אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים
נורווגיה אמנם בכותרות בגלל ביצועי הנבחרת שלה במונדיאל, שנגדעו השבוע, אבל בלב האזור המבודד סבאלברד שבצפון המדינה מתחבא קלף מנצח אחר - "כספת הזרעים העולמית". הכספת נבנתה כתוכנית ביטוח לאנושות: מבצר תת-קרקעי המגן על מיליוני דוגמאות של זרעי צמחים מפני אסונות טבע, מלחמות או שינויי אקלים קיצוניים. כעת, פרויקט שאפתני של חברת הביוטכנולוגיה Colossal Biosciences מבקש לקחת את הקונספט הזה אל עולם החי: הקמת רשת כספות DNA עולמית לבעלי חיים בסכנת הכחדה וכאלו שכבר נכחדו.
● כלב הים העצום שהפך לסנסציה עולמית עזב את אוסטרליה
● דיוויד אטנבורו ידע לרתום כל טכנולוגיה כדי לקרב את הציבור אל הטבע
לפני הכל, אפתח בגילוי: עדיין לא החלטתי אם הפעילות של Colossal האמריקאית היא יותר יח"צ ושיווק או בשורה אמיתית, ולכן אני משתדל לבחון אותם בזכוכית מגדלת. מעבר לביצוע, התרומה שלהם בעיני היא בחזון ובתוצרי הלוואי של פעילותם, ובזה אתעמק.
יש הרבה רעש תקשורתי לנקות סביב חזון ה"הקמה לתחייה" של יצורים כמו הממותה הצמרית (שהחברה מבקשת להשיב לחיים עד שנת 2028) וזאב הבלהות (בשנה שעברה הכריזה החברה על הולדת שלושה גורי זאב בלהות). כשעוברים לבחון את המדע נטו, מגלים יוזמה בעלת פוטנציאל לשנות את פני השימור הביולוגי. אם הפרויקט הזה יצליח וייצא לפועל במלואו, השלכותיו על עתיד כדור הארץ יהיו חסרות תקדים.
חשוב הרבה מעבר לשמירת מוצג מוזאוני
אנחנו נמצאים בעיצומו של אירוע ההכחדה ההמוני השישי. בניגוד לחמשת אירועי ההכחדה הקודמים בהיסטוריה הגיאולוגית - שהתרחשו בעקבות אסונות טבע גלובליים כמו פגיעות מטאורים או התפרצויות געשיות - לאירוע הנוכחי יש גורם מניע יחיד: האדם.
קצב היעלמות המינים כיום מהיר פי מאות מונים מהקצב הטבעי בשל הרס בתי גידול ושינויי אקלים. בתוך המציאות הזו, החשיבות של ארכיון גנטי מקיף היא קריטית, הרבה מעבר לשמירת "מוצגים מוזאוניים".
בעוד שכספת הזרעים בנורווגיה שומרת על הבסיס הבוטני של התזונה שלנו, כספת DNA של בעלי חיים מציעה "נקודת שחזור" למערכות אקולוגיות שלמות. המטרה אינה רק לשמור קוד גנטי לנצח, אלא להקפיא רקמות ותאים חיים ולהשתמש בהם בעתיד כדי לשחזר מינים נכחדים.
ידע גנטי ברמת רזולוציה כזו מאפשר למדענים להבין כיצד מינים הסתגלו למחלות ולשינויי אקלים בעבר, וחשוב מכך - כיצד להשתמש במידע הזה כדי להציל את קרובי משפחתם החיים כיום.
מנוע צמיחה מדעי לחקר המגוון הביולוגי
היתרון המרכזי שטמון בפרויקט, אם ימומש, הוא הפיכתו למנוע צמיחה מדעי לחקר המגוון הביולוגי. הכלים הביוטכנולוגיים שמפותחים כדי לנסות ולשחזר תכונות של חיות שנכחדו, מניבים כבר עכשיו פתרונות קונקרטיים ויקרי ערך עבור חיות קיימות שנמצאות בסכנה חמורה.
דוגמה מובהקת לכך היא הטיפול בנגיף ה-EEHV (הרפס הפילים), שהוא גורם המוות המרכזי של גורי פילים אסייתיים בעולם. במסגרת המחקר על הגנום של הממותה והפיל, מדעני הפרויקט פיתחו ומימנו חיסון mRNA מיועד שנוחל הצלחה ראשונית בניסויים קליניים. פיתוח זה מוכיח כי יצירת התשתית לכספת ה-DNA מחייבת פיתוח של כלים רפואיים וגנטיים שיכולים לעצור הכחדה בזמן אמת - תוצר משמעותי ביותר של פעילות Colossal.
בנוסף, הכספת מאפשרת להילחם בתופעת "צוואר הבקבוק הגנטי". אוכלוסיות קטנות של בעלי חיים, כמו קרנפים למשל, סובלות מזיווגי קרובים ומחלות גנטיות. בעזרת רקמות שנשמרו בכספת, מדענים יוכלו בעתיד להחזיר מגוון גנטי בריא לתוך אוכלוסיות נחלשות ובכך להציל אותן מקריסה גנטית.
בן הכלאיים וסכנת השאננות המוסרית
לצד ההבטחה העצומה, הצלחת הפרויקט מציבה אתגרים מדעיים מורכבים וחששות אתיים שאי אפשר להתעלם מהם.
החיסרון המדעי הבולט הוא ש-DNA אינו בעל חיים. הקפאת רצף גנטי אינה שקולה לשמירת המין, והטכנולוגיה הנדרשת כדי להפוך תא קפוא או קוד דיגיטלי ליצור חי ונושם - דרך רחם מלאכותי או אימהות פונדקאיות ממינים קרובים - עדיין בחיתוליה ומלווה באחוזי כישלון גבוהים. בנוסף, חיה שתיוולד במעבדה לא תהיה העתק מושלם של חיית העבר, אלא יצור כלאיים (כמו פיל אסייתי שעבר התאמה גנטית כדי לדמות לממותה).
מעבר לכך, קיימת סכנת "השאננות המוסרית". החשש הגדול הוא שכספת DNA מוצלחת תייצר אשליה של "כרטיס יציאה מהכלא". מקבלי החלטות והציבור הרחב עלולים להסיק שאם הכל מגובה במעבדות קפואות, אין צורך להשקיע תקציבים שיופנו להגנה על שמורות טבע, לעצירת ציד או למאבק בזיהום סביבתי. אם בתי הגידול הטבעיים יחרבו, לחיות שישוחזרו מהכספת לא יהיה לאן לחזור, והן יישארו מינים תיאורטיים בלבד, או חיות כלוב במעבדות.
אם פרויקט כספת ה-DNA הבינלאומי יתממש במלואו, הוא לא יהיה רק פתרון קונקרטי, אלא תעודת הביטוח החזקה ביותר שיצרה האנושות עבור עולם החי. אבל אסור לו להחליף את מאמצי השימור המסורתיים בשטח.
הערך האמיתי של הפרויקט טמון בשילוב שבין הגנת העבר לתיקון ההווה: הוא מספק מדע בסיסי, חיסונים למחלות קטלניות וכלים לעריכה גנטית שיכולים לחזק מינים נחלשים כבר היום. בעולם שבו המגוון הביולוגי קורס, כספת ה-DNA עשויה להתגלות כהבדל בין אובדן מוחלט של הטבע לבין השארת פתח לתקווה, ולשיקום המערכות האקולוגיות בדורות הבאים.
