גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך הפכו כלי הקרמיקה הישראליים לפריטי אספנות ששווים אלפי שקלים

תעשייה הקרמיקה הישראלית הייתה תעשייה מפוארת שצמחה בשנות השלושים, הגיעה לשיאה בשנות החמישים אך התרסקה בסוף שנות האלפיים ● בשנים האחרונות עולה עניין מחודש בכלי הפורצלן שמסמלים את תור הזהב הישראלי ששווים הרבה מאוד כסף ● אז מאיפה מגיע כל ההייפ?

אוסף של פסלוני שרוליק תוצרת לפיד קרמיקה / צילום: קובי קלייטמן
אוסף של פסלוני שרוליק תוצרת לפיד קרמיקה / צילום: קובי קלייטמן

1

בחודש האחרון יצא לאור הספר "בית היוצר: עיצוב ישראלי בחמש שפות". הספר מגולל את סיפור עלייתו ונפילתו של מפעל הקרמיקה "בית היוצר". הכותבת, ד"ר רביד רובנר, היא היסטוריונית ותיאורטיקנית של עיצוב ומרצה לעיצוב בשנקר ובבצלאל, וגם נכדתו של אורי רובנר - ממייסדי המפעל.

כריכת הספר ''בית היוצר: עיצוב ישראלי בחמש שפות'' מאת רביד רובנר

הספר אינו חריג בנוף, הוא רק מבסס את הטרנד שהתחיל עוד בימי הקורונה ומסרב לגווע, להפך: בשנים האחרונות עולה עניין מחודש בכלי הפורצלן שמסמלים את תור הזהב הישראלי, באמצע המאה ה-20. מלבד מחקרים בנושא, תערוכות וספרים, עמוסה המדיה החברתית בקבוצות של אספנים ומשוגעים לדבר. יש מי שמבקשים להשלים את האוסף ששקדו עליו שנים, וכאלה שהבינו שהסרוויס שמצאו בוויטרינה של סבתא כנראה שווה הרבה מאוד כסף. כלי קרמיקה שעליהם מתנוססת החותמת של נעמן, לפיד, בית היוצר, כפר סמיר, ברור חיל וחרסה הפכו לפריטי אספנות נחשקים שמתמחרים במאות ואף אלפי שקלים, לפעמים לפריט בודד. אז מאיפה מגיע כל ההייפ?

על חתונות המלחמה והזוגות שנחושים לחגוג את החיים
הגעגועים הביתה, והתקוות שהתנפצו: חיי המפונים דרך עדשת האינסטגרם

2

סיפורה של הקרמיקה הישראלית כולל מבנה עלילתי של טרגדיה יוונית. תעשייה ישראלית מפוארת שצמחה בשנות השלושים, הגיעה לשיאה בשנות החמישים אך התרסקה לבסוף בשנות התשעים, בדומה לתעשיית הטקסטיל, לטובת יבוא. הקרמיקה הישראלית התפתחה כחלק מהסיפור של ההתיישבות החדשה. התרבות הצעירה הייתה זקוקה לאומנות שתייצג את המרחב החדש, שהיווה צומת רב-תרבותית.

בית הספר לאמנות "בצלאל" שנוסד גם הוא בראשית המאה ה-20, היה המקום הראשון בו החלה הקרמיקה להתפתח כאמנות מודרנית. לצדה התפתחה בארץ תעשיית קרמיקה שהחלה לפעול בשנות ה-30 שבשיאה מנתה כעשרים מפעלים. מפעלי הקרמיקה הראשונים שהוקמו רוכזו בחיפה שקיבלה באותה העת את הכינוי "בירת הקרמיקה". ב-1939 הוקם "נעמן" מפעל קרמיקה שמטרתו הראשונית הייתה לספק את הצורך של ההתיישבות החדשה בחומרי בנייה. רק בשנות ה-40 הוקמה במפעל מחלקת כלי בית מפורצלן. מפעל "חרסה" שהוקם ב-1946 אף פעל עד 2019 בבאר שבע. לפיד נרכש ב-1957 על ידי כור (כמו גם נעמן). התעשייה החלה להתמודד עם תחרות ייבוא של מוצרים זולים מה שפגע קשות במפעלים המקומיים. עד סוף שנות האלפיים, רוב תעשיית הקרמיקה נכחדה.

כיום אין בארץ מפעלי קרמיקה שמייצרים יצור המוני. נדמה שישראל הפכה אלופה בייצוא תעשיות מקומיות כמו תעשיית הטקסטיל, הקרמיקה וכיום גם ההייטק - החוצה.

3

העניין המחודש בכלי הפורצלן האלה הוא הספר "לפיד קרמיקה: כלים בכור ההיתוך", שיצא לאור ב-2020, והעלה מן האוב את מפעל הקרמיקה המיתולוגי "לפיד קרמיקה". הספר מגולל את תולדות בית החרושת מימי המנדט ועד 1990, אז נסגרו שערי המפעל עקב משבר כלכלי. הספר שוזר את התפתחות לפיד בהתפתחות המפעל הציוני כולו, ומציין את החשיבות של כלי הקרמיקה בכינון התרבות הצעירה ובחיבור בין עיצוב מודרני למסורתי. "לפיד היה כור היתוך לעולים החדשים, לפליטים, לצברים, לערביי ישראל, ולאחר מלחמת ששת הימים גם לערביי השטחים" כותב בספר קובי קלייטמן, מחברו. לדבריו, עיתוי פרסומו קשור בהצלחתו: "הספר יצא בתקופת הקורונה. אנשים היו משועממים, התחילו לעשות סדר ומצאו דברים בבוידעם. היום אספנים מתקשרים אליי פעמיים ביום לשאול אם הכלי שיש להם הוא לפיד אמיתי, או לא".

ספרו של קובי קלייטמן, לפיד קרמיקה: כלים בכור ההיתוך / צילום: קובי קלייטמן

בהתחלה בית החרושת שיווק רק לחנויות יוקרה, אך בשנות ה-60 היה ניתן למצוא כלים של לפיד כמעט על כל שולחן חג בישראל. הספר הוא תוצאה של מחקר שערך במשך שמונה שנים קובי, בנו של רובין קלייטמן ז"ל, שהיה מנהל האחזקה של המפעל. הוא כולל קטלוג לזיהוי פריטים עם מאות צילומים, והפך לאורים והתומים של יודעי הדבר ושל האספנים שמחפשים פריטים מתוכו ולפיו. מאז הספר עצמו הפך לפריט אספנות שקשה לאתר.

4

כלי הקרמיקה של לפיד לא נשארו רק בתחומי כלי הבית, אלא הפכו להשראה של ממש בעולמות העיצוב בארץ. במרץ שעבר התקיים במוזיאון ארץ ישראל כנס ראשון שהוקדש לתיעוד ושימור תעשיית הקרמיקה בארץ. בכנס, שנשא את השם "סיפורה של קרמיקה", הוצג שיתוף פעולה בין בית הספר לעיצוב שנקר לקלייטמן בעקבות ההבנה כי הצבעים והמרקמים של הקרמיקה מהדהדים גם את הבדים של משכית, בית האופנה שהקימה רות דיין והיה לאגדה בתעשיית הטקסטיל והאופנה המקומית. בשנקר עיצבו סטודנטים וסטודנטיות קולקציה של מערכות לבוש בהשראת הקרמיקה של לפיד.

כלים של לפיד מתוך ספרו של קובי קלייטמן / צילום: קובי קלייטמן

יובל דקל, בהשראת כלי קרמיקה שחור לבן של לפיד, באדיבות ארכיון שנקר / צילום: אחיקם בן-יוסף

אחד מפריטי האספנות הנחשקים ביותר הוא פיגורת הקרמיקה של שרוליק, תוצרת לפיד. בפסלון מגולמת דמותו של שרוליק, שהגה המאייר והקריקטוריסט דוֹש (קריאל גרדוש) בתחילת שנות ה-50. שרוליק מסמל את הצבר האולטימטיבי, נער חולמני עם רגליים אסופות לחיקו, על ראשו כובע טמבל ועל גבו מנורה שלמרגלותיה מוטבעת הכתובת "ישראל".

פיגורות שרוליק כשעל גבן מוטבעת הכתובת ישראל / צילום: קובי קלייטמן

במכירות הפומביות ננקב מחיר התחלתי של 500 דולר לפסלון, ובאתר בידספיריט יש תיעוד לרכישה של שרוליק בצבע נדיר בלא פחות מ-1,600 דולר. רבים סבורים כי דוש, ניצול השואה מהונגריה, יצר את דמותו של שרוליק התמים כסוג של אנטיתזה לקריקטורות האנטישמיות של גבלס. דוש עצמו סיפר כי חש בצורך לעצב דמות שתסמל באופן תמציתי את מדינת ישראל הצעירה בדומה לדמויות לאומיות אחרות כמו דוד סם האמריקאי.

החיפוש אחר הפיגורה של שרוליק הפכה לחיפוש אחר ישראל הישנה, של יפי הבלורית והתואר.

5

דמותו של שרוליק קיבלה במה מחודשת לאחר 7 באוקטובר כשמאיה וזאב ליברמן, זוג קרמיקאים ממושב ניר משה, יצרו פסלי שרוליק והעניקו אותם למשפחות השכולות. על גבו של שרוליק המודרני מוטבע, במקום הכיתוב "ישראל", התאריך של האסון.

פיגורת שרוליק שפוסלה על הקרמיקאים זאב ומאיה ליברמן / צילום: זאב ליברמן

אחד מהפסלים הוענק לרמטכ"ל הרצי הלוי, כדי לחזק את ידיו. הלוי הודה במכתב אישי על המתנה, וציין כי דמותו של שרוליק מסמלת את הרוח הישראלית. כך יושב לו בלשכת הרמטכ"ל, בין הכרזת העצמאות ודגל המדינה, אותו סמל שביר לישראליות התמימה של פעם.

הקרמיקאית מאיה ליברמן עם מכתב התודה מהרמטכ''ל / צילום: זאב ליברמן

עוד כתבות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

ילכו בעקבות פאלו אלטו? צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נופלת בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה מאבדת גובה במסחר

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות