גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המסעדן והמשקיע שעומדים מאחורי כמה מהמסעדות הטובות בישראל: "אין תשואה כזאת בשום מקום אחר"

ליעקב ביטון יש 30 שנות ניסיון ו-14 מסעדות, אבל הוא מעדיף להישאר משקיע שקט ● המסעדן המוערך איציק חנגל חבר אליו לשלושה מקומות משותפים ● בראיון משותף הם מדברים על אתגרי הענף ("יש התקפי חרדה מטורפים"), קשיי גיוס העובדים ("בכשרות אין מחסור בכוח אדם") ועל המשקיע הפסיבי בעל החברה הבורסאית: "משקיע לא יקבל תשואה כזאת בשום מקום אחר"

איציק חנגל (מימין) ויעקב ביטון. ''זה נראה נוצץ מבחוץ'' / צילום: ענבל מרמרי
איציק חנגל (מימין) ויעקב ביטון. ''זה נראה נוצץ מבחוץ'' / צילום: ענבל מרמרי

יעקב ביטון לא נוהג להתראיין. 30 שנה הוא בתחום המסעדנות, אבל מעולם לא הרגיש צורך להיות בפרונט. "אני איש של מאחורי הקלעים", הוא אומר, "משקיע שקט". בבעלותו 14 מסעדות: שש עם השף שגב משה, שני סניפי "ארומה" בראשון לציון, שלושה סניפים של רשת הפאסט פוד "אהרוני'ס - פרייד צ'יקן" עם השף ישראל אהרוני, ושלוש מסעדות נוספות בשותפות עם המסעדן איציק חנגל, השף גיא גמזו ואיש האלכוהול מוש בודניק: "הלנה" (בר יין וטאפסים בביתן אייל עופר לאמנות עכשווית), "צ'אקולי" (מסעדה ספרדית בחוף הדולפינריום לשעבר) ו"אסא" (בר אוכל יפני בשדרות רוטשילד).

באזור המוסכים התל אביבי מסתתרת הברקה שפויה וכיפית
צלוחיות קטנות, קוקטיילים מדויקים וחלל תוסס - כמו מדריד, אבל בת"א

שותפיו דחפו אותו להיחשף: "הם אמרו, 'אנחנו עושים דברים מדהימים, יש במה להתגאות, אתה חייב להתראיין - והנה, אני נותן את הראיון הראשון והאחרון שלי", הוא צוחק.

לידו יושב חנגל, מסעדן ותיק ומוערך. מלבד שלוש המסעדות עם ביטון, לחנגל 8 עסקים נוספים בתחום בשותפות עם טדי שאולי (אחיו של רפי; מראשוני המסעדנים בארץ וממייסדי העיתון מוניטין): פאסטל, גרייס, סטודיו קפה, בית אריאלה, דובנוב 8, גלריה דובנוב, קפה טופול וריבר סייד.

חנגל וביטון נפגשו ב-2023, לאחר שחנגל וגמזו רצו לעשות משהו ביחד. "הייתה לגיא תשוקה מדבקת לעשות משהו ספרדי בארץ", אומר חנגל. "הוא אמר: 'אני מחובר למוש, ומוש מחובר ליעקב'. אמרתי שאני רוצה לפגוש את האנשים, להכיר אותם, כי אני לא מעורבב בסצנה'. פגשתי את מוש ויעקב ומיד הבנתי שאני רוצה לרוץ איתם קדימה לשנים הבאות".

מסעדת ''פאסטל''. בשותפות עם טדי שאולי / צילום: אוהד קב

"כולנו מהמרים"

התחושה הוכיחה את עצמה. בשנתיים וחצי האחרונות, שהיו אולי הקשות בענף השברירי ממילא, הולידה השותפות הזו שלוש מסעדות גדולות ומדוברות מאוד בהשקעה של 7-8 מיליון שקל כל אחת.

מלחמה בחוץ, מסעדות נסגרות, ואתם פותחים שלוש מסעדות בהשקעות ענק. לא שיקשקתם?
ביטון: "בסטטיסטיקה של תל אביב וישראל, מי שיגיד שהוא לא מהמר, משקר. אני לוקח סיכונים ואני כנראה בנוי לזה. הכישלונות שלי עולים על ההצלחות, ההצלחות יודעות לשלם על הכול, וממשיכים לזוז קדימה".

חנגל: "דווקא במלחמה היתה לי תחושה של שעת כושר; היו הרבה הזדמנויות בשוק. גם עכשיו מציעים לנו כל הזמן לפתוח עסקים חדשים: רשויות מקומיות, בעלי קניונים. הרגשתי שיש לי לראשונה עם מי לרוץ קדימה. אז רצתי.

"פתאום הייתה לי חברותא של בעלי מקצוע שונים, יש איתי שלישייה מטורפת; אנחנו כמו ארבע רגליים לשולחן, משלימים אחד את השני. ופתאום יש מכרז בחוף הדולפינריום שאף אחד לא ניגש אליו כי שיא המלחמה וכולם בבונקרים, ואני, בייאוש, מגיע לאתר בנייה מפחיד ומגעיל, ואומר: פה אני רוצה לבנות אותנו כקבוצה ואת עצמי מחדש".

חלוקת התפקידים ברורה: גמזו הוא השף הראשי, בודניק אחראי על האלכוהול ו"מעל זה יש אותנו - המסעדנים", אומר ביטון. "אנחנו נותנים להם את המטריה הכלכלית לעשות מה שהם טובים בו. התפקיד שלנו הוא לבנות את הנבחרת, להביא מימון, לייצר אטמוספירה שנותנת לצוות לעשות את העבודה שלו, לדאוג שלא יהיו טלפונים מהבנק או מהעירייה".

חנגל: "זה נראה נוצץ מבחוץ, אבל בפנים יש התקפי חרדה מטורפים".

אז הלנה הייתה פיילוט מוצלח לשותפות ושם נפתח התיאבון?
ביטון: "לא תכננו את זה. אחרי שנפתחה הלנה, איציק זיהה הזדמנות בים, ומכיוון שכבר היו לנו תשתית וקונספט יכולנו ללכת עד הסוף: צ'אקולי היא אבולוציה של הלנה.

"את אסא פתחנו מאילוץ - 'הסושיאל קלאב', שהיתה בבעלות שלי ושל מוש, נסגרה במלחמה. לא הייתה ברירה, היינו תחת חוזה ולא רצינו לוותר על המיקום המעולה שלה, אז פתחנו מקום שלישי".

חנגל: "בשעת משבר אני נהיה חד כמו סכין. יש לי אחריות ענקית, 400 עובדים, אין לי את הלוקסוס להתרסק. אז אני מעז, אבל לא לוקח סיכונים גדולים".

ומה עם החרדות?
"עדיין יש חרדות ונדודי שינה. אנחנו מגלגלים עשרות מיליונים שקלים בשנה במדינה שלא משאירה לך שוליים; זה לא כסף שלי - אני חייב לספקים, למשכורות ורק אחר כך גוזר את הרווח שלי, לוקח את הפירורים ועושה מהם לחם. בתחום שלנו, אם אתה מצליח לעשות את זה - זו גאונות, על גבול הבלתי אפשרי".

כמה רווח מסעדן רוצה לגזור?
ביטון: "15% זה נחשב מצליח. במקומות מסוימים אנחנו שם".

פתחתם מסעדות גדולות יחסית, בעלות של כ־8 מיליון שקל כל אחת. מאיפה מביאים כסף?
חנגל: "כשיש לך עסקים עובדים אתה מגלגל הרבה כסף. הכי קל לקחת אותו הביתה, אבל אם אתה עושה את זה אתה לא מסעדן, אתה מתפרנס. למסעדנים יש דחף להתפתח, לפתוח עוד מקום, לא לעצור. עסק מצליח מזרים לעסק הבא, אחרי זה שניהם מזרימים לשלישי, קצת אשראי ספקים, קצת הלוואות מהבנק, עוד שותף עם כסף שם קצת, ומשם זה כמו זרע שנשתל באדמה ומתחיל לצמוח. לא בא לי לעצור".

ביטון: "בדרך כלל כשמסעדנים רואים כסף בבנק הם רצים לשרוף אותו. אנחנו עובדים אחרת. אחרי הקורונה איציק החליט: את כל הכסף להתחייבויות אנחנו שומרים מראש בבנק, ככה שאם מחר נופל עלינו משהו - אנחנו רגועים. אתה עובד שנה-שנתיים בלי למשוך כסף, יוצר תזרים גבוה שהוא לא שלך, או חלקו שלך, ושומר למקרה חירום".

חנגל: "מסעדה שעושה פחות ממיליון וחצי שקל לחודש היא טובה, אבל בלי שומנים. יש כסף בבנק, אבל הוא לא שלך, הוא של ספקים, משכורות, שכר דירה. יש פלוס ענק בחשבון ויש פיתוי לחלק, לקנות, לנסוע, ובסוף מגיעה קורונה או מלחמה ואתה חשוף בעשרות מיליונים. החלטנו לשנות את השיטה. כל מה שאני חייב בחוץ, חייב להיות לו גיבוי בבנק. לא מושכים את הכסף, אוגרים אותו, שומרים על פלוס תזרימי. ובמלחמה עם איראן באמת היינו רגועים".

השף גיא גמזו ב''הלנה''. נקודת קפיצה / צילום: עמית גירון

לדעת מתי לעצור

מהכסף ששוכב בבנק עושים גם את ההשקעה הבאה?
ביטון: "לא, אנחנו תמיד מכניסים משקיע נוסף, פסיבי. מבקשים ממנו סכום בתמורה לאחוזים מהעסק".

אפשר לשאול מיהו המשקיע הפסיבי שלכם?
"חי חיון, הבעלים של טופגאם הבורסאית. מלבד כסף, חי מביא לקבוצה ערכים של חברות גדולות וציבוריות. הוא עוזר, למשל, להקים מטה עם מנהל כספים, רכש וכוח אדם".

כמה שותפים עסק כזה יכול להכיל?
"עם מחזור עסקאות שנתי של עשרות מיליוני שקלים ו-15% רווח - ובעסקים מסוימים אפילו על 20%-22%- יש מספיק לכולם. ולמשקיע זאת השקעה טובה, הוא לא יקבל תשואה כזאת בשום מקום אחר".

כמה זמן לוקח להחזיר השקעה של 8 מיליון שקל?
"אם זו הצלחה מסחררת - תוך שנתיים, בינונית - בתוך שלוש, ואם ככה-ככה אז תוך ארבע. במקרים של כישלון אף פעם לא מכסים".

עסקים מצליחים מחפים על עסקים כושלים או פחות מצליחים?
ביטון (צוחק): "אלה החיים שלי…. לוקח מהחזקים ומכסה את החלשים".

חנגל: "אני אומר לכל מי שבא אלי עם חלום לפתוח מסעדה, שרוב הסיכויים שהחלום יהפוך לסיוט; הסטטיסטיקה אומרת שבמסעדנות הסיכוי להיכשל הוא 95%. כולם רוצים להיות ב-5% שיצליחו. להביא מימון זה לא ביג דיל - הבאת משקיע, לקחת הלוואות, קיבלת אשראי ספקים, פתחת עסק. הסרט מתחיל מהרגע שפתחת את הדלת: כמה אנשים יבואו, יאהבו, לא יאהבו, העיצוב, האוכל, המחמאות, ההתנפלות הראשונית - עוברת טוב או לא?

"אם ברגע שהדלת נפתחה המסעדה לא מספיק טובה או שלא מייצרת מספיק רווח - אפשר כל שנה להפסיד 2-3 מיליון שקל בלי להרגיש. ואז אם את אומרת, 'אגרתי פה, אעביר לשם', מתחיל כדור שלג שבו כל הטוב הולך על הרע. אני לא יכול להרשות לעצמי דבר כזה, ואני לא אתן לעסק כושל להפיל אותי. אם הוא לא טוב אסגור אותו מיידית. לשמחתי, זה עדיין לא קרה לי".

טפו טפו. מתי אתה יודע שעסק הוא לא טוב?
"עסק שלוקח ממני אנרגיות, שאני לא נהנה ממנו, ששואב כספים ממקומות אחרים - זה עסק שצריך להיסגר מיידית. רוב האנשים לא יודעים לעשות את זה בזמן ואז חוזרים שוב לאשראי בנק וספקים - והופ, יש בור ענק שלוקח שנים לצאת ממנו. הרבה מסעדנים חוטאים בזה, לא יודעים מתי לעצור, בין השאר כי קש להודות בכישלון".

ביטון: "הסושיאל קלאב היתה עסק מצליח מאוד, ממש מוסד. כשהתחילה המחאה נגד הרפורמה המפשטית הרגשנו שמישהו כיבה את האור בתל אביב. זה היה חזק ודרמטי: בשנה אחת נמחקו 15 שנות פעילות רווחיות. לא ישנתי בלילה, שאלתי: איך יכול להיות שמקום אהוב כל כך פתאום לא הולך יותר? ואז, כשפרצה המלחמה, החלטנו לסגור ולשנות".

אז גם עסקים שנראים הכי בטוחים יכולים לחטוף זעזוע שאין לדעת מאיפה הוא בא.
"אין ביטחון בכלום. 15 שנה הייתי על גג העולם, היה לי עסק עם פדיון נהדר וביקוש, והנה, אירועי דרמטי אחד ונהיה סרט רע. היינו מחכים לקהל בסופ"שים, שהם הימים החשובים מבחינת התזרים, היו חוסמים כבישים וזהו. הקהל לא בא, אבל המקררים מלאים וסידור העבודה עומד וצריך לשאת בכל ההוצאות. זה הזיק לעסקים שלי יותר מהמלחמה".

מלחמה באמת סוגרת מסעדות?
חנגל: "יש מסעדנים עם אגו שקשה להם להודות שהעסק שלהם לא עובד. זה תחום של שואו, קשה להודות שההצגה לא מוצלחת. עבורם המלחמה באה בזמן והם מתראיינים ואומרים: 'סגרתי, כולם אשמים'. אני יודע מתי זה נכון ומתי לא. יש כאלה שברור שסגרו בגלל המלחמה. אין ווליום של עבודה, אנשים יושבים בבית, לא שמרו שקל לבן ליום שחור, לא ידעו איך להתמודד עם הבור הזה - והעסק נסגר".

ביטון: "המחאה ריסקה אותנו והמלחמה הייתה המסמר האחרון בארון".

אמרתם שאתם מקבלים הצעות רבות. מה הדבר הראשון שאתם בוחנים כמשקיעים?
חנגל: "אני מונע בעיקר מאינטואיציה. אם מישהו יבוא עם רעיון מדהים, ארוץ אחריו, אבל בדרך כלל אני לא אוהב לרוץ אחרי אחרים, אני אוהב להיות זה שיוזם מקצועית: יש לי לוקיישן, צריך ליצוק לתוכו תוכן ולחבר אליו אנשים, כי לא על הלחם לבדו. והאנשים האלה צריכים להבין את התחום, להיות פרסונות, לדעת להתראיין נכון. זה תחום שבו כולם בודקים אותך - ואם יש תפוח אחד רקוב, זה לא יצליח".

ביטון: "הכי חשובה הנב חרת, האנשים שאיתם יוצאים לדרך. רק אחר כך אני בוחן את המיקום, את התוכן שאפשר ליצוק לתוכו ואת ההיתכנות העסקית. בגלל שהשוק מורכב, אל מי שמצליח מגיעות הרבה הזדמנויות. יזמים אומרים לי, 'אל תשקיע כלום, נעשה הכול, רק תבוא'. אבל יש קושי עצום בגיוס עובדים, אז אני אומר להם: גם אם תיתנו לי בחינם אני לא אפתח, כי אין לי איך להפעיל את העסק. העלות והזמינות של כוח האדם נגדנו".

חנגל: "כשאתה עושה דברים טובים כולם רוצים לעבוד איתך. זה דור חדש של שפים 'הייטקיסטים', שרוצים להיות שותפים, להתקדם, ואנחנו יודעים לתת להם הזדמנות. הרבה מהחבר'ה סביבנו הפכו לשותפים, קיבלו אחוזים, זה נותן להם הרגשה טובה שהם הגיעו לאנשהו - מה שלנו לקח 20-30 שנה להגיע".

ביטון: "אם עניין כוח האדם בארץ ישתנה, יהיה פה גן עדן למסעדנים".

יש כשרות, יש כוח אדם

מתברר שאחת הדרכים להתמודד עם בעיית כוח האדם היא לפתוח מסעדות כשרות. תשאלו את השף שגב משה, שותפו של ביטון, שלאחרונה הצהיר: "אני נודר שלא אפתח מסעדות לא כשרות". "הכשרות של שגב התחילה מדבר תמים לגמרי", מספר ביטון. "הקורונה סחררה אותנו, מצאנו את עצמנו במחסור כוח אדם מטורף, לאט לאט סגרנו מקומות (שגב בקריון, בנתניה, בסינמה סיטי בראשון לציון ושגב ארט בהרצליה). אחרי הקורונה רצינו לפתוח שגב בפתח תקווה. הבעלים של הנכס אמר 'פה אפשר לפתוח רק מסעדה כשרה, אני אשלם לכם את כל ההשקעה', ונתן לנו צ'ק גדול. אמרנו: יאללה, נפתח כשרה.

"להפתעתנו, גילינו שני דברים: שאין מחסור בכוח אדם, כי אנשים לא עובדים שישי-שבת ויותר קל לגייס אותם; וקהל גדול וחדש - דתי, מסורתי וצמא, שהצביע ברגליים. המסעדה מפוצצת באנשים וזה מפצה כלכלית על היומיים בסופ"ש שהיא לא עובדת. שגב אמר: 'יש לי שקט, אין לי יותר בעיות כוח אדם, יש לי עסק רווחי וקהל שבא בהמוניו'. כל המצוקות שלו נפתרו. אז אני לא יודע אם הוא לא יפתח יותר מסעדות לא כשרות, אבל כרגע זה המצב".

תמכת במהלך?
"תמכתי בגלל שאנחנו חיים את אותו המשבר, את אותן הבעיות. הכשרות נותנת הרבה שקט".

השף שגב משה. ''הכשרות נתנה שקט'' / צילום: אנטולי מיכאלו

זה גם הלך הרוח היום בחברה הישראלית. יש גידול של 40% במספר המסעדות הכשרות שנפתחות בארץ.
"התהליך החברתי התנקז אלינו ובסוף אנחנו מסתכלים על השורה התחתונה: מחזורים גבוהים ואפס בעיות של כוח אדם. לכן פתחנו עוד מסעדה כשרה בפתח תקווה, 'שגב דיינר'. לשתי המסעדות בפתח תקווה יש את המחזורים הכי גדולים בקבוצה של שגב: 2 מיליון שקל למסעדה לחודש, לעומת 1.5 מיליון במסעדות שאינן כשרות ועובדות בסופי שבוע (בהוד השרון וברמת החייל)".

שגב הכריז לאחרונה שיוריד מחירים ב־30%. אתה חי בשלום עם זה?
"הוא לחץ עלי להוריד מחירים והתנגדתי. הוא אמר: 'המצב הכלכלי בארץ בלתי נסבל, אני הולך למסעדות עם המשפחה ומקבל חשבון של 2,000 שקל'. המסעדות של שגב אקספרס מאוד משפחתיות. אמרתי לו: אם נוריד מחירים ב-30% ומספר הסועדים יגדל דרמטית, המשוואה עובדת לטובת כולם. וזה עבד".

אז למה איציק ואחרים לא מאמצים את המשוואה, מוזילים מחירים ומעלים ווליום של עבודה?
"תלוי מה המודל שלך. פאסטל היא לא מסעדה משפחתית".

חנגל: "אימצנו את זה בצ'אקולי ובאסא".

אסא וצ'אקולי הן לא זולות.
ביטון: "נכון, זה טריקי, אבל אפשר לבחור בהן כמה רוצים להוציא ואיזו חוויה לעבור. מי שלא רוצה להיקרע, יכול לאכול בהן בזול".

איציק, גם אותך נראה בעולם הכשר בקרוב?
"תל אביב לא צריכה עוד מסעדות כשרות; אין בה מספיק קהל לזה. אני לא אומר שלא אעשה מסעדה כשרה מחוצה לה, אבל זה לא הזמן. כרגע אני בתל אביב, ואני מעדיף, למרות הקושי, לפתוח כאן".

לסיום, מה העצה הכי טובה למסעדן צעיר בתחילת הדרך?
ביטון: "שלא יפתח".

חנגל: "שידע שיש לזה מחיר אישי, בעיקר משפחתי, ושיהיה מוכן לשלם אותו. אני משלם עד היום".

ביטון: "סף הכניסה לעולם המסעדנות הוא אפס: יש לך קצת כסף, אתה חושב שאתה יודע לבשל, אתה פותח מסעדה. ככה נוצרים כישלונות. מסעדנות זה עסק שצריך ללמוד. אתה רוצה להיכנס לעולם הזה? לך תעבוד במסעדה, בכל התפקידים: תפתח בבוקר, תסגור בלילה, תראה אם אתה בכלל מסוגל. זה תובעני וקשה. אם אחרי כל זה תרגיש שזה בוער בעצמותיך - תעשה תוכנית עסקית ותיקח יועצים טובים".

חנגל: "זה עסק שואב, מסוכן, כדאי שתתגלח על הזקן של מישהו אחר".

עוד כתבות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

התקיפות בלבנון - והאזהרות שהועברו: "יש ניסיון למנוע הסלמה ישראלית"

בעקבות התקיפות של צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה