יאיר לוינשטיין, יו''ר אלטשולר שחם פיננסים / צילום: יונתן בלום
אין ספק שבאלטשולר שחם היו מוותרים על חודשים ארוכים שבהם קרנות הפנסיה וקופות הגמל שמנהל בית ההשקעות דשדשו בתחתית דירוג התשואות, והשיח התקשורתי והציבורי סביבו היה בחלקו הגדול שלילי. השקעה גדולה בשוק המניות הסיני בסוף העשור הקודם, שגררה הפסדים כבדים והתפכחות כואבת, והפספוס של הצטיינות הבורסה הישראלית ב־2022 - היו בין הסיבות שהובילו את חברת הגמל והפנסיה הגדולה בישראל לאבד בשנים 2022-2023 נכסים ביותר מ־100 מיליארד שקל למתחרים.
● המומחה שבטוח: הכסף ימשיך לזרום לאפיקי ההשקעה הללו
● ניתוח גלובס | בתי ההשקעות שולטים: מי הביא את התשואה הכי טובה ובאיזה אפיקים?
● הבכיר שמזהיר: עבור בני 50 ומעלה, המעבר למסלול 500 S&P מסוכן מדי
סביר להניח שעבור לא מעטים בתעשייה היה מדובר בסוג של שמחה לאיד, אחרי שהגוף שהיה השליט הבלתי מעורער בעולם הגמל רכש את בית ההשקעות פסגות, וניהל באמצע 2021 כשליש מתעשיית הגמל הישראלית כולה.
באלטשולר שחם ניסו במהלך התקופה הרעה להנמיך את הלהבות והבטיחו שהגלגל יתהפך שוב. ואכן ב־2023 זה קרה כשהבורסה הישראלית פיגרה משמעותית ביחס למקבילותיה בעולם, תחילה בעקבות קידום הרפורמה המשפטית שהובילה הממשלה ולאחר מכן עם פרוץ המלחמה בעזה. בעוד שמדד נאסד"ק האמריקאי טס למעלה עם תשואה של 44% וה־S&P 500 הציג תשואה של יותר מ־24%, הסתפקה תל אביב בתשואה חד־ספרתית נמוכה של כ־4% בלבד.
אלטשולר שחם, שבאופן עקבי מאמין יותר בשוקי חו"ל, והסיט את מה שנשאר מההשקעות בסין בעיקר לשוק האמריקאי, נהנה מכך מאוד וסיים את השנה החולפת בחלק העליון של טבלת התשואות. בקרנות הפנסיה הוא כבש את המקום הראשון (בנטרול הקרנות הקטנות יחסית של מור ואינפיניטי) ובלט גם בקרנות ההשתלמות, בעיקר במסלולי המניות.
אם ישראל לא הייתה בעיצומה של מלחמה, החיוכים בבית ההשקעות היו הרבה יותר גדולים. "חיכינו לזה, אחרי שנתיים שבאמת היו מאתגרות. חזרנו למקום שהיינו רגילים להיות בו", אומר בראיון נדיר יאיר לוינשטיין, בעלים משותף ומנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים, החברה הציבורית שחולשת על פעילות הגמל והפנסיה של בית ההשקעות.
מניית אלטשולר שחם פיננסים זינקה אמנם בכ־50% מהשפל שרשמה באוקטובר 2023, אך עדיין לא התאוששה מהתקופה הרעה ונסחרת בכחצי מהמחיר שבו נרשמה למסחר באפריל 2022 (לאחר שינוי מבני שביצעה הקבוצה). מחיר זה גוזר לחברה שווי שוק נוכחי של כ־1.2 מיליארד שקל. לוינשטיין עצמו מחזיק 14% ממניות החברה בשווי של כ־170 מיליון שקל.
"שאלו אותי תמיד האם הגיוני שאנחנו במקום הראשון כל הזמן, ואמרתי שאנחנו לא מכוונים להיות ראשונים אלא לעשות הכי טוב עבור הלקוחות שלנו, בלי להסתכל על האחרים. אבל ידענו שזה לא יכול להימשך לעד, וכשאתה בשליש העליון זה אומר שאתה עושה טוב מאוד. נכון, אהבנו להיות במקום הראשון אבל זה היה קצת משעמם. פתאום כשירדנו זה נתן חומר לאנשים לדבר, אבל הוכחנו שלנהל השקעות אנחנו יודעים".
הוא מזכיר כי בית ההשקעות קיים מעל ל־30 שנה, ו"להוציא את השנתיים של 2022-23 בית ההשקעות השיג את התוצאות הכי טובות ב־28 השנים האחרות. היו שנתיים פחות טובות אבל מדובר בכסף לחיסכון ארוך טווח, וכל ההחלטות שלנו נעשו תמיד בהתבוננות על מה נכון ללקוח. שוב, לא מה יקרה בעוד חודש או חצי שנה, אלא בהסתכלות ארוכת טווח. בשנתיים האלה האלוקציה פחות עבדה. לא חשבנו שב־2022 השוק הישראלי יעשה דאבל (תשואה כפולה, ר' ו') על השוק האמריקאי".
בדיעבד היית עושה משהו אחרת?
"לא, כי בסוף זה מה שחשבנו שנכון באותה נקודה. אנחנו תמיד מתחקרים את עצמנו, איפה טעינו, איפה היינו צריכים להיות יותר חדים. בסך־הכול האלוקציה שבחרנו אז היא מה שהיינו עושים גם בדיעבד. היום רואים שכל השוק הלך אחרינו ביחס ההשקעות בין העולם לישראל. היינו פורצי הדרך ולצערנו הרב, ולא שייחלנו לזה חס וחלילה, באוקטובר התברר שהסיכונים שדיברנו עליהם סביב 'חבית חומר הנפץ שאנחנו יושבים עליה' התממשו".
"אין הבדל בין לנהל 150 או 250 מיליארד שקל"
איך מוודאים שלא תהיה נפילה כזו שוב? מה עשיתם כדי לעצור את בריחת הכספים מהקופות?
"אנחנו לא יודעים מה יהיה ולכן כל הזמן בוחנים את עצמנו ומקבלים החלטות - מעכשיו קדימה. אתה לא יושב בוועדת השקעות, מסתכל אחורה ושואל 'איך מתקנים פער של 2% אל מול המתחרים'. אתה בוחן את ההשקעות קדימה. מבחינה סטטיסטית 28 שנים היינו טובים, אז אתה מבין שאתה יודע מה אתה עושה.
"בריחת הכספים היא סיפור של העבר. רואים בעקביות שיפור בתשואות וירידה של עשרות אחוזים ביציאת כספים. זה שוק שיש בו פערי זמנים בין תוצאות למעבר כספים, וכבר הייתה ירידה גדולה ביציאת כספים כתוצאה משיפור התשואות.
"אני מאמין ומקווה שבמהלך 2024 כבר נהיה בצבירה חיובית ולא רק בתהליך של הקטנת יציאת הכספים. בסוף אנחנו הגוף הכי גדול בעולם הגמל ומנהלים כספים ליותר מ־2 מיליון לקוחות. אז כל מיליארד שקל שיוצאים הם המון, אבל כאחוזים מהתיק מדובר על 0.5%-0.7%".
בריחת הכספים הזו הובילה לכך שהיקף נכסי הגמל שמנהל אלטשולר שחם עמדו בסוף 2023 על כ־130 מיליארד שקל - נמוך מהיקפם לפני רכישת פסגות (167 מיליארד שקל ביוני 2021), ורחוק מהשיא שנרשם בעקבות הרכישה (214 מיליארד שקל באוקטובר 2021). למרות זאת, לוינשטיין מרוצה מאוד מהעסקה, בעיקר מאחר שחודש אחרי הרכישה, בסכום של 910 מיליון שקל, מכר אלטשולר שחם חלק מהנכסים שנוהלו בפסגות לידי רני צים ולהראל, וכיסה מחצית מההשקעה.
"עסקת פסגות הייתה עסקה כלכלית מעולה, סימן קריאה. המחיר שבו רכשנו והתרומה של לקוחות פסגות להכנסות שלנו, הפכו את העסקה בפן הכלכלי למדהימה. בפן ההשקעתי לקח לנו חודשיים להתאים את התיק שלהם לזה שלנו, כך שלא הייתה השפעה על התשואות, והתוצאות גם היום וגם אז היו זהות, בין שהייתה עסקה ובין שלא.
"גם לגבי הגודל שלנו לא הייתה השפעה; בסוף היינו הכי גדולים גם כשניהלנו 150 מיליארד שקל, ובוודאי כאשר 60%-70% מהנכסים לא מושקעים בארץ - אין הבדל בין לנהל 150 או 250 מיליארד שקל".
סוכני הביטוח הם אלו שמזיזים את הכספים בתעשייה. האם לאחר עזיבת הלקוחות בשנתיים האחרונות דעתך על שוק ההפצה השתנתה?
"לא, סוכנים הם השותפים הבכירים שלנו והם שמחים לא פחות מאיתנו מהקאמבק, והם גם באו ואמרו את זה. אצל רוב הסוכנים התיק הגדול הוא עדיין באלטשולר שחם. מערכת היחסים היא מעולה. היו שנתיים קשות אבל הסוכנים ברובם הגנו עלינו בשימור, ואמרו ללקוחות 'תמתינו ותסתכלו על התמונה המלאה'. היום הם גם אלו שמחזירים את הכסף אלינו, וכבר מתחילים לראות תנועה פנימה".
20% מהתיק בישראל - "זו עדיין חשיפה גבוהה"
כאמור, לאורך השנים חוזר המייסד והמנכ"ל המשותף של בית ההשקעות, גילעד אלטשולר, על החשיבות בחשיפה גדולה לשוקי חו"ל, וכיום האלוקציה של הבית עומדת על 20% בישראל לעומת 80% בחו"ל, עם דגש על ארה"ב.
"המלחמה והורדת דירוג האשראי של ישראל מצד מודי'ס המחישו שוב לאיזה עולם חדש נכנסנו. הורדת הדירוג עצמה כבר מתומחרת בשווקים, אבל דבר שיותר מדאיג אותנו כישראלים זה התחזית השלילית של חברת הדירוג למדינה", מדגיש לוינשטיין. "לכן, גם האלוקציה בתוך התיק היא אלוקציית יתר לישראל, בטח בהשקעות אקוויטי".
מה הצפי שלכם לשוק ההון הישראלי בתקופה הזו?
"אנחנו משתדלים להיות תמיד אופטימיים, אבל המצב היום הוא מדאיג ועוד לא דיברנו על מלחמה אפשרית בצפון. אנחנו לא רואים מתי יסתיים האירוע בדרום, ואופן ניהול המדינה, עם האיומים שמופנים כלפיה, הוא מדאיג מאוד".
מעבר להיותו ישראלי שהתעורר ב־7 באוקטובר למאות הרוגים, חטופים ופצועים, המלחמה גם נגעה בלוינשטיין ישירות. אנחנו מקיימים את הראיון בשבוע שבו בנו, שגויס כבר באותו הבוקר למילואים, משתחרר באופן רשמי. "ב־7 באוקטובר בשעה 16:00 הוא כבר נלחם בכפר עזה. במשך חודשיים הייתי במצב של חוסר שינה, עד כדי כך שניתקתי את האינטרקום בבית", הוא מספר. "אתה לא יכול לחיות עם דבר כזה, נרדם ב־1 בלילה ומתעורר בחמש. כשאתה מקבל ממנו סמס 'אוהב אתכם וסוגר את הטלפון', אתה עם דמעות בעיניים. רק עכשיו, אחרי 4 חודשים, התחלתי להתעורר שוב עם שעון מעורר".
בפן המקצועי, מתחילת המלחמה פעלו בבית ההשקעות בכמה מישורים. "במישור של העובדים היו כ־120 עובדים מגויסים שליווינו אותם ואת המשפחות שלהם באופן שוטף. מבחינת הלקוחות שלנו מהר מאוד קיבלנו נתונים על כמות הנפגעים שיש אצלנו, בין שהרוגים או חטופים.
"בנינו מערך שירות שיהיה רגיש ומהיר כדי לספק את התשובות המלאות והמכילות ביותר, והיו אלינו לא מעט פניות. תוך כמה ימים הבנו שלמלון לאונרדו בתל אביב הגיעו מפונים ונסענו אליהם לסייע. אנשים ברחו מהבית רק עם הבגדים שהיו עליהם. הקמנו במשרדים שלנו מרכז תרומות, חדרים עם תאי מדידה, הבאנו גננות בפנסיה לילדים, נתנו מקום של שפיות בתקופה לא שפויה.
"אימצנו יחד עם חברות נוספות את קיבוץ ניר יצחק. עובדים שלנו רצו לאיכילוב לעזור בהעברת חדרי המיון לאגפים מוגנים מטילים. הייתה הירתמות אדירה של העובדים".
הריצה ל־S&P 500 והלקח מהניקיי היפני
בחודשים האחרונים נראה שאלטשולר שחם השקיע בתחומים שהיו כמעט בגדר טאבו עבור בית ההשקעות. לאחרונה אלטשולר שחם השקיע בחברת האנרגיה המסורתית אקסון מוביל 378 מיליון דולר, וסכום דומה בשברון. זאת לאחר שבשנים קודמות הצהיר כי יימנע מהשקעות באנרגיה מזהמת.
כיצד קרה השינוי הזה?
"אני מזכיר שהיינו הראשונים שיצאו לשוק בארץ עם קרן ירוקה, אז ירוק נמצא בפוקוס שלנו, גם היום. השינוי שעשינו הוא התאמה למה שקורה בשוק - לא של המניות אלא בשוק האנרגיה. זיהינו חברות שלמרות שהן נמצאות בתחום הזה הן עושות הרבה צעדים לתיקון איכות הסביבה, אז החלטנו שנכון להשקיע בהן.
"בסוף כשאתה מנהל השקעות צריך להיות דינמי ולשנות כשיש הזדמנויות. לא חזרנו להשקיע בחברות שאין להן מדיניות תיקון ביחס לזיהום ופליטות, כך שלא חזרנו בנו. אנחנו מתחקרים החלטות ובודקים מחדש אם עשינו החלטה נכונה, ואם לא - מתקנים. באתר שלנו כל אחד מהבעלים בחר משפט שמוביל אותו; המשפט שאני בחרתי הוא שהחוכמה היא לא לעשות את הדברים הנכונים אלא לתקן את הטעויות שעשית".
כבית השקעות שידוע בהשקעות אקטיביות, איך אתה רואה את הריצה של הישראלים למוצרים שעוקבים אחרי מדד ה־S&P 500?
"בינתיים זה עובד. אבל צריך להזכיר את התקופה שמדד הניקיי ביפן לפני כמה שנים הוביל את השוק, ואחרי הירידות מי שהיה משקיע רק בו היה מפסיד הרבה כסף. ספציפית לגבי ה־S&P 500, השוק האמריקאי הוא שוק טוב וחזק. אני אישית פחות מאמין בלעקוב אחרי מדד ספציפי".
לוינשטיין לא מצביע על סקטורים מומלצים להשקעה, אך מסכים להגיד כי "בתחום החוב בישראל אנו עם מח"מ (משך חיים ממוצע), מאוד קצר ובאג"ח הקונצרניות אנחנו מוטים לבנקים. בעולם של ריביות גבוהות, נפתח עולם חדש של חוב גם בחו"ל, ובמניות. זה עולם השקעות אמיתי".