גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו התעשייה: העליונות האווירית ניצחה, ואלה המרוויחות העיקריות

לאורך השנים ומול שינויים רבים במערכת הביטחון, נותרה ההשקעה בהגנה האווירית הישראלית איתנה ● סיבה מהותית לכך היא שיתוף הפעולה עם ארה"ב, שהביא לתוספת בסיוע השנתי בסך חצי מיליארד דולר עבור פיתוח טכנולוגיות בתחום ● ההשקעה הזו תורגמה בשבת להצלחה חסרת תקדים מול איראן ויירוט 99% מהשיגורים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: משרד הביטחון, דובר צה''ל
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: משרד הביטחון, דובר צה''ל

הפרלמנט האיראני אמנם מיהר בבוקר יום ראשון לחגוג את מתקפת הטילים והכטב"מים על ישראל בקריאות "מוות לישראל!", אבל העובדות מדברות בעד עצמן: כ־99% מבין 110 הטילים הבליסטיים, 185 הכטב"מים ו־36 טילי השיוט ששיגרו האיראנים, המיליציות בעיראק והמורדים החות'ים, יורטו בטרם הגיעו ליעדם.

התמיכה של מדינות אירופה בישראל מגיעה עם דרישה לריסון
המתקפה האיראנית יצרה ברית אזורית עם שותפות מפתיעות
"איראן עשתה קידום מכירות לתעשייה הישראלית": מאחורי הזינוק במניות הביטחוניות

זהו הישג שאין לו אח ורע בעולם. במלחמת רוסיה־אוקראינה למשל - שבה מוסקבה מפעילה כטב"מים איראנים שדומים לאלו שהופעלו נגד ישראל (שאהד 136) - חגגה קייב יירוטים מרשימים של 40 כטב"מים. ההיקף הזה לא מתקרב למתקפה האיראנית המשולבת שהייתה על ישראל, הן מבחינת הכמות והן מבחינת ריבוי הזירות.

במסגרת מלאכת היירוט הסבוכה נטלו חלק כוחות ההגנה האווירית של ארה"ב, חילות האוויר של בריטניה וצרפת, וכן כוחות ירדניים. אולם חלק הארי מהיירוטים התבצע באמצעות מערך ההגנה האווירי הרב־שכבתי של ישראל. אותו מערך כולל את חץ 3 ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, חץ 2 ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה, קלע דוד ליירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני, וכיפת ברזל לאיומים קצרי טווח.

 

השכבה העליונה של מערך ההגנה

מערכות חץ 3 וחץ 2 של התעשייה האווירית תפסו מקום מרכזי בהתמודדות עם מתקפת הטילים האיראנית. במערכת חץ 2, ראש הקרב של החץ נושא מנגנון הפעלה של חומר נפץ נייד, ומטרתו להשמיד את טיל המטרה באמצעות אותו מטען. בחץ 3 לעומת זאת, האנרגיה הקינטית לבדה גדולה מספיק בכדי להשמיד את המטרה. למיירט עצמו יכולת גבוהה מאוד של תמרון ושינויי כיוון, והוא בעל חיישנים אלקטרו־אופטיים מתקדמים.

מערכות השליטה והבקרה (שו"ב) וניהול היירוטים אתרוג זהב ושקד זהב, שפותחו על ידי חברת אלישרא מקבוצת אלביט, מהוות את "המוח והלב" של מערכות חץ 3, חץ 2 וקלע דוד. המערכות שמבצעות תהליכי שליטה ובקרה מורכבים, שולטות בחיישני המערכות כמו מכ"מים ואמצעים נוספים, ומכווינות את מיירטי המערכות לעבר מגוון המטרות והאיומים השונים.

החברה שפיתחה ומייצרת את מנועי טילי החץ, ולעתים רחוקות נמצאת באור הזרקורים, זו החברה הביטחונית הממשלתית "תומר". עם עסקת המכירה של מערכת חץ 3 לגרמניה באוגוסט האחרון, החברה מימשה תוכנית הרחבת תשתיות וקווי ייצור ייעודיים לשם תמיכה באספקה לברלין - תוך הגברת קצבי ייצור עבור האתגרים הביטחוניים הישראליים.

 

כל אחת מן מערכות החץ כבר הוכיחה את עצמה מול איומים מצד המורדים החות'ים, אך אלו היו ספורים. האתגר המשמעותי של טילים בליסטים ככלל, ושל איראנים בפרט, אינו טמון בהיקף חומר הנפץ הגדול שהם נושאים (כ־500 ק"ג), כי אם במהירות. טיל בליסטי למרחק בינוני ומעלה מגיע למהירות של 5 מאך (1,500 מטר בשנייה) ויותר. טיל כזה יוצא מהאטמוספירה, ובשיאו מגיע למהירויות של כ־5,000־6,000 מטר בשנייה.

הייחוד במערכות חץ הוא שהן Hit to Kill - כלומר, פוגעות בטיל מתכת למתכת. עם זאת, כשמדובר במהירויות גבוהות כל כך המשימה אינה פשוטה. השאיפה של חץ 2 וחץ 3 היא שהיירוט יתבצע כמה שיותר רחוק מישראל - וזו ככל הנראה הסיבה לכך שלא נצפו שברי טילים רבים בשטחי הארץ.

מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, אחד האנשים שמכירים את מערכות החץ באופן היסודי ביותר, מספר לגלובס על התחושות מתוצאות המתקפה. "30 שנים של פיתוח מצוינות, היערכות, ייצור, הדרכה והטמעה באו לידי ביטוי בלילה אחד". לדבריו, "באנו לאירוע מוכנים, כשאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלת חומה וחיל האוויר. אנחנו מצדיעים לחיל האוויר על התפקוד".

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: התעשייה האווירית

במסגרת כחצי שעה של מטח טילים בליסטיים בקנה מידה היסטורי, מערכות חץ הוכיחו את עצמן כפי שאף אחת ממקבילותיהן לא הצליחו עד היום. בהתחשב בתוצאות המתקפה ובמכירת מערכת חץ 3 לגרמניה כאמור - בסך 14 מיליארד שקל - סביר להניח כי ההתעניינות העולמית במערכות אלו תזנק.

את פרויקט מערכת חץ מובילה התעשייה האווירית, אך הוא מתבסס על אחד משיתופי הפעולה הפורים בין מנהלת חומה, שאחראית על פיתוח וייצור אמצעי ההגנה הרב־שכבתית במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), לבין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA).

"אני זוכר לפני שנים רבות כיצד האמריקאים הגדירו את היעד בתור 'האם אפשרי שכדור יפגע בכדור?'", משתף לוי. "המקטרגים אז אמרו שזה בלתי אפשרי כי מדובר בכדורים שנעים במהירויות אדירות, אבל מה שעשינו בשבת זה בדיוק זה. פגענו בטיל בליסטי ארוך־טווח במהירות אדירה, ובתרחיש שכולל הרבה טילים".

שיתוף הפעולה של התעשיות הביטחוניות

המערכות ליירוט טילים בליסטיים הן כאמור השכבות העליונות של מערך ההגנה האווירית הישראלי. בשכבה מתחתיהן נמצאת מערכת קלע דוד. זה אולי נראה כמו זיכרון רחוק, אבל היירוט המבצעי הראשון של המערכת הזו היה מול שיגור של הג'יהאד האסלאמי במסגרת מבצע "מגן וחץ" במאי 2023. כיום, פחות משנה לאחר מכן, המערכת מהווה חלק אינטגרלי מהמערך.

את המערכת הזו מובילה רפאל בצוותא עם חברת ריית'און האמריקאית, והיא פרי נוסף של שיתוף הפעולה ההדוק של מנהלת חומה עם הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים. המערכת מיועדת ליירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני, ובהם טילים בליסטיים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים, לטווח של עד כ־300 ק"מ.

יואב תורג'מן, מנכ''ל רפאל / צילום: דוברות רפאל

המערכת כוללת שיתוף פעולה שממחיש את עוצמת התעשיות הביטחוניות הישראליות ביחד. קלע דוד, למעשה בדומה לכל מערכות ההגנה של צה"ל, כוללת מכ"מ מתוצרת חטיבת אלתא, חברת בת של התע"א. בה בעת, מערכת השליטה והבקרה של קלע דוד היא "שקד זהב", פרי פיתוח של חברת אלישרא, מקבוצת אלביט. בדומה לחץ 3, עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, באוגוסט 2023, סגרה רפאל עסקה למכירת קלע דוד לפינלנד תמורת כ־1.3 מיליארד שקל.

בצלאל מכליס, נשיא אלביט מערכות / צילום: אסף שילה ישראל סאן

השכבה הנמוכה ביותר במערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל היא מערכת כיפת ברזל. המערכת של רפאל הוכיחה את עצמה במתקפת הרקטות חסרת התקדים ב־7 באוקטובר, אבל גם לאורך כל המלחמה. רק בחודש הראשון למשל שוגרו לישראל כ־9,500 רקטות - יותר מכפול במבצע צוק איתן או במלחמת לבנון השנייה.

לאחרונה התווספה לכל המערך ההגנה האווירי מערכת משלימה של רפאל שנקראת "כיפת מגן". זוהי למעשה כיפת ברזל הימית. המערכת הזו ביצעה בשבוע שעבר יירוט מבצעי ראשון במפרץ אילת, ככל הנראה של כטב"מ ששיגרו המיליצות הפרו־איראניות מעיראק.

מערכת כיפת מגן מוצבת בספינות סער 6 ומיועדת להגן על המים הכלכליים של מדינת ישראל מול מגוון של איומים מתקדמים, בהם רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. בדומה לכיפת ברזל, היא מתפוצצת בקרבת האיום, במטרה לנטרל אותו.

בזמן שמערכת הביטחון הישראלית ביצעה שינויים רבים בהשקעות, כמו המעבר ליותר טכנולוגיות ופחות צבא יבשה, ההשקעה בהגנה האווירית התבצעה כל העת. סיבה מהותית לכך היא שיתוף הפעולה בין משרד הביטחון הישראלי לבין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים.

אותו שיתוף פעולה עם ארה"ב הוביל לכך שבמזכר ההבנות בהסכם הסיוע האמריקאי הנוכחי (שתקף בין השנים 2028־2019), לא רק שמעוגנים 3.3 מיליארד דולר כספי סיוע מדי שנה - אלא גם, לראשונה, חצי מיליארד דולר לפיתוח פרויקטים משותפים בתחום ההגנה האווירית. אלו מאפשרים את רציפות החדשנות המשותפת בתחום כל העת.

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן ישלם 370 אלף שקל פיצוי על איחור במסירה בפרויקט תמ"א 38

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר הנוגע לאיחור במסירה חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת אחזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: אין הצדקה אמיתית לגל הנרחב של העלאות המחירים

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה