גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האנשים שבחרו במקצוע שבו כולם שונאים אותם: "בשנה הראשונה זה שובר 90%"

בשביל שכר רחוק מלהיות נחשק וסיכוי אפסי למילה טובה, שופטי הכדורגל עולים לדשא מדי שבת וסופגים מטחי קללות ובוז מהיציעים ● שופטי העבר ובכירי האיגוד, לירן וקסברגר וזיו אדלר, פותחים הכל בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי": האדרנלין של "בית החרושת לקבלת החלטות", הטעויות שרודפות אותם בלילה והמחיר שמשלמות המשפחות ● מה מנצח את ההיגיון? "זה חיידק, מי שלא שם לא מבין"

זיו אדלר לירן וקסברגר / צילום: אלן שיבר, תמונה פרטית
זיו אדלר לירן וקסברגר / צילום: אלן שיבר, תמונה פרטית

על פניו, מדובר באחד המקצועות הגרועים בשוק העבודה: שורקים להם בוז, מקללים את בני משפחתם, הם כמעט לא שומעים מחמאות וגם השכר רחוק מלהיות טוב. ובכל זאת, יש אנשים שבחרו במודע להיות שופטי כדורגל, להכניס את עצמם למקום שבו אף אחד לא יאהב אותם. כדי להבין למה שמישהו יעשה את זה לעצמו, אירחנו בפודקאסט "מגרש עסקי" שני שופטי עבר - לירן וקסברגר וזיו אדלר. וקסברגר שפט במשך 15 שנה ומכהן כיום כמנכ"ל איגוד השופטים; אדלר פרש אחרי 23 שנה ומכהן כראש מערך השיפוט באיגוד.

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

"מה שהניע אותי זו האהבה למשחק", פותח אדלר. "אחרי הצבא התחלתי ללמוד באוניברסיטה וחיפשתי משהו לעשות במקביל. פתאום צצה לי מודעה על קורס שופטים. התחלתי ולאט לאט התאהבתי באפשרות שאהיה חלק מהמשחק, סוג של ספורטאי. זה מקצוע שלא מתאים לכל אחד, אבל ברגע שנכנסים זה מין חיידק שקשה לצאת ממנו".

ואתה נכנס לזה בידיעה שהולכים לקלל אותך ואת המשפחה. הרי אם הקבוצה שלי מנצחת זה בזכות השחקנים. אבל אם היא הפסידה, תמיד השופט גם יהיה אשם.
"בשנה הראשונה זה שובר 90% מהאנשים. אבל אחרי שאתה עובר את זה, אפשר גם לראות את ההנאה ואת האתגר שבזה, וזה גובר על הדברים הפחות נעימים".

"המסלול שלי היה מעט שונה משל זיו", מספר וקסברגר. "בגיל 16 כבר עברתי קורס שופטים. לא מכליל, אבל הרבה שופטים אלו אנשים ששיחקו כדורגל בילדים ובנוער. אני, כיליד חיפה, שיחקתי שם באחד המועדונים ובשלב מסוים הפנמתי שלא אצליח להתקדם לרמות שאני רוצה. ופתאום הגיע השיפוט, ואני אומר לעצמי - יש כאן נישה שאני יכול להגיע דרכה לצמרת של הכדורגל הישראלי. יש לי גם זיקה משפחתית, אבא שלי ז"ל היה שופט. אבל בסוף זו אהבה לכדורגל. כמו שזיו אמר, זה חיידק. מי שלא שופט לא יבין את זה. מהצד זה באמת לא מובן - במקרה הטוב אף אחד לא מדבר עליך, במקרה הרע מקללים אותך. אבל את האדרנלין של המשחק אי אפשר להשוות לשום דבר. זה בית חרושת לקבלת החלטות, הכל בטל בשישים לעומת האנרגיה החיובית שיש לך בגוף".

ובכל זאת, יש רגעים שאתם מתחרטים?
אדלר: "הדבר הכי קשה בשיפוט זה לטעות. התחושה שטעית, שאולי הכרעת משחק - אתה לוקח את זה איתך. יש טעויות שאני זוכר עד היום, אבל בסוף מתקדמים. כמו ששחקן עושה טעויות, ככה גם אנחנו".

ואיך המשפחה שלכם מגיבה?
וקסברגר: "זה מאוד מאתגר מבחינה משפחתית. לפני משחקים אנחנו מנהלים אורח חיים ספורטיבי - הולכים לישון מוקדם, לא מבלים. וגם ברמה האנרגטית, כשאתה אחרי משחק לא טוב זו תחושה נוראית, שאתה מביא הביתה לפעמים".

"רוב השופטים עובדים בעבודות נוספות"

לפני השיחה שלנו אנחנו מפטפטים מעט עם אדלר ומגלים שב־25 השנים האחרונות, לצד העבודה בשיפוט ובאיגוד, הוא גם משמש כרואה חשבון. וקסברגר, ככה גוגל מספר לנו, היה קצין חקירות במשטרה במשך 20 שנה, ואף שימש כראש מחלקת חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433. אגב, ב־2005 הוא שפט במשחק בין מכבי ת"א להפועל ת"א, יום אחרי שסיים משימה בהתנתקות.

"אצל מרבית השופטים זו לא פרנסה עיקרית", מסביר וקסברגר. "שיפוט זה נחמד, תוספת יפה שאי אפשר לזלזל בה, אבל רוב השופטים עובדים בעבודות נוספות".

כמה מרוויח שופט למשחק?
אדלר: "בגדול, 3,500 שקל למשחק בליגת העל, כאשר שופטי המסך מקבלים 1,800-2,000. יש לנו כרגע 15 שופטים בליגה, ככה שבממוצע שופט מופיע בשני משחקים בחודש. וכמובן, יש גם חודשי פגרה. מעבר לזה, יש גם סכום בסיס מינימלי, ולפעמים אתה גם משמש כשופט רביעי במשחקים, או שופט בליגה השנייה, אז זה יכול קצת להוסיף".

וקסברגר: "שופטי ליגת העל יכולים להגיע לחמש ספרות, אבל זה מלמטה. וגם צריך לזכור שלוקח הרבה זמן עד שאתה מגיע לליגת העל - זה שנים רבות של לעבור בליגות הנמוכות".

אך השכר ביחס לאירופה?
אדלר: "זה תלוי באיזו מדינה. ככל שלכדורגל במדינה יש יותר כסף, אז גם השופטים נהנים ממנו. בטופ חמש ליגות באירופה השופטים נמצאים בחוזה מקצועי, והם גם מחוייבים ליותר שעות לאיגוד. אבל זה ברור שאי אפשר לקחת את הליגה האנגלית ולצפות שישלמו לנו אותו דבר, הסכומים שם הם במכפלות אחרות לגמרי. במדינות בסדר גודל של ישראל - אנחנו פחות או יותר בקו דומה".

אם שופט מרוויח פר משחק, זה גם אומר שאם מחליטים להשעות שופט זו פגיעה ישירה בהכנסה שלו.
אדלר: "מבחינתי אין דבר כזה השעיות, אני לא רואה את זה ככה. מי שטוב ישפוט, ומי שפחות טוב נחזיר אותו להיות טוב בדרכים שלנו. אז נכון, יכול להיות שהיה לשופט משחק מאוד לא טוב ושבת אחר כך הוא לא ישובץ - אבל אנחנו נלמד אותו, נגרום לו להשתפר, נריץ אותו במשחקים יותר נוחים".

תם עידן הטעויות? מערכת ה־VAR בפעולה / צילום: יהודה הליקמן, ספורטס רבי

שופט המסך הגיע, והטעויות הקריטיות עלו

בשנת 2018 נפל דבר בכדורגל העולמי - מערכת ה־VAR נכנסה למגרשים. למעשה, מדובר בשופט מסך שיכול להתערב לשופט המגרש ולמנוע טעויות קריטיות: שערים, פנדלים וכרטיסים אדומים. במרץ 2019 המערכת הצטרפה רשמית גם לישראל, ועל פניו מדובר בשינוי יוצא דופן: תם עידן הטעויות. בפועל, כמו תמיד, זה קצת יותר מורכב.

"קודם כל, ההכנסה של הטכנולוגיה שיפרה את המצב", פותח אדלר שגם היה בעצמו שופט מסך בשנים האחרונות. "רק לפני חודש וחצי ראינו בדרבי התל אביבי ששופט המסך התערב והכריע את המשחק, בצדק. אי אפשר לוותר על זה".

ועדיין, לפעמים יש זמני המתנה ארוכים לשופט המסך. ובכלל, חוסר אחידות בהכרעות של אירועים.
אדלר: "לא משנה מה, יש בכדורגל אירועים במחלוקת שלא תמיד התשובה אליהם היא חד משמעית. זה לא תחרות ריצה שאפשר להכריע בקלות מי הגיע ראשון. תמיד יהיו אירועים גבוליים, קריטריונים שמתנגשים. בהתחלה היו אנשים נאיביים שחשבו שיותר לא יהיו טעויות בכדורגל וכולם יהיו מרוצים, אבל החוקה עדיין אפורה. גם אני טעיתי במסך. אתה צריך לקחת החלטה מהירה מאוד תחת לחץ".

וקסברגר: "אני אומר באחריות - במרבית האירועים שטוענים לחוסר אחידות, זה מגיע ממקום של אי ידיעת החוקה. למשל, שחקן אחד מקבל כרטיס אדום כי הוא נגח למישהו בפנים, ושחקן אחר לא מקבל אדום על מכה בעוצמה דומה בחזה. רוב האנשים יגידו שאין אחידות, אבל החוק מבדיל בין פגיעה בפנים לפגיעה בחזה".

ובכל זאת, יש תחושה שמאז שהמסך נכנס למגרשים, שופטי המגרש פסיביים יותר ומחכים שיתקנו אותם. משמע, יש יותר טעויות.
וקסברגר: "סטטיסטית, אתה צודק. כשהמסך נכנס למגרשים, ברמה העולמית, הייתה טעות קריטית אחת בממוצע כל שלושה משחקים. כיום, הנתון הזה על המגרש גבוה יותר. שופטים נמנעים מלקחת החלטות קריטיות. לפעמים זה נכון, כי באמת מדובר באירוע גבולי, אבל לפעמים זה קיצוני מדי".

בכללי, אתם מרוצים מהשיפוט בארץ?
אדלר: "אני לא חושב שיש אצלנו יותר טעויות מאשר במקומות אחרים. ההוכחה הכי טובה היא שופטים ישראלים שיוצאים לשפוט בחו"ל ומקבלים פידבקים טובים מאוד. יש לנו שופט שבאופן קבוע מופיע בליגת האלופות. אם ניקח למשל את הקבוצות הישראליות, רק אחת העפילה השנה לשלב בתים אירופי. לנו היו שלושה שופטים באופן קבוע באחת המסגרות האירופיות. הייצוג הישראלי בשיפוט לא פחות טוב מהקבוצות. ועם זאת, אין ספק שיש טעויות, ואנחנו גם יודעים להגיד את זה אחרי משחק.

"היופי והקושי בשיפוט כדורגל הוא שאף אירוע לא יכול לחזור על עצמו בדיוק אותו דבר. כל אירוע בהכרח יהיה אחר. אבל אנחנו מנסים להגדיר קריטריונים ברורים. היו השנה כמה התערבויות מסך שפחות אהבנו, אבל אנחנו במגמת ירידה בהתערבויות.

"אני יודע בכל מחזור כמה פנדלים נשרקו, כמה טעויות עשינו, כמה זמן נטו שוחק. אני לא חושב שאנחנו מושלמים, ואנחנו גם לא מצפים לזה מהשופטים. אנחנו מצפים שיהיו עקביים, אחידים ויעשו החלטות כמה שיותר טוב".

לשפוט את הקבוצה שאתה אוהד מילדות?

קבלת החלטות בזמנים קצרים היא תמיד מאתגרת, אך אצל השופטים זה מאתגר פי כמה וכמה - הקהל יושב להם על הראש, השחקנים לא מרוצים וגם לבעלי הקבוצות, בטח הגדולות, תמיד יהיה מה לומר.

איך מקבלים החלטות עם כל כך הרבה רעשי רקע?
"אני כשופט לא פחדתי מאף אחד, רק פחדתי לטעות", אומר אדלר. "רציתי להיות צודק בכל ההחלטות שלי. מה שהיה הכי חשוב לי לשמוע זה מה האיגוד חושב על ההחלטות שלי. ברור שעלולה להיות השפעה פסיכולוגית על שופטים, אבל אנחנו עובדים איתם, מנסים להתנתק כמה שיותר ולשפוט בצורה אובייקטיבית".

"חלק מהניסיון ששופט צובר במהלך השנים זה להתמודד עם לחצים חיצוניים", ממשיך וקסברגר. "ברור שאי אפשר לשים ילד בן 17 לשפוט דרבי תל אביבי. בכלל, העובדה שאתה בשידור חי, ויש עליך כל כך הרבה מצלמות - זה לא פשוט. גם הקבוצות הגדולות משפיעות כאן. כשתהיה טעות לרעת קבוצה גדולה, ידברו על זה הרבה יותר. אבל המטרה מבחינתנו היא לעלות ולראות שני צבעים - ירוק מול צהוב, אדום מול כחול. ולא שום דבר אחר מעבר".

כל שופט שם על השולחן את מי הוא אוהד?
וקסברגר: "לא שפטתי בגלל זה הרבה שנים את מכבי חיפה. יש דברים שהם מובהקים - אם למשל גדלת בעיר עם קבוצה אחת, וזו הייתה הילדות שלך, סביר להניח שלא תשפוט אותה. אתה גם תבקש את זה. מעבר לזה, יש גם סיטואציות שקרובי משפחה של שופטים משחקים בקבוצות שונות. מצופה מכל שופט להצהיר בפנינו על כל חשש מניגוד עניינים".

אבל בגדול, אין חוק מוחלט שלא תשפוט שקבוצה שאתה אוהד?
וקסברגר: "תשמע, אנחנו לא נצא מזה. כי אפשר גם להגיד שהוא לא יכול לשפוט את הקבוצות היריבות שמתחרות עם אותה הקבוצה על האליפות. בסוף, אנחנו לוקחים את כל הנתונים ובוחנים אותם בכובד ראש".

לפני כשלושה חודשים, הודיע איגוד השופטים כי הפועל ת"א קופחה ע"י השופטים במשחק מול עירוני קריית שמונה. אלא שהמועדון לא הסתפק בהודאה הזו והגיש לאיגוד בקשה חריגה. "אנו דורשים שצוות ה־VAR במשחק יוזמן לבדיקת פוליגרף בו יישאלו שאלות נוקבות לגבי היושר המקצועי וקבלת ההחלטות במשחק הזה", נכתב בפנייה.

"אני לא רוצה להתייחס לשום מקרה ספציפי, אבל כן להגיב על התופעה", אומר וקסברגר. "צריך לעשות הפרדה מוחלטת בין טעויות מקצועיות - שהיו, ושיהיו - לבין ניסיון פסול לקחת את זה למקומות של חוסר יושרה. אין דבר כזה, לא קיים. שופט מגיע למשחק בשביל להצליח. הוא יכול לטעות, אבל זה נשאר בגדר טעות".

אנחנו בעידן שבו אפשר להמר על הכל. אולי באמת אחד השופטים רץ בנתיב הזה ועושה כסף?
אדלר: "אני פוסל את זה מכל וכל. לא מאמין שזה קיים".

וקסברגר: "הנחת העבודה היא שהכל כשר ותקין, כל עוד לא מוכח אחרת. אנחנו לא אוהבים לראות טעויות קיצוניות אבל זו עדיין טעות בפרשנות".

אתם באים למשחק עם דעות קדומות? למשל, ידוע ששחקן העבר איתי שכטר אהב להתחזות וליפול סתם לא מעט פעמים. אתם לוקחים את זה בחשבון?
אדלר: "אתה מכין את עצמך לקבוצות. אם למשל יש שחקן שמנצל כל מגע קל כדי ליפול אז אהיה כמה שיותר קרוב אליו כשהכדור אצלו, בריכוז מרבי. אני לא מגיע עם דעות קדומות, אבל אני מוכן לשחקנים".

"מטרידים את המשפחות ברשתות החברתיות"

אחת השופטות הבכירות כיום בכדורגל הישראלי היא ספיר ברמן. למרבה הצער, היא גם השופטת הראשית היחידה בליגת העל. "מבחינתי זה אחד היעדים הכי חשובים", אומר וקסברגר. "השקנו בנובמבר האחרון פרויקט חדש לפיתוח וקידום שופטות, שמנהלת ספיר. הרעיון הוא לתת קשב לשופטות. צריך להבין, זה מקצוע מאוד גברי".

יש בכלל ביקוש מצד הנשים?
וקסברגר: "זה תהליך. אנחנו מנסים לגייס עוד, אבל זה עוד רחוק מהמקום שאנחנו רוצים להיות בו. בשנה החולפת כ־120 שופטים עשו את הקורס, מהם 10%-20% נשים".

לקראת סיום, אי אפשר לדבר על כדורגל בלי להזכיר את האלימות בספורט, שהולכת וגואה. "צריך לגנות את זה בכל פורום, בלי קשר לשופטים בכלל", אומר וקסברגר. "באופן עקרוני, שופט כדורגל שיוצא למשימה לא אמור לפחד, גם אם זה משחק חם. לצערי, יש לעתים תופעות של ניסיון להגיע לשופטים דרך הרשתות החברתיות וגם להציק לקרובי משפחה. זה מאוד מטריד אותנו ואנחנו עושים הכל כדי להילחם בזה".

בשורה התחתונה, אנחנו מודים, לא לגמרי הבנו איך אדם מוכן להעמיד את עצמו בסיטואציה כל כך מורכבת. לעתים זה אפילו נראה מעט מזוכיסטי. אבל אולי, כמו שלירן וזיו בעצמם אומרים - מדובר בחיידק. כזה שאי אפשר להבין אם אין לך אותו.

עוד כתבות

יגאל ברקת, מיטל שירן הראל, טלי פולג / צילום: ענבל מרמרי, אילן בשור, אלעד גוטמן

הקמפיינים שהתחלפו, המהלך שהוקפא ולקחי העבר: סמנכ"לי השיווק משתפים

מבצע "שאגת הארי" גרם לסמנכ"לי השיווק בחברות הבולטות במשק לשנות שוב את התוכניות, רגע לפני חג הפסח ● איך בוחרים באיזה קהל יעד להתמקד, מה עושים כשהקו שלך הוא בדרך-כלל הומוריסטי, והאם לתת חסות לתוכנית ריאליטי גדולה

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע ׳עם כלביא׳ / צילום: משרד הביטחון

"הרבה רעש וצלצולים": ההבדל בין המערכה הנוכחית מול איראן לקודמת

מנתוני ה- INSS לסיכום 12 ימי המלחמה הראשונים עולה כי במלחמת "עם כלביא" ביוני היו הרבה פחות אזעקות מאשר כעת, אבל כמות הטילים הפעם קטנה בהרבה - כמו גם הנזק ● בעם כלביא שוגרו עלינו 550 טילים בליסטיים מאיראן, פי שתיים לעומת ה-260 ששוגרו בתריסר הימים הראשונים של שאגת הארי ● אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? כנראה כי כמות ההתרעות גדולה בהרבה הפעם

חברת Jazz. הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר / צילום: שי שחר

תחת מלחמה: איך הצליחו חברות ישראליות לגייס 300 מיליון דולר בשבוע אחד?

למרות המלחמה, שלוש חברות סייבר וקרן הון סיכון דיווחו השבוע על גיוסים של כ-300 מיליון דולר - אך מסתבר שרוב העסקאות נסגרו כבר לפני חודשים ● מהי הסיבה שהחברות בחרו להכריז עליהן דווקא עכשיו?

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שרת התחבורה מירי רגב: השבת הישראלים מהאמירויות תושלם עד מוצאי שבת

במשרד התחבורה מעריכים כי מבצע החילוץ מהאמירויות יסתיים עד מוצאי שבת, ולאחר מכן צפוי המאמץ להתמקד במזרח אסיה, שם נמצאים כ־8,000 ישראלים המבקשים לשוב ● במקביל נרשמת ירידה בתפוסת חלק מהטיסות מאירופה לישראל

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הדולר? מתחזק בעולם ועולה גם מול השקל

הדולר התחזק מול השקל ב-2% בשישה ימי מסחר ל-3.14 שקלים ● "המטבע הירוק" מתחזק גם מול סל המטבעות העולמי ● אידית מוסקוביץ מנהלת חדרי מסחר בבנק הבינלאומי: "הסיבה העיקרית הינה ההסלמה במלחמת איראן"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מדדי הביטוח והביטחוניות עלו ב-1.4%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.7% ● או.פי.סי השלימה גיוס הון בדרך של הקצאת מניות למשקיעים מסווגים ● אנליסטים: הטלטלה בשוק האנרגיה עלולה להימשך זמן רב יותר מהצפוי ●  גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● תסריט 1990 או קריסת 2008? ההיסטוריה רומזת מה יקרה ל-S&P 500 אחרי הזינוק במחירי הנפט

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פטריק דרהי / צילום: איל יצהר

רשות התחרות מקשה על דרהי: לא מאשרת את מימון הביניים לערוץ 13

על פי המידע שהגיע לגלובס, רשות התחרות דחתה שנית את בקשת רשת 13 וקבוצת המשקיעים דרהי, אסבאג ופולסון להזרמת מימון ביניים ● הדחייה סוללת את המגעים בין בלווטניק לקבוצת ההייטקיסטים

בסיס אופק רחב שאליו יעברו חלק מהבסיסים המתפנים / הדמיה: סטודיו 84

19 אלף דירות על בסיסי צה"ל שפונו: איך זה יעבוד ואיפה הפוטנציאל

רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מציגים עוד תוכנית גרנדיוזית לפינוי 11 בסיסי צה"ל, אך ההיסטוריה של פינוי המחנות מלמדת על עיכובים של שנים ו"איים" צבאיים שתוקעים את השטח ● האם המהלך השאפתני יצליח הפעם לגשר על הפער שבין הצרכים המבצעיים למצוקת הקרקעות במרכז

בנימין נתניהו וגל הירש במסע''ת, ינואר 26' / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

רה"מ פירט את יעדי המלחמה, והבהיר: לא בטוח שהמשטר ייפול

צה"ל פתח בגל תקיפות בטהרן ● אירוע הירי בבית הכנסת במישיגן הסתיים ללא נפגעים ● בישראל שוקלים כניסה קרקעית רחבה ללבנון; הרמטכ"ל זמיר: "המערכה בצפון לא תהיה קצרה" ● חשד לפיגוע בר"ג: פצוע קשה מדקירות, החשוד נעצר בתום מרדף; בתוך כך, מחבלים ניסו לבצע פיגוע דריסה וירי סמוך לצומת תפוח - ונוטרלו ● מוג'תבא חמינאי פרסם "מסר ראשון" - נשבע לנקום וניסה לפייס את המפרציות • טראמפ: "האינטרס שלי - לעצור את אימפריית הרשע של איראן" ● עדכונים שוטפים

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

משותפות למתחרות: מי ימלא את הוואקום שהותיר האקזיט של וויז?

בשעה שמיליארדי דולרים זורמים לחשבונות המייסדים, בשוק הסייבר הישראלי מתכוננים לטלטלה ● המכירה של וויז לגוגל הופכת את אמזון ומיקרוסופט משותפות אסטרטגיות למתחרות מודאגות, שמתחילות לחמש את "היורשות" הישראליות ● כך נראה הקרב החדש על השליטה בענן

דירה במרכז הארץ שנפגעה מטיל איראני / צילום: כבאות והצלה לישראל

הדירה ניזוקה, השוכר עזב: מי נושא בעלויות בזמן מלחמה?

המלחמה עלולה לייצר חיכוכים לא פשוטים בין בעלי דירות לדיירים ● עו"ד הדר ארבל מסבירה אם היעדר ממ"ד הוא עילה לעזיבה, כיצד מס רכוש נכנס לתמונה, ומה קורה כשהמדינה היא זו שמורה על פינוי היישוב ● שאלת השעה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

נחשף בגלובס: ההייטקיסטים יהפכו לבעלי השליטה ברשת 13

קבוצת ההייטקיסטים חתמה על מזכר הבנות ותהפוך לבעלת השליטה בערוץ ● בכך היא עקפה במרוץ את פטריק דרהי ● המהפך נחשף לראשונה בגלובס

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

תגמול שנתי של 143 מיליון דולר לאקמן. ומה עוד מגלה התשקיף של פרשינג סקוור

המהלך המסקרן להנפקת קרן ההשקעות של המיליארדר ביל אקמן, מאלץ אותו לספק לא מעט גילויים על התנהלות הקרן, תוכניותיה והרווחים שהיא מניבה לו ולבכירי החברה ● אז איך מתוכננת להתבצע ההנפקה, מדוע נבחר מבנה זה, ומה קרה בניסיונות ההנפקה הקודמים שלו?

מיכל מור / צילום: שלומי יוסף

היזמת מאחורי החברה הביטחונית שהנפיקה בזמן מלחמה: "החיילים קוראים לנו פרוט נינג'ה"

מיכל מור הקימה את SmartShooter כדי לאפשר ללוחמים בשטח לפגוע במטרה כבר מהכדור הראשון ● עם עסקאות מול 25 צבאות בעולם - בשבוע שעבר היא הנפיקה אותה בתל אביב תחת אש ● ראיון מיוחד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות; מחיר הנפט ננעל במעל 100 דולר, לראשונה זה כארבע שנים

נאסד"ק יורד ב-1.7% ● סוכנות האנרגיה: השיבוש בזרימת הנפט הוא הגדול ביותר אי פעם ● קרן הסל על מניות האנרגיה בשיא של 18 שנה ● שר האנרגיה של ארה״ב, כריס רייט, אמר כי חיל הים האמריקאי עדיין לא מוכןללוות מכליות נפט דרך מצר הורמוז ● מוג'תבא חמינאי אמר שהמצר צריך להישאר סגור כ"כלי לחץ על האויב"

MG S6 / צילום: יח''צ

החל מ-179 אלף שקל: לרכב החדש שנחת בכבישי ישראל יש אתגר לא פשוט

למצטרף החדש לנבחרת דגמי הקרוס־אובר החשמליים של MG הסינית, MG S6, יש ממדים חיצוניים ופנימיים נדיבים, טווח גבוה מהממוצע ואבזור מכובד ● יש בפלח נוחים ממנו על כבישים משובשים, אבל כפיצוי מקבלים היגוי מדויק

האם אנחנו מתעוררים מאוחר יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

מתעוררים רק ב-9.00: כך השתנו הרגלי השינה במלחמה

השינה של הישראלים הולכת ומסתבכת בחסות המלחמה ● כדי להבין איך באמת נראה היום שלנו בדקנו את נתוני שיחות הטלפון בסלולר והגלישה ברשת ● וגם: כמה אנחנו צופים בטלוויזיה בתקופה הזו? ● שאלת השעה

מגדל הספירלה / הדמיה: KPF

כשאנבידיה הייתה לגיימרים: סבלנות וסיכון של נדל"ניסטית שזרקה חכה ל־16 שנה

רכישת קרקע ב־2013 ביססה כמעט "סמי־מונופול" של עזריאלי בכניסה לתל אביב. אך 13 שנה אחרי - שוק המשרדים והמגורים נראה אחרת לגמרי ● מה קורה כשיזמית נדל"ן מתכננת שני עשורים קדימה, בזמן שהתחרות מסביב מזנקת בשיעור חד יותר מהגובה של המגדל עצמו?

דודי ורטהיים, אייל עופר ויצחק תשובה / איור: גיל ג'יבלי

מיליארדים לכיסי המשקיעים: מי החברות הכי נדיבות בת"א

לצד שורה של בעלי שליטה בחברות הגדולות, נהנו הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל, מחלוקת רווחים של מיליארדים בשנה שבה נשבר שיא הדיבידנדים בבורסה ● מי החברות שקפצו לעשירייה הראשונה של המחלקות, וגם: כיצד ניתן להיחשף למניות הדיבידנד בת"א