גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט ספטמבר: כך הפכו האיומים בהשבתת הלימודים לשגרה של אוגוסט

עוד שנת לימודים בפתח, ואיתה עוד איומים בשביתה בבתי הספר ● הריטואל הזה מכניס מדיי קיץ את ההורים והתלמידים ללחץ ● הלכנו אחורה, גילינו ששגרת השביתות מלווה אותנו עוד מלפני קום המדינה, וניסינו להבין למה זה קורה ● המשרוקית של גלובס

מירום שיף, יו''ר הנהגת המורים הארצית / צילום: בועז נובלמן
מירום שיף, יו''ר הנהגת המורים הארצית / צילום: בועז נובלמן

שוב משבר בין המורים לממשלה מעמיד בסימן שאלה את פתיחת שנת הלימודים, ונכון לכתיבת שורות אלו אנחנו לא יודעים אם יימצא פתרון שיאפשר ללימודים להתחיל כמתוכנן מחר. הפעם איום ההשבתה מגיע על רקע מחלוקת בין ארגון המורים בראשות רן ארז למשרד האוצר בנוגע לגיבוש הסכם קיבוצי חדש. מי שעקץ את הממשלה על ההגעה למצב הזה היה יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שצייץ בטוויטר: "צריך להעלות את הבסיס של שכר המורים, לאפשר להם סביבת עבודה ותוכניות מותאמות למאה ה־21 ועוד. את כל אלו לא מקדמים ב־30.8, אלא עובדים בזה כל השנה".

המוניטור | כן בבית ספרנו: ההחלטה שהגבירה את עצמאות בתי הספר
ניתוח | הנתונים מגלים: בישראל לא באמת חסרים מורים, הם פשוט במקצועות הלא נכונים

נשמע שיש צדק בדברים, אבל נזכרנו שגם בשנה שעברה, כשבני גנץ שירת בממשלת בנט־לפיד, הגענו לסוף אוגוסט כשלא היה לגמרי ברור אם שנת הלימודים תיפתח כסדרה. וגם ב־2020, אז גנץ היה שר הביטחון תחת בנימין נתניהו. וגם לפני שגנץ הצטרף לפוליטיקה. באופן כללי, איומים בשביתה באוגוסט מרגישים כמו פזמון חוזר, ריטואל שצריך לעשות מדיי שנה. גם יו"ר הנהגת המורים הארצית מירום שיף אמר שבגלל הקורונה והשביתות התלמידים אומרים ש"כבר ארבע שנים אין לי שנה שנפתחת נורמלי". אבל האם יש לתחושה הזו הצדקה? ולמה זה קורה?

90 שנה של שביתות

בבלוג של הספרייה הלאומית, "הספרנים", עמית נאור מראה שסכסוכי העבודה והאיומים בשביתות במערכת החינוך הם לא תופעה שהתחילה אתמול. למעשה, מדובר בתופעה שמלווה אותנו כבר כתשעים שנה, מימי המנדט הבריטי. אנחנו מתחילים את הסיפור ב־1932, כש"מרכז הסתדרות המורים" פנה בדרישות לסוכנות היהודית. הדרישות היום נראות דיי טריוויאליות - כמו לקבל משכורת עבור שנת הלימודים הקודמת ואת תשלום החוב על השנה שלפניה - וכדי להקל על המצב אפילו הסכימו לתרום משכרם כדי להקל על המשבר התקציבי ששרר אז בסוכנות. הסוכנות השיבה שהיא "מצטערת מאוד שאין ביכולתה למלא" את הדרישות הללו, והדגישה שזה לא כי היא לא רוצה, אלא לא יכולה בגלל המשבר האמור. בלית בררה, ההסתדרות פנתה לנשק השביתה. אמנם אז, נציין, כל הסיפור קרה בינואר, ולא לקראת פתיחת שנת הלימודים.

בשנים הבאות, לאורך המחצית השנייה של שנות השלושים, שוב נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לתשלום משכורות ולגובה המשכורת בין הסתדרות המורים לבין מוסדות ההנהגה של היישוב העברי. על כך מעידות כותרות העיתונים, ששנה אחר שנה עוסקות באיומי השביתה של המורים, בסיכויי הצלחת השביתה, וגם בכאלו שמבשרות על החלטת המורים לוותר, גם הפעם, ולא לשבות. גם לאורך שנות הארבעים נמשכו הסכסוכים. בין העיתונים היו שתמכו יותר בדרישותיהם של המורים - שפעמים רבות רק רצו שישלמו את משכורתם - והיו גם כאלה שהתנגדו להם. לעיתים כמובן לא הייתה שביתה כלל, אך החשש מפניה ניכר מקריאת העיתונים בני הזמן. נקודת שבר הגיעה ב־1944, כשבאוקטובר המורים פתחו בשביתה של כחודש, ואליהם הצטרפו איגודי עובדים נוספים לאות הזדהות, במה שהפך לאחת השביתות הקשות בימי היישוב.

 

ה"מסורת" הזו המשיכה גם אחרי קום המדינה. ב־1958 היא קיבלה "רענון" קל, עם פרישתם של 200 מורים מההסתדרות והקמת ארגון המורים, אבל הריקוד הקבוע של סכסוכים תדירים שלרוב מגיעים לפתרון ללא שביתה נשאר. כותרות העיתונים מהמאה הקודמת מראות כמה מעט השתנה, למשל "סיכוי להסרת איום שביתת המורים" מאוגוסט 1972.

פיצוץ הגיע ב־1978. האיומים החלו באמצע אוגוסט, הפעם מצד ארגון המורים העל־יסודיים. זאת לאחר שמשרד החינוך לא עמד בלוח הזמנים שנקבע לחתימת הסכם שכר חדש עם המורות והמורים. שנת הלימודים נפתחה ב־1 בספטמבר, אך תחת איום השביתה. בסופו של דבר, ולאחר שהממשלה לא עשתה את הצעדים הדרושים, אכן פרצה שביתה ב־11 בספטמבר. השביתה נמשכה שבוע, כדי ללמד את התלמידים על משמעות הסכמי קמפ דייוויד שבדיוק הושגו, אך ב־11 בנובמבר, לאחר החגים, השביתה חזרה. בסה"כ השביתה נמשכה 45 יום, השביתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה עד אז. פתרון הגיע רק כשרה"מ דאז מנחם בגין הבטיח לנציגי המורים "לעשות מאמץ מיוחד לשכנע את הממשלה לקבל את מסקנות הוועדה הממלכתית לעניין מעמד המורה" - ועדה שהוקמה בספטמבר, בשלב מוקדם יותר של המאבק.

בעשורים האחרונים

התופעה הזו, כפי שכל הורה יכול להרגיש, נמשכה גם אחרי שנות השבעים. שנות התשעים ידעו גם הן שביתות, לדוגמה ב־1998 (אז היא הייתה חלק משביתה כללית של ההסתדרות) או ב־2000 (אך היא הייתה בינואר). אבל השביתה הגדולה באמת הגיעה ב־2007. בשנת הלימודים תשס"ז (2006/7) התנהל בין ארגון המורים לממשלה משא ומתן עקר, כאשר עיקרי המחלוקות נגעו לתוספות שכר, צמצום מספר התלמידים בכיתות ומספר שעות הלימוד. עד שנת הלימוד תשס"ח לא הושגו הסכמות, ולמרות ששנת הלימודים נפתחה כסדרה הארגון איים שיפתח בשביתה מיד אחרי החגים. משלא הושג הסכם, האיום מומש, והשביתה נמשכה לא פחות מ־64 ימים. השביתה הסתיימה עם הגעה להבנות בין שר האוצר, שרת החינוך ויו"ר ארגון המורים, רבע שעה בלבד לפני שצווי המניעה שהוציא בית הדין למורים נכנסים לתוקף. בהסכם נקבע, למשל, שהמורים יקבלו תוספת שכר, יורחבו סמכויות המנהלים וארגון המורים יצטרף למהלך של הממשלה להוביל רפורמה בחינוך.

מאז נרשמו אירועי שביתה ספורים, כמו שביתת הסתדרות המורים בקיץ שעבר ו"השבתת אזהרה" בת יום אחד של ארגון המורים בנובמבר 2017. אך אף על פי שהרבה פעמים ה"לחץ", הסכסוכים והאיומים מתנקזים לאוגוסט, בשנים האחרונות שנות הלימודים, אחרי הכל ולמרות הכל, נפתחות בסופו של דבר ב־1 בספטמבר.

כדי להבין את הסיבות לכך דיברנו עם נחום בלס, ראש תחום חינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית. הוא הסביר לנו ש"פתיחת שנת הלימודים היא אמצעי הלחץ המשמעותי ביותר של המורים, לכן איום ההשבתה מגיע לשיא האפקטיביות שלו דווקא בחודשים אוגוסט וספטמבר". לדבריו, "פתיחת שנת הלימודים היא מועד רגיש במיוחד, שכן לאחר חופשה בת חודשיים, החזרה של התלמידים לבתי הספר במועד הופכת לעניין חשוב בקרב התלמידים וההורים - וכמובן יש לה השלכות רוחביות על המשק. תובנה זו נכונה ביתר שאת בבתי הספר היסודיים. בבתי הספר העל־יסודיים, גם תקופת מבחני הבגרות נחשבת לקריטית - ואנחנו אכן רואים שארגון המורים, המייצג את המורים בבתי ספר אלו, בוחר לנהל מאבקים גם סביב תקופה זו".

לפי בלס, בגלל החשיבות המיוחדת של האחד בספטמבר, "שיבוש פתיחת שנת הלימודים עלול ליצור נזק עוצמתי שקובעי המדיניות ירצו להימנע ממנו. החשש הזה משמש כלי בידי המורים ללחוץ את המדינה במהלך המשא ומתן - שלמען האמת, בדרך כלל לא עוסק בנושאים חינוכיים, אלא בתנאי ההעסקה של אנשי החינוך".

לקריאה נוספת: 

 

עוד כתבות

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

צ'אט AI מסתורי מטריף את הרשת, והעקבות מובילות לסם אלטמן

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

אאורה מוכרת בגבעתיים חלומות לפינוי בינוי. העירייה לא מכירה את הפרטים

בדיווח לבורסה כללה החברה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית בעיר ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי