גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מלמדת ההיסטוריה על הסיכוי שהגירה מרצון תפתור את בעיית עזה?

מרם בן ברק ועד לאיתמר בן גביר, שורה של פוליטיקאים משוכנעים שמצאו פתרון קסם לסוגיה שנותרה ללא מענה מאז 1967 ● אלא שמומחים מעריכים כי הסיכויים לכך קלושים: "הגירות המוניות מרצון לא עוברות את ה־3%–4% מהאוכלוסייה", אומר ד"ר יניי שפיצר, שחקר את הנושא

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הבוקר הזה, כאן ב', 7.1.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הבוקר הזה, כאן ב', 7.1.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בחודשים שמאז פרוץ המלחמה הולך וצובר תאוצה במערכת הפוליטית מעין פתרון קסם ל"בעיית עזה" הסבוכה: הגירה מרצון. פוליטיקאים מהמיינסטרים הפוליטי כמו רם בן ברק (יש עתיד) ודני דנון (ליכוד), כתבו על כך במאמר משותף שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, ואליהם הצטרפו גם אחרים. ראשי שתי מפלגות הימין בקואליציה, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, חוזרים על כך שוב ושוב כפתרון שלהם ל"יום שאחרי". "אני בעד עידוד הגירה מרצון. לקחת אותם, לשלוח אותם. אני חושב שמאות אלפים מהם יקומו וילכו עם איך שעזה נראית היום", אמר השבוע השר בן גביר בראיון בכאן ב'. ואילו סמוטריץ' טען בתחילת החודש - בתגובה לכך שהאמריקאים יצאו נגד תוכנית מהסוג הזה - כי רוב הציבור הישראלי תומך ב"עידוד הגירה מרצון של ערביי עזה וקליטתם במדינות אחרות".

בג"ץ עצר מהלך של העברת "מסתננים" לראונדה תמורת תשלום?
האם מספר המפונים מהצפון עומד על יותר מ־120 אלף? 

אז על מה אנחנו בעצם מדברים כשאנחנו עוסקים ב"הגירה מרצון", והאם - לאור ניסיון העבר - זה יכול לעבוד? יצאנו לבדוק.

עזה ויריחו תחילה

אחד הדברים שמעניין להיווכח בהם הוא שבעצם לא מדובר ברעיון מקורי. כפי שהראה ד"ר עמרי שפר רביב במאמר שפרסם בכתב העת "הזמן הזה" מבית מכון ון ליר, יוזמה כזאת נולדה מיד לאחר שישראל השתלטה על הרצועה, ב־1967. ברצועה התגוררו אז כ־400 אלף איש, שמחציתם היו פליטים ממלחמת העצמאות. לפי המאמר, למרות שרבים לא מודעים לכך, באותם ימים השאיפה של הממשלה בראשותו של לוי אשכול הייתה לספח את הרצועה, אך לעשות זאת כשהיא כוללת כמה שפחות מאותם פליטים.

המהלך שיצא אז לפועל הושתת בעיקר על אמצעים כלכליים, ולא על לחץ צבאי, כשהמטרה הייתה לגרום לעזתים לעבור לגדה המערבית מתוך תקווה שמשם הם ימשיכו לירדן. רביב מגדיר זאת במאמרו כ"מודל הגירה קלאסי של גורמי דחיפה ומשיכה", כשהדחיפה היא המצב הכלכלי הקשה ברצועה עצמה (50% אבטלה), שישראל אף דאגה במידה מסוימת לשמר אותו, והמשיכה היא התנאים הטובים יותר בגדה ובירדן, אליהם התווסף גם מענק כספי שקיבלו מישראל.

כך, בשלהי 1967 הוקמו באזור יריחו בלבד מיזמי תעסוקה שימשכו את העזתים. המחשבה הייתה שבגלל קרבתה של העיר למעבר אלנבי העזתים יוכלו להגר משם בהמשך לירדן. התוכנית אפילו הניבה תוצאות מסוימות: בין נובמבר 1967 ליולי 1968 יצאו מעזה בחודש ממוצע כ־2,800 איש. יחד עם זאת, המומחים שייעצו לתוכנית היו חלוקים בדעותיהם עד כמה ביכולתה להשפיע על המאזן הכולל של האוכלוסייה. הדמוגרף רוברטו בקי (מייסד הלמ"ס) העריך שההגירה המדוברת תוכל לאזן לכל היותר את הגידול הטבעי בעזה. לעומתו, המתמטיקאי אריה דבורצקי חזה שהמדיניות תוכל להביא להקטנה עקבית של כאחוז מאוכלוסיית עזה, מדי שנה.

בסופו של דבר, מי ששם סוף לתוכניות היו קודם כל הירדנים, שפשוט אסרו על המשך המעבר של תושבים שהגיעו מעזה לשטח המדינה. בהמשך גם המצב הביטחוני התדרדר, וגולדה מאיר שהחליפה את אשכול לא האמינה בפתרון מן הסוג הזה (בין לבין עוד נרשם ניסיון נפל לעודד הגירה מעזה לפרגוואי, שהסתיים בירי שביצעו שני פלסטינים בתוך השגרירות הישראלית במדינה).

דוגמת הנגד: יהודי ברה"מ

אז הניסיון הישראלי הקודם בעזה לא עלה יפה. האם בעולם יש דוגמאות למעין "הגירת אקסודוס" כזאת, שבמסגרתה הרוב המכריע של אוכלוסייה מסוימת קם ועוזב על רקע לחץ או משבר כלכלי? ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי באוניברסיטה העברית, שחוקר את הנושא, משוכנע שזה כמעט לא קיים. "כל עוד המצוקה היחידה היא כלכלית, אנחנו לא רואים אקסודוס", הוא אומר, "המצוקה הכלכלית הגדולה ביותר לא מספיקה כדי לרוקן טריטוריה".

לשפיצר יש כמה דוגמאות מעניינות שקשורות לסוגיה. המקרה המוכר ביותר של הגירה בעקבות מצוקה כלכלית הוא סביב "רעב תפוחי האדמה הגדול" שהתרחש באירלנד באמצע המאה ה־19. "כ־10% מהאוכלוסייה מתו מתת־תזונה", מספר שפיצר, "ורבים מהם ניצלו את האפשרות להגר לבריטניה וארה"ב". אבל מה היתה ההשפעה של ההגירה המונית הזאת על האוכלוסייה? "שיעור ההגירה השנתי לא עלה אז על 3% בשנה", הוא אומר. "ההגירה המשיכה גם לאחר הרעב, אבל אחרי כמה עשורים אוכלוסיית אירלנד התכווצה ב־25% בלבד".

מקרה פחות מוכר, שנמצא בליבת המחקר של שפיצר, הוא רעידת האדמה שהתרחשה במסינה שבאיטליה ב־1908. ההערכה היא שכ־75 אלף איש נהרגו ברעידת האדמה הזו, ולפי שפיצר מדובר ב"רעידה ההרסנית ביותר בהיסטוריה של אירופה המודרנית". איך זה השפיע על ההגירה? "למרות העובדה ששערי ארה"ב היו פתוחים אז, ולנפגעים היו קרובים שיכלו לתמוך בהם שם - הדבר לא דחף רבים מהם לעזוב", משיב שפיצר. לדבריו, קצב ההגירה השנתי מהאזור עמד לפני רעידת האדמה על 2.5%-3.5%, ונותר דומה גם בשנים שלאחר מכן.

אז אין שום מקרה שבו הגירה כזאת כן התרחשה? שפיצר שולף דוגמה אפשרית מפתיעה: עליית יהודי ברה"מ לישראל בשנות ה־90. "אחרי עשרים שנה אני חושב שמספר היהודים שנשאר במדינות ברה"מ לשעבר הוא פחות מ־20% ממה שהיה לפני העלייה". כלומר, "זו באמת הייתה הגירת אקסודוס". ועדיין, מדובר בדוגמה נדירה שגם היא גבולית. "כן שרר אז מצב של חוסר ודאות פוליטי ועלייה באנטישמיות (על רקע הרפורמות של הנשיא דאז מיכאיל גורבצ'וב), והיהודים שם ידעו שברגע שיש בלגן פוליטי הם יהיו הראשונים לסבול", הוא מציין.

 

לא פתרון לסכסוך לאומי

ההערה האחרונה הזאת מובילה אותנו לשאלה חשובה: מה היא בעצם "הגירה מרצון"? במסגרת הזאת, אין לנו כמובן יכולת להעריך למה בדיוק מתכוון פוליטיקאי שמדבר על הגירה כזאת, ועד כמה הוא שם את המונח מרצון בתוך מירכאות או מלווה אותו בקריצה. "ההבדל בין הגירה כפויה להגירה מרצון הוא לא אם מישהו מכוון לך אקדח לרקה או לא", מתייחס לכך שפיצר. "ברגע שהמניע המרכזי להגירה הוא עימות, חשש לביטחון או חשש לזכויות זה פשוט לא נחשב להגירה מרצון". במקרים מסוימים, הוא קובע, זה אף עלול להיחשב לטיהור אתני, "גם אם נעשה שימוש בתמריצים חיוביים".

אז האם, כשזו מסגרת הדיון, יש סיכוי שפתרון של הגירה מרצון יצלח הפעם בעזה? "עולה השאלה איזו מדינה תהיה מוכנה לקבל אותם", תוהה יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "מדינות כמו צ'אד וקונגו הן לא אטרקטיביות, מצרים הודפת ניסיונות להיכנס אליה, ומדינות שלרוב קולטות פליטים כמו אוסטרליה וקנדה לא יסכימו לדבר כזה בלי מסגרת של תהליך מדיני". בכלל, צורף מקפיד להזכיר מהי ליבת הסכסוך, וטוען שללא התייחסות אליה אי אפשר יהיה לפתור את הסוגיה. "אנחנו מדברים פה על הגירה בקונטקסט של מאבק לאומי, וסכסוכים לאומיים לא פותרים באמצעות הגירה אלא באמצעות הסכמים", הוא אומר.

גם שפיצר אינו אופטימי כמובן. "זה אפשרי שהמוני אנשים יעזבו את עזה, אבל זו תהיה הגירה כפויה ולא מרצון. הגירות המוניות מרצון לא עוברות את ה־3%-4% מהאוכלוסייה. אנחנו כמובן לא צריכים לחסום להם את האפשרות להגירה, אבל מוטלת עלינו גם החובה לאפשר להם לחיות שם - בהינתן הגבולות של השמירה על הביטחון שלנו".

עוד כתבות

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

למה הצבאות של מדינות ערב כל כך לא יעילים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

דורון כהן / צילום: איל יצהר

דורון כהן הוא המועמד המועדף על סמוטריץ' לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע לתושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית שאושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי