פעמים רבות המוטיבציה מתחילה בבית. גדלתי בבית חם, אוהב ומאד מפרגן, עם אמא יזמת בתחום החינוך, שיצרה את המודל של כתיבת עבודת גמר במקום בחינת בגרות, ואבא פרופ' לחקר ההיסטוריה של האסלאם באוניברסיטה העברית. הייתי עדה לזוגיות ופירגון הדדי, עם כבוד גדול של האחד לקריירה של השנייה.
אני מסתכלת על הקריירה שלי: לכאורה ניפצתי תקרת זכוכית, אבל בפועל אני לא מרגישה כך. זכיתי לפירגון במערכת, זכיתי שפרופ' שלמה מור יוסף, שהיה מנכ"ל הדסה דאז, חלק איתי את רזי הניהול. כשפניתי אליו בבקשה להתמחות אצלו במנהל רפואי, הוא הסכים ושאל אותי אם אני רוצה לעבוד עם אחד ממנהלי בתיה"ח של הדסה. אני רוצה לעבוד צמוד אליך, אמרתי. אבל אין תפקיד כזה, ענה לי. אשמח שתיצור כזה, עניתי, וכך היה. 'את מוזמנת לכל ישיבה, ולעסוק ולהוביל תחומים שמעניינים אותך', הוא אמר, 'וכך החלה קריירת הניהול שלי במערכת הבריאות'. עבדתי לאורך השנים עם מנהלים שונים, במקביל להתפתחות המשפחה, לגידול ארבעת בנינו המופלאים כאשר בעלי, החבר הכי טוב שלי, ד"ר עמית קורח, משמש כמתמחה ולימים הופך מנתח לב בכיר.
אני מאמינה שעלייך להגדיר את מסגרת הזמנים. ככל שאת מציגה את הגבולות באופן ברור, ללא התנצלות, כך הדברים מתקבלים בצד השני. עם השנים הבנתי, שהסביבה רואה אותך בדיוק איך שאת מציגה את עצמך. לגבי הגבולות - הדבר נכון לא רק לגבי מסגרת זמנים אלא גם לשיח - תשמרי על הכבוד שלך. מעולם לא הסכמתי שמישהו ירים את הקול עלי או ידבר בצורה שאינה מכבדת. בפעמים בודדות שזה קרה, מיד אחרי האירוע שוחחתי והבהרתי את הדברים לאותו המנהל. כמובן שזה לא קרה יותר.
אחת הבעיות בתחום הניהול הרפואי הוא שיעורן הנמוך של נשים בתפקידי ניהל בכירים. הדיון נסב על השאלה האם הבעיה במערכת או שהרופאות עצמן אינן מגישות מועמדות? הבעיה כפולה. כמו במקצועות רבים, נשים פחות ניגשות למכרזים בגלל החשש. עובר להן בראש: 'אולי אני לא מתאימה', 'אולי לא אהיה מספיק טובה', 'אולי זה יפגע באיזון בית - עבודה'. דליה דורנר אמרה בזמנו: "כשאראה נשים בינוניות בתפקידים בכירים אז נדע שהתקדמנו".
ד''ר אסנת לב ציון קורח ואורן נורי / צילום: הראל מדהלה - ספארק סטודיו
הדרך להצלחה דורשת מאיתנו לחלום. להפנים שאין דבר שהוא מחסום. יש אתגרים שצריך להשיג, להאמין בעצמך, ולא להתבייש. להגיש מועמדות, להתמודד. ולהבין שחשוב שגם לילדים שלנו תהיה דוגמה. התפקיד שלנו כנשים מובילות זה לעודד, לפתח אחרים, לפרגן, ליצור סביבת עבודה מאפשרת, ליצור אקלים נכון. להתאים את הכלי הארגוני שמאפשר בין איזון לבית ולעבודה, לזהות את המנהיגות ולאו דווקא אצל אלה שדומים לנו, לדאוג לגוון, לשנות את מסגרת החשיבה - זה נכון גם לגבי גיל.
אל לנו לעשות אידיאליזציה. להיפך, עלינו לחלוק את הקשיים והוויתורים. בג'ינגול יש המון כדורים באוויר. חלק מהם יפלו וזה בסדר. המטרה שלי היא לוודא שהכדור הכי יקר וחשוב, לא נופל. לסיכום: עלינו ליזום, לא לפחד, להישיר מבט - ולנו כנשים יש חובה מיוחדת לקדם נשים.
לכורסה המעוצבת של ד"ר אסנת לבציון-קורח >