גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתחום את המצב הכאוטי לכדי שורות קצרות: מה עושות המלחמות למשוררים

גולדברג רדפה יופי, זך התריס ושבתאי הזכיר ● הפצע הוותיק נפתח מחדש: האם משורר בזמן מלחמה נדרש לנחם, לבקר או רק להישאר אנושי?

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

הכותבת היא משוררת וסופרת ישראלית

בחודש שעבר, לפני הפסקת האש, עמדתי על פודיום, כעומדת על צחוק הגורל, והרציתי על שירת המלחמה העברית באוניברסיטת קיימברידג'. במהלך ההרצאה לקהל אנגלי, מנומס וסקרן, הצגתי שקף ועליו תאריכי מלחמות ישראל, על מנת לתאר את משורריה הכרוכים במלחמותיה. לפתע ההיסטוריה הטבעית לי, הידועה לכל אזרח ישראלי, הפכה באחת לזרה ומוזרה.

הנה הם חיי, חיי הוריי וחיי סבי וסבתי, פרושים, שחור על גבי ניאון, על ציר הזמן שבבית הספר לימדו אותנו לזכור בעל פה. ציר מלחמות ספוג בכאב, טנקים ודם. בשלוש השנים האחרונות אסונות המלחמה הפכו לצפופים ומחרידים יותר, והחיים בישראל למלחמה מתמשכת וגדולה. בסוף ההרצאה עלתה שאלה מן הקהל שתפסה אותי. כיצד, עם כלל המלחמות של ישראל, ניתן לכתוב בעברית שירה שאינה שירת מלחמה? הרי המלחמה אמורה לבלוע כל נושא אחר, לא כן? לייתר את המילים העוסקות ברומו של עולם, לדחוק כל רגש אחר.

10 שנים במרוקו: הרומן הלא שגרתי של הסופרת עטורת הפרסים שהפכה לסנסציה
בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

עם פרוץ ה-7 באוקטובר משוררים כותבי עברית נתקלו שוב במצב רגשי מורכב: כיצד עליהם להישאר אנושיים מול מציאות מזעזעת מבלי להפוך את השירה למתאגרף פנימי שמנהל קרב בין הפואטיקה - האיכות השירית - לאתיקה - על מה מותר או אסור מבחינה מוסרית לכתוב במלחמה. ובמילים פשוטות יותר, האם בזמן שהאזעקות מפלחות והטילים עפים מעל לראש, זה הזמן לכתוב שירה יפה, אסתטית ורגישה? והאם בכלל ניתן לצאת מזירת האקטואליה הגועשת ולהבטיח שהשירה לא תהפוך לנייר המקומט של אתמול, בעוד הדם עדיין חם?

נרצה או לא, לאורך ההיסטוריה הישראלית הפכה השירה העברית למעבדה אנושית שחוקרת כיצד חוויות מלחמה מכרסמות בפראות באדם הפרטי, ומנביעה מתוכו צורות של ביטוי. לא כל המשוררים שלנו כתבו שירי מלחמה. אך שאלת תפקיד המשורר במלחמה הטרידה רבים לאורך ההיסטוריה. בדצמבר 1939, שלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמה העולם השנייה, התפרסמה במגזין הספרות האנגלי דה טיימס ליטררי ספלמנט כתבת שער שהפכה לאיקונית, ובראשה הכותרת: "היכן נמצאים המשוררים?". כתבה זו גרסה כי דווקא בזמן מלחמה על המשוררים לכתוב שירים שירוממו את רוח העם, יתמכו באידיאולוגיה הפטריוטית ויעודדו את רוח החייל בשדה הקרב.

מאמר זה, שכרוך בהיסטוריה של השירה העברית המודרנית בקשר גורדי, עלה שוב לכותרות בשבת השחורה. בימים הסוערים והמפחידים של טבח וחטיפות, העורף הפך לתומך לחימה אזרחי: מטבחים הפכו למקלטים, קמפיינים למימון המונים הוזנקו וציוד נאסף לחיילים. אז בתוך כל הכאוס ההישרדותי, מה יכולים לתרום משוררים והמילים שלהם?

לאה גולדברג: להזכיר לאדם את אנושיותו

זה אותו פולמוס ספרותי ישן, שהחל בתל אביב של שנות ה־30, עיר צעירה תחת המנדט הבריטי, זירת תרבות של משוררים שעלו לפלשתינה ממרכז וממזרח אירופה, וכתבו בעברית, שפת אם נרכשת, לראשונה על אדמת הארץ. ביניהם בלטה לאה גולדברג, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות וסופרת ילדים מחוננת, שהקימה בעיר מפעל חיים ספרותי של אישה אחת.

לאה גולדברג. לרכך / צילום: אוסף התצלומים הלאומי, מתוך ויקיפדיה

גולדברג התקבלה באהדה אל חבורת "יחדיו", שמנהיגה הרשמי היה המשורר והעורך אברהם שלונסקי, והכוכב שלה היה נתן אלתרמן. שלונסקי ואלתרמן אימצו אל חיקם השירי את דברי מאמר "היכן המשוררים?", אך גולדברג, לעומתם, סירבה לכתוב שירי מלחמה, וטענה כי חובתו של המשורר, דווקא בימים חשוכים כאלה, היא לכתוב שירי טבע ואהבה, שיזכירו לאדם שהוא עדיין אנושי. לדעתה, תפקיד המשורר היה לרכך את הקושי בעזרת תקווה לימים של חסד, ועל כך מעיד שירה המפורסם משנת 1942, "את תלכי בשדה", שמזכיר לקוראים שאחרי "להט השריפות" עוד יגיעו ימים של הליכה שלווה בשדה, "ופשוטים הדברים החיים, ומותר בם לגעת, ומותר ומותר לאהוב".

זך ורביקוביץ: לקחו את תפקיד המוכיחים בשער

הדור הבא של המשוררים העבריים לקח על עצמו תפקיד אחר, של המוכיח בשער. נקודת מפנה זו נחשבת למרכזית בשירה העברית, והקרדיט כולו שייך לחבורת "לקראת" ובראשם המשורר נתן זך, שכתב בשנת 1982 את השיר "חיפה - ערב הפלישה ללבנון": "שָׁבוּעַ הַסֵּפֶר הָעִבְרִי. כָּל הַסְּפָרִים נִשְׁתַּתְּקוּ/ וְאֵין טֶקְסִי לְתֵל אָבִיב.... בַּחָלוּץ רֵיקוֹת הַסְטָקִיוֹת/ לַפְלָאפֵל יֵשׁ עוֹד קְצָת בִּיקוּשׁ/ אִשָּׁה כּוֹרֵעַ בְּשׁוּלֵי הַמִּדְרָכָה/ סָפֵק מְקִיאָה סָפֵק מְנַסָּה לַעֲקוֹר צֶמַח עִקֵּשׁ". זך ולצדו משוררים מרכזיים נוספים כמאיר ויזלטיר ודליה רביקוביץ ראו את עצמם כמשוררי המחר, ושירתם כולה אומרת מחאה. די להיזכר בשבוע הספר אשתקד, שנפתח, בוטל בעקבות טיל מאיראן ונפתח שוב - בשביל להזדהות עם מילות התוכחה של זך, נוקבות עד כדי שמוותרות על אסתטיקה פואטית של נחמה.

נתן זך / צילום: שלומי יוסף

בהמשך לזך, רביקוביץ כותבת בשירה המפורסם "לצאת מביירות" על אזרחי האויב: "אַסְפוּ אֶל הַשַּׂקִּים מַה שֶׁאֵינוֹ שָׁבִיר/בְּגָדִים וְשִׁמִּיכוֹת וְכֵלִי מִיטָה וְחִיתוּלִים/וּמַשֶּׁהוּ לְמַזְכֶּרֶת/ אוֹ אֻלַי תַּרְמִיל פְּגָז מַבְרִיק/ אוֹ כֵלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶרֶךְ שִׁמּוּשִׁי/וְאֶת הַתִּינוֹקוֹת עִם מוּגְלָה בָּעֵינַיִם/ וְאֶת יְלָדֵי הָאַר.פִ'גִ'י/ אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת אֶתְכֶם שׁוֹטִים בַּמַּיִם, שׁוֹטִים בְּלִי מַטָּרָה / לְלֹא נָמֵל וּבְלִי חוֹפִים... אֶתֶּם בְּנֵי אָדָם מְגוּרָשִׁים/אֶתֶּם אֲנָשִׁים לֹא נִחְשָׁבִים... אֶתֶּם קוֹמֵץ כִּינִים/ עוֹקְצוֹת וּמְגָרְדוֹת/עַד לְשִׁיגָעוֹן". השגעון בשורה האחרונה שייך גם לתוקף הישראלי וגם לאויב הלבנוני, שני עמים שגורלם המשוגע נקשר זה בזה, ובכך מייצר נקודת מבט של אמפתיה על המחיר האנושי שמשלמים האזרחים במלחמה, המגורשים והמגרשים.

מלחמת לבנון הראשונה הייתה ציון דרך בשירה העברית, כשמשוררים עמדו בגלוי נגד החלטת הממשלה לצאת למלחמה, מכנים אותה "מלחמת יש ברירה". הם ביטאו באופן מיידי את דעתם הפוליטית, ושירת היחיד העברית הפכה למראת המציאות - קרה, מדויקת, מעוררת אמפתיה כפולה ובו בעת מכירה באימה שהורגת אמפתיה זו.

רביקוביץ הייתה האישה הראשונה שכתבה לצד שיריה הפוליטיים מאמרי דעה פובליציסטיים, המייצגים קול מוסרי חברתי, והביאה לידי ביטוי את מורכבות הזוועה האנושית. "מלחמת לבנון לא מחקה את מלחמת יום הכיפורים. טראומה אינה מוחקת טראומה, אלא מצטרפת אליה", כתבה אז.

אהרן שבתאי ויעל סטטמן: שירים לנשכחים

בהשראת ירושה שירית זו, שירי מלחמה נכתבים גם היום וביתר שאת. אך האם אלו באמת שירי מלחמה? או שאולי שירי הלם ואלם נוכח המצב המתמשך? שירי כאב וחוסר אונים? שירים מבולבלים כמו הציבור, מפוחדים ומהוססים? לא כך שירו של אהרן שבתאי שכתב על עינב צנגאוקר, אם החטוף מתן צנגאוקר, את שיר המלחמה המוכר ביותר מאז ה-7 באוקטובר, "במקום משה", שנכתב נוכח הפילוג בעם בעניין עסקת החטופים: "בִּמְקוֹם הַתָּנָ"ךְ/ בִּמְקוֹם כַּדּוּר הָאָרֶץ/ בִּמְקוֹם, בִּמְקוֹם הַכֹּל/ אֲנִי רוֹאֶה בַּיּוֹם/ רוֹאֶה בַּלַּיְלָה/ רוֹאֶה בַּחֲלוֹם/ בְּהָקִיץ/ בַּמִּטָּה, בַּמִּקְלַחַת/ בַּכְּבִישִׁים, בַּחֲנוּיוֹת, בְּתֵל אָבִיב, בִּירוּשָׁלַיִם/ רַק אֶת הַפָּנִים/ רַק אֶת פָּנֶיהָ, שֶׁל עֵנָב צַנְגָאוּקֶר". מה תפקיד המשורר בזמן מלחמה? על פי שבתאי, להזדהות עם מי שהפוליטיקה שכחה. עם אם החטוף, סמל לחברה ששכחה מה חשוב לה. עיני האם המחכה לבנה הפכו למרכז השירה.

לעומתו, השיר המצמית של המשוררת יעל סטטמן שפורסם באותה התקופה בוחר להישיר מבט אל הצד השני, בעזה, בשירה "לחברה שמביטה בילדים הרעבים ולא מרגישה כלום": "וְלֹא חוֹשֶׁבֶת עַל הַצַּד הַשֵּׁנִי/ וְלֹא מִתְעַסֶּקֶת בַּצַּד הַשֵּׁנִי/ וְלֹא גֵּאָה בְּזֶה/ וְלֹא מַכְחִישָׁה אֶת זֶה/ וְלֹא אוֹהֶבֶת שֶׁכָּכָה זֶה/ אֲבָל כָּכָה זֶה".

מחבורת "יחדיו" דרך משוררי "לקראת" ועד לשירת ההווה שעודנה נכתבת על המלחמה כל עוד זו נמשכת, גורלה של השירה העברית נידון להיוולד ולהיווצר בתוך ולצד מלחמות. קשה להפריד את המלים מהדם, את התקווה מהאימה. ואולי השירה העברית העכשווית סובבת סביב ניסיון לתחום את המצב הכאוטי לכדי שורות קצרות, שבמעט מילים יצליחו לתחום משמעות רגשית איתנה. זוהי שירה מבוהלת, שמחכה כמו כולנו, שהאזעקות ישככו, שהסיוט יגמר. אך כפי שכתב המשורר הנשכח אשר בייליש ללאה גולדברג, כתגובה להכרזתה שלא תכתוב שירי מלחמה: "הריני מבטיח אותה שהמלחמה תיכנס לתוך דמה ודם שירתה, לאט לאט. מבלי משים. והעניין לא יהיה פשוט כלל, אלא מסובך מאוד. אנחנו כולנו כבר אינם אותם האנשים שהיינו לפני שבועות מספר".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

הנגיד מאותת כי עשוי להתערב בשער הדולר דרך הריבית

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מאותת על הורדות ריבית בקצב מהיר יותר אם התחזקות השקל תימשך ● "חרף העובדה ששוק הקמעונאות לא מספיק תחרותי בישראל, תיסוף מצטבר שכזה בהחלט יכול להוביל לירידת האינפלציה, וכבר משתקף בציפיות"

גיא רוזן

סוף עידן: הישראלי הבכיר במטא עוזב אחרי 13 שנה

לאחר 13 שנה, הודיע גיא רוזן, הישראלי שמכר את החברה שהקים לפייסבוק כי הוא מסיים את תפקידו ● בשלב זה לא ידוע על הצעד הבא שלו, אך הוא צפוי לייעץ לסטארט-אפים ולהקדיש את זמנו למשפחתו עד שימצא את היעד הבא בחייו

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ההפסד של מדדי ת"א: מניית פאלו אלטו זינקה ב-82% מאז הצטרפה לבורסה

שוויה של ענקית הסייבר האמריקאית שווה לכמעט רבע משוק המניות התל אביבי כולו ● המניה לא נכנסה לת"א 35 ות"א 125, משום שהתנאים קובעים שהיא צריכה להיסחר בבורסה 60 יום לפני כניסה למדדים

לימור בלדב, יהונתן כהן, ספי זינגר ואורי קרן / צילום: יוסי כהן, יח''צ, אתר החברה

שומרי הסף נרדמו, והבעלים רוקנו את קופת החברה

בעלי חברת מחנות הקיץ האמריקאית סימד רוקנו את קופת המזומנים של החברה, והותירו את מחזיקי האג"ח בת"א בחוסר ודאות לגבי 620 מיליון שקל שגייסה מהם החברה לפני חצי שנה ● איפה היו החתם שזכה לעמלות ענק, המוסדיים שהשקיעו את כספי הציבור, דירקטורים, רשות ני"ע וחברת הדירוג שלא זיהו את הכשלים בזמן?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים; S&P 500 חצה את רף ה-7,600 נקודות לראשונה

נעילה חיובית באירופה ● המסחר בשווקים הגלובליים מתנהל בצל אי־ודאות מוגברת סביב המגעים בין ארה"ב לאיראן ● ג'נסן הואנג אמר שמארוול תהיה חברת טריליון הדולר הבאה והמניה מזנקת בחדות ● מחירי הנפט יורדים קלות ● הביטקוין מתחת ל-70 אלף דולר, לראשונה מזה חודשיים

משרדי הייטק

כשבהייטק מצטמצמים, מי ימלא עוד 700 אלף מטר של משרדים חדשים?

הפיטורים בענף ההייטק צפויים לרוקן קומות שלמות של משרדים, במקביל להיצע שצפוי לשבור שיא ב־2030 ● בעוד שבתל אביב נרשמים ביקושים קשיחים ורשימות המתנה, בערים הסמוכות המגדלים החדשים מתקשים להתמלא ● גם פער המחירים בין ת"א לשאר המדינה מתרחב ● שאלת השעה

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר שינה כיוון? הכלכלנים מנסים לספק תשובה

השקל נחלש היום בכ-1% בעקבות נאום שנשא פרופ' אמיר ירון שבו רמז על הורדת ריבית מואצת ● מזרחי טפחות: "אם לדברים לא תהיה המשכיות, לא מן הנמנע כי תיסוף השקל יתחדש" ● דיסקונט: "הגורמים המבניים עדיין תומכים בשקל, אבל אולי לא בעוצמות האלה"

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

לשלם בדולרים: הבקשה החריגה של אנבידיה וגוגל מרשות המסים

בעקבות הצניחה בשער הדולר: ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה וגוגל פנו לרשות המסים בבקשה לשלם את מס רווח הון על עסקאות שמחויבות במס בישראל בדולרים במקום בשקלים, זאת במטרה לייצר יציבות וודאות תפעולית ● ההכרעה צפויה להתגלגל בסופו של דבר להחלטת החשכ"לית

מימין: עו''ד גלעד וינקלר, עו''ד דן גבע, עו''ד גיל וייט, עו''ד לוי אמיתי, עו''ד ד''ר דוד תדמור / צילום: רמי זרנגר, איל יצהר, דדי אליאס, עידן גרוס

מה תעשה הבינה המלאכותית למקצוע עריכת הדין? פרקליטי העל מדברים

גלובס שוחח עם חמישה בכירים מהפירמות החזקות בישראל על השאלה איך ייראה ענף עריכת הדין בשנים הבאות ● הם רואים את מהפכת ה־AI במקצועם ואת השפעת מגמת המיזוגים, וגם: האם ימליצו לילדיהם לעסוק בעריכת דין?

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

מנהל רשות המסים: "נצטרך לבחון את השלכות רפורמת הרווחים הכלואים"

ביטול הפטורים ממע"מ, בחינה מחודשת של חוק הרווחים הכלואים ומס על השכירות - אלו התוכניות של מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' בנוגע לחוק ההסדרים הבא ● "אנחנו נצטרך לבחון את נושא רפורמת הרווחים הכלואים בשנה-שנתיים הקרובות ולראות אם אין להם השפעה לא טובה על המשק"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

שנת שיא ליצוא הביטחוני. מי הן מערכות הנשק המובילות?

המלחמה הציבה בפני התעשיות הביטחוניות אתגרים חסרי תקדים, אך הביקוש למערכות ישראליות ממשיך לטפס ● היצוא הביטחוני קפץ בכ־30% בתוך שנה והגיע לשיא של 19.2 מיליארד דולר, עם גידול בעסקאות מול מדינות הסכמי אברהם ומדינות אסיה ● במוקד הביקוש נמצאות מערכות ההגנה האווירית

שמואל טופז / איור: גיל ג'יבלי

קנה עסק ב-65 מיליון ומנפיק בפי 8: הצפת הערך של שמואל טופז במטליקון

שנתיים וחצי לאחר שרכש את יצרנית המכלולים הצבאיים ממשפחת ורטהיימר, מביא אותה טופז להנפקה בשווי של 550 מיליון שקל ● רכשה לאחרונה ספקית פתרונות ייצור והנדסה ביטחוניים

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

ההון השחור נשאר בחוץ: רשות המסים רחוקה מיעד הגבייה בנוהל גילוי מרצון

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי במסגרת הנוהל החדש לגילוי מרצון נגבה מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בלבד - בעוד שהמדינה נערכה לגבייה של בין 2-3 מיליארד שקל ● מומחים: ביטול מסלול הפנייה האנונימי שינה את מאזן הכוחות והחליש את התמריץ לגילוי

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן / צילום: הרשות להגנת הצרכן

חברת אלמוג פיננסים תיקנס ב-4 מיליון שקל על הטעיית צרכנים

הרשות להגנת הצרכן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי של כ-4 מיליון שקל על חברת אלמוג פיננסים, לאחר שנמצא יסוד סביר להניח כי הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ● הרשות טוענת כי החברה הציגה לצרכנים מצג כוזב של איתור כספים, למרות שבפועל היה מדובר בכספים שנצברו בקופות ובקרנות המוכרות לצרכנים ● החברה בתגובה: "כופרים באמור בכתבה"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש עבר בקריאה ראשונה: האם בג"ץ יתערב?

לפי הצעת החוק, תפקיד היועמ"ש יפוצל לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי ● עו"ד אילן בומבך מעריך שהסיכוי שבג"ץ יפסול את החוק אינו גבוה, וטוען כי במישור העקרוני הפיצול ראוי ומתבקש ● מנגד, עו"ד גלעד ברנע מעריך שבג"ץ יתערב בחקיקה מאחר שהשינוי נעשה ערב הבחירות, ולדבריו גם מהותית הוא בעייתי

מייקל מאן, שגריר האיחוד האירופי בישראל / צילום: EU

סנקציות כלכליות והקפאת תקציבים: "החלטנו להפעיל קצת לחץ על ישראל"

אחרי חודשים של מתיחות סביב המלחמה בעזה, וברקע הצעה לאסור סחר עם ההתנחלויות, שגריר האיחוד האירופי בישראל אומר בראיון לגלובס כי הוא מאמין שבריסל עדיין רואה בישראל שותפה מרכזית - אך אינה מוכנה לוותר על עקרונות זכויות האדם

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

מנכ"ל נת"ע: "בעוד שנה וחצי יחלו החפירות של המטרו"

33 חברות מהארץ ומהעולם הגישו מועמדות לשלב הראשון של מכרזי המטרו, והפתיעו את בכירי נת"ע שהגדירו את ההיענות כגבוהה מהצפוי ● שם מעריכים כי מכונות החפירה הראשונות יעלו לשטח ב-2028 ● אלו האתגרים בדרך לפרויקט התשתית הגדול בישראל

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

היועץ הפיננסי שצופה ירידות בשווקים: "המספרים מנופחים"

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים, פגע בול לפני שנה כשהמליץ על שוקי המניות של דרום קוריאה וטייוואן ● מדוע הוא חושב שיש שם עדיין פוטנציאל, ואילו סקטורים בארץ ובעולם שהתממשו יכולים להיות כעת הזדמנות מעניינת להשקעה?

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

ראלי צר מאוד: הנתון שלא נראה מאז התפוצצות בועת הדוט.קום

S&P 500 סיים את מאי בשיא, אך רק 20 מתוך 500 החברות במדד רשמו שיאים משלהן ● בנק אוף אמריקה מציע להיערך לשלב הבא במחזור השוק ● וגם: מייקל ברי על ההנפקות שבדרך: "לפני שאשלם טריליון דולר עבור אנתרופיק, אני אעדיף לספור עד טריליון"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

סמוטריץ' קרא "להזמין היום מחו"ל", והצרכנים נתקעו בלי הפטור ממע"מ

חברי הכנסת הצביעו נגד הצו של שר האוצר, שמרחיב את תקרת הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל בייבוא אישי ל־130 דולר ● בעקבות זאת, חבילות שהוזמנו וטרם נקלטו בישראל עד השינוי יחויבו בתעריף הקודם ● האם הסאגה הסתיימה, ומה השלב הבא מבחינת האוצר ● גלובס עושה סדר