דמי מור. קמפיין שעובדים עליו טובי היחצנ''ים / צילום: Reuters, Dan MacMedan-USA TODAY
מטבע הדברים, הכוכבים הגדולים הם אלה שמושכים את כל תשומת הלב בטקסי הפרסים, ובטקס גלובוס הזהב השבוע זו הייתה דמי מור, שבזכייה מפתיעה ונאום אישי ומרגש שיפרה מאוד את סיכוייה למועמדות ולזכייה גם באוסקר. אבל מאחורי הקלעים, טקס גלובוס הזהב - שעדיין נמצא בתהליך שיקום משנים של שערוריות ובעיות - נמצא יותר מאי פעם תחת השפעות תאגידיות מסחריות. האירוע כולו הופך אט אט ליותר מעוד טקס חלוקת פסלונים לצומת משמעותי שבו נפגשים כסף והשפעה.
● זה הלהיט המפתיע הגדול ביותר של דיסני, שמונה שנים לאחר שיצא לאקרנים
● מודל ההפקה החדש שמאתגר את הוליווד, ועשוי לשים סוף לחגיגת המשכורות
טום קרוז וסקרלט ג'והנסן החזירו את הפרסים
ב-2021 פרסם הלוס אנג'לס טיימס מאמר ש"מגלה" שבין 90 חברי איגוד העיתונאים הזרים (Hollywood Foreign Press Association), הגוף "ללא מטרות הרווח" שהפעיל מאז 1944 את פרסי גלובוס הזהב, אין אף חבר שחור. זה לא היה המאמר היחיד של הל.א. טיימס שחשף שערוריות כאלה ואחרות על ה-HFPA. למעשה היו 50 כאלה, מעין "מתקפה" רבתי על הגוף. מבחינת הוליווד עצמה לא הייתה שום "חשיפה" במאמרים האלה, כי כולם ידעו הכול גם קודם. ידעו שהאיגוד הזה מושחת, או לפחות מפוקפק, שהוא לא מקצועי, שהפעילויות הפילנתרופיות שהוא מעורב בהן נגועות. ג’ימי קימל, שעבד אז כמנחה של טקס האוסקר, אמר: "כולם יודעים שהפרסים לא אמיתיים. מדובר בחבורה של שליחים על אופניים שהבינו יום אחד שהם יכולים לקבל ארוחות ערב חינם אם ייסדו את הארגון הזה. אני לא יודע למה לקח כל כך הרבה זמן לכולם להבין את זה. כולם יודעים שאם תעניק איזה גביע, מישהו יבוא לקחת אותו".
אבל מהרגע שזה נחשף לציבור, הרבה מהכוכבים והאולפנים הסירו את ידיהם ואת שמותיהם מהארגון. הגדילו לעשות "לוחמי הזכויות" טום קרוז וסקרלט ג'והנסן, שהחזירו במחאה את הפרסים שבהם זכו. רשת NBC, ששילמה את הסכום המופרע לגמרי - 60 מיליון דולר לשנה - בשביל הזכות לשדר את הטקס, זכתה סוף סוף בתירוץ מושלם לסיים את ההסכם הגרוע מבחינתה.
למה הוליווד שיתפה פעולה עם זה עד אז? ובכן, האיגוד ידע להרים מסיבה מוצלחת, הקהל אהב את זה, והטקס שימש את האולפנים לקדם סרטים לקראת האוסקר. זו הייתה פלטפורמה פרסומית-שיווקית ולאף אחד לא באמת היה אכפת מיהם השופטים. קהל הצופים (יש לומר אולי צופות, כי הוא מורכב ברובו מנשים מבוגרות) רצה בסך הכול עוד הזדמנות לראות סלבריטיז חוגגים ונהנים מהחיים כמו שרק בהוליווד יודעים.
המיליארדר רכש והכריז על רפורמה
איגוד העיתונאים הזרים (HFPA) נוסד ב-1943 על ידי כמה עיתונאים הוליוודיים, וכבר בשנה לאחר מכן החל לחלק מועמדויות ופרסים. בשנות השיא הטקס היה מביא 20-30 מיליון צופים פר שידור, אך בשנים האחרונות, במקביל לירידה בצפייה הלינארית, אחרי המגפה והחרם, הוא הגיע לשפל של 6.8 מיליון צופים. גם המאמרים של הל.א. טיימס עשו את שלהם וב-2021 "גלובוס הזהב’ נזרקו מהטלוויזיה וערכו טקס מצומצם. ב-2022, אחרי ש-NBC הודיעה שלא תשדר ודרשה פומבית "רפורמה משמעותית", לא התקיים טקס כלל. השאלה שעלתה הייתה האם הגלובוס יכול לשרוד את המשבר.
אז הגיע המיליארדר טוד בוהלי, מבעלי קבוצת הכדורגל צ'לסי והבעלים של דיק קלארק הפקות, ששימשה כמפיקה של הטקס לאורך השנים. הוא החליט לרכוש את גלובוס הזהב ולהפוך אותו לחברה פרטית למטרות רווח, במקום מלכ"ר כמו כל טקסי הפרסים האחרים. כמובן שהוא הכריז על רפורמה: מינוי 300 שופטים מכל העולם ומכל הצבעים והסוגים במקום 90 קודם לכן; הדחה של כמה חברים "בעייתיים" במיוחד; וביטול כל מיני פרקטיקות פרסומיות שהיחצנ"ים בהוליווד לא אהבו ונאלצו לשתף איתן פעולה פשוט כי לגוף היה הרבה כוח.
גם לחברת פנסקי מדיה, השותפה השנייה בחברת ההפקות ומי שמחזיקה בזכויות המותג של גלובוס הזהב, יש אינטרסים רבים בתעשייה. פנסקי מחזיקה ברוב עיתוני הבידור המובילים - דדליין, וראייטי, אינדיווייר, רולינג סטון, הוליווד ריפורטר ועוד, והיא בעצם מתפרנסת מלמכור לאולפנים שטח פרסום כדי לקדם את הסרטים לקראת עונת הפרסים שבין היתר היא מחלקת. בקונטקסט הזה, גלובוס הזהב אינו "עוד טקס פרסים" שמטרתו ליהנות ולחגוג עשייה, אלא חלק מאסטרטגיה שיווקית ומסחרית שייעודה המוצהר - להשיא רווח לבעליה, בכל הפלטפורמות האפשריות.
אחרי ההסכם עם NBC בוהלי ניסה להוציא מכרז, אבל אף גוף שידור לא הציע את הסכומים שהוא רצה, אפילו לא קרוב. לבסוף בזכות שביתת התסריטאים, שהותירה את ערוצי הטלוויזיה שוממים מתוכן, הוא הצליח לסגור עם CBS על עסקה חד-שנתית עם אופציה, שמוערכת ב-10-15 מיליון דולר. כששאלו את CBS למה בעצם היא לקחה את הטקס הנגוע הזה היא ענתה בפשטות - היא זקוקה לפלטפורמה לקידום המוצרים שלה, ואין לה מספיק תוכן כרגע. שידור הטקס שובץ מיד לאחר שידור הפוטבול עתיר הרייטינג של יום ראשון, חלון בו עד כה הם נאלצו לשבץ שידורים חוזרים של "ילוסטון". זה לא סוד שהגלובוס כעסק היה מאוד רוצה - אחרי שיסתיים החוזה הנוכחי עם CBS - לחתום על חוזה שידור עם נטפליקס (שבינתיים מעדיפה לשדר את טקס פרסי איגוד השחקנים).
מוודאים שהסרטים הפופולריים יהיו שם
הבעייתיות בהפיכת הטקס לעסק למטרות רווח מתבטאת באופנים רבים. לא רק הגשת אוכל שלא הוצע בעבר, הוספת קטגוריה בתחום הסטנדאפ שיקר לליבה של נטפליקס או כזו של "הישג סינמטי וקופתי" כדי לוודא שסרטים וכוכבים פופולריים ("ברבי", "מרשעת") יהיו נוכחים. בטקס האחרון למשל, "אמיליה פרז", סרט של נטפליקס, גרף פרסים חשובים רבים - שחקנית משנה, הסרט הטוב ביותר בז'אנר קומדיה/ מיוזיקל. המפיקים הגדילו והקרינו על מסך באולם לאורך כל הטקס את מספרי הפרסים בהם כל אולפן זכה, הופכים אותו למעין אולימפיאדה; זה תחום שבו לנטפליקס, הפועלת תחת מותג אחד בטלוויזיה ובקולנוע, יש יתרון מובנה על האולפנים המסורתיים מפוצלי המותגים (דיסני / הולו / FX למשל). גם ביריבות בין A24 ו"ניאון" - שתי חברות הפקה והפצה של סרטי ארט-האוס עצמאיים - יש למארגני הטקס עניין (פנסקי מחזיקה מניות מיעוט ב-A24). בטקס השבוע, "הברוטליסט" של A24 זכה בפרסים גדולים בעוד "אנורה" של ניאון לא זכה בכלום, וגם אם הפיקוח על תהליך ההצבעה מעולה ולא נפל בו כל דופי (ואיש לא חושב אחרת), אפשר לטעון שמידת האותנטיות של הזכייה מוכתמת.
התהליך בו הוליווד מכפיפה את הצד האומנותי שלה לאינטרסים תאגידיים הוא כבר בן עשרות שנים. טקסי הפרסים היו מאז ומעולם "מרוץ סוסים" בו לקמפיינים, כסף, פוליטיקות, כוח והשפעה יש משמעות אדירה. גם הנאום של מור הוא חלק מקמפיין שעובדים עליו טובי היחצנ"ים ומעורב בו הרבה כסף. אבל העובדה שכעת האינטרסים הכלכליים גלויים לכל, מסיטה את המוקד ממטרתם המקורית של טקסי הפרסים - חגיגה של הישגים אומנותיים ובחינת מי ראוי לכבוד - לכזה שבוחן את האינטרס הכלכלי שבבסיס הזכייה. נראה שמה שקרה לגלובוס הזהב הוא בסך הכול עוד שלב בהתמסחרות הבלתי נמנעת של הוליווד.