לווייתני אורקה (קטלן) / צילום: Shutterstock
אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים
ב-9 בפברואר 2017 התגלה ממצא מדהים לחופי מפרץ מוסל בדרום אפריקה: אל החוף נסחפה גופה של נקבת עמלץ לבן, אותו כריש מטיל אימה על יצורי הים, הגולשים והמתרחצים. אותה חיה עצומה מהסרט "מלתעות" של ספילברג משנת 1975, שגרמה לאנשים בכל העולם להימנע מכניסה לים במשך שנים.
● מכייסים ו"מוכרים" את החפצים: הבבונים המתוחכמים של באלי
● קריאות המצוקה נערמות: מה גרם ללווייתני האורקה להתחיל לתקוף סירות בספרד
במבט חטוף, גופת נקבת העמלץ הייתה שלמה לחלוטין. היא לא הסתבכה בציוד דיג ולא הופיעו עליה סימנים מחשידים. הביולוגים הימיים שהוזעקו לגופה הניחו מבעוד מועד, לפי התיאור שקיבלו מסקרנים שחזו בה מרחוק, שנקבת העמלץ מתה בנסיבות טבעיות או עקב מחלה.
בהגיעם למקום, בחנו את הגופה מקרוב, וכעבור שניות בלבד גילו ממצא מדהים, שבו לא נתקלו קודם לכן מעולם. גופת העמלץ הייתה שלמה לחלוטין מלבד חתך כירורגי קטן לאורך בטנה. לא נראו סימני נשיכות לאורך הגוף או איברים חסרים מלבד איבר אחד - הכבד שלה.
לחוקרים לא היה מושג מי אחראי להוצאת הכבד של נקבת העמלץ. זה לא היה נראה כמו עבודה של בני אדם. הטורף היחידי שחי באזור ומסוגל לבצע תקיפה כזאת, להקת האורקה שחיה לחופי דרום אפריקה, לא התעניינה מעולם בכרישים, בטח שלא בכבד שלהם.
החוקרים הניחו שרק אורקה מסוגלת לתקיפה כזאת, אך עדיין לא היו בידיהם הוכחות חותכות.
מעקב אחרי החשודים
כעבור שבוע בלבד מהמקרה, החלו להישטף אל החוף עוד ועוד עמלצים חסרי כבד. במקביל, עמלצים שהיו מתויגים עשרות שנים במשדר לוויני למטרות מחקר, החלו לברוח מהאזור.
בחלוף ארבע שנים מהמקרה הראשון שבו נקבת העמלץ נשטפה לחוף, אוכלוסיית העמלצים נעלמה לחלוטין מהאזור. לאורך שנים לא נצפה ולו כריש אחד, מכל סוג שהוא, ברצועת החוף הדרום אפריקאית.
ואז, בשנת 2022, מצאו החוקרים את מה שחיפשו שנים. הם תיעדו בעזרת רחפן את המחסלים בעודם תוקפים כריש עמלץ שנקלע בטעות לאזור. היו אלו פורט וסטארבורד, זוג זכרי אורקה בוגרים שנולדו לחופי דרום אפריקה ומעולם לא עזבו את האזור - אירוע חריג לכשעצמו, היות וזכרי האורקה נוהגים לנדוד למטרות רבייה מיד בהגיעם לגיל 4 שנים.
פורט וסטארבורד נולדו ב-2012 באותה להקה. בעוד שהלהקה נדדה הרחק מחופי דרום אפריקה בחיפוש אחר מזון, פורט וסטארבורד מעולם לא עזבו את מימי דרום אפריקה והקדישו את חייהם להטלת טרור על אוכלוסיית העמלצים עד שהכחידו אותה לחלוטין מהאזור.
השניים הקדישו את חייהם להשגת המאכל האהוב עליהם ביותר - כבד כרישים. לוויתני אורקה ניזונים בדרך כלל ממגוון רחב של אפשרויות: דגים, יונקים וציפורים, אך באופן מוזר וללא הסבר, פורט וסטארבורד החליטו לבסס את התזונה שלהם על כבד כריש בלבד. הם האורקות היחידות בטבע, ממה שאנו מכירים, שצדות כרישים בשביל הכבד שלהם. בגלל ההתבססות על הכבד המזין מאוד, אך חסר סידן, אותו סידן שהאורקות מקבלות בעיקר מדגים, סנפירי הגב שלהם צנחו לצדדים - הסנפיר של פורט צנח שמאלה ושל סטארבורד ימינה ומכאן שמם, שהושאל מעולם הספנות.
ברגע שהפכו לחשודים המידיים, הם הפכו למושא מעקב ראשי של החוקרים המודאגים. הם תועדו אינספור פעמים באזור, מחסלים כל כריש ברדיוס עשרות ק״מ מהחופים.
בשנים האחרונות, פורט וסטארבורד תועדו אפילו מדריכים אורקות צעירות את אסטרטגיית הציד שפיתחו - כיצד לצוד כרישים ולהוציא בנגיסה כירורגית אחת את הכבד בשלמותו מבלי להיפצע על ידי הכריש.
מגפת הכלבת משתוללת
מאז אותו מקרה בשנת 2017 ועד 2023 איתרו החוקרים לאורך החופים עשרות גופות כרישים נטולי כבד. התופעה הייחודית הזו מטרידה מאוד וסימנים ראשונים למשמעויות שלה ניכרים כבר עכשיו בקהילת כלבי הים, שחיה לחופי דרום אפריקה.
היעלמותם של כרישי העמלץ יצרה מצב שבו אין יותר אויב טבעי לקהילת כלבי הים, וכעת הם סובלים מפיצוץ אוכלוסין. אותו ריבוי ללא רסן המיט על הקהילה התפרצות חריפה של כלבת, עד כה בלתי ניתנת למיגור. התפרצות כלבת בקהילת כלבי הים היא לא אירוע נדיר, אך תפקיד העמלצים היה להגביל את ממדיה באמצעות ציד כלבי הים החולים, שהיו חלשים יותר ולכן פגיעים וקלים יותר לציד.
בהיעדר כרישי העמלץ, שמזונם העיקרי היה כלבי הים, אין אף בעל חיים שצד את כלבי הים, ומגפת הכלבת משתוללת ומאיימת לחסל את כל המושבה.
פורט וסטארבורד עדיין שולטים באזור, ולא עושים כרגע סימנים של עזיבה. המדענים מקווים שהטבע יעשה את שלו והצמד יתרחק מהאזור עם היעלמות הכרישים, כדי לחפש מזון אחר. כך יתפנה השטח משלטון הטרור שלהם והכרישים יוכלו לחזור לחופי דרום אפריקה, מצילים את המערכת האקולוגית מקריסה.