נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אלנבי, בתל אביב / צילום: איל יצהר
עם סיום מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, בעיריית תל אביב נערכים להמשיך בתוכנית התחבורתית של העיר בקדנציה הקרובה ושנחשפת כאן: בתוך חמש שנים בעירייה מבטיחים לסלול עוד 46 ק"מ של נתיבי העדפה לאוטובוסים ו־67 ק"מ לשבילי אופניים, וכן לסגור רחובות נוספים לכלי רכב פרטיים.
אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחניה בעירייה, מסביר בראיון לגלובס מדוע אין על השולחן תוכניות להקמת חניונים ציבוריים תת־קרקעיים, מדבר על הקצב של נת"ע בעבודות על הקמת הרכבת הקלה, ומסביר למה הוא תומך בהחלת אגרות גודש ומה אומרים לו יזמים שמעוניינים לבנות בלי חניות.
בשנים האחרונות תל אביב מתבלטת במעבר שלה מעיר הנסמכת על רכב פרטי וחניונים רבים לעיר שמסתמכת יותר ויותר על אמצעים חלופיים. במסגרת זאת כמה חניונים בעיר נהפכו לפארקים ולמרחבים ציבוריים, מדרכות הורחבו, רחובות נסגרו לתנועת כלי רכב, נתיבי תחבורה ציבורית הוקמו ושבילי אופניים נמתחו וכל אלו על חשבון חניות ציבוריות.
על העירייה נמתחה ביקורת על היקף העבודות בעיר ועל הכלים החשמליים שמאיימים על הסדר הציבורי ותחושת הביטחון של הולכי הרגל.
כהן: "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שהחל לפני חמש שנים ויסתיים בעוד חמש שנים, ובמהלך העשור הזה העיר הופכת לעיר שנוח, קל, מהיר, זמין, זול ובטוח להסתובב בה ולהגיע אליה, באמצעים חלופיים לרכב הפרטי, לפי החזון של ראש העירייה רון חולדאי.
"יצרנו קפיצת מדרגה, אבל רק בחלק מאמצעי התחבורה ובחלק מהמקומות ובחמש השנים הקרובות תוכניותינו יבשילו יחד עם פרויקטים לאומיים שמקודמים, כך שנגיע לנגישות מערב אירופאית בסוף העשור עם מערכת תחבורה ציבורית איכותית, היררכית, מקושרת, מהירה וזמינה".
התחבורה הציבורית עוד לא באמצע הדרך
עם זאת, כהן מודה שבתחבורה הציבורית "אנחנו באמצע הדרך". אמנם הקו האדום של הרכבת הקלה נפתח אבל העבודות להקמת יתר הקווים הביאו להסטת קווי האוטובוס. לדבריו, "ל־80% ממשתמשי התחבורה הציבורית בעיר זזו הקווים בשנים האחרונות. יש שינויים גדולים ברשת התחבורה, והעדפה מלאה לתחבורה הציבורית. אנחנו עובדים עם משרד התחבורה על יצירת מערכת היררכית תאפשר קפיצת מדרגה".
התחבורה הציבורית היא באחריות משרד התחבורה והקמת הנת"צים באחריותכם, מה התכנית העדכנית כוללת?
"יש לנו 74 ק"מ של נתיבים ובכוונתנו להרחיב אותה ל־120 ק"מ בתוך 5 שנים, כך שתהיה כאן רשת מלאה של העדפה בכל הרחובות הראשיים בעיר".
לדבריו, גם בתחום תחבורת האופניים צפויה עליית מדרגה: "אנחנו רוצים לעלות מ־183 ק"מ של נתיבים לאופניים ל־250 ק"מ שייצרו רשת רציפה ומקושרת. אנחנו עושים גרסה מעודכנת לתוכנית שלנו כי למדנו לא מעט לגבי המקומות שבהם צריך לייצר שביל דו סטרי או חד סטרי, איפה אפשר להסתדר עם מיתון תנועה לכלי הרכב הפרטיים ואיפה אפשר לנצל הזדמנויות בעקבות העבודות על הרכבת הקלה.
"אנחנו נשדרג בשנים הקרובות את הרשת בדגש על מזרח העיר: יגאל אלון יהיה ציר מרכזי ואליו יחוברו שבילים נוספים כולל הגשרים באיילון ולרבות לה גוורדיה. יהיו פרויקטים גם ברחובות קינג ג'ורג, העלייה, קרליבך ורבים נוספים. תושבי העיר והמבקרים קפצו על האוכף והתחילו לרכוב במספרים גבוהים אבל יש לנו עוד עבודה כדי להפריד באופן מלא בין הרוכבים להולכי הרגל".
בפריז הוציאו את הקורקינטים השיתופיים מהעיר. תלכו בעקבות המגמה הזו?
"אנחנו מאמינים שיש בעיר מקום לכלים חשמליים זעירים שיתופיים. אפשר לראות גם שכמות הנוסעים בהם רבה - כ־30 אלף מתושבי העיר משתמשים בהם. אנחנו מעדיפים רכיבה פעילה על אופניים כי זה יותר נעים, נוח ומותאם לקצב העירוני, אבל מאפשרים כלים חשמליים תחת רגולציה מאוד אדוקה. אפשר לראות שהיקף התאונות בירידה והמשילות והסדר הציבורי ישופרו".
מתי תתחילו לאכוף באמצעות מצלמות?
"התקנו כבר 50 מצלמות ונפרוס עוד 50 בחודשים הקרובים. החל מה־1.8 נאכוף ביתר שאת כל רכיבה לא חוקית על המדרכות בעקבות תקנות של משרד התחבורה שמחייבות התקנת לוחיות רישוי ובכפוף לכך שהמדינה לא תשנה את לוחות הזמנים.
"כל סמכויות האכיפה שלנו הן על המדרכות בלבד. בנושא של האצלת סמכויות מצד המדינה לפקחינו נדרשת עוד עבודה, למשל ביכולת לאכוף מהירות רכיבה שמהווה חלק גדול מרכיבה בריונית כשהמהירות המותרת היא 25 קמ"ש אבל כלים פרוצים מגיעים להרבה יותר מזה".
לממש הזדמנויות ברחובות שנסגרים
מעבר לכך, לדבריו של כהן העירייה תמשיך במגמה של סגירת רחובות לכלי רכב פרטיים. לדבריו, "אנחנו נייצר הרבה רחובות כמו שוק לוינסקי, שדרת הקריה ופארק המסילה. נעשה זאת בקרב מוסדות החינוך ורחובות מסחריים בעלי פוטנציאל וגם נממש הזדמנויות ברחובות שנסגרים בין כה לעבודות על הרכבת הקלה".
אחת התכניות המשמעותיות בתחום תקודם בנווה שאנן שנהפכה לשכונה מתחדשת. "זו שכונה שמתעצבת ונבנית לגובה ויש הרבה מרחב שנשפר אותו לטובת הליכתיות. מהלך דומה יבוצע בשכונת פלורנטין וברחוב קינג ג'ורג'. עבודות כאלו יתקיימו בהגנה, בסבידור, בשלום ובמרכז הירידים. בכל מתחם כזה מקודמים 5־15 פרויקטים בתכנון מפורט והם יבוצעו בשלוש השנים הקרובות".
אתם מקימים חניון תת קרקעי רובוטי בבוגרשוב, יהיו חניונים נוספים כאלו?
"החניון הזה ייפתח בחודשים הקרובים. חניה ציבורית תת־קרקעית היא דבר יקר. זה חניון שעלה עשרות מיליוני שקלים והוא משרת שימושים ציבוריים ויש לנו שם גן ילדים שבנינו בזכותו. אבל בניית חניון ציבורי היא לא מעשה שכיח במרכז העיר ואין על השולחן תוכניות שמקדמת חניונים נוספים כאלו".
מה מבחינת צמצום חניות ציבוריות - זו מגמה שתמשיך?
"זו טעות נפוצה לחשוב שאנחנו דוגלים בצמצום חניות. אנחנו תומכים באלטרנטיבות שפעמים רבות באות על חשבון מקומות חניה. סך הכל מצאי החניות בעיר לא קטן, וברמה מסוימת - גדל, כי יש בנייה מסיבית עם חניונים שמשרתים את מי שזקוק לרכב פרטי.
"אנחנו נאלצים לצמצם חניות ב'כחול־לבן' כדי לייצר פתרונות לתחבורה ציבורית, לאופניים ולהולכי רגל. כל התוכנית שדיברתי עליה לחומש הקרוב תצמצם 3%־4% ממצאי החניות ב'כחול־לבן'. אין ספק שיש מחסור כי הביקוש לחניה הוא גבוה".
אחד האמצעים לרסן את הביקוש הוא העלאת תעריפי החניה ועשיתם ניסוי כזה, יש ממנו תובנות?
"בעקבות המלחמה אין לנו תובנות חד משמעיות ועוד לא ברור אם נעשה זאת במקומות נוספים. נחכה שתקום מועצת עיר ונציג מדיניות חניה".
הגיעה העת להקמת רשות מטרופולינית
יש התנגשות עם יזמים בהתחדשות עירונית ובמיוחד בלב העיר סביב תקני החניה?
"האמת שלהפך. טיפין טיפין מגיעים יזמים ומדברים על תקן אפס ורואים בנייה פרטית בלב העיר שמתבצעת ללא חפירת מרתפים. יש לזה אולי חיסרון לבעלי דירות שרוצים רכב, אבל הרבה יתרונות בהיבט של יוקר מחיה, מורכבות הביצוע ליזם ואפשרות ליצור ריאות ירוקות בתוך מגרשים פרטיים.
"אנחנו רואים מגמה של יזמים שמתעניינים בכך וגם מבצעים. לעומת זאת, בעולם המגדלים היקפי החניה למשרדים הם בד"כ גדולים. התקנים הולכים ומופחתים אבל עדיין רואים היצע חניה נדיב מאד ביחס לאזורי הביקוש ואני לא בטוח שהתפוסה שלהם תמיד מלאה.
"צריך לזכור גם שהתקנים מופחתים בעיקר בתב"עות החדשות ולכן יש לנו עדיין תקני חניה נדיבים בחלקים נרחבים של העיר. בתב"עות החדשות זה כבר נראה אחרת, אבל את התוצאות נראה רק בעוד כמה שנים".
היום לעירייה אין יכולת להזיז תחנת אוטובוס. איך תקדמו שינויים עם כל כך מעט סמכויות לשלטון המקומי?
"אין לנו סמכות להזזה של סככות תחבורה ציבורית ובטח לא קווים ונתיבים - הכל בסמכות משרד התחבורה. למזלנו אנחנו ברמת תקשורת טובה ומייצרים שינויים איתם, אבל אין ספק שנכון להאציל סמכויות על רשויות שרוצות ומסוגלות לקדם תחבורה ציבורית. זה הרבה יותר יעיל ומדויק.
"אנחנו סבורים שהגיעה העת להכריע ולייצר רשות תחבורה מטרופולינית שתנהל את התנועה ויש לנו היכולות, ולא רק לת"א, גם פוליטית וגם מקצועית להתאגד ולקבל סמכויות תמרור וניהול תנועה וגם תפעול של תח"צ.
"אם תהיה כאן עבודה נמרצת, אבל היא לא תבוא לידי ביטוי גם בערים הסמוכות - זה יהיה פחות טוב למבקרים ולתושבים. צריך ליצר סטנדרטיזציה של איכות בגוש דן, אחרת אנחנו ממשיכים במציאות מאולצת".
לפי החוק, אגרות גודש אמורות להיכנס לתוקף בתוך כשנה, מה עמדתך המקצועית על המהלך?
"אנחנו משתפים פעולה עם המדינה ומיישרים קו עם ההחלטות. אין ספק שבעולם בריא שבו מערכת תחבורה אלטרנטיבית מספיק טובה לרכב הפרטי - לא צריך לייצר מקלות לצד גזרים. אבל האתגרים שעומדים על הפרק הם לא עירוניים אלא מטרופוליניים ואין ספק שאם מטרופולין ת"א היה מנוהל בפיתוח תשתיות הסעת המונים בצורה מספקת אז אגרות גודש לא היו נדרשות. במציאות החמקמקה של רוב ערי גוש דן שבהם אין פתרונות תחבורה מספקים יכול להיות שהמדינה לא טועה בזה שצריך להכתיב אגרות גודש למי שנכנס לאזורי הביקוש".
השנים הקרובות - בסימן סיום העבודות
בהרבה שיתופי ציבור שלכם עולות טענות של תושבים שהעיר הפכה לאתר בנייה.
"הציבור צודק שיש הרבה מאוד עבודות. חלקן עבודות תשתית נדרשות כמו מסופי אוטובוסים, רכבות קלות, שבילי אופניים וכד' וחלקן עבודות לבנייה פרטית.
"אנחנו רואים בעולם התשתיות נקודת מפנה כי היקף העבודות יגיע לשיא ואז נראה הקלה הולכת וגוברת של העבודות. בבניה הפרטית ההיקפים גדולים אבל אין לנו שליטה ברמת הרגולציה על יזמים פרטיים שמעוניינים לפתח את המגרש הפרטי שלהם. יש יכולת לנהל אותו אבל לא למנוע בנייה.
"זו עיר שצומחת לגובה ומשפרת את התשתיות שלה. חמש השנים הקרובות יהיו בסימן של סיום עבודות התשתית, לפחות עד למטרו בעתיד".
יש הערכות עירונית לקראת המטרו?
"מבוצעים קידוחים של חברת נת"ע ואנחנו מקווים שזה יקרה בלוחות הזמנים שהמדינה הגדירה. שימושי הקרקע הולכים לשם והיזמים והתב"עות מדברים עם המטרו, אבל זה הליך שייקח עשור או שניים עד להשלמתו, במקרה הטוב".
בינתיים בבן יהודה ובארלוזורוב עדיין מחכים שחברת חשמל תגיע לחבר את עבודות הרק"ל לחשמל. הקצב מטריד אתכם?
"הקצב של ביצוע העבודות אינו מספק והמרחב הציבורי לא מספיק מוקפד. אנחנו בשיח עם נת"ע כדי לייצר רצף עבודה, וכדי לשפר את קצב עבודה ואיכות המרחב הציבורי בזמן העבודות. זה שיח מתמשך ואנחנו מקווים לתוצאות טובות יותר".
החזון: עיר דלת רכבים פרטיים
לסיכום הראיון כהן ביקש להדגיש כמה דברים. "אנחנו לא מאמינים בפתרונות טכנולוגיים פופולריים כמו רכב אוטונומי. הפתרונות הם בארגז הכלים הקלאסי של הרחבת מדרכות, נטיעת עצים, מרחבים מוטי הליכה, אזורי שהייה, שיפור זמני נסיעה בתחבורה ציבורית. שם עיקר המאמץ.
"אנחנו רואים שיפור בשירות והאוטובוסים בתל אביב מלאים היכן שיש שירות טוב. תושבי מרכז העיר נהנים מתחבורה ציבורית טובה ומסתדרים ללא כלי רכב, והחזון של עיר דלת רכב מתחיל להראות לתושבים יותר אטרקטיבי, וזה יתפשט לכל חלקי העיר".