ערן אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים
כשרובנו שומעים את המילה "אבולוציה", המחשבה הראשונה שקופצת לראש היא תמונות של דינוזאורים, קופים שזוקפים את גבם לאורך מיליוני שנים, או מאובנים עתיקים שחפורים במעמקי האדמה. חונכנו להאמין שאבולוציה היא תהליך איטי, כמעט מייגע, שדורש עידנים שלמים כדי להזיז את המחוג אפילו במילימטר אחד.
אבל מה אם יאמרו לכם שהאדם הצליח להאיץ את האבולוציה, ותהליך של מיליוני שנים קוצר לשנים ספורות בלבד?
● מתקרב היום שבו נוכל לשאול את הכלב שלנו על מה הוא חולם בלילות
● הניסוי שגילה: מה קורה לשימפנזה שרואה קריסטל דמוי יהלום
בעלי החיים נלחמים על מקומם בכרך
בשנים האחרונות הביולוגיה המודרנית מגלה תופעה מרתקת ומטרידה כאחד: האבולוציה עברה למצב טורבו. המעבדה הביולוגית הגדולה, הסוערת והמהירה ביותר על פני כדור הארץ אינה נמצאת בג'ונגלים של האמזונס, ולא בשורת האיים המבודדת של גלפגוס. היא נמצאת כאן, ברחובות הסואנים של תל אביב, ניו יורק, לונדון וטוקיו, ובקיצור - בערים הגדולות.
העיר המודרנית, על שלל מדרכותיה, זיהום האור, שאון המכוניות וחומרי ההדברה שלה, היא אולי האתגר האכזרי ביותר שהציב האדם בפני הטבע. אך במקום להיעלם, בעלי החיים שעברו לגור איתנו לומדים להילחם על מקומם, תוך שה-DNA שלהם משתנה בקצב חסר תקדים.
קחו למשל את הציפורים העירוניות. כולנו מכירים את הירגזי המצוי, אותה ציפור שיר קטנה וחמודה שמקשטת את הגינות, בעיקר בערים אירופיות. שיתוף פעולה בינלאומי בין חוקרים מאוניברסיטת ווחנינגן בהולנד לבין מדענים מאוקספורד וגלאזגו, שפורסם בכתב העת Science, חשף מציאות מדהימה. החוקרים השוו את ה-DNA של ירגזים עירוניים לאלו החיים בטבע, וגילו שינוי גנטי מובהק בגן בשם COL4A5, המופקד על מבנה הגולגולת והמקור.
בתוך עשרות שנים בודדות בלבד, הרף עין במונחים אבולוציוניים, פיתחו הציפורים העירוניות מקור ארוך, חד וחזק יותר באופן מובהק.
הנימוק? המאכילים המלאכותיים. המרפסות והחצרות העירוניות מוצפות במתקני האכלה מפלסטיק שמציבים בני האדם. הציפורים בעלות המקור הארוך יותר הצליחו להגיע בקלות רבה יותר לגרגירים ולזרעים, שרדו יותר, והורישו את המוטציה הזו לדורות הבאים.
העיר היא מקום רועש, ובה המכוניות והאוטובוסים מייצרים רעש רקע קבוע בתדרים נמוכים. ציפור ששרה בתדר נמוך פשוט אינה נשמעת, ולא מצליחה למצוא בן זוג או להזהיר מפני טורפים. המחקרים מראים כי ציפורים עירוניות כמו הקיכלים והירגזים שינו את מיתרי הקול שלהן ועברו לשיר בתדרים גבוהים וחזקים בהרבה.
ציפורים אחרות, כמו אדום החזה, בחרו בפתרון קיצוני עוד יותר: הן שינו את שעות הפעילות שלהן והפכו לזמרי לילה כפויים, השרים באחת בלילה, כשהרחובות שקטים.
ומה לגבי התעופה עצמה? בארצות הברית נחקרו סנוניות מצוקים (סנוניות סלעים) שקוננו מתחת לגשרים ולכבישים מהירים. החוקרים גילו כי לאורך תקופה של שלושה עשורים בלבד, כנפי הציפורים העירוניות הפכו לקצרות ועגולות יותר. המבנה האווירודינמי החדש הזה מעניק להן כושר תמרון רב יותר, ומאפשר להן להמריא אנכית כמעט במקום - יכולת שמתבררת כמצילת חיים כשרכב חולף במהירות של 100 קמ"ש.
כוח הברירה הטבעית החזק ביותר
המחקר כלל גם חרקים עירוניים וגילה שהדרמה אצלם אינה נופלת מזו של בעלי הכנף. המחקר בדק את ההסתגלות העירונית של פרוקי רגליים בערים הגדולות. הממצאים היו חד-משמעיים: החרקים שחיים בקרבנו בערים פיתחו עמידות פנומנלית לחומרי הדברה כימיים תוך דורות ספורים.
בגופם של יתושים, תיקנים ופשפשים עירוניים זוהו מוטציות בגנים המקודדים לאנזימים מפרקי רעלים (כמו Cytochrome P450). הם מייצרים מנגנון ניקוי פנימי שיודע לפרק את הרעל עוד לפני שהוא מגיע למערכת העצבים שלהם.
באורח דומה, חרקים שמתרבים במקורות מים עירוניים המזוהמים בעופרת ואבץ פיתחו ייצור מוגבר של חלבונים, המנטרלים את המתכות הכבדות בגופם. אנו מנסים להדביר אותם, אך בפועל אנחנו מתפקדים ככוח הברירה הטבעית החזק ביותר שמנסח מחדש את מערכת ההפעלה שלהם. אנחנו בעצם מאיץ הטורבו של האבולוציה שלהם.
הדוגמה האולי מרתקת ביותר מגיעה מעולם הפרפרים. הביטוי המוכר "נמשך כמו עש לאש" הפך בעולם המודרני לגזר דין מוות. תאורת הרחוב, המנורות במרפסת ושלטי הפרסומת המוארים מושכים את העשים, תורמים לתשישותם וגורמים למותם המהיר. המחקר השווה בין עשים עירוניים לעשים שחיים באזורים כפריים, ומצא כי העירוניים פיתחו מוטציה התנהגותית מדהימה: הם פשוט איבדו את המשיכה התורשתית לאור. הדחף הפיזיולוגי העתיק לעוף לעבר האור פשוט נעלם, פשוט מכיוון שמי שנמשך לאור, לא שרד כדי להביא צאצאים.
המחקרים הללו מציבים בפנינו מראה מרתקת. העיר הפכה לזירה אבולוציונית גועשת ודינמית. בעלי החיים אינם רק "שורדים" את הנוכחות שלנו, הם משתנים, מתאימים את עצמם ומציגים גמישות גנטית מדהימה בקצבים שלא יאמנו.
התופעה, המכונה "אבולוציה מתכנסת עירונית", מוכיחה כי לבעלי החיים על פני כדור הארץ יש יכולת הסתגלות מעוררת השתאות. אז אם פתאום תתעוררו מציפור ששרה בקולי קולות בשלוש לפנות בוקר, אל תכעסו. תהנו - אתם צופים בשידור חי באבולוציה בהילוך מהיר.
