גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו התעשייה: העליונות האווירית ניצחה, ואלה המרוויחות העיקריות

לאורך השנים ומול שינויים רבים במערכת הביטחון, נותרה ההשקעה בהגנה האווירית הישראלית איתנה ● סיבה מהותית לכך היא שיתוף הפעולה עם ארה"ב, שהביא לתוספת בסיוע השנתי בסך חצי מיליארד דולר עבור פיתוח טכנולוגיות בתחום ● ההשקעה הזו תורגמה בשבת להצלחה חסרת תקדים מול איראן ויירוט 99% מהשיגורים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: משרד הביטחון, דובר צה''ל
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: משרד הביטחון, דובר צה''ל

הפרלמנט האיראני אמנם מיהר בבוקר יום ראשון לחגוג את מתקפת הטילים והכטב"מים על ישראל בקריאות "מוות לישראל!", אבל העובדות מדברות בעד עצמן: כ־99% מבין 110 הטילים הבליסטיים, 185 הכטב"מים ו־36 טילי השיוט ששיגרו האיראנים, המיליציות בעיראק והמורדים החות'ים, יורטו בטרם הגיעו ליעדם.

התמיכה של מדינות אירופה בישראל מגיעה עם דרישה לריסון
המתקפה האיראנית יצרה ברית אזורית עם שותפות מפתיעות
"איראן עשתה קידום מכירות לתעשייה הישראלית": מאחורי הזינוק במניות הביטחוניות

זהו הישג שאין לו אח ורע בעולם. במלחמת רוסיה־אוקראינה למשל - שבה מוסקבה מפעילה כטב"מים איראנים שדומים לאלו שהופעלו נגד ישראל (שאהד 136) - חגגה קייב יירוטים מרשימים של 40 כטב"מים. ההיקף הזה לא מתקרב למתקפה האיראנית המשולבת שהייתה על ישראל, הן מבחינת הכמות והן מבחינת ריבוי הזירות.

במסגרת מלאכת היירוט הסבוכה נטלו חלק כוחות ההגנה האווירית של ארה"ב, חילות האוויר של בריטניה וצרפת, וכן כוחות ירדניים. אולם חלק הארי מהיירוטים התבצע באמצעות מערך ההגנה האווירי הרב־שכבתי של ישראל. אותו מערך כולל את חץ 3 ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, חץ 2 ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה, קלע דוד ליירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני, וכיפת ברזל לאיומים קצרי טווח.

השכבה העליונה של מערך ההגנה

מערכות חץ 3 וחץ 2 של התעשייה האווירית תפסו מקום מרכזי בהתמודדות עם מתקפת הטילים האיראנית. במערכת חץ 2, ראש הקרב של החץ נושא מנגנון הפעלה של חומר נפץ נייד, ומטרתו להשמיד את טיל המטרה באמצעות אותו מטען. בחץ 3 לעומת זאת, האנרגיה הקינטית לבדה גדולה מספיק בכדי להשמיד את המטרה. למיירט עצמו יכולת גבוהה מאוד של תמרון ושינויי כיוון, והוא בעל חיישנים אלקטרו־אופטיים מתקדמים.

מערכות השליטה והבקרה (שו"ב) וניהול היירוטים אתרוג זהב ושקד זהב, שפותחו על ידי חברת אלישרא מקבוצת אלביט, מהוות את "המוח והלב" של מערכות חץ 3, חץ 2 וקלע דוד. המערכות שמבצעות תהליכי שליטה ובקרה מורכבים, שולטות בחיישני המערכות כמו מכ"מים ואמצעים נוספים, ומכווינות את מיירטי המערכות לעבר מגוון המטרות והאיומים השונים.

החברה שפיתחה ומייצרת את מנועי טילי החץ, ולעתים רחוקות נמצאת באור הזרקורים, זו החברה הביטחונית הממשלתית "תומר". עם עסקת המכירה של מערכת חץ 3 לגרמניה באוגוסט האחרון, החברה מימשה תוכנית הרחבת תשתיות וקווי ייצור ייעודיים לשם תמיכה באספקה לברלין - תוך הגברת קצבי ייצור עבור האתגרים הביטחוניים הישראליים.

כל אחת מן מערכות החץ כבר הוכיחה את עצמה מול איומים מצד המורדים החות'ים, אך אלו היו ספורים. האתגר המשמעותי של טילים בליסטים ככלל, ושל איראנים בפרט, אינו טמון בהיקף חומר הנפץ הגדול שהם נושאים (כ־500 ק"ג), כי אם במהירות. טיל בליסטי למרחק בינוני ומעלה מגיע למהירות של 5 מאך (1,500 מטר בשנייה) ויותר. טיל כזה יוצא מהאטמוספירה, ובשיאו מגיע למהירויות של כ־5,000־6,000 מטר בשנייה.

הייחוד במערכות חץ הוא שהן Hit to Kill - כלומר, פוגעות בטיל מתכת למתכת. עם זאת, כשמדובר במהירויות גבוהות כל כך המשימה אינה פשוטה. השאיפה של חץ 2 וחץ 3 היא שהיירוט יתבצע כמה שיותר רחוק מישראל - וזו ככל הנראה הסיבה לכך שלא נצפו שברי טילים רבים בשטחי הארץ.

מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, אחד האנשים שמכירים את מערכות החץ באופן היסודי ביותר, מספר לגלובס על התחושות מתוצאות המתקפה. "30 שנים של פיתוח מצוינות, היערכות, ייצור, הדרכה והטמעה באו לידי ביטוי בלילה אחד". לדבריו, "באנו לאירוע מוכנים, כשאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלת חומה וחיל האוויר. אנחנו מצדיעים לחיל האוויר על התפקוד".

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: התעשייה האווירית

במסגרת כחצי שעה של מטח טילים בליסטיים בקנה מידה היסטורי, מערכות חץ הוכיחו את עצמן כפי שאף אחת ממקבילותיהן לא הצליחו עד היום. בהתחשב בתוצאות המתקפה ובמכירת מערכת חץ 3 לגרמניה כאמור - בסך 14 מיליארד שקל - סביר להניח כי ההתעניינות העולמית במערכות אלו תזנק.

את פרויקט מערכת חץ מובילה התעשייה האווירית, אך הוא מתבסס על אחד משיתופי הפעולה הפורים בין מנהלת חומה, שאחראית על פיתוח וייצור אמצעי ההגנה הרב־שכבתית במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), לבין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA).

"אני זוכר לפני שנים רבות כיצד האמריקאים הגדירו את היעד בתור 'האם אפשרי שכדור יפגע בכדור?'", משתף לוי. "המקטרגים אז אמרו שזה בלתי אפשרי כי מדובר בכדורים שנעים במהירויות אדירות, אבל מה שעשינו בשבת זה בדיוק זה. פגענו בטיל בליסטי ארוך־טווח במהירות אדירה, ובתרחיש שכולל הרבה טילים".

שיתוף הפעולה של התעשיות הביטחוניות

המערכות ליירוט טילים בליסטיים הן כאמור השכבות העליונות של מערך ההגנה האווירית הישראלי. בשכבה מתחתיהן נמצאת מערכת קלע דוד. זה אולי נראה כמו זיכרון רחוק, אבל היירוט המבצעי הראשון של המערכת הזו היה מול שיגור של הג'יהאד האסלאמי במסגרת מבצע "מגן וחץ" במאי 2023. כיום, פחות משנה לאחר מכן, המערכת מהווה חלק אינטגרלי מהמערך.

את המערכת הזו מובילה רפאל בצוותא עם חברת ריית'און האמריקאית, והיא פרי נוסף של שיתוף הפעולה ההדוק של מנהלת חומה עם הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים. המערכת מיועדת ליירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני, ובהם טילים בליסטיים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים, לטווח של עד כ־300 ק"מ.

יואב תורג'מן, מנכ''ל רפאל / צילום: דוברות רפאל

המערכת כוללת שיתוף פעולה שממחיש את עוצמת התעשיות הביטחוניות הישראליות ביחד. קלע דוד, למעשה בדומה לכל מערכות ההגנה של צה"ל, כוללת מכ"מ מתוצרת חטיבת אלתא, חברת בת של התע"א. בה בעת, מערכת השליטה והבקרה של קלע דוד היא "שקד זהב", פרי פיתוח של חברת אלישרא, מקבוצת אלביט. בדומה לחץ 3, עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, באוגוסט 2023, סגרה רפאל עסקה למכירת קלע דוד לפינלנד תמורת כ־1.3 מיליארד שקל.

בצלאל מכליס, נשיא אלביט מערכות / צילום: אסף שילה ישראל סאן

השכבה הנמוכה ביותר במערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל היא מערכת כיפת ברזל. המערכת של רפאל הוכיחה את עצמה במתקפת הרקטות חסרת התקדים ב־7 באוקטובר, אבל גם לאורך כל המלחמה. רק בחודש הראשון למשל שוגרו לישראל כ־9,500 רקטות - יותר מכפול במבצע צוק איתן או במלחמת לבנון השנייה.

לאחרונה התווספה לכל המערך ההגנה האווירי מערכת משלימה של רפאל שנקראת "כיפת מגן". זוהי למעשה כיפת ברזל הימית. המערכת הזו ביצעה בשבוע שעבר יירוט מבצעי ראשון במפרץ אילת, ככל הנראה של כטב"מ ששיגרו המיליצות הפרו־איראניות מעיראק.

מערכת כיפת מגן מוצבת בספינות סער 6 ומיועדת להגן על המים הכלכליים של מדינת ישראל מול מגוון של איומים מתקדמים, בהם רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. בדומה לכיפת ברזל, היא מתפוצצת בקרבת האיום, במטרה לנטרל אותו.

בזמן שמערכת הביטחון הישראלית ביצעה שינויים רבים בהשקעות, כמו המעבר ליותר טכנולוגיות ופחות צבא יבשה, ההשקעה בהגנה האווירית התבצעה כל העת. סיבה מהותית לכך היא שיתוף הפעולה בין משרד הביטחון הישראלי לבין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים.

אותו שיתוף פעולה עם ארה"ב הוביל לכך שבמזכר ההבנות בהסכם הסיוע האמריקאי הנוכחי (שתקף בין השנים 2028־2019), לא רק שמעוגנים 3.3 מיליארד דולר כספי סיוע מדי שנה - אלא גם, לראשונה, חצי מיליארד דולר לפיתוח פרויקטים משותפים בתחום ההגנה האווירית. אלו מאפשרים את רציפות החדשנות המשותפת בתחום כל העת.

עוד כתבות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו