גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רגע כמעט הוליוודי: כשנתניהו הופיע על המסך באיראן

הפריצה לשידורי הטלוויזיה הממלכתית באיראן, שבה הופיעו לפתע נאומים של נתניהו וטראמפ עם כתוביות בפרסית, מזכירה עד כמה רגע קצר של השתלטות על המסך יכול לערער את השליטה של משטרים בנרטיב ● ההיסטוריה של "חטיפות שידור" חושפת את הכוח הפסיכולוגי של המהלך

בנימין נתניהו בטלוויזיה האיראנית. מעבר חד מדמות המנהיג העליון / צילום: מתוך יוטיוב
בנימין נתניהו בטלוויזיה האיראנית. מעבר חד מדמות המנהיג העליון / צילום: מתוך יוטיוב

1

השניות שבהן הופיע בנימין נתניהו על מסכי הטלוויזיה הממלכתית באיראן השבוע היו הישג וכנראה גם מבצע סייבר מוצלח. עבור הצופה בטהרן, שמורגל בגינוני הטקס של שידורי תעמולה מלוטשים, המעבר החד מהדיוקן של המנהיג העליון לפניו של "האויב" הפונה אליו ישירות, היה בוודאי רגע של הלם. בטלוויזיה ממלכתית, קל וחומר בדיקטטורה, התמונה היא יותר מרק מידע, וכשהשידור נפרץ, המשטר מאבד לרגע את השליטה על הנרטיב. 36 שניות של נאומי טראמפ ונתניהו, עם כתוביות בפרסית הפונות לעם האיראני. הרגע הזה שבו האות נחטף ומוחלף בייצוג כלשהו של "חתרנות", מזכיר שחטיפת הסיגנל של השידור הטלוויזיוני היא אחד המיתוסים המרתקים והמערערים של העידן המודרני.

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה
איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

2

ההיסטוריה של פריצות לשידורים כוללת רגעים סוריאליסטיים למדי, כמו זה של "מקס הדרום" בשיקגו של 1987. פעמיים באותו לילה, דמות עטויה מסיכת פלסטיק מעוותת הופיעה על המסכים, ממלמלת הברות חסרות פשר. עד היום לא נודע מי עמד מאחורי האקט הזה.

במקרים אחרים, החטיפה הפכה לכלי מחאה, או כלי של החלש נגד החזק: ב-1985, אסטרונומים פולניים מתנועת "סולידריות" השתמשו במחשב ביתי כדי להקרין סיסמאות נגד המשטר הקומוניסטי על גבי מהדורת החדשות. ב-1986, טכנאי בשם ג'ון מקדוגל, שכינה את עצמו "קפטן מידנייט", השתלט על שידורי HBO והקרין טקסט על גבם כדי למחות על מחירי המנויים הגבוהים.

ב-1977, קול מסתורי שהציג את עצמו כנציג של "פיקוד הגלקסיה אשתאר" השתלט על שידורי הטלוויזיה בדרום אנגליה כדי להפציר באנושות לנטוש את נשקה הגרעיני. ב-2013, האיום הפך למבהיל יותר: האקרים פרצו למערכת התראת החירום (EAS) בכמה תחנות בארה"ב ושידרו אזהרה על "אפוקליפסת זומבים". למרות האבסורד של התוכן, הצליל המוכר של התראת החירום גרם לבהלה אמיתית, והדגיש שוב שכשהסיגנל הרשמי משדר, אנחנו מתוכנתים להקשיב. בין אם מדובר במחאה צרכנית או הזיה מטורללת, המדיום הוא המטרה, וברגע שהפריצה מתרחשת, חטיפת התודעה ותחושת חוסר האונים היא בלתי נמנעת.

3

העובדה שפריצות כאלו עדיין מתרחשות ב-2026 היא כמעט נס טכנולוגי, שכן ארכיטקטורת השידור נבנתה כולה כדי למנוע את הרגע הזה בדיוק. שרשרת הסיגנל (מהמצלמה באולפן, דרך הקידוד הדיגיטלי, העלייה ללוויין והירידה לממיר הביתי) היא מבצר של באפרים ומעכבים, שמטרתם היא יציבות מערכתית. להבטיח ששום דבר לא יחלחל פנימה ללא אישור.

מעניין לתהות איך דווקא הביצור הזה הופך את הפריצה לכה עוצמתית מבחינה פסיכולוגית. כשמערכת שנבנתה למנוע הפרעות קורסת, הצופה יודע שקרה משהו משמעותי. זה גם ניגוד מוחלט לעולם הרשתות החברתיות, שבו כאוס הוא ברירת המחדל. בטלוויזיה, אנחנו עדיין מצפים לסמכות, לסדר יום שמוכתב מלמעלה, וכשהשידור נחטף, "הקיר הרביעי" הזה מתמוטט על ראשינו ומחלחלת ההבנה שהסדר הזה הוא בסך הכול אשליה.

4

הוליווד הבינה מזמן את כוחו של הרגע הזה, והפכה את חטיפת השידור לטרופ (מוסכמה) קולנועי קלאסי. בסרטים, חטיפת השידור היא הכלי האולטימטיבי לחשיפת האמת או דרך להודיע להמונים שמה שהיה, כבר לא יהיה. ב"ונדטה" (2005) חטיפת השידור היא האקט המכונן של המהפכה. הנקודה שבה האזרח מבין שאותו מסך שתקשר לו ביטחון וסדר הוא בעצם אחד מכלי הכליאה שלו. ב"הנרדף" (1987 ורימייק 2025), הפריצה לשידור היא הדרך היחידה להראות להמונים את ההוכחות לחפותו של הגיבור.

סרטי אימה כמו "פולטרגייסט" (1982) או "הצלצול" (2002) השתמשו בטרופ הטלוויזיה באופן סימבולי יותר, כפרצה דרכה נכנסת לחיינו יישות זרה. הסרט "היום השלישי" (1996) הוסיף עוד רובד מעניין, שבו החייזרים משתמשים בלוויינים שלנו כדי לסנכרן את ההתקפה שלהם והסיגנל הטלוויזיוני הופך בעצם לסוס טרויאני. ב"רשת שידור" (1976) של סידני לומט, חטיפת הסיגנל היא עבודה פנימית: מגיש החדשות הווארד ביל (פיטר פינץ') פשוט מתעלם מכללי הפרוטוקול בשידור חי ומוכיח שהפריצה לא חייבת להיות טכנולוגית. לפעמים די בכך שמישהו מפסיק לשחק לפי הכללים.

5

בעולם מוצף במידע, הדימוי שנחטף הוא בעצם היחידי שכולם יעצרו כדי להביט בו, מהסיבה הפשוטה: הוא לא היה אמור להיות שם. גם אם כל סטורי וכל פיד הם רעש לבן אינסופי של "חטיפות שידור קטנות", הרעיון של לחטוף שידור טלוויזיוני לא איבד מכוחו, ואולי דווקא הכאוס של הרשת מחזק עוד יותר את האירוע.

היום, החטיפה כבר לא זקוקה לקהל גדול בזמן אמת כדי להצליח. מספיק צופה אחד שמתעד את המסך בסמארטפון שלו, והאקט עשוי להפוך לוויראלי בתוך שניות. בלי הטלוויזיה, המסר הוא סתם עוד סרטון ברשת, אך עם החותמת של הברודקאסט, זו כבר רעידת אדמה שלא ניתן להתעלם ממנה.

בעידן של דיפ-פייק ובינה מלאכותית, שבו המציאות ניתנת לזיוף מושלם, הפריצה לשידור מייצרת סתירה מרתקת: דווקא הפעולה הלא-חוקית והאלימה הזו נתפסת כרגע יחיד של אמת בתוך אוקיינוס של נרטיבים ממוסדים ומפולטרים. ואולי לכן, בסופו של דבר, הכוח האמיתי כבר לא נמצא בידי מי שמחזיק במיקרופון, אלא בידי מי שמסוגל, ולו לרגע קצר, לכבות אותו ולהשמיע קול אחר.

עוד כתבות

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מרחיבים מעט את הפעילות: כך יפעלו בתי המשפט החל מיום ראשון

מנהל בתי המשפט פרסם עדכון למתכונת החירום: חלק מבתי המשפט ייפתחו לקבלת קהל, אחרים יישארו סגורים ● בבתי הדין הרבניים יתקיימו רק דיונים דחופים

איתמר בן מאיר, מנכ''ל נת''ע / צילום: קלמי נתיב - עמוס לוזון צלמים

השכר שלו נחתך ב-60% אבל הוא בטוח שזה "תפקיד חייו"

"אנחנו מנסים לנצל את התקופה שבה הציבור בבית כדי לקדם עבודות. לעובדים אנחנו מספקים מיגוניות או מאתרים מקלטים ציבוריים. יועצים חיצוניים מחו"ל עזבו ברובם" ● שיחה קצרה עם איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

גדי אליקם, מנכ''ל סלע קפיטל נדל''ן / צילום: אבישי פינקלשטין

החברה שגילתה: לקנות נדל"ן מבנקים זה לא ממש משתלם

בנק מזרחי עוזב את מגדל "משה אביב", ושיעור התפוסה של סלע נדל"ן בחלקה בבניין צפוי לצלול ל-50% ב-2027 ● בחברה אמרו לגלובס כי "זו הערכה שמרנית", וציינו כי מתנהל מו"מ עם שוכרים אחרים ● אחרי שהחברה מחקה שווי של 180 מיליון שקל על "בית מאני", אותו רכשה מבנק לאומי, כעת היא צופה קפיצה בתפוסה בשנה הבאה ל-75%

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מפת החיסולים שעיצבה מחדש את המזרח התיכון

מהמנהרות בח'אן יונס, דרך הבונקרים בביירות ועד לב טהרן: לאורך השנתיים וחצי האחרונות מדינת ישראל חיסלה את שדרת הניהול הבכירה של ציר הרשע, בשרשרת פעולות שערערה את יציבות ארגוני הטרור

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק

הבורסה מסכמת את השנה שחלפה ברווח נקי של 181 מיליון שקל ●  החזקות המנכ"ל בן זאב כבר שווה יותר מחצי מיליארד שקל ● משקיעים ותיקים שמכרו אשתקד פספסו חלק מהחגיגה

כלי טיס נערך לנחיתה בבסיס הבריטי אקרוטירי שבקפריסין, לאחר שהותקף השבוע / צילום: Reuters, Yiannis Kourtoglou

היבשת שמעדיפה לצפות מהצד במלחמה המתנהלת בחצר האחורית שלה

ניסיון להתרחק מהאש בכל מחיר, הבלגה על פגיעות בשטח ריבוני ודבקות בחוק הבינלאומי: אירופה מקריבה את יחסיה עם ארה"ב ומטילה בספק את בריתות ההגנה שלה עם מדינות המפרץ ● בזמן שהמזרח התיכון בוער, היבשת מאמצת מדיניות פייסנית שמשדרת לעולם תדמית הססנית של מנהיגות המתחמקת מהכרעה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט מסכמת שבוע אדום; מחיר הנפט בזינוק החד ביותר מאז 1983

מדד הפחד (VIX) קפץ ● ענקית הספנות הדנית מארסק השהתה זמנית שני קווי שירות המקשרים בין המזרח התיכון לאירופה ● מחיר נפט מסוג ברנט נע סביב יותר מ-92 דולר לחבית ● מחירי האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ממשיכים לרדת ● הביטקוין בירידות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

ת"א ננעלה ביציבות; מדד הנפט קפץ על רקע הזינוק במחירים בעולם

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● מניית הבורסה נופלת, על אף התוצאות החיוביות שפרסמה לשנת 2025 ● וול סטריט ננעלה בירידות אתמול, במקביל לזינוק המחודש במחירי הנפט ● בדיסקונט מעריכים כי לעליית מחירי האנרגיה בעולם תהיה השפעה מתונה על האינפלציה בישראל ● וגם: בנק אוף אמריקה מחדש את הסיקור שלו על מניית טסלה עם המלצת קנייה

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

חודשיים על המדף ו-450 אלף שקל פחות: בכמה נמכרה דירה 20 דקות מהכותל?

דירת 3 חדרים בשטח של 111 מ"ר בבניין בן 100 שנה בשכונת טלביה בירושלים נמכרה תמורת 5.45 מיליון שקל ● "הקונה היא אישה שמתגוררת ברחוב, ראתה את השלט למכירה, ראתה את הדירה והתאהבה בה, עקב אופיה מיוחד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

יוצאים מהארץ? תצטרכו להתחייב להישאר בחו"ל חודש לפחות

החל מיום ראשון, יתאפשר לישראלים לצאת מישראל במסגרת טיסות החילוץ מנתב"ג, אך מי שיבקש לעשות זאת יידרש להתחייב כי לא ישוב לישראל לפחות 30 יום ממועד הטיסה ● לפי מתווה הטיסות היוצאות, הנוסעים יידרשו להגיע לנתב"ג כשעה וחצי לפני הטיסה בלבד, כאשר בכל טיסה יורשו לעלות עד 70 נוסעים בלבד

מנהרה חשופה בגדר המערכת, צפון הארץ / צילום: סתיו ליבנה

לבנון מכריזה על גירוש משמרות המהפכה. עד כמה זה משמעותי?

ראש ממשלת לבנון הורה לגורמי הביטחון למנוע כל פעילות צבאית בידי משמרות המהפכה האיראניים במדינה ● למרות ההצהרות - לבנון לא עושה הרבה כדי להשתלט על האלימות, וגם פירוק חיזבאללה מנשקו מתקדם בעצלתיים ● פרופ' אייל זיסר: "בלבנון מעדיפים שישראל תעשה להם את העבודה"

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

ניר צוק חושף את חברת הסייבר החדשה שלו

החברה החדשה Cylake, שמודיעה היום על גיוס סיד בהיקף 45 מיליון דולר, מפתחת פלטפורמת סייבר מבוססת בינה מלאכותית עבור ארגונים גדולים שאינם יכולים להשתמש בענן ציבורי, בהם מוסדות פיננסיים וגופי ממשל הפועלים תחת רגולציה מחמירה ● בין שותפיו להקמה של צוק, שהקים בעברו את פאלו אלטו, אחד ממייסדי סנטינל וואן

האימהות ל''נעלמים'' צועדות במחאה על העונשים לחונטה, בואנוס איירס 1985 / צילום: ap, Eduardo DiBaia

בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

אסופת סיפורים של כותבים ארגנטינאים שגדלו תחת דיקטטורה בוחנת כיצד משטר מייצר שתיקה, וכיצד הספרות מתעקשת להשיב לאנשים את קולם • בשפה ישירה, חסכנית ונטולת מלודרמה, "גורמים חתרניים" מזכיר לנו שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אלה הכלים שצריכים מנהלים במשק הישראלי בשעת חירום / צילום: Shutterstock

המחקר שבדק התנהגות מנהלים בזמן המתקפה באיראן - והתובנות

מחקר ייחודי שנערך במהלך המלחמה עם איראן ביוני 2025 כלל קבוצות שיח עם מנהלים במערכת הבריאות ● הם חשפו בזמן אמת מהם אתגרי הניהול בשעת חירום וכיצד ניתן להיערך אליהם ולהתמודד איתם ● הלקחים המרכזיים: חיזוק מנהלי הביניים, אמפתיה וגיבוי, גם לפחד וגם לטעויות

זירת הנפילה בתל אביב. הבניין שספג פגיעה ישירה נהרס בידי העירייה / צילום: אלה לוי-וינריב

"הנזק הפעם לא קרוב למה שראינו בעם כלביא"

חנה מצאה את בעלה מתחת לחלון שקרס, יונתן חזר ממילואים לדירת השותפים שנפגעה ולחגית ויניב נחרב מפעל החיים שבנו ● ליווינו את עובדי קרן הפיצויים לזירה שספגה פגיעה ישירה בתל אביב, ומצאנו תושבים שמחפשים תשובות - אבל גם הרבה אנשים שבאו לסייע ● לאן כולם מפונים, איך מחושב הפיצוי ובכמה נאמד הנזק עד כה?

יאיר קפלן / צילום: סיון פרג'

גם בנק ירושלים מצטרף לאזהרות בתחום הנדל"ן

"אי הוודאות עקב המלחמה והגידול בנטל החוב... העלו את הסיכון באשראי לנדל"ן": כך כותבים בבנק בדוחות לשנת 2025 ● בנק ירושלים מסכם את השנה עם רווח שיא של 195 מיליון שקל ותשואה להון של 12.6% ● אמנם תשואה להון גבוהה אך נמוכה משמעותית מזו של הבנקים הגדולים