גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מישל קישקה, קפקא אחד, מאה פעמים, 2024 / צילום: מתוך התערוכה, באדיבות הספרייה הלאומית

1

השתלשלות העניינים שהביאה נתח נכבד מארכיונו של הסופר הצ'כי הנודע פרנץ קפקא לספרייה הלאומית בירושלים היא סיפור מסועף ולאו־דוקא מעניין של צוואות, מכירות פומביות, סכסוכים משפטיים ותלאות בירוקרטיות. שטפן ליט, אוצר אוסף מדעי הרוח שבו מצוי הארכיון, מכנה אותה, כמתבקש, השתלשלות קפקאית. ראשיתה במסירת הארכיון מידי קפקא החולה לידי ידידו הקרוב מקס ברוד, ובהוראה המפורסמת שלו לוודא שכל כתביו יושמדו. ברוד, כידוע, לא מילא את הבקשה, וסופו של דבר, כיום הספריה הלאומית מחזיקה באחד משלושת אוספי קפקא הגדולים. יתכן שאילו ידע קפקא שכתביו ישרדו (ברוד טען שקפקא ציפה ממנו להמרות את פיו), היה מופתע שדווקא הספרייה הלאומית תהיה בסופו של דבר ביתם של כה רבים מהם. כעת, מאה שנים לאחר מותו, נפתחת בספריה תערוכה חדשה שמגישה לציבור אוצרות נבחרים מתוך הארכיון, ועורכת היכרות מחודשת עם קפקא האיש.

● מופעי הנוסטלגיה שממלאים אולמות מעידים על קיפאון תרבותי
● על הקומדיות של ימינו ששכחו להעז ולקחת סיכונים

2

התערוכה, "קפקא: גלגולו של סופר", נאצרה מתוך עניין מוצהר להאיר את ריבוי הפנים של פרנץ קפקא. אין בה מסלול קבוע שנע מנקודה לנקודה ומשרטט קוי מתאר חד־משמעיים לדמותו, אלא מספר נתיבים שנפרשים בין המוצגים. המבקר מוזמן להרכיב פסיפס קפקאי ממרכיבים שונים של חיי הסופר. לפי האוצרות, שלושת הענפים המרכזיים שהצמיח הארכיון, המתפצלים ונפגשים בחלק זה של התערוכה, הם הביוגרפי, הספרותי והיהודי. מוצגות בו טיוטות של עבודותיו (בהן התנסויותיו המוקדמות ביותר בפרוזה), תמונות שונות מתולדותיו (בין הפרצופים ניתן לזהות גם את הפילוסוף הוגו ברגמן ואלברט איינשטיין) ותעודות אישיות בכתב ידו של קפקא, כדוגמת הצוואה המפורסמת שמוֹרה להשמיד את כתביו וציוריו עד האחרון שבהם - כולל אלה המתחבאים בארון הכביסה שלו.

3

בגוף יצירתו הספרותית קפקא איננו עוסק כלל ביהודים או ביהדות. עם זאת, ממכתביו ורשימותיו האישיות עולה דוקא תמונה של מי שהיה עסוק בנושא במישרין. אף שבניגוד למכריו, קפקא לא היה ציוני, הוא כלל לא התעלם מיהדותו. ספר חדש מאת ד"ר אלי שיינפלד שראה אור השנה - The Remnant: Franz Kafka's Letter - מעלה מתוך העיון בארכיונו של קפקא דווקא את מה שהוא לדעת מחברו אחד המופעים המובהקים של המצב היהודי המודרני. שיינפלד מצביע על מכתב האשמה מפורסם שקפקא כתב לאביו ומעולם לא שלח לו (העמוד האחרון של המכתב בכתב ידו מוצג בתערוכה), ואשר בו הוא מלין על כך שהמורשת היהודית שנמסרה לו איננה אלא "אפסות תפלה כזאת". השאלה שהטרידה את קפקא, כותב שיינפלד בספרו, היא מה עושה מי שירש את אותה אפסות תפלה - איך מתמודדים עם היעדרה של היהדות.

4

סימן השאלה הנוקב הזה הוביל את קפקא, איש המלים, להתקרב ללשון היהודית. תחילה חיפש מענה ביידיש: ביומניו מתאר קפקא איך התעורר רעד בלחייו למשמע זמרת בתיאטרון יידי ששרה "יידישע קינדערלך", והוא עמד בקשר קרוב עם אנשי אותו תיאטרון. משהתאכזב מהיידיש פנה קפקא לשפה העברית. הוא רכש ספר לימוד, ואף למד אצל שלושה מורים שונים לעברית. בספרו מדגיש שיינפלד שלימודי העברית של קפקא אינם אפיזודה אקראית: קפקא התעקש שיכתבו אליו בעברית, ומילא מחברות על גבי מחברות בתרגולי עברית. מחברות התרגול שלו מוצגות בתערוכה, וניתן לראות בהן איך קפקא מתקדם ממלים בודדות למשפטים ולפסקאות. עיסוקו של קפקא בעברית לא התמצה בזה: ידידו מפראג, ז'ירי לנגר, כתב לימים שקפקא, בניגוד לציונים שהקיפו אותו, היה דובר עברית רהוט, ואף הפיק מכך "נחת רוח מיוחדת".

5

למלים העבריות בכתב־ידו של קפקא המוצגות בספרייה הלאומית יש לדעתו של שיינפלד לא רק חשיבות היסטורית, אלא גם ערך ספרותי. בספרו הוא מראה איך מבעד לתרגילים פשוטים בלימוד עברית מגיחים נושאים קפקאיים למהדרין. לדוגמה, במחברת תרגילי העברית שלו מתלבט קפקא מספר פעמים איך לתרגם את המלה העברית חרדה (הוא מעלה חלופות גרמניות שמזכירות דווקא יראת שמים). דוגמה דומה ששיינפלד מביא מצויה במכתב שכתב למורתו לעברית פועה בן טובים. "אני מבין היטב את הבהלה אשר בה מחכים מכתב חשוב הנודד כל זמן", כותב לה קפקא בעברית מנוקדת. "כמה פעמים בחיי בערתי בחרדה כזאת". מלבד הנושא הקפקאי - חרדה אקזיסטנציאלית ממוצא משרדי - מדגים כאן קפקא גם רגישות פרוזאית, בדימוי הציורי שהוא מרכיב בשפה שאיננה שפת אמו.

6

קירות התערוכה מבקשים להשרות משהו מהאטמוספירה שסבבה את קפקא בעזרת צילומים מפראג של זמנו, וכן להחצין את עולמו הפנימי בעזרת רישומי דמויות מעשה־ידיו שהוגדלו לממדי אדם. בחלל נוסף ניתן לשבת בחשכה ולהאזין להקראה של קטעי יומן שמציגים קפקא מעט אחר: באחד מהם, למשל, הוא מתאר "כלי תחבורה חלומי" שהמציא, משחק שבו הוא מתגלש להנאתו על ענפים בפארק. ניכר שהתערוכה תוכננה ועוצבה כך שהמבקרים יקבלו מושג גם על קפקא שמחוץ לקונוטציות הספרותיות המוכרות שנקשרו בשמו.