גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצפון המתקדם מול הדרום הנחשל: פרופ' חביבה פדיה על תפיסות חברתיות ותרבותיות

במחשבה האימפריאליסטית המושג "דרום" נתפס כנחשל, עני, לא מפותח ותלוי בחסדיו של הצפון ● החוקרת וההוגה פרופ' חביבה פדיה, תושבת הדרום טוענת שישראל ייבאה את תפיסת העולם הזו לתוך התרבות ● טענתה מעניינת בייחוד על רקע המלחמה בה הדרום נותר נטוש ולא מוגן

פרופ' חביבה פדיה / איור: גיל ג'יבלי
פרופ' חביבה פדיה / איור: גיל ג'יבלי

ד"ר שוֹעִי רז הוא חוקר ומלמד פילוסופיה והיסטוריה של הרעיונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב; יוצר, מתרגם, עורך ובלוגר.

בטקסט מרחיב דעת בשם "מסה על הדרום: דרומית מזרחית", שראה אור בכתב העת "תיאוריה וביקורת" לפני כשלוש שנים, תיארה המשוררת, החוקרת והיוצרת הרב תחומית, תושבת באר שבע המלמדת באוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' חביבה פדיה, את חוויית חייה כתושבת הדרום הישראלי מפרספקטיבה גיאו־פוליטית־חברתית ותרבותית.

בין תקיעת השופר לצלצול הפעמון: הקשר בין מנהגים יהודיים לריטואלים זן בודהיסטיים
היכרות עם שירתו של שגיא אלנקוה, אחד המשוררים הישראלים הייחודיים

אנסה להעביר כמה מרעיונותיה של פדיה בראשי פרקים. יש להעניק להם לדעתי קשב רב, במיוחד לנוכח ממדי הטרגדיה בדרום וביישובי עוטף עזה.

 

מקור רווחה אל מול אתר מצוקה

פדיה טוענת במסה כי המחשבה המערבית המודרנית הבנתה את מושג "הדרום" ואת "התרבות הדרומית" באופן המתייחס לקבוצות אוכלוסייה נחשלות ומפותחות פחות, מאלו הנמצאות בחציו הצפוני של כדור הארץ.

לדבריה, במיתוס המערבי המודרני הפך "הצפון" לסמל של עושר, תבונה, טכנולוגיה ואיפוק, ואילו "הדרום" הפך לסמל של עוני, רגשות בוערים, נחשלות ופריעת סדרים.

תפיסה זאת מעוגנת גם בתפיסות אורבניות מודרניות, המבחינות בין שכונות צפוניות ובין שכונות דרומיות, או בין שכונות הממוקמות ב־Upper City ובין שכונות השוכנות ב־Lower City.

על פי תפיסה המערבית המקובלת, הצפון נתפס כמקור רווחה מתמיד ואילו הדרום כאתר של מצוקה מתמדת, שתושביו מוּעָקִים על ידי חום בלתי פוסק, מגיפות ומלחמות, ובמידה רבה אינם יכולים להיחלץ ממעגלי עוני וסבל, אלא על ידי סיוע מהצפון.

פדיה טוענת כי מחשבתם המוטה של בני צפון המערב על החברות והתרבויות בחצי הכדור הדרומי היא שקיבעה המושגים האלו, ואף השרישה את תפיסת "הצפוניים" לגבי "הדרומיים" לפיה נועדו האחרונים נועדו לזכות במשאבים פחותים וגרועים ולהיות שמחים בחלקם, כי "הצפון" הוא שמקיים אותם ומשפיע עליהם מהונו התרבותי והחומרי.

תפיסה זו היא תולדת המחשבה האימפריאליסטית שזכתה לביקורת בהגות הפוסט קולוניאלית וגם לגנאי. מקוריותהּ של פדיה הוא בטענתה שמשהו מהלך הרוח הזה אפיין ועדיין מאפיין את ממשלות ישראל לתולדותיהן ביחסן לתושבי הדרום.

הואיל וראשיהן הטמיעו מראש את תפיסת העולם הצפון מערבית, הם רואים במרחבי הנגב והמדבר אזורי פיתוח שצריכים לברך על כל משאב המוזרם לדרום הארץ, משום שהם מעריכים (בטעות) את כושר ההתפתחות והצמיחה באזור זה כחלקי ומוגבל.

 

תנאים אקלימיים להתפתחות תרבותית

פדיה מביעה בדבריה רעיון שהובא בספרו של הביולוג והביו־גיאוגרף היהודי אמריקאי, פרופ' ג'ארד דיאמונד, "רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברוֹת אדם" (תרגמה מאנגלית: עתליה זילבר, הוצאת עם עובד: תל אביב 2002, 376 עמודים).

לטענת דיאמונד, התנאים האקלימיים והעונתיים המשתנים מאוד בין קווי הרוחב של כדור הארץ יצרו יתרון התפתחותי במקומות שבהן התקיימה רציפות טריטוריאלית ממזרח למערב בהשוואה למקומות שבהן התהוותה רציפות טריטוריאלית מדרום לצפון.

למשל, האזור שבין צפון מזרח אסיה ובין צפון מערב אירופה נהנה יחסית מהצלחה של נדידות ידע חקלאי, מדעי וטכנולוגי בין אזורים מרוחקים.

לעומת זאת, מי שביקשו להעביר מסורות וטכנולוגיות מקבילות מצפון אמריקה לדרומהּ או מצפון אפריקה לדרומהּ נתקל בקשיים ובמהמורות, ובהצלחה פחותה לעשות כן. טענה זו מסיברה עד כמה תנאים אקלימיים יציבים הם אקוטיים להתפתחות חברתית ותרבותית מתמדת.

פדיה מציעה להוסיף לרעיון של דיאמונד גם את ממד הזמן.

לדבריה, הציוויליזציות חוו את ההתפשטות ממזרח למערב או ממערב למזרח כמהירה יותר וכמשתלמת יותר כלכלית, לעומת זאת התנועה מהצפון לדרום נתפסה כתנועה איטית ומשתלמת פחות. כל אלו קיבעו את התפיסה כי צפון מערב מסמל קִדמה ונאורות, ודרום מזרח - נסיגה ונחשלות.

לדעת פדיה, זו אחת הסיבות שמדינות מערביות מודרניות נוטות להותיר את האזורים הדרומיים, גם בתוך גבולותיהן הריבוניים, מפותחים פחות ומוגנים פחות, מאשר החלקים הצפוניים.

ההון הסימבולי סייע להתחדשות רוחנית

במאמר נוסף וחשוב שכתבה, "העיר כטקסט והשוליים כקול: ההדרה מן הַסֶּפר והניתוב אל הַסְּפר" שמו, טענה פדיה כי עולי המזרח וצפון אפריקה בשנות החמישים נותבו בהמוניהם אל עיירות הפיתוח בדרום הארץ, ומכיוון שכך נתפסו על ידי החברה העירונית בצפון כהערות שוליים בטקסט הציוני המערבי ההגמוני, כפועל יוצא של אותה הבניה מיתית, שסקרתי לעיל, על אודות נחשלות הדרום.

לדבריה, רוב מכריע של העולים נושל במהלך העלייה מהונו הסימבולי־תרבותי (למשל מספריותיו הגדולות ומזיקתו הישירה לתרבויות המקור ולשונותיהן).

כך ניתן למשל להבין את העובדה כי חיי הפיוט נותרו עשירים כשהיו, משום שהיו זקוקים אך ורק לעולים נושאי ידע שיכלו להעביר את המסורות המוזיקליות ואת הריטואלים הקשורים בהן בעל פה הלאה לתלמידים צעירים.

פדיה טוענת כי על אף חוויית ההדרה והנישול שהייתה מנת חלקם של רבים מהעולים שיושבו בדרום, דווקא שם שאריות ההון הסימבולי סייעו בכינון התחדשות רוחנית של קהילות שנאלצו להגר במהירות ממקומן, והצליחו לשמור על עצמן בארץ וגם לחדש פניהן.

מרחב נדודים בין קהילות ומסורות

על פי פדיה התודעה הדרומית שואפת לשיטוט ולפיזור במרחב, שעה שהתודעה הצפונית עוסקת במיקוד ובאיסוף.

המרחב הדרומי שהצפוניים מועידים להפקר, משמש הזדמנות לנדוד בין קהילות ומסורות.

בנוסף, יוצרים/ות ואמנים/ות, בני הדרום הם שעשויה לאפשר למרחב הישראלי כולו (כפי שכבר קרה בעבר בתחומי המוסיקה, הספרות, הקולנוע והאמנות הפלסטית) התוודעות אל מרחבים פתוחים ואפשרויות קיום חדשות שטרם נחקרו.

דוגמא לטענתהּ זו פדיה ימצאו הקוראים בספר הפרוזה פרי עטהּ, "בעין החתול", שראה אור לפני 16 שנים, בו שיטוטי המחברת בעקבות חתולי באר שבע וכלביה, ונדודיה בחברת משוטטות ומשוטטים אחרים במרחב הבאר שבעי הניבו חוויה ספרותית מקורית, עזת רושם ומפעימה.

גילוי נאות: הכותב שימש כעורך בפועל של המאמר הנדון מאת פרופ' חביבה פדיה בקיץ 2021.

עוד כתבות

מוחמד מוחבר, צפוי להיות ממלא מקום הנשיא באיראן / צילום: Reuters, Pacific Press

מפעילות גרעינית ועד טילים בליסטיים: הכירו את הנשיא הזמני של איראן

כאשר נשיא מת או אינו כשיר למלא את תפקידו, החוק באיראן קובע כי ממלא מקומו יהיה הסגן הראשון ● עם מותו של איברהים ראיסי מונה סגנו הראשון מוחמד מוחבר ● בחירות לנשיאות יש לקיים תוך פרק זמן מקסימלי של 50 יום

אודי מוקדי, מייסד ויו''ר סייברארק / צילום: דיויד שופר

תמורת 1.54 מיליארד דולר: סייברארק הישראלית רוכשת את חברת Venafi

סייברארק תשלם כ-1 מיליארד דולר במזומן וכ-540 מיליון דולר במניות עבור Venafi, חברה העוסקת בניהול זהויות מכונה ● העסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2024 בכפוף לאישורים רגולטוריים

דרור מרמור, גורי נדלר, רות שוורץ, ארז קמיניץ וענאיה בנא, בפאנל בנייה, דיור והתחדשות עירונית כמנוע צמיחה / צילום: תמר מצפי

בנייה עירונית במרכזי יישובים ערביים גדולים כמפתח לצמיחה

בכנס גלובס שוחחו בכירים בפאנל על האתגרים בתכנון ובנייה בחברה הערבית ● עוד נידונה השאלה: האם נכון להמשיך לבנות יישובים מגזריים? המשתתפים הסכימו כי הגיע הזמן לשינוי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; וויקס מזנקת בכ-20%

הנאסד"ק עולה ב-0.7% ● רכישה משמעותית לסייברארק ● ריינאייר עקפה את ציפיות האנליסטים, הרווח השנתי זינק ב-9% ● פאלו אלטו תדווח היום לאחר הנעילה, צים תדווח מחר - מה צפוי בדוחות? ● מותו של נשיא אירן עלול להשפיע שוק הנפט • וויקס: הרווח הנקי זינק ב-50%, מעדכנת כלפי מעלה את התחזיות ● אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית"• יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה"

בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

בצל המלחמה: רק 16% מעבר בבחינות לשכת עורכי הדין

מספר הניגשים לבחינות עמד על 770 בלבד, מאחר שמדובר במועד משלים שנערך בשל המלחמה ● האוניברסיטאות מובילות את טבלאות העוברים, כאשר מבין כלל הניגשים, המוסד האקדמי המוביל הוא האוניברסיטה העברית

טרמינל 1, נתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

החל מהשבוע הבא: טרמינל 1 חוזר לפעילות מלאה

טרמינל 1 בנתב"ג, שנסגר באוקטובר 2023, צפוי לחזור לפעילות בשבוע הבא ● עפ"י נתוני רשות שדות התעופה, צפויים לעבור בטרמינל כ-200 אלף נוסעים מדי חודש ● אלה החברות שיפעלו ממנו

רסול סעדה, ד''ר ספא אבורביעה, מוחמד ח'לאילה, רנין מרדי ושאדי חדאד, בפאנל בין פשיעה לצמיחה / צילום: תמר מצפי

"יש בחברה הערבית 30% צעירים, זה הון אנושי עצום"

בפאנל שעסק בפשיעה בחברה הערבית, שוחחו מומחים ודנו בשורשי הבעיות במגזר ובמניעים לצמיחה ● "ארגוני הפשיעה מעניקים משמעות ותחושת שייכות"

המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם

העולם דרוך לקראת פעולה צבאית רחבה ברפיח, והפייקים מופצים בהתאם ● המשרוקית של גלובס

יובל זילבר ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

קרן חדשה להנצחת קצין שנפל במלחמה תסייע לחיילי מילואים בעלי עסקים

"הקרן של יובל", להנצחת יובל זילבר ז"ל, הוקמה ע"י אפרת פלד, יו"ר ומנכ"לית אריסון השקעות, שבנה היה חברו הטוב מילדות ● כעת מבקשים בקרן לגייס עוד חצי מיליון שקל להלוואות לעצמאים ● ישראל מתגייסת

נתיבות. בעיגול: מירי רגב / צילום: דייגו מיטלמן, מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט)

בלי תוכנית, ללא תקציב ובניגוד לדעת אנשי מקצוע: רגב מקדמת עוד תחנת רכבת בנתיבות

במשרד התחבורה בוחנים הקמת תחנה בעיר הדרומית במרחק 5 ק"מ בלבד מזו הקיימת ● גורמי המקצוע מתנגדים בגלל תחזית נוסעים נמוכה ופגיעה בציבור שזמן נסיעתו למרכז מתארך ● השבוע נחשף בגלובס שגם במוסד רוצים רכבת ישירות למטה הארגון בניגוד לתוכניות המטרו

רקפת רוסק עמינח / צילום: רון קדמי

התפקיד החדש של רקפת רוסק עמינח בחברת השבבים הישראלית

רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, מונתה ליו"ר סטארט-אפ השבבים היילו לאחר פטירתו של היו"ר הקודם והמשקיע הראשון בחברה, זהר זיסאפל ● במרץ האחרון הרחיבה היילו את סבב הגיוס שלה שהחל ב-2021 לפי שווי של 1.13 מיליארד דולר

אולפני הרצליה / צילום: דוד שי, מתוך ויקיפדיה

אפריקה, תדהר ולוזון זכו בקרקע בהרצליה תמורת כ־142 מיליון שקל

שלוש החברות זכו בשטח של 3.8 דונם שהיה ברשות רמ"י, כחלק מהתוכנית להפיכת אולפני הרצליה למתחם מגורים ● הן היו המציעות היחידות במכרז, והצעתן גבוהה בכ־20 מיליון שקל ממחיר המינימום ● מדובר באותו מתחם שבו הן מקדמות בנייה ל־350 יח"ד

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ניצחון לחברות התשלומים מול בנק ישראל: יוכלו להתחייב לריבית קבועה

למרות התנגדותו של בנק ישראל, רשות לניירות ערך אישרה את ההוראה שצפויה להכנס לתוקף ביוני ● חברות תשלומים יוכלו להציע ללקוחות שיפקידו אצלן כספים ריבית מובטחת ● הרשות: "חברות התשלומים נועדו לקדם תחרות מול מערכת הבנקאית ולכן נדרש לאפשר להן להציע ללקוחותיהן ריבית, בדומה לזו שהמערכת הבנקאית"

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

האפיק שסידר לאלטשולר שחם את התשואות ברבעון והתחזיות להמשך

לאחר הירידות בשוקי ההון בחודש אפריל, נרשמו עליות חדות במדדי וול סטריט מתחילת החודש הנוכחי בעוד הבורסה בת"א מדשדשת ● המומחים מעריכים כי שנת 2024 תסתיים בתשואה חיובית לחוסכים, אבל הדרך לשם, הם מזהירים, תהיה תנודתית במיוחד ● וגם: כך התהפכה טבלת התשואות ואילו גופים הצטיינו

מיינה הודית בפארק הירקון בתל אביב / צילום: י.ש

פחות פרפרים, יותר מינים פולשים: המצב המדאיג של הטבע בישראל

מיני הטבע בישראל נמצאים תחת מתקפה רב חזיתית: פולשים, זיהום, צמצום שטח, אקלים ועוד. גם המלחמה כנראה לא עוזרת ● תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע: "מספר קטן של ממצאים חיוביים מראה שכשמתאמצים אז יש תוצאות"

מבצעי האשראי שמציפים את שוק הדיור/ צילומים: דרור מרמור, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברות יפשטו רגל ומה יקרה למחירי הדירות: התחזית של כלכלני S&P מעלות

איך משפיעים מבצעי ה־80/20 על התזרים של חברות הנדל"ן למגורים, ועד כמה ההתחדשות העירונית משמעותית ● רגע לפני עונת הדוחות, כלכלני S&P מעלות בחנו את הנושאים הבוערים בשוק

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ביהמ"ש לענייני משפחה חשד בהלבנת הון, ונתן לרשות המסים מסמכים חסויים

ביהמ"ש לענייני משפחה הורה להעביר את כל המסמכים בסכסוך משפטי בין שני אחים לעיונה של רשות המסים לטובת בחינת פתיחה בחקירה פלילית, לאחר שעלו חששות להלבנת הון דרך חשבונות של האחים בשווייץ ● נקבע: הצורך לבחון האם בוצעו עבירות מס ע"י האחים, גובר על חיסיון ההליך ועל זכותם לפרטיות

נשיא איראן איברהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק / צילום: Reuters

"תזמון רגיש במיוחד": כך סיקרו בעולם את מותו של נשיא איראן

הידיעה על התרסקות המסוק בה נהרגו איברהים ראיסי ושר החוץ האיראני תפסה את הכותרות הראשיות במרבית אתרי החדשות הזרים ● "איראן נותרה ללא שניים ממקבלי ההחלטות החשובים ביותר שלה, במהלך זמנים מטלטלים", נכתב בניו יורק טיימס ● וגם: כך הגיבו מנהיגי העולם למות הנשיא האיראני

חברות המזון הפרטיות. האם תהיה שקיפות? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בג"ץ מאותת: חברות מזון ייאלצו לחשוף רווחיות של מוצרים

ויסוצקי, אסם, שטראוס, קימברלי קלארק, סוגת, יוניליוור, סנו והחברה המרכזית למשקאות קלים עתרו לבית המשפט העליון במטרה להימנע מחשיפת נתוניהן ● מסתמן כי העתירות יידחו, והרכב השופטים קבע: למפקח על המחירים יש סמכות לדרוש את הנתונים