גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה התחייבה שוב ושוב שהיא תאציל סמכויות לערים. אז למה זה לא מתקדם

מאזן הכוחות בין המדינה לרשויות המקומיות לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות חרף הבטחות השרים, והסמכויות של השלטון המקומי נותרו מוגבלות למדי ● אחת הדוגמאות הבולטות לכך נוגעת לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה: מבדיקת גלובס עולה כי רק ארבע ועדות מתוך 131 זוכות לסמכויות נרחבות ביותר שמקנה החוק

האצלת הסמכויות לערים לא מתקדמת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: shutterstock, ויקיפדיה
האצלת הסמכויות לערים לא מתקדמת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: shutterstock, ויקיפדיה

הבחירות לשלטון המקומי נערכות השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל", כאשר פעמיים כבר נדחה מועדן: פעם אחת לסוף ינואר ובפעם השנייה למועד הנוכחי, 27 בפברואר. ברקע המאבקים הממושכים סביב קביעת המועד המוסכם, והתלונות מצד מילואימניקים - מתמודדים בבחירות ובוחרים - שחששו שלא יוכלו לממש את זכותם בעקבות השתתפותם במלחמה הממושכת, נותרה שאלה אחת גדולה ללא מענה: לאיזה כיוון הולכת מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי?

גירעון, תלות בממשלה ושיטת ארנונה בעייתית: האתגרים של הרשויות המקומיות
הנתונים שמגלים: מה עדיף - לקנות דירה או לשכור אחת?

בשנים האחרונות, ובעיקר בשיאו של משבר הקורונה ב־2020 וב־2021, נשמעו לא מעט אמרות, בין היתר מפיהם של פוליטיקאים בכירים, על הצורך בשינוי מאזן הכוחות בין הצדדים והאצלת סמכויות לשלטון המקומי. עם היציאה מהקורונה, נדמה היה שבתוך זמן קצר יעבור כובד המשקל בנושאים האזרחיים לידי הרשויות, ושרת הפנים דאז, איילת שקד, אף הקימה ועדה בין־משרדית "לביזור סמכויות לשלטון המקומי". הוועדה הגישה את המלצותיה לממשלה בחודש אפריל 2022, אך מאז לא הרבה השתנה.

"במהלך הקורונה ואחריה, ברשויות הבינו שצריך להעביר כמה שיותר סמכויות לשלטון המקומי", טוען יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס. "השלטון המקומי הוא הגוף שהכי מחובר לתושבים. הוא יודע לתפעל את היום־יום שלהם וההבנה הזו הופנמה אצל כולם. בשנים האחרונות החל תהליך מאוד סדור של העברת סמכויות, וכבר היינו בעיצומו עם שרת הפנים הקודמת שקד, אבל עם כניסתה של הממשלה הנוכחית, מונו שרים חדשים - והכול נעצר. זו הייתה טעות גדולה".

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לדברי ביבס, מקרה זה משקף את היחסים בין שתי מערכות השלטון במשך שנים. "אני מכהן כבר 15 שנים ברציפות כראש עיר ועברתי שמונה שרי פנים, לא פחות", הוא מספר. "עבודה שמתחילה עם שר אחד נעצרת כאשר מגיע שר אחר, שנמצא במקום אחר. זה יוצר שלטון מרכזי חלש מאוד, ולכן הפקידים מנהלים את העסק בכל מקום. רואים את זה בדיוק עכשיו, בתקופת הבחירות: הקשב של הרשויות מופנה למאמץ הבחירות ולמאמץ המלחמתי, ואפשר לראות ניסיון של הגופים הפקידותיים לעשות מהלכים גדולים שלא בהכרח מיטיבים עם השלטון המקומי.

"במציאות של היום אין עבודה מקצועית רצינית, אלא רק תפיסת עולם עסקנית וזו הקטסטרופה הכי גדולה כאן. כשהיו בישראל תוכניות לטווח ארוך, כמו בתקופתו של ישראל כ"ץ כשר התחבורה לדוגמה, הדברים התקדמו והתפתחו. כך גם אצל השרים שבאו אחריו. דברים שעובדים לאורך זמן ושומרים על יציבות מובילים לתוצאה טובה, ומה שמתכננים לטווח הקצר, בצורה עסקנית, מביא בסוף לאסון".

היכן עומד מאזן הכוחות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי היום? עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיום שותף וראש תחום רגולציה וממשל במשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות', טוען שקשה מאוד לקבוע. "גם אם נשאל את מנכ"לי המשרדים השונים שעובדים עם השלטון המקומי ישירות, לדעתי הם יתקשו לתת תשובה מובהקת. התמונה עדיין מטושטשת. מצד אחד אני רואה מהלכים להענקת יותר סמכויות לשלטון המקומי, ומצד שני חזרה אחורית, מעין צעד קדימה ושניים לאחור.

עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה / צילום: אייל טואג

"מה שבטוח הוא שהיחסים האלה עוברים שינוי כל הזמן. גם המלחמה תשליך על הנושא. אין ספק שהמדינה נכשלה בהרבה פרמטרים ב־7 באוקטובר, לרבות בקצב ההתאוששות מהמכה הקשה הזאת. התחושה היא שהשלטון המקומי התאושש מהר יותר ונתן שירותים בצורה מהירה יותר, לדוגמה בפינוי העיר שדרות. ההתארגנות של הרשות המקומית שם הייתה מהירה מאוד".

מעט ועדות מקומיות עם סמכויות משמעותיות

אחת הדרכים לבחון את כוחו של השלטון המקומי אל מול המרכזי היא באמצעות בדיקת מצבן של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. לוועדות אלו יש כוח רב בשל היותן הגופים האמונים על סוגיות התכנון הרישוי בתחום הרשות המקומית. בין היתר, הן אלו אשר "יושבות על השיבר" בכל הנוגע להיתרי בנייה. עצמאות רבה יותר וסמכות גדולה יותר ייתנו להן עוד כוח, וכך גם לרשויות שבתחומן הן פועלות. מבדיקת גלובס עולה שלרובן המכריע אין כיום סמכויות נרחבות, וכי רק בשנה האחרונה החל להיראות שינוי משמעותי מבחינה זו.

חוק התכנון והבנייה, תחת סעיף 62, מגדיר את סמכויות הוועדות המקומיות. הוא מחלק אותן לשלושה סוגים: ועדה רגילה, ועדה עצמאית ו־וועדה עצמאית מיוחדת. ועדה רגילה מוסמכת לאשר תוכניות בסמכות מקומית בלבד מתוך רשימת נושאים סגורה שהוגדרה בחוק וכוללת סוגיות פשוטות יחסית, כמו קביעת שטח מגרש, מספר קומות בבניין, גובה בניין או מספר יחידות דיור בו (מבלי לשנות את שטח הבנייה שנקבע); שינוי החלוקה בין שטחי הבנייה המותרים בתוכנית; שינוי ייעוד קרקע לייעודים ספציפיים בלבד וכדומה. תוכניות שאינן עונות על ההגדרות ברשימה זו, יאושרו בידי הוועדה המחוזית הרלוונטית בלבד.

לוועדה עצמאית ישנן סמכויות נוספות ביחס לוועדה רגילה, ובהן שינוי ייעוד הקרקע, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, הגדלת שטחים שנקבעו בתוכנית לצורכי ציבור, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בקומות תת־קרקעיות ועוד.

לסוג הוועדה השלישי, ועדה עצמאית מיוחדת, ניתנות הסמכויות הנרחבות ביותר שמתיר החוק, והן כוללות, מלבד הסמכויות שניתנות לוועדות הרגילות ולוועדות המיוחדות, גם אישור תוכניות להתחדשות עירונית ולפינוי־בינוי, וכן הרחבת דרך או הארכת דרך מתוואי שאושר כבר בתוכנית תקפה.

כך המדרג הקיים קובע את חופש הפעולה שניתן לכל ועדה מקומית לתכנון ובנייה. אלא שנכון להיום, מעטות הוועדות אשר נהנות מסמכויות רחבות יותר: מתוך 131 ועדות מקומיות, רק 21 (16%) הן ועדות עצמאיות, ומתוך אותן 21, רק ארבע מוגדרות עצמאיות מיוחדות: תל אביב, הרצליה, נתניה וחולון. מתוך אותן 21 ועדות המוגדרות עצמאיות, 13 הוסמכו מתחילת 2023. ההסמכה לוועדה מיוחדת היא לחמש שנים, ולאחריה תהפוך למיוחדת, אלא אם כן מצא שר הפנים כי יש הצדקה שלא להגדירה ככזו.

מתן סמכויות אל מול החשש מאי־סדרים

לדברי עו"ד קמיניץ, נראה שהמדינה כן מנסה לעשות צעדים כדי לחזק את השלטון המקומי, כדוגמת סעיף הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות בחוק ההסדרים שנכלל בתקציב 2023. אולם, אלו צעדים קטנים שאינם בגדר אמרה חד־משמעית. מה שנדרש, כנראה, וזו ודאי לא הפעם הראשונה שהביטוי הזה נשמע מאז פרוץ המלחמה, הוא שינוי קונספציה.

"עם כל הרצון הקיים לתת סמכויות לשלטון המקומי, יש לא מעט דברים שצריך לטפל בהם כחלק מהמהלך", אומר עו"ד קמיניץ. "כשעבדתי בשירות הציבורי, אחד הדברים שהטרידו אותנו היו השחיתות בשלטון המקומי. היום, כמי שעובד במגזר הפרטי, אני נחשף פחות לשחיתות, אבל פוגש לא מעט מקרים של החלטות שרירותיות: מקרים שבהם השלטון המקומי קיבל סמכויות ונוהג במסגרתן בצורה מנהלית לא ראויה בעיניי.

"בעולם התכנון והבנייה לדוגמה, אפשר למצוא את השלב הקרוי 'תוכנית בינוי ועיצוב אדריכלי'. זה מושג ערטילאי מאוד, אך הוא נחשב תנאי למתן היתר בנייה. השלטון המקומי מעמיס ומוסיף כל מיני תנאים לצורך אישור התוכנית הזאת, כך שאי־אפשר לתקוף אותה משפטית כי היא לא סטטוטורית והיזם נמצא בסיטואציה מורכבת: מצד אחד הוא לא רוצה להיכנס לעימות עם השלטון המקומי, ומצד שני העירייה לא מפסיקה להעמיס עליו בקשות ודרישות. התנהלות דומה התרחשה סביב מסמכי המדיניות של העיריות, שבעבר ניסינו לעשות בהם סדר. זו התנהלות שרירותית שחובה לטפל בה".

וכיצד ניתן לטפל בתופעה ועדיין להעניק סמכויות רחבות יותר לשלטון המקומי? "יכול להיות שצריך לשנות את כל המבנה, את כל התפיסה הקיימת", מציע קמיניץ. "להטיל על הרשות אחריות משמעותית הרבה יותר לתקינות התהליך, ואם מישהו ייתפס, הוא יאלץ לשלם בכיסאו. יש לפקח מלמעלה, אבל להגיב בצורה מהירה ואגרסיבית על כל סטייה מהשורה. למשל, יש לתת לרשות המקומית לנהל את השיווק של קרקעות בתחומיה, לכל הפחות בייעודי קרקע מסוימים, ושרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שעושה את זה היום, רק תפקח ולא תנהל בעצמה. בשורה התחתונה, אפשר להגיד בנימוס לשלטון המרכזי לשחרר סמכויות - הרי במשבר הקורונה וב־7 באוקטובר הוא לא הוכיח שהוא מסוגל לנהל אירועים כאלו - אך להפעיל אכיפה ופיקוח בצורה מיטבית. לטעמי, צריך להתחיל לחשוב בכיוונים האלה".

האם הגישה תשתנה בעקבות ה־7 באוקטובר?

אותו שינוי קונספציה שכולם מדברים עליו מאז בוקר שבת הארור של 7 באוקטובר הפך עם הזמן, כך נראה, לעוד קלישאה חבוטה שספק אם יש מאחוריה משהו מעשי. האם בשלטון המקומי האירועים הקשים "הפילו את האסימון" באשר ליחסי הכוחות מול השלטון המרכזי?

"השלטון המקומי מכניס לקופת המדינה 35 מיליארד שקל בשנה דרך העבודה השוטפת שהוא מבצע: התכנון, השיווק ועוד, בתוספת 10 מיליארד שקל בשנה ממסים", אומר ביבס, ופונה ישירות לשלטון המרכזי: "אתם רוצים שזה יימשך? זה אומר שמה שהיה לפני כן, עד 6 באוקטובר, לא יהיה עוד. לא ייכנסו פועלים פלסטינים לישראל בלי בקרה, וזו רק דוגמה אחת. מי שרוצה שהם יחזרו לאתרי הבנייה, שידאג להסיע אותם אל אתר הבנייה ובחזרה, בלי שיסתובבו ברחובות הערים; שידאג לאבטחה רצופה של האתר בשעות הפעילות שלו. אלו דברים שלא היו עד 7 באוקטובר וצריכים להיות מחר בבוקר, אם רוצים להחזיר את הפועלים הפלסטינים לכאן".

עוד כתבות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"