ארנון מילצ'ן / צילום: Shutterstock, Cubankite
לאחר שנים שבהם מנהלי רשות המסים מנסים לבטל את הפטור מדיווח על הכנסות ונכסים בחו"ל שניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים במסגרת החוק המכונה "חוק מילצ'ן", הגיע ה-OECD ואילץ את ישראל לעשות זאת: משרד האוצר פרסם הערב (ד') תזכיר חוק במסגרתו מבוטל הפטור מדיווח על הכנסות מחוץ לישראל לתושב חוזר ועולה חדש במשך עשר שנים.
● 34 שנים הברוקר הזה ממתין לפריחה מחודשת במניות היפניות. אולי עכשיו זה יקרה
● האמריקאים מתנגדים, צילומי הלוויין חושפים: המהלך החדש של ישראל בעזה
תזכיר החוק מתפרסם בעקבות לחץ בינלאומי על ישראל, תוך ביקורת על רמת השקיפות של המידע הכלכלי של תושבי המדינה ומערכת המס של ישראל. הפורום העולמי לשקיפות וחילופי מידע למטרות מס (להלן ה-Global Forum), שהנו גוף הפועל תחת ארגון OECD ואחראי, בין היתר, על בחינת יישום החלפת מידע בין המדינות החברות בארגון ה-OECD (וגם כאלה שאינן חברות בו) מאז שנת 2000, עורך ביקורת על מצב חילופי המידע במדינת ישראל מאז שנת 2019, כאשר במרץ 2023 נציגות הגיעה לישראל לביקורת פיזית.
כחלק מהליך הביקורת נמצא שכיום בחקיקת המס הישראלית ישנם מספר ליקויים בהקשר זה, שבגגלם החקיקה הישראלית אינה עומדת בדרישות של התקנים הבינלאומיים של ה- Global Forum, וקיים צפי שככל שלא יתוקנו הסעיפים הרלוונטיים, ישראל תימצא כבעלת ליקויים במסגרת הדוח שנערך בימים אלה. זאת, בהמשך לליקויים שנמצאו בחקיקה הישראלית בדוח של הגלובול פורום "Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes: Israel 2022 (Second Round, Phase".
טיוטת ההמלצות של הביקורת צפויה להתפרסם בסוף מרץ 2024, בהתבסס על המצב החוקי במדינה באותה העת. אם ישראל לא תעבור את ביקורת העמיתים שמבצע ה- Global Forum, היא תוגדר כמדינה שאינה מיישמת את המלצות הארגון באופן מלא (Partially Compliant).
הליקויים העיקריים שנמצאו הן בדבר נגישות רשויות המדינה למידע אודות "נהנה סופי" בישויות והסדרים משפטיים הנמצאים במדינה, העדר מידע בקשר לנאמנויות מסוימות הפועלות בישראל והעדר מידע בדבר עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים.
הסכנה: כניסה לרשימה השחורה
במידה והליקויים שנמצאו לא יתוקנו, ושישראל לא תעבור את הביקורת היא עתידה להיכנס ל'רשימה שחורה' של מדינות הנערכת על ידי האיחוד האירופי בנושא אי ציות. נכון להיום מופיעות ברשימה זו מספר מצומצם של מדינות, המהוות 'מקלטי מס'. על מדינות המצויות ברשימת אי הציות מטיל האיחוד האירופי סנקציות כלכליות רבות, ובכלל זאת דרישה לניכוי במקור בשיעור גבוה על העברות כספים ממדינות האיחוד, כגון בדיבידנדים ובהשקעות. בשל האמור, יש חשיבות רבה בתיקון הליקויים שנמצאו בהקדם האפשרי, ועל כן מוצעים בתזכיר זה מספר תיקונים אשר צפויים לתקן את הליקויים.
על הרקע הזה פורסמו מספר תיקונים לחקיקת המס במסגרת התזכיר שהופץ להערות הציבור הערב. מטרת התיקונים, כך על פי התזכיר, להגביר את השקיפות המיסויית בישראל לשם מלחמה בהון השחור, והן נועדו גם למנוע הערכה שלילית של ישראל על ידי ארגון ה-Global Forum וכניסה של ישראל לרשימה השחורה של האיחוד האירופי. הכל, כפי שמפורט בהרחבה להלן.
הליקוי העיקרי הראשון שנמצא בישראל נוגע בדבר מידע לגבי בעל זכויות שביושר בתאגידים ובנאמנויות. הליקוי העיקרי השני שנמצא הוא בדבר מידע לגבי מי שהוא תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק - פטור המוענק בחוק המכונה "חוק מילצ'ן.
הניסיון לבטל את חוק מילצ'ן נכשל שוב ושוב
חוק מילצ'ן סובב סביב הפטור מדיווח על הכנסות מחו"ל של עולים חדשים ותושבים חוזרים לישראל. החוק זכה לכינוי "חוק מילצ'ן", לאחר שאיש העסקים ארנון מילצ'ן היה אחד הנהנים המרכזיים מהארכת הפטור בשנת 2018, ונטען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל להארכת הפטור לטובתו. מילצ'ן, נזכיר, משמש כעד תביעה במשפטו של נתניהו ביחס לאישום בתיק 1000, הסובב את ההארכה האמורה .
"חוק מילצ'ן", שהעניק לתושבים חוזרים ולעולים חדשים פטור ממס ומדיווח על הכנסות בחו"ל למשך עשור נחקק ב-2008 כדי לעודד עלייה של "כסף" יהודי לישראל. התוצאות לא איחרו לבוא, ובשנים 2009-2010 נהרו לישראל בעלי הון ישראלים שחיו בחו"ל, בהם ארנון מילצ'ן, סמי עופר ושי אגסי. אך הרפורמה הגלומה ב"חוק מילצ'ן" נתקלה בכמה מהמורות בדרך לספר החוקים. זה התחיל בטענה לחוסר שוויון במס בין הטייקונים שבחו"ל לבין תושבי ישראל. "למה הם מקבלים הטבה שאנחנו לא?" שאלו התושבים הישראלים ועבר גם דרך הטענה שהחוק כל-כך מרחיק לכת, שהוא מזמין מכבסות מס - אך ההתנגדויות לא הועילו והחוק עבר את כל שלבי החקיקה.
בינתיים התחלפו הראשים באוצר וברשות המסים, והמנהלים החדשים לא הבינו את ההיגיון שעומד מאחורי החוק וביקשו לבטלו; כך, מרגע שמונה, ניסה מנהל רשות המסים לשעבר רו"ח ועו"ד משה אשר, לבטל את החקיקה בתמיכת שר האוצר דאז, יאיר לפיד, ובהמשך גם לתמיכתו של שר האוצר שהחליף אותו משה כחלון - שני השרים הבכירים תמכו בביטול החקיקה המיטיבה עם העולים החדשים והתושבים החוזרים ומאפשרת להם להיות אלמוניים מבחינה כלכלית בישראל. אולם, ההתנגדות של ראשי האוצר ורשות המסים לא עזרה.
כבר בחוק ההסדרים ב-2013 כלל משה אשר הוראה המבטלת את הפטור מחובת הדיווח לעולים חדשים וכן את האפשרות הקיימת בחוק להאריך את תקופת הפטור מעבר ל-10 שנים ואולם הוא זכה להתנגדות עזה מצד משרד הקליטה. בהמשך, בחוק ההסדרים הבא, כלל מנהלת רשות המסים, שוב, הוראה דומה, אך הבחירות ב-2015 שיבשו את התוכניות. גם הצעת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 כללה הצעה לבטל את ההטבות לעולים בכללותן; אך למרות שהנושא עלה בדיונים המקדימים לחקיקה, הצעת חוק התקציב המעודכנת, שפורסמה ב-31 באוקטובר 2016, כבר לא כללה התייחסות לסוגית ההטבות לעולים .
בהמשך קרא גם מנהל רשות המסים הקודם, ערן יעקב, לבטל את הפטור מדיווח. בנובמבר 2021 המליצה הוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי לבחון לבטל את הפטור מדיווח הקיים היום בחוק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ולבחון את יעילותו של הפטור ממס המוענק.
ואולם, שוב ושוב נתקלה רשות המסים בהתנגדות מצד גורמים גלויים - בהם משרד העלייה והקליטה, וכן מצד גורמים לא גלויים. למרות שביטול ההטבות זכה לתמיכת האוצר, נראה היה כי לא ניתן להביא לביטולו.
ביקורת בינלאומית חריפה
בין לבין זכה החוק גם לביקורת בינלאומית חריפה על כך שישראל משמשת "מקלט מס" לכסף שחור, וגם ביקורת מבית, ובין היתר מכיוון מבקר המדינה שכתב בדוחות שפרסם כי ההטבות וההקלות בחוק מילצ'ן יוצרות סיכון למשיכת גורמים עברייניים הזכאים לעלות לארץ מכוח חוק השבות. עוד כתב המבקר, כי הפטור מדיווח פוגע בשקיפות וביכולת להילחם בהון השחור.
אחד התירוצים המרכזיים לחקיקת "חוק מילצ'ן" היה הרצון להקים "שואב אבק ענקי", כלשונו של ראש הממשלה נתניהו בעבר, שישאב לכאן חזרה את כל המוחות הבורחים. המוחות שבאו הודות לחוק היו בעיקר "מוחות כלכליים" - מיליארדרים ואנשי עסקים שהבינו את הפוטנציאל של החוק עבורם. הרי המדינה מציעה לאזרחיה לשעבר פטור ממס ל-10 שנים על הכנסות מחוץ לישראל, מתוך תקווה שהיהודים העשירים שיבואו לא יוכלו להתאפק מלהשקיע בישראל.
כעת משהאיום להכנס ל"רשימה השחורה" של מקלטי המס מרחף מעל ראשה של ישראל, מקדמת המדינה את החוק המבטל את חובת הדיווח.
בהצעת החוק צוין, כי "בשל ההשלכות השליליות של הפטור מדיווח, הצעת החוק מבקשת לבטלו, ולהחיל את חובות הדיווח הקבועות בפקודה גם על עולים חדשים ועל תושבים חוזרים ותיקים". עוד נכתב, כי "כניסה לרשימה השחורה של האיחוד האירופי צפויה לפגוע בראש ובראשונה במי שהיו לתושבי ישראל שיש להם הכנסות מחוץ לישראל. זאת מכיוון, שתושבים אלה, במקרים רבים, יצטרכו להעביר כספים ממדינות ה-OECD לתוך ישראל.
"אם ישראל תיכנס לרשימה השחורה ייווצר קושי גדול להעביר כספים כאמור לישראל, והדבר יפגע בפעילות העסקית שלהם וביכולתם להשתמש בכספים בישראל. ייתכן שקשיים אלה אף ייצרו תמריץ שלילי לעלייה לישראל על ידי תושבי חוץ שומרי חוק, אשר יהיה להם קושי להשתמש בהכנסותיהם הפטורות ממס מחוץ לישראל לצרכיהם בתוך הארץ. על כן, בעוד שייתכן שהתיקון המוצע יקשה על העלמת מסים והכנסת הון שחור לישראל, התיקון צפוי להיטיב כם מי שלא 'מסתיר' הכנסות מרשויות מס זרות".
ההצעה אינה מבטלת או מצמצמת את הפטור ממס אשר ימשיך להינתן על פי הוראות החוק הקיים.
בנוסף, בפועל, גם לאחר התיקון, יחיד שהפך לתושב ישראל יהיה רשאי שלא לדווח על הכנסותיו עד לתום תקופה של כשנתיים ממועד הגעתו לישראל, וגם אז יידרש לדווח רק ביחס לשנת המס השנייה שבה שהה בישראל ואילך.
עו"ד דורון מוטעי, שותף וראש קבוצת המסים במשרד פרל כהן בישראל אמר: "מדובר בהטבת מס משמעותית מאוד המעניקה פטור ממס לתושבים חוזרים ועולים חדשים על הכנסות ורווחים שהופקו מחוץ לישראל (ובתנאים מסוימים - גם בתוך ישראל). הטבה זו הוכנסה לפקודת מס הכנסה במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל, מתוך מטרה לעודד עלייה והגירה חזרה של 'מוחות' שיצאו את הארץ והשתקעו בחו"ל.
"בתכנון נכון, הוראות החוק הקיים מאפשרות לעולים חדשים ותושבים חוזרים ליהנות מפטור מלא על הכנסות ורווחי הון גם בישראל וגם במדינה ממנה עלו לארץ. זאת, בלי קשר לדיווח או אי דיווח על אותם הכנסות ורווחים. ככל שהפטור מדיווח שקיים היום בחוק נוצל לרעה, הרי שבהחלט יש מקום לשנותו ואולי אף לבטלו.
"ועדיין - ככל שהוראות הפטור יעמדו בעינן, הרי שהן תישארנה אטרקטיביות לאותם עולים חדשים ותושבים חוזרים גם כאשר הם יידרשו לדווח בישראל על הכנסותיהם מאותם מקורות המצויים מחוץ לישראל".