אוזניות VR של מטא־ורס מוצגות בתערוכת הטכנולוגיה בלאס וגאס / צילום: ap, John Locher
העשור האחרון היה גדוש ברעיונות שקל להציג בהדמיה, אבל שלא הצליחו להפוך לעסק אמיתי.
● ניתוח | המשקיעים מאבדים סבלנות: גוגל צוללת בוול סטריט. זו הסיבה
● בצל המלחמה: חברת הסייבר הישראלית שגייסה 40 מיליון דולר
עם סיומו של עידן הריביות הנמוכות הסתיימה גם זרימת הכסף הבלתי נגמר לתמיכה במיזמים כאלה. כישלון החברות וצמצום ההשקעות של נותני החסות הארגוניים מבארים את התמונה - אלו הטכנולוגיות שיקחו צעד אחורה: המטא-וורס, הבלוקצ'יין, וכלי הרכב האוטונומיים.
העובדה שהטכנולוגיות הללו לא עומדות בהייפ לא אומרת שנחרץ גורלן. אבל זה כן אומר שתקופה של צמצום וחוסר השקעה בהן היא אולי רק ההתחלה.
אמנם הימורים הם חלק מהטבע של תעשיית ההון הסיכון, אבל הטכנולוגיות הללו קיבלו מיליארדי דולרים בהשקעה ועדיין לא הראו פרצית דרך. מספר משקיעים הזהירו מאז 2015, לפחות, שתעשיית ההון סיכון והחברות בהן היא תמכה מראות התלהבות לא רציונלית - והתחזיות האלה סוף סוף מתממשות.
המטא-וורס
עברו קצת יותר משנתיים מאז שהחברה שנודעה בעבר כפייסבוק שינתה את שמה למטא, בין השאר כדי לאותת על מחויבותה למטא-וורס. ואיזו מחויבות זו הייתה: בשנתיים האחרונות מטא הפסידה בין 3 ל-4 מיליארד דולר ברבעון בהימור שלה על המטא-וורס.
המטא-וורס היה אמור להיות עולם וירטואלי תלת מימדי, אלטרנטיבה לעולם האמיתי, בו אנו מבצעים כל מיני פעילויות שאחרת היינו צריכים לצאת מהבית כדי לבצע, כמו מפגשים חברתיים וקניות. זה היה נשמע מפתה תקופת הקורונה, בה אנשים נטו להישאר בבית, אבל עכשיו כשכולנו נזכרנו כמה נחמד להיות בחוץ? לא כל כך.
מארק צוקרברג של 2021 יהיה מופתע מההצלחות הבולטות ביותר של מטא ב-18 החודשים האחרונים. הראשונה היא רילז (Reels) באינסטגרם, שמחקים את הטיקטוק, והשנייה היא שיבוט טוויטר בשם Threads.
שתי ההצלחות יכולות לעזור להבהיר מדוע, לאחרונה, מטא שינתה את המסלול ומתמקדת פחות בדרך שבה האוזניות שלה סוחפות אותך לעולם וירטואלי. במקום זאת, היא מדגישה את הפוטנציאל של המכשירים לכסות אלמנטים וירטואליים על העולם האמיתי - ולהציג מציאות רבודה.
בספין ארגוני, מטא מצאה דרך לעקוף את ההודאה שבין שפל המכירות של האוזניות שלה לבין נטישת הטכנולוגיה על ידי יוצרי תוכן, הדחיפה שלה ל-VR הייתה טעות. לפני כשנה, מטא מיתגה מחדש את המציאות רבודה באוזניות שלה כ"מטא ריאליטי". זה קצת כמו למצוא בן זוג חדש שיש לו שם זהה לזה האחרון שלך, אז אתה לא צריך להסיר את הקעקוע.
סמנכ"ל הטכנולוגיה של מטא, אנדרו בוסוורת', כתב בסוף 2022 כי "השנה הזו הייתה יותר קשה ממה שציפינו", והלחץ על עסקי הליבה של פייסבוק "יצר סערה מושלמת של ספקות לגבי ההשקעות שאנו מבצעים". ביוני 2023 הוא נשמע אופטימי יותר, כשהכריז שהחברה תתמקד במציאות רבודה, אותה כינה "אבן דרך מוקדמת באחד השינויים הגדולים ביותר שצפויים להגיע למחשוב בימי חיינו". עד דצמבר הוא דיבר על הדרך שבה משקפי ריי באן החכמים של החברה מצביעים על הדרך לעתיד בו אוזניות מציאות רבודה הופכות לדרך העיקרית שבה אנשים משתמשים בבינה מלאכותית לצורך אינטראקציה עם העולם.
המעבר של מטא להתרכז במציאות רבודה (או "מעורבת"), בתוספת קצת AI, עשוי עוד להצדיק את ההשקעה של מטא במחשבים מבוססי פנים. זה, אחרי הכל, אותו מסלול שאפל בחרה בו עם אוזניות ה-Vision Pro שלה.
אבל ברור שלמשקפי VR ו-AR כבדים וחובקי פנים יש דרך ארוכה לעבור לפני שאנשים ירגישו בנוח להשתמש בהם כמכשיר ראשי, ושהמשקפיים החכמים של היום עדיין לא מספיק חזקים כדי לממש את החזון הזה.
בלוקצ'יין
ביטקוין זכה לרגע של תהילה כשהרשות לניירות ערך בארה"ב אישרה קרנות סל עוקבות למטבע הביטקוין, אבל אישור זה בקושי מאמת את הטכנולוגיה מאחורי המטבע - הבלוקצ'יין. אם כבר, אימוץ תעודות סל לביטקוין על ידי שוק ההשקעות המסורתי מצביע בבירור על הכישלונות האחרים של הבלוקצ'יין לייצר משהו ערך אמיתי - עד כה.
קל לשכוח שרק לפני כמה שנים, מהפכני הבלוקצ'יין רצו לאתחל את האינטרנט כולו על ידי בנייתו על גבי טכנולוגיות המכונה "Web3". הרעיון הגדול היה להפוך כל דבר שתרצה להחזיק או לסחור בו - מיצירות אמנות ומטבעות במשחק ועד לזיכויי פחמן הידועים כ"goddess nature tokens" - ליחידות נתונים שאינן ניתנות לשכפול שנמצאות ומאובטחות בבלוקצ'יין. ביחידות הנתונים, או ה"אסימונים" היה ניתן לסחור, והם היו חשופוים לכל אדם או חברה שרוצים לאתר אותם.
"יש אנשים שעדיין בונים ב-Web3, אבל זה לא כמו פעם", אומרת מולי ווייט, מפתחת תוכנה החוקרת Web3 ופרויקטים של מטבעות קריפטוגרפיים. "הרבה מההייפ והמימון שהגיעו רק בזכות איזכור המילה בלוקצ'יין עברו כעת לבינה מלאכותית או מה שהם חושבים שהיא הפרה החולבת הבאה", היא מוסיפה. (ווייט כלל אינה היחידה שמציינת את המעבר המהיר של הון והייפ מקריפטו לבינה מלאכותית).
אחרים טוענים שההייפ וההונאה שהגיעו משימוש נרחב ומעט רגולציה על הקריפטו האפילו על התועלת האמיתית בבסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין. לפחות בתיאוריה, שימוש בבלוקצ'יין מאפשר להפוך את הבעלות על נכסים לשקופה וניתנת להעברה באופן נגיש יותר.
קומץ חברות הון סיכון מעמק הסיליקון הניבו תשואות עצומות באמצעות השקעות קריפטו עד להתרסקות FTX, בורסת הקריפטו של סם בנקמן-פריד. כעת, הבאר מתייבשת, אם כי בחברות ההון סיכון עוד יש מאמינים אמיתיים הטוענים שייקח זמן שההימורים שלהם ישאו פרי. הם ממליצים להתאזר בסבלנות ומחפשים מקומות חדשים להשקיע בהם במגזר.
סקוט קומינרס, שותף למחקר קריפטו של 'אנדריסן הורוביץ' ופרופסור בבית הספר לעסקים באוניברסיטת הרווארד, מציין כרטיסים להופעות - הנמכרים כאסימונים שאינם ניתנים לתחליף, ויכולים להתקיים בבלוקצ'יין - כדוגמה אחת.
עם זאת, הדוגמאות של יישום מעשי זה מועטות עד כה. במרץ של השנה שעברה, אתר שיווק הכרטיסים "טיקטמאסטר" ערך ניסוי בהנפקת כרטיסים מחוברים ל-NFTs, לבקשת להקה, ותערוכה עסקית באינדיאנה הפכה מכירת כרטיסים מבוססי NFT לגימיק מרכזי בוועידה. 'אנדריסן הורוביץ' השקיעו במספר סטארטאפים אחרים של Web3, שאף אחד מהם לא זכה לפופולריות במיינסטרים.
רכבים אוטונומיים
כבר היום בכמה ערים בודדות, בתנאים הנכונים, באזור גיאוגרפי מוגדר, ניתן לנסוע במכונית שנוהגות לבד.
אבל לומר ששימוש נרחב ברכבים אוטונומיים נמצא ממש מעבר לפינה זה כמו שהיו אומרים ב-1897 שכלי רכב חשמליים עומדים להשתלט על השוק, בגלל שלעיר ניו יורק יש צי מוניות חשמלי (מה שאכן היה לה, בזמנו). בדומה לכלי רכב חשמליים - שגם עכשיו האימוץ שלהם חוום אתגרים - כלי רכב אוטונומיים הם אחת מאותן טכנולוגיות שהצלחתן אורכת הרבה יותר זמן ממה שההדגמות וההבטחות הראשוניות שלהן רצו שנאמין.
קיימים אינספור חסמים בפני השקת רכבים אוטונומיים, או AVs. לדוגמה, הם מעבירים אחריות מהנהג ליצרן הרכב, או למפעיל שירות רובוטקסי. זו רק סיבה אחת לכך שלא מספיק שהם יהיו טובים כמו נהגים אנושיים - AVs למעשה מוכרחים להיות בטוחים בהרבה מנהגים.
"כשאתה משנע אנשים, אתה לא יכול להרשות לעצמך להרוג אותם - זה עניין מכריע", אומרת היידי וויל, מנכ"לית חברת הרכב האוטונומי Venti Technologies.
מכשול נוסף הוא העלות. החיסכון שהיה אמור להגיע מרכבים אוטונומיים בוטל במידה רבה על ידי מערכות החיישנים - מצלמות, מכ"ם ולידאר - והמחשבים הכבדים שהם צריכים כדי לעבד את כל הנתונים האלה. בנוסף, קיימת עלות המיפוי החוזר ונשנה של האזורים בהם נוסעות המכוניות אלה.
ארלינגטון, טקסס, היא דוגמה מצוינת לכוחות כלכליים המעכבים אימוץ AV. לעיר אין מערכת תחבורה ציבורית קונבנציונלית - אין אוטובוס או רכבת - אלא חוזים עם חברה בשם Via Transportation להפעלת צי של מכוניות. האזרחים יכולים להזמין נסיעות בעיר, מה שהופך את השירות למעין אובר או ליפט מסובסדים.
ארלינגטון גם מציעה נסיעות דרך חברת הרכבים האוטונומיים May Mobility, אבל אין דחיפות כרגע לעבור ל-AVs, אומרת מנהלת התחבורה של ארלינגטון, אן פוס. העיר אינה מתקשה להעסיק נהגים עבור הצי, היא מוסיפה.
המשותף לכל שלוש הטכנולוגיות הללו - המטאוורס, הבלוקצ'יין והרכבים האוטונומיים, אומר קומינרס מאנדריסן הורוביץ, הוא שהן טכנולוגיות של "מטרות כלליות" שצריכות להשתלב יחד עם כל מיני דברים אחרים, כולל חוקים, תשתיות, וציפיות של אנשים.
וכמו כל תהליך שינוי בחברה האנושית - כגון מסגרות רגולטוריות למטבעות קריפטוגרפיים, רמות הנוחות בעבודה במציאות מדומה וחוקים הקשורים לאחריות במקרה של תאונת רכב אוטונומי - הם עשויים לקחת יותר זמן משיוכלו להחזיק המיליארדים שכבר הושקעו בטכנולוגיות האלה.