גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה התחייבה שוב ושוב שהיא תאציל סמכויות לערים. אז למה זה לא מתקדם

מאזן הכוחות בין המדינה לרשויות המקומיות לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות חרף הבטחות השרים, והסמכויות של השלטון המקומי נותרו מוגבלות למדי ● אחת הדוגמאות הבולטות לכך נוגעת לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה: מבדיקת גלובס עולה כי רק ארבע ועדות מתוך 131 זוכות לסמכויות נרחבות ביותר שמקנה החוק

האצלת הסמכויות לערים לא מתקדמת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: shutterstock, ויקיפדיה
האצלת הסמכויות לערים לא מתקדמת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: shutterstock, ויקיפדיה

הבחירות לשלטון המקומי נערכות השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל", כאשר פעמיים כבר נדחה מועדן: פעם אחת לסוף ינואר ובפעם השנייה למועד הנוכחי, 27 בפברואר. ברקע המאבקים הממושכים סביב קביעת המועד המוסכם, והתלונות מצד מילואימניקים - מתמודדים בבחירות ובוחרים - שחששו שלא יוכלו לממש את זכותם בעקבות השתתפותם במלחמה הממושכת, נותרה שאלה אחת גדולה ללא מענה: לאיזה כיוון הולכת מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי?

גירעון, תלות בממשלה ושיטת ארנונה בעייתית: האתגרים של הרשויות המקומיות 
הנתונים שמגלים: מה עדיף - לקנות דירה או לשכור אחת? 

בשנים האחרונות, ובעיקר בשיאו של משבר הקורונה ב־2020 וב־2021, נשמעו לא מעט אמרות, בין היתר מפיהם של פוליטיקאים בכירים, על הצורך בשינוי מאזן הכוחות בין הצדדים והאצלת סמכויות לשלטון המקומי. עם היציאה מהקורונה, נדמה היה שבתוך זמן קצר יעבור כובד המשקל בנושאים האזרחיים לידי הרשויות, ושרת הפנים דאז, איילת שקד, אף הקימה ועדה בין־משרדית "לביזור סמכויות לשלטון המקומי". הוועדה הגישה את המלצותיה לממשלה בחודש אפריל 2022, אך מאז לא הרבה השתנה.

 

"במהלך הקורונה ואחריה, ברשויות הבינו שצריך להעביר כמה שיותר סמכויות לשלטון המקומי", טוען יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס. "השלטון המקומי הוא הגוף שהכי מחובר לתושבים. הוא יודע לתפעל את היום־יום שלהם וההבנה הזו הופנמה אצל כולם. בשנים האחרונות החל תהליך מאוד סדור של העברת סמכויות, וכבר היינו בעיצומו עם שרת הפנים הקודמת שקד, אבל עם כניסתה של הממשלה הנוכחית, מונו שרים חדשים - והכול נעצר. זו הייתה טעות גדולה".

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לדברי ביבס, מקרה זה משקף את היחסים בין שתי מערכות השלטון במשך שנים. "אני מכהן כבר 15 שנים ברציפות כראש עיר ועברתי שמונה שרי פנים, לא פחות", הוא מספר. "עבודה שמתחילה עם שר אחד נעצרת כאשר מגיע שר אחר, שנמצא במקום אחר. זה יוצר שלטון מרכזי חלש מאוד, ולכן הפקידים מנהלים את העסק בכל מקום. רואים את זה בדיוק עכשיו, בתקופת הבחירות: הקשב של הרשויות מופנה למאמץ הבחירות ולמאמץ המלחמתי, ואפשר לראות ניסיון של הגופים הפקידותיים לעשות מהלכים גדולים שלא בהכרח מיטיבים עם השלטון המקומי.

"במציאות של היום אין עבודה מקצועית רצינית, אלא רק תפיסת עולם עסקנית וזו הקטסטרופה הכי גדולה כאן. כשהיו בישראל תוכניות לטווח ארוך, כמו בתקופתו של ישראל כ"ץ כשר התחבורה לדוגמה, הדברים התקדמו והתפתחו. כך גם אצל השרים שבאו אחריו. דברים שעובדים לאורך זמן ושומרים על יציבות מובילים לתוצאה טובה, ומה שמתכננים לטווח הקצר, בצורה עסקנית, מביא בסוף לאסון".

היכן עומד מאזן הכוחות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי היום? עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיום שותף וראש תחום רגולציה וממשל במשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות', טוען שקשה מאוד לקבוע. "גם אם נשאל את מנכ"לי המשרדים השונים שעובדים עם השלטון המקומי ישירות, לדעתי הם יתקשו לתת תשובה מובהקת. התמונה עדיין מטושטשת. מצד אחד אני רואה מהלכים להענקת יותר סמכויות לשלטון המקומי, ומצד שני חזרה אחורית, מעין צעד קדימה ושניים לאחור.

עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה / צילום: אייל טואג

"מה שבטוח הוא שהיחסים האלה עוברים שינוי כל הזמן. גם המלחמה תשליך על הנושא. אין ספק שהמדינה נכשלה בהרבה פרמטרים ב־7 באוקטובר, לרבות בקצב ההתאוששות מהמכה הקשה הזאת. התחושה היא שהשלטון המקומי התאושש מהר יותר ונתן שירותים בצורה מהירה יותר, לדוגמה בפינוי העיר שדרות. ההתארגנות של הרשות המקומית שם הייתה מהירה מאוד".

מעט ועדות מקומיות עם סמכויות משמעותיות

אחת הדרכים לבחון את כוחו של השלטון המקומי אל מול המרכזי היא באמצעות בדיקת מצבן של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. לוועדות אלו יש כוח רב בשל היותן הגופים האמונים על סוגיות התכנון הרישוי בתחום הרשות המקומית. בין היתר, הן אלו אשר "יושבות על השיבר" בכל הנוגע להיתרי בנייה. עצמאות רבה יותר וסמכות גדולה יותר ייתנו להן עוד כוח, וכך גם לרשויות שבתחומן הן פועלות. מבדיקת גלובס עולה שלרובן המכריע אין כיום סמכויות נרחבות, וכי רק בשנה האחרונה החל להיראות שינוי משמעותי מבחינה זו.

חוק התכנון והבנייה, תחת סעיף 62, מגדיר את סמכויות הוועדות המקומיות. הוא מחלק אותן לשלושה סוגים: ועדה רגילה, ועדה עצמאית ו־וועדה עצמאית מיוחדת. ועדה רגילה מוסמכת לאשר תוכניות בסמכות מקומית בלבד מתוך רשימת נושאים סגורה שהוגדרה בחוק וכוללת סוגיות פשוטות יחסית, כמו קביעת שטח מגרש, מספר קומות בבניין, גובה בניין או מספר יחידות דיור בו (מבלי לשנות את שטח הבנייה שנקבע); שינוי החלוקה בין שטחי הבנייה המותרים בתוכנית; שינוי ייעוד קרקע לייעודים ספציפיים בלבד וכדומה. תוכניות שאינן עונות על ההגדרות ברשימה זו, יאושרו בידי הוועדה המחוזית הרלוונטית בלבד.

לוועדה עצמאית ישנן סמכויות נוספות ביחס לוועדה רגילה, ובהן שינוי ייעוד הקרקע, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, הגדלת שטחים שנקבעו בתוכנית לצורכי ציבור, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בקומות תת־קרקעיות ועוד.

לסוג הוועדה השלישי, ועדה עצמאית מיוחדת, ניתנות הסמכויות הנרחבות ביותר שמתיר החוק, והן כוללות, מלבד הסמכויות שניתנות לוועדות הרגילות ולוועדות המיוחדות, גם אישור תוכניות להתחדשות עירונית ולפינוי־בינוי, וכן הרחבת דרך או הארכת דרך מתוואי שאושר כבר בתוכנית תקפה.

כך המדרג הקיים קובע את חופש הפעולה שניתן לכל ועדה מקומית לתכנון ובנייה. אלא שנכון להיום, מעטות הוועדות אשר נהנות מסמכויות רחבות יותר: מתוך 131 ועדות מקומיות, רק 21 (16%) הן ועדות עצמאיות, ומתוך אותן 21, רק ארבע מוגדרות עצמאיות מיוחדות: תל אביב, הרצליה, נתניה וחולון. מתוך אותן 21 ועדות המוגדרות עצמאיות, 13 הוסמכו מתחילת 2023. ההסמכה לוועדה מיוחדת היא לחמש שנים, ולאחריה תהפוך למיוחדת, אלא אם כן מצא שר הפנים כי יש הצדקה שלא להגדירה ככזו.

 

מתן סמכויות אל מול החשש מאי־סדרים

לדברי עו"ד קמיניץ, נראה שהמדינה כן מנסה לעשות צעדים כדי לחזק את השלטון המקומי, כדוגמת סעיף הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות בחוק ההסדרים שנכלל בתקציב 2023. אולם, אלו צעדים קטנים שאינם בגדר אמרה חד־משמעית. מה שנדרש, כנראה, וזו ודאי לא הפעם הראשונה שהביטוי הזה נשמע מאז פרוץ המלחמה, הוא שינוי קונספציה.

"עם כל הרצון הקיים לתת סמכויות לשלטון המקומי, יש לא מעט דברים שצריך לטפל בהם כחלק מהמהלך", אומר עו"ד קמיניץ. "כשעבדתי בשירות הציבורי, אחד הדברים שהטרידו אותנו היו השחיתות בשלטון המקומי. היום, כמי שעובד במגזר הפרטי, אני נחשף פחות לשחיתות, אבל פוגש לא מעט מקרים של החלטות שרירותיות: מקרים שבהם השלטון המקומי קיבל סמכויות ונוהג במסגרתן בצורה מנהלית לא ראויה בעיניי.

"בעולם התכנון והבנייה לדוגמה, אפשר למצוא את השלב הקרוי 'תוכנית בינוי ועיצוב אדריכלי'. זה מושג ערטילאי מאוד, אך הוא נחשב תנאי למתן היתר בנייה. השלטון המקומי מעמיס ומוסיף כל מיני תנאים לצורך אישור התוכנית הזאת, כך שאי־אפשר לתקוף אותה משפטית כי היא לא סטטוטורית והיזם נמצא בסיטואציה מורכבת: מצד אחד הוא לא רוצה להיכנס לעימות עם השלטון המקומי, ומצד שני העירייה לא מפסיקה להעמיס עליו בקשות ודרישות. התנהלות דומה התרחשה סביב מסמכי המדיניות של העיריות, שבעבר ניסינו לעשות בהם סדר. זו התנהלות שרירותית שחובה לטפל בה".

וכיצד ניתן לטפל בתופעה ועדיין להעניק סמכויות רחבות יותר לשלטון המקומי? "יכול להיות שצריך לשנות את כל המבנה, את כל התפיסה הקיימת", מציע קמיניץ. "להטיל על הרשות אחריות משמעותית הרבה יותר לתקינות התהליך, ואם מישהו ייתפס, הוא יאלץ לשלם בכיסאו. יש לפקח מלמעלה, אבל להגיב בצורה מהירה ואגרסיבית על כל סטייה מהשורה. למשל, יש לתת לרשות המקומית לנהל את השיווק של קרקעות בתחומיה, לכל הפחות בייעודי קרקע מסוימים, ושרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שעושה את זה היום, רק תפקח ולא תנהל בעצמה. בשורה התחתונה, אפשר להגיד בנימוס לשלטון המרכזי לשחרר סמכויות - הרי במשבר הקורונה וב־7 באוקטובר הוא לא הוכיח שהוא מסוגל לנהל אירועים כאלו - אך להפעיל אכיפה ופיקוח בצורה מיטבית. לטעמי, צריך להתחיל לחשוב בכיוונים האלה".

האם הגישה תשתנה בעקבות ה־7 באוקטובר?

אותו שינוי קונספציה שכולם מדברים עליו מאז בוקר שבת הארור של 7 באוקטובר הפך עם הזמן, כך נראה, לעוד קלישאה חבוטה שספק אם יש מאחוריה משהו מעשי. האם בשלטון המקומי האירועים הקשים "הפילו את האסימון" באשר ליחסי הכוחות מול השלטון המרכזי?

"השלטון המקומי מכניס לקופת המדינה 35 מיליארד שקל בשנה דרך העבודה השוטפת שהוא מבצע: התכנון, השיווק ועוד, בתוספת 10 מיליארד שקל בשנה ממסים", אומר ביבס, ופונה ישירות לשלטון המרכזי: "אתם רוצים שזה יימשך? זה אומר שמה שהיה לפני כן, עד 6 באוקטובר, לא יהיה עוד. לא ייכנסו פועלים פלסטינים לישראל בלי בקרה, וזו רק דוגמה אחת. מי שרוצה שהם יחזרו לאתרי הבנייה, שידאג להסיע אותם אל אתר הבנייה ובחזרה, בלי שיסתובבו ברחובות הערים; שידאג לאבטחה רצופה של האתר בשעות הפעילות שלו. אלו דברים שלא היו עד 7 באוקטובר וצריכים להיות מחר בבוקר, אם רוצים להחזיר את הפועלים הפלסטינים לכאן".

עוד כתבות

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • שבעה ישראלים נפצעו, בהם שלושה במצב קשה, מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, גבר כבן 65 נפצע קל מרסיסים • צה"ל והשב"כ חיסלו את אחד ממפקדי חטיבת רפיח בג'יהאד האיסלאמי • עדכונים שוטפים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?