: ההחלטה שהגבירה את עצמאות בתי הספר
ניתוח | הנתונים מגלים: בישראל לא באמת חסרים מורים, הם פשוט במקצועות הלא נכונים

נשמע שיש צדק בדברים, אבל נזכרנו שגם בשנה שעברה, כשבני גנץ שירת בממשלת בנט־לפיד, הגענו לסוף אוגוסט כשלא היה לגמרי ברור אם שנת הלימודים תיפתח כסדרה. וגם ב־2020, אז גנץ היה שר הביטחון תחת בנימין נתניהו. וגם לפני שגנץ הצטרף לפוליטיקה. באופן כללי, איומים בשביתה באוגוסט מרגישים כמו פזמון חוזר, ריטואל שצריך לעשות מדיי שנה. גם יו"ר הנהגת המורים הארצית מירום שיף אמר שבגלל הקורונה והשביתות התלמידים אומרים ש"כבר ארבע שנים אין לי שנה שנפתחת נורמלי". אבל האם יש לתחושה הזו הצדקה? ולמה זה קורה?

90 שנה של שביתות

בבלוג של הספרייה הלאומית, "הספרנים", עמית נאור מראה שסכסוכי העבודה והאיומים בשביתות במערכת החינוך הם לא תופעה שהתחילה אתמול. למעשה, מדובר בתופעה שמלווה אותנו כבר כתשעים שנה, מימי המנדט הבריטי. אנחנו מתחילים את הסיפור ב־1932, כש"מרכז הסתדרות המורים" פנה בדרישות לסוכנות היהודית. הדרישות היום נראות דיי טריוויאליות - כמו לקבל משכורת עבור שנת הלימודים הקודמת ואת תשלום החוב על השנה שלפניה - וכדי להקל על המצב אפילו הסכימו לתרום משכרם כדי להקל על המשבר התקציבי ששרר אז בסוכנות. הסוכנות השיבה שהיא "מצטערת מאוד שאין ביכולתה למלא" את הדרישות הללו, והדגישה שזה לא כי היא לא רוצה, אלא לא יכולה בגלל המשבר האמור. בלית בררה, ההסתדרות פנתה לנשק השביתה. אמנם אז, נציין, כל הסיפור קרה בינואר, ולא לקראת פתיחת שנת הלימודים.

בשנים הבאות, לאורך המחצית השנייה של שנות השלושים, שוב נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לתשלום משכורות ולגובה המשכורת בין הסתדרות המורים לבין מוסדות ההנהגה של היישוב העברי. על כך מעידות כותרות העיתונים, ששנה אחר שנה עוסקות באיומי השביתה של המורים, בסיכויי הצלחת השביתה, וגם בכאלו שמבשרות על החלטת המורים לוותר, גם הפעם, ולא לשבות. גם לאורך שנות הארבעים נמשכו הסכסוכים. בין העיתונים היו שתמכו יותר בדרישותיהם של המורים - שפעמים רבות רק רצו שישלמו את משכורתם - והיו גם כאלה שהתנגדו להם. לעיתים כמובן לא הייתה שביתה כלל, אך החשש מפניה ניכר מקריאת העיתונים בני הזמן. נקודת שבר הגיעה ב־1944, כשבאוקטובר המורים פתחו בשביתה של כחודש, ואליהם הצטרפו איגודי עובדים נוספים לאות הזדהות, במה שהפך לאחת השביתות הקשות בימי היישוב.

ה"מסורת" הזו המשיכה גם אחרי קום המדינה. ב־1958 היא קיבלה "רענון" קל, עם פרישתם של 200 מורים מההסתדרות והקמת ארגון המורים, אבל הריקוד הקבוע של סכסוכים תדירים שלרוב מגיעים לפתרון ללא שביתה נשאר. כותרות העיתונים מהמאה הקודמת מראות כמה מעט השתנה, למשל "סיכוי להסרת איום שביתת המורים" מאוגוסט 1972.

פיצוץ הגיע ב־1978. האיומים החלו באמצע אוגוסט, הפעם מצד ארגון המורים העל־יסודיים. זאת לאחר שמשרד החינוך לא עמד בלוח הזמנים שנקבע לחתימת הסכם שכר חדש עם המורות והמורים. שנת הלימודים נפתחה ב־1 בספטמבר, אך תחת איום השביתה. בסופו של דבר, ולאחר שהממשלה לא עשתה את הצעדים הדרושים, אכן פרצה שביתה ב־11 בספטמבר. השביתה נמשכה שבוע, כדי ללמד את התלמידים על משמעות הסכמי קמפ דייוויד שבדיוק הושגו, אך ב־11 בנובמבר, לאחר החגים, השביתה חזרה. בסה"כ השביתה נמשכה 45 יום, השביתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה עד אז. פתרון הגיע רק כשרה"מ דאז מנחם בגין הבטיח לנציגי המורים "לעשות מאמץ מיוחד לשכנע את הממשלה לקבל את מסקנות הוועדה הממלכתית לעניין מעמד המורה" - ועדה שהוקמה בספטמבר, בשלב מוקדם יותר של המאבק.

בעשורים האחרונים

התופעה הזו, כפי שכל הורה יכול להרגיש, נמשכה גם אחרי שנות השבעים. שנות התשעים ידעו גם הן שביתות, לדוגמה ב־1998 (אז היא הייתה חלק משביתה כללית של ההסתדרות) או ב־2000 (אך היא הייתה בינואר). אבל השביתה הגדולה באמת הגיעה ב־2007. בשנת הלימודים תשס"ז (2006/7) התנהל בין ארגון המורים לממשלה משא ומתן עקר, כאשר עיקרי המחלוקות נגעו לתוספות שכר, צמצום מספר התלמידים בכיתות ומספר שעות הלימוד. עד שנת הלימוד תשס"ח לא הושגו הסכמות, ולמרות ששנת הלימודים נפתחה כסדרה הארגון איים שיפתח בשביתה מיד אחרי החגים. משלא הושג הסכם, האיום מומש, והשביתה נמשכה לא פחות מ־64 ימים. השביתה הסתיימה עם הגעה להבנות בין שר האוצר, שרת החינוך ויו"ר ארגון המורים, רבע שעה בלבד לפני שצווי המניעה שהוציא בית הדין למורים נכנסים לתוקף. בהסכם נקבע, למשל, שהמורים יקבלו תוספת שכר, יורחבו סמכויות המנהלים וארגון המורים יצטרף למהלך של הממשלה להוביל רפורמה בחינוך.

מאז נרשמו אירועי שביתה ספורים, כמו שביתת הסתדרות המורים בקיץ שעבר ו"השבתת אזהרה" בת יום אחד של ארגון המורים בנובמבר 2017. אך אף על פי שהרבה פעמים ה"לחץ", הסכסוכים והאיומים מתנקזים לאוגוסט, בשנים האחרונות שנות הלימודים, אחרי הכל ולמרות הכל, נפתחות בסופו של דבר ב־1 בספטמבר.

כדי להבין את הסיבות לכך דיברנו עם נחום בלס, ראש תחום חינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית. הוא הסביר לנו ש"פתיחת שנת הלימודים היא אמצעי הלחץ המשמעותי ביותר של המורים, לכן איום ההשבתה מגיע לשיא האפקטיביות שלו דווקא בחודשים אוגוסט וספטמבר". לדבריו, "פתיחת שנת הלימודים היא מועד רגיש במיוחד, שכן לאחר חופשה בת חודשיים, החזרה של התלמידים לבתי הספר במועד הופכת לעניין חשוב בקרב התלמידים וההורים - וכמובן יש לה השלכות רוחביות על המשק. תובנה זו נכונה ביתר שאת בבתי הספר היסודיים. בבתי הספר העל־יסודיים, גם תקופת מבחני הבגרות נחשבת לקריטית - ואנחנו אכן רואים שארגון המורים, המייצג את המורים בבתי ספר אלו, בוחר לנהל מאבקים גם סביב תקופה זו".

לפי בלס, בגלל החשיבות המיוחדת של האחד בספטמבר, "שיבוש פתיחת שנת הלימודים עלול ליצור נזק עוצמתי שקובעי המדיניות ירצו להימנע ממנו. החשש הזה משמש כלי בידי המורים ללחוץ את המדינה במהלך המשא ומתן - שלמען האמת, בדרך כלל לא עוסק בנושאים חינוכיים, אלא בתנאי ההעסקה של אנשי החינוך".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון