גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"האריה האיראני שאג כמו חתול", ואלה הזדמנויות ההשקעה

ביום שאחרי המתקפה האיראנית נראה שהבורסה בתל אביב הגיבה במתינות, אבל לאן הולכים מכאן? ● מומחים מנתחים שלושה תרחישים אפשריים להמשך המערכה, איך יגיבו אליהם השווקים, ואילו נכסים יהפכו לאטרקטיביים?

מטוס קרב F-15, ''רעם'' של חיל האוויר הישראלי, שיצא למתקפה מול איראן / צילום: דובר צה''ל
מטוס קרב F-15, ''רעם'' של חיל האוויר הישראלי, שיצא למתקפה מול איראן / צילום: דובר צה''ל

במשך יותר משבוע המתינו השווקים בדריכות לתגובה האיראנית. מאז חוסל בכיר כוח קודס של משמרות המהפכה, חסן מהדווי, המדדים המובילים נסחרו בתנודתיות גבוהה במיוחד. אבל דווקא אחרי שהתקיפה האיראנית הגיעה, השווקים נראו רגועים יותר. זאת, למרות המעמד ההיסטורי של ההסלמה והסיכוי שהיא תצית מלחמה אזורית.

ראיון | "זה כבר אירוע מאקרו": הנגיד יוצא נגד הסחבת בהקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון
החברות הישראליות שצפויות להגיע לנאסד"ק

המדדים המובילים בבורסת תל אביב נסחרו ביום ראשון במגמה מעורבת, ירדו מעט, ואז חזרו לעלות, ולקראת סוף יום המסחר נסחרו בעליות קלות (מדד תל אביב 35 נסחר סביב 0.3%). הנתון הכמעט "משעמם הזה" יכול ללמד שהמשקיעים למודי הקרבות בבורסה המקומית, מעריכית כי האירוע הנוכחי הסתיים.

מי שבכל זאת אותת על חש מסוים היה מדד הפחד המקומי (VTA35) שהתמיד במגמת העלייה שלו משבוע שעבר ורשם עלייה של כמעט 7% ביום ראשון לרמה של 24.1 נקודות. מדובר בשיא של חמישה חודשים שמתחיל להזכיר את הרמות שנרשמו בתחילת אוקטובר, אז חצה המדד את רף 27 הנקודות (אם כי מדובר עדיין בשבריר לעומת שיא כל הזמנים שנרשם עם בהלת הקורונה - 85 נקודות).

גם האג"ח של ממשלת ישראל הגיבו בשלילה לאירועים. התשואה לפדיון שלהן טיפסה ביום ראשון ושיקפה לחוב הממשלתי את המחיר הנמוך מזה חמישה חודשים, גם בטווחים ארוכים וגם בקצרים יותר. פרמיית הסיכון של ישראל בעולם (CDS לאג"ח ממשלתיות ל־10 שנים) שמתמחרת את הסיכוי שהמדינה לא תעמוד בחובותיה, טיפסה בסוף השבוע, בציפייה למתקפה, מעבר לרף של 163 נקודות. מדובר ברמות שמתקרבות לשיא של יותר מעשור, אליו הגיעה הפרמיה עם פרוץ המלחמה (169 נקודות).

ומנגד, רוב הפעילים בשוק עמם שוחחנו הביעו אופטימיות לגבי ההמשך. אבישי קרוואני למשל, מנכ"ל חברת ניהול ההשקעות פעילים מקבוצת בנק הפועלים, מעריך כי לאחר הירידות בשוק המקומי בשבוע שחלף, ההישג המבצעי ביירוט מאות טילים וכטב"מים מוריד בטווח הקצר את החשש לפגיעה בישראל. לדבריו, "עכשיו, יותר מתמיד, חובה לשמור על איזון בין מרכיבי ההשקעה בתיק, שיכלול מכשירים דפנסיביים כמו אג"ח ממשלתיות ודולר".

נראה, אם כן, שתחושות המשקיעים לגבי ההמשך מעורבות. האם העימות עם איראן הסתיים? או שאנחנו בפתחה של מלחמה היסטורית? לקחנו שלושה תרחישים אפשריים לעתיד לבוא ושאלנו מומחים מה תהיה השפעתם האפשרית על השוק המקומי.

מלחמה עולמית: "רק שני אפיקי השקעה יעלו"

נדגיש כי מדובר בתרחיש עם הסבירות הנמוכה ביותר. הוא כולל עימות לא רק בין ישראל לאיראן ולגרורותיה, אלא גם באזורים גאוגרפיים נוספים בעולם, עקב המעורבות האמריקאית - כמו למשל במזרח הרחוק, בגזרה בין טאיוואן לסין. גם באירופה תיתכן אסקלציה של התרחבות מחודשת של המערכה באוקראינה לגזרות נוספות ואולי אף חזיתות מפתיעות חדשות יתגלו במזרח התיכון.

בתרחיש כזה, מעריך אסטרטג הריביות בבנק לאומי, דודי רזניק, "אמור להיות כאוס מוחלט. למעט נכסים כמו זהב ונפט (שמחיריהם יזנקו), אני מניח שכל אפיקי ההשקעות האחרים ירשמו ירידות חדות, שקשה אפילו להעריך את עוצמתן. להערכתי זה תרחיש עם הסתברות נמוכה".

במצב של מערכה גלובלית, יש לשער שלא רק הציבור בשוק ההון הישראלי יבקש לרוץ "לחוף מבטחים" עם כספו, אלא גם במדינות רבות אחרות בעולם. לכן, תיתכן נסיקה חדה בשערו של דולר האמריקאי, ורזניק מוסיף, שייתכן גם במטבעות אחרים, הנחשבים ליציבים יחסית כמו הפרנק השוויצרי: "הציבור ימכור במקביל נכסים אחרים, הרבה פחות בטוחים, לרבות אג"ח ממשלת ישראל, מה שיוביל לזינוק בתשואות שלהן".

גם הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, רפי גוזלן, סבור שלתרחיש של מלחמה גלובלית יש סיכויים קלושים. "בעולם מדברים על הנושא של התרחבות המערכה, למשל לזירה בין טאיוואן לסין כמשהו שנמצא ברקע. זה תרחיש שאין לו שום תמחור בשווקים כרגע גם ברמת פרמיית הסיכון וגם ברמת ההשפעה על הצמיחה העולמית. המסר של השווקים כיום הוא: 'נתמחר את הדבר הזה כשנראה אותו קורה'. מסוג של דברים בינאריים שלא מקבלים יותר מדי ביטוי כרגע".

מה לעשות עם הכסף?
בתרחיש קיצון כזה, הנכסים הבטוחים בעולם צפויים לפי גוזלן להיות הדולר האמריקאי, או נכסים שנחשבים לבטוחים יותר ורגישים פחות לזעזועים כמו הזהב, מתכות יקרות אחרות, או הנפט.

מערכה אזורית: חזרה לסנטימנט של ה־8 באוקטובר

בתרחיש שכזה ישראל ואיראן יקלעו למעגל של תגובות חוזרות, מה שיוביל להתרבות מתמשת של זירות המלחמה של ישראל. בתרחיש כזה, ייתכן שהמערכה מול חיזבאללה תתרחב, ושמדינות נוספות באזור ישאבו להסלמה.

"צריך להבין עד כמה איראן והחיזבאללה יפעלו כדי להרחיב את המערכה", מסתייג רזניק מלאומי. "אם למשל חיזבאללה יפרוץ את גבולות הגזרה הקיימים במלחמת ההתשה שיזם נגד ישראל בצפון, וישגר טילים גם למרכז הארץ. בתרחיש כזה, של הרחבת המערכה עם חיזבאללה, אנחנו עלולים לראות ירידות חדות בשוק המניות המקומי, כשבשוק האג"ח, תירשם עליית תשואות לנוכח עליית הסיכון של ממשלת ישראל ובכלל.

"נראה גם התחזקות משמעותית של הדולר מול השקל. אני מניח שנראה משהו דומה למה שראינו בשבוע הראשון של אוקטובר. כלומר הדולר יעלה שוב לכיוון 4.1 שקלים. למרות שזה תרחיש באזור שלנו, הוא עדיין יכול להשפיע על העולם. ראינו למשל, שהחשש מהתגובה האיראנית בסוף השבוע, כנראה הייתה גורם בירידות החדות בוול סטריט (מדד S&P 500 ירד בשישי ב־1.5%, ח"ש)".

רפי גוזלן, מאי.בי.אי, מעריך כי התרחיש של התרחבות העימות למערכה אזורית גדולה יותר, גם מול איראן, עדיין לא מתומחר בשוק המקומי: "השווקים ינסו להבין אם ישראל מנצלת את ההזדמנות של הלילה שחלף כדי 'ליישר קו' עם האמריקאים או עם קואליציה שהולכת ונבנית כאן, או שאנחנו מתבדלים וממשיך לפעול באופן עצמאי".

לדבריו, התרחיש הסביר מבחינת השווקים יהיה "סוג של החלפת מהלומות עם איראן, אבל לא הסלמה ממושכת. מבחינת השוק, להערכתי, זה יותר עניין של אירוע שחלף ונראה כעת מה קורה. אם יש משהו שיעלה את הרף, אז מן הסתם אנחנו לא נמצאים בתמחור סיכון הזה כרגע. התרחיש שיותר מפחיד את השווקים הוא שנגרר למלחמה אזורית עם יותר זירות ולא רק מול זו הדרומית אצלנו (מול חמאס, ח"ש)".

מה לעשות עם הכסף?
הכלכלנים מעריכים כי בתרחיש כזה, שנחשב בסבירות בינונית, הדולר צפוי לזנק לצד ירידות במחיר האג"ח של ממשלת ישראל. דרך אפשרית להתגוננות היא הגדלת רכיב המט"ח בתיק דרך החזקה של אג"ח דולריות בדירוגים וחשיפה מוגברת לשוקי מניות גלובליים.

מלחמת התשה: המשקיעים כבר התרגלו למתיחות

למרבה הצער או אולי המזל, חזרה להמשך המערכה מול חמאס בעזה וההסלמה בצפון נראה למרבית הפעילים כמו תרחיש שהסבירות שלו היא הגבוהה ביותר כרגע, שלא לומר שגרה. לפי רזניק מלאומי וגוזלן מאי.בי.אי, זה מה שהשוק המקומי מתמחר כיום.

רק ביום שני שעבר, עם פרסום החלטת הריבית על ידי בנק ישראל (שנותרה ללא שינוי ברמה של 4.5%) הציג הבנק המרכזי תחזית כלכלית כמעט ורודה, בהינתן המלחמה. לפי הצפי, התוצר יצמח השנה בשיעור של 2% ובשנה הבאה ב־5%. האינפלציה תעמוד השנה על 2.7% (לעומת 2.4% בתחזית שניתנה ינואר). ובשנה הבאה על 2.3% (לעומת 2% בתחזית ינואר).

אלא שגוזלן מבקש להדגיש, "כל תרחישי הצמיחה למשק הישראלי, מכוונים לתרחיש היותר נוח באופן יחסי בנוגע למלחמה, והפחות חריג ביחס לאלה שהוזכרו. כלומר, זירה אחת דרומית פעילה ולא התדרדרות למלחמה רב־זירתית בעצימות גבוהה. התרחבות המערכה לרמה האזורית, משמעותה פרמיית סיכון גבוהה יותר לישראל וצמיחה שלילית למשק".

אבנר חדד מנכ"ל הפניקס בית השקעות מזכיר כי שנה אחרי שפרצה מלחמת המפרץ ב־1991, "השוק בישראל השלים עלייה של יותר מ־65%. גם אחרי מלחמת לבנון השנייה, שנה מפרוץ המלחמה השוק בישראל עלה יותר מ־35%."

לכן לדבריו, "אני מעריך שיקרה גם עכשיו משהו דומה. זה הזמן להשקיע בישראל והסיבה היא מאוד ברורה: השוק כבר מגלם את השפעת ה־7 באוקטובר, את השנה שלפני כן שלא הייתה מוצלחת, ואת החשש ממלחמה איזורית - סיכונים שחלקם התממשו, וחלקם עדיין חוששים שיתממשו. ברגע שיתחילו להתפזר ענני אי הוודאות - ואתמול התפזר אחד מהם כי האריה האיראני שאג בסוף כמו חתול - משקיעים ירצו להיכנס לשוק בארץ".

מה לעשות עם הכסף?
תרחיש שכזה ממשיך את מה שהכרנו עד כה. ובהינתן התחזיות של בנק ישראל, הוא לא אמור לשנות יותר מדי את אסטרטגיית ההשקעה שבנו המשקיעים עד כה. הוא עשוי לתמוך ביציבות או לכל היותר החלשות מוגבלת של השקל מול הדולר, לצד התאוששות בשוק המניות התל אביבי.

עוד כתבות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב