גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סרט האנימציה שלא פחד לגעת בחרדות והשאיר אבק לדיסני: 30 שנה ל"צעצוע של סיפור"

לפני 30 שנה בובת קאובוי ואיש חלל מפלסטיק שינו את העולם ● סרט אחד הפך את פיקסאר למעצמה גלובלית, החזיר למסלול את הנשיא שלה סטיב ג'ובס, ופתח שער לתעשייה של מיליארדים ● עם מכירות מרצ'נדייז שלא נגמרות וסיקוול חמישי שאך קיבלנו הצצה אליו, "צעצוע של סיפור" הוא ממש לא סתם סרט על צעצועים מדברים

וודי ובאז. סרט שאף פעם לא היה על צעצועים / צילום: Shutterstock
וודי ובאז. סרט שאף פעם לא היה על צעצועים / צילום: Shutterstock

בדיוק השבוע לפני 30 שנים, בובת סמרטוטים בדמות קאובוי ואיש חלל מפלסטיק שינו את העולם. קשה לזכור כמה חדשני ומהפכני היה "צעצוע של סיפור" ב-1995. מה שהיום נראה מובן מאליו באנימציה - מידול תלת ממד, תאורה דינמית, תנועות מצלמה וירטואליות - הומצא למעשה עם הסרט הזה. הוא לא היה רק סרט האנימציה הממוחשב הראשון באורך מלא, אלא המפץ הגדול של מציאות קולנועית חדשה, שבה דמויות דיגיטליות יכולות להרגיש יותר חיות ואנושיות מהדבר האמיתי.

הדמויות האהובות של הוליווד חוזרות לתחייה באמצעות AI
כשהרשתות החברתיות מרוויחות מקנאה וזעם: שבעת החטאים הפכו למנוע כלכלי

הסרט, שנעשה בתקציב של 30 מיליון דולר, הפך לסרט הקופתי ביותר של השנה בעולם (כמעט 400 מיליון דולר), עוקף מותגי-על כמו בונד, באטמן ו"מת לחיות". הוא הפך את פיקסאר מנישת טק למעצמה תרבותית גלובלית, החזיר למסלול אחד, סטיב ג'ובס (שכנשיא פיקסאר הפיק את הסרט), ופתח את השער לתעשייה של מיליארדים.

אבל המהפכה האמיתית כנראה לא הייתה כלכלית או טכנולוגית, אלא בחיבור האינטימי והרגשי הראשון של קהל עם תוצר שכולו דיגיטלי. הוא הצית בהלה לזהב של ממש בהוליווד. עם ארבעה סיקוולים ומכירות מרצ'נדייז במיליארדים, ברור היום ש"צעצוע של סיפור" היה יותר מסרט. הוא היה אבטיפוס.

משברי זהות אנושיים

מה שהבדיל את "צעצוע" מעשרות סרטי אנימציה אחרים הייתה מידת האינטליגנציה הרגשית שבלב הסיפור. כלומר, פיקסאר לא רק הייתה בחזית הטכנולוגיה, אלא גם סיפקה שיא של רגש. זה לא סרט על "צעצועים מדברים", אלא על שתי דמויות שחוות משברי זהות אנושיים להפליא: עולמו של וודי היה בנוי על אהבה חיצונית. הסטטוס שלו כצעצוע המועדף לא היה פריבילגיה, אלא מהותו. הפחד שלו אינו מאובדן "מיקום במדף" לבאז, אלא מאובדן המראה היחידה שמאשררת לו שהוא קיים וראוי. באז לעומתו מגיע כשהוא מאמין גמור במיתוס העצמי שלו. אין לו תהיות קיומיות עד שהוא נתקל בפרסומת שמערערת את עולמו. הגילוי הזה בסרט לא היה פאנץ', אלא התמוטטות פסיכולוגית. בעוד וודי חושש מלהיות לא אהוב, באז מתמודד עם הריק הקיומי של מי שלא מאמין עוד לסיפור של עצמו.

הדינמיקה ביניהם אינה רק ציות לחוקי ז'אנר הBuddy-Movies, אלא שיקוף של יחסי הורים וילדים, מו"מ של 80 דקות בין תמימות למודעות עצמית. הילדים חשו את הפחד של וודי, והמבוגרים את ההשפלה של באז. פיקסאר הבריחה קלאסיקה של דילמה קיומית בסרט על צעצועים. הימור פשוט, אך מהפכני: אם הרגשות יהיו אמיתיים, המדיום לא ישנה.

האימה בחצר השכנה

מתחת לחמימותי, "צעצוע" הוא בבסיסו סרט אימה. בסצנה בבית של סיד, הילד השכן ו"הנבל" של הסרט, אנחנו נחשפים לצעצועים "מוטציות", דלתות חורקות, ראשים מסתובבים, ותנועות מצלמה שלקוחות מסרטים על בתים רדופי רוחות. כמו באגדות של האחים גרים או אנדרסן, הפחד הוא כלי להעביר מסר. נטישה, החלפה, ה"מפלצת" שבחוץ - הסרט מטפל בפחדים הבראשתיים ביותר של הילדות.

בניינטיז קצת אפלה בסרטי ילדים לא הייתה נדירה ("מלך האריות" למשל) אבל הפחד והמוות בהם היו "אופראיים". פיקסאר ייבאה את הפחד לחצר השכנה. "להפחיד את הילדים כדי לגרום להם להרגיש בטוחים שוב" היה אינסטינקט מאוד "שפילברגי" מצדה (שרוב סרטיו, גם המשפחתיים לכאורה, הם בבסיסם סרטי אימה).

בפיקסאר לא הסתפקו רק ברעיון הפחד כמנוע רגשי, אלא ציטטו במודע מ"הניצוץ" של קובריק: השטיח בבית של סיד, דוגמת המצעים של אנדי, ותנועות המצלמה הארוכות והסימטריות מנקודת המבט של הדמות החלו שרשרת ציטוטים שנמשכה גם בסרטי הפרנצ'ייז הבאים. לצטט מאחת היצירות הכי מערערות בתולדות הקולנוע בסרט לכל המשפחה זה חתיכת הימור פרוע, אבל זה עובד. "צעצוע" לא עושה פארודיה על קובריק או על סרטי אימה, הוא ספג את הדקדוק הקולנועי שלהם כדי לייצר אימה משלו. פיקסאר סמכה על הקהל שהם יוכלו להרגיש לא בנוח, ובכל זאת ליהנות.

אבן יסוד נוספת בהצלחה הנצחית של הסרט היא המוזיקה של רנדי ניומן. ניומן, עם קולו הנוגה והכתיבה המעודנת, סיפק את הפסקול המושלם למשבר הקיומי של הצעצועים. השיר "You've Got a Friend in Me" ("אני חבר שלך" בגרסא העברית) הפך להמנון נצחי של ידידות, אך האמת היא שבדיסני שנאו אותו. ההנהלה דרשה שיר "חזק" ו"גדול מהחיים" יותר, בדומה לשירי "מלך האריות". ג'ון לאסיטר (הבמאי) ופיקסאר התעקשו, ובצדק, שניומן יצר משהו אינטימי, שלוחש את המסר הרגשי העמוק ביותר של הסרט, במקום לצעוק אותו. הבחירה הזו, שדגלה ברגש עדין על פני מופע גדול מהחיים, רק הדגישה את ההבדל בין הטון ה"דיסניאי" הקלאסי לבין הטון המודרני של פיקסאר.

חשוב לתת כבוד גם לקולות: טום הנקס (וודי) וטים אלן (באז) היו ליהוק גאוני. הנקס, רגע אחרי זכייה כפולה באוסקר ("פילדלפיה", "פורסט גאמפ"), הקרין את החום הלאומי ובו זמנית את הפגיעות הנדרשת לדמות הנאבקת על מעמדה. אלן, קומיקאי שהיה אז בשיא הפופולריות שלו, הצליח לגלם את המיתוס העצמי הנרקיסיסטי כך שבאז יישמע משעשע, ולא מעצבן.

צפייה חוזרת מגלה עד כמה "צעצוע" חיווט מחדש את הטון של סרטי האנימציה שקדמו לו. לפניו, התבנית היתה "דיסנית" במהותה: כנות, מוזיקליות, גדולה מהחיים. אחריה נולדה תבנית חדשה: אירוניה, מודעות עצמית, אנסמבל של דמויות. החייזרים הירוקים הקטנים שזהים זה לזה, מתנהגים באחידות וטיפשותם מקסימה, הם "המיניונים" הראשונים, חלק מההיגיון הקומי שהביא גם את הפינגווינים ממדגסקר. שרק? כנראה שהסרט הזה לא היה קיים אלמלא פיקסאר. הפירוק הנרטיבי של סיפורי הילדים, אירוניה עטופה בחמימות, מהלומות מילוליות בין שני גיבורים, כל זה התחיל בוויכוח הראשון בין וודי לבאז. "צעצוע" לא רק המציא את האנימציה הדיגיטלית, אלא את הקול המודרני של בידור מונפש לכל המשפחה. כל מה שנעשה מאז, מהדהד אותו בצורה כזו או אחרת.

הסרט החמישי בדרך

מאז 1995 הקאובוי ואיש החלל צצו שוב ושוב בסיקוולים, סרטים קצרים וספין-אופים. השבוע שוחרר הטיזר טריילר ל"צעצוע של סיפור 5", ולא רק שכל כולו מרוכז בצעצועים אחוזי חרדה, הוא גם סוגר מעגל סיפורי באופן מושלם: במקום לחפש צעצוע חדש, האיום הפעם הוא Lilypad, טאבלט-צפרדע חכם המייצג מציאות שבה ילדים מעדיפים מסכים על פני כל צעצוע. הטריילר נחתם בשאלה "האם תם עידן הצעצועים?" שמהדהדת את אותה חרדה המקורית של וודי מ-1995 (החשש מלהיות מיותר). רק שהפעם, גם בני האדם מביטים בחשש על טכנולוגיה המאיימת להחליפם.

כך, הפרנצ'ייז שכבר ידע שני סופים מספקים (כולל סצנה בלתי נשכחת שבה הצעצועים ניצבים רגע לפני "מותם"), מסרב להסתיים. קשה להתעלם מהאירוניה כשסיפור על הפחד מהתיישנות הפך למותג אינסופי. "צעצוע" נוצר בדיוק בקו התפר של המעבר מעולם אנלוגי לדיגיטלי, והוא מייצג זאת יפה גם דרך הדמויות: וודי הצעצוע האנלוגי, באז הוא הפנטזיה הממוסחרת בייצור המוני.

אך הסרט הרבה יותר משמעותי מנוסטלגיה. הוא שינה את הדרך שבה מסופרים סיפורים, את האופן שבו נוצרים ויזואליים, את השימוש בפחד ואת התנהגותם של מותגים.

וודי ובאז הם הרבה יותר מסתם צעצועים; הם שני צדדים של העצמי המודרני: האחד נאחז במשמעות שנובעת מאחרים, השני מנסה לבנות אותה מתוך מיתוס עצמי. שניהם מוצאים נחמה זה בזה. אולי בגלל זה הסיפור מסרב להיגמר. בגלל שהוא אף פעם לא היה על צעצועים, אלא עלינו.

עוד כתבות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים