גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחוזי יכריע: האם AI יכול להרשם כבעלים של פטנט?

הניסיון לרשום בינה מלאכותית כבעלת פטנט עולה שלב, והוגש ערעור בנושא לביהמ"ש המחוזי ● רשם הפטנטים בישראל פסל את בקשת הרישום, אף שהחוק הישראלי מתמקד בהמצאה ולא בזהות הממציא

פטנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Sergey Peterman
פטנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Sergey Peterman

בחודש מרץ האחרון דחה רשם הפטנטים בקשה לרשום פטנט על המצאות שהומצאו על-ידי מכונה המופעלת בטכנולוגיית AI . הנימוק לדחייה היה בעיקרו זה: על פי חוק הפטנטים על הממציא להיות בן אנוש. מאחר ש-AI היא לא בן אנוש, לא ניתן לרשום את הפטנט.

המבקשים הגישו ערעור בעניין, ובית המשפט המחוזי יידרש להכריע: האם גם בישראל, כמו מדינות אחרות בעולם, רק בני אנוש יכולים להירשם כממציאי פטנטים, או שישראל תהיה המקום הראשון בעולם שבו גם מכונות יכולות?

גיל שויד: "הרצון לרשום חברות בישראל נשחק בחודשים האחרונים"
התשקיף שחושף: רשות ניירות ערך בוחנת את הסכמי הניהול הדשנים בקרנות הנדל"ן
מקורות נערכת לתבוע את הרגולטור ב-270 מיליון שקל: איך זה ישפיע על מחיר המים?

את המכונה בבסיס המחלוקת, הנקראת "דאבוס"- DABUS , המציא סטפן ת'אלר, ד"ר אמריקאי למחשבים. המכונה יכולה לייצר המצאות באמצעות טכנולוגיה של בינה מלאכותית והיא יצרה עד כה שתי המצאות: כלי לאגירת מזון ומערכת תאורה.

מה מיוחד בחוק הישראלי?

ראיין אבוט, פרופ' למשפטים ולמדעי הבריאות באוניברסיטת סארי באנגליה, החליט לאתגר את דיני הפטנטים ברחבי העולם עם המצאותיה של דאבוס. הוא החליט לנסות לשכנע את מקבלי ההחלטות בתחום הפטנטים שניתן לרשום פטנט גם במקרה שבו הממציאה היא מכונה, ולכן הקפיד להצהיר במדינות השונות שאליהן פנה כי דאבוס היא הממציאה ולא הוא.

לאחר שבקשות לרישום פטנטים על ההמצאות של דאבוס נדחו בארצות הברית, באנגליה, באוסטרליה ובאיחוד האירופי, הגיעה ההכרעה גם לישראל.

האתגר של אבוט מתאפשר בגלל שבהתאם לאמנות בינלאומיות, הגשת בקשה לפטנט יכולה להיעשות בכל העולם, ומדינה אינה רשאית להעדיף בתחום זה את אזרחיה או תושביה על פני מבקשים זרים. לכן, העובדה שלת'אלר עצמו אין כלל קשר לישראל, אינה מעלה או מורידה מן האפשרות שהוא יוכל לרשום בה פטנט.

ההכרה בזכויות קניין רוחני היא ככלל גלובלי, אבל החקיקה בכל זאת אינה זהה במדויק בין כל המדינות. כך למשל חוק הפטנטים הישראלי אינו דורש לדעת את זהות ממציא ההמצאה, בניגוד למדינות אחרות בעולם. השאלה המרכזית בחוק הישראלי היא האם ההמצאה שמבקשת להירשם כפטנט היא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית. רק אז, קובע החוק בישראל, ניתן יהיה לרשום על שמה פטנט.

ברוב המוחץ של המקרים אלה גם השאלות שבוחן הפטנטים, והרשם בעקבותיו, נדרשים לבחון. המכונה של ת'אלר חייבה אותם באופן תקדימי להידרש קודם כל לשאלת הממציא, ולבחון האם הוא יכול להיות מכונה.

עד כה הניסיון לרשום את הפטנט לא צלח

כפי שפורסם לפני כמה חודשים ב"גלובס", עד כה הניסיון של ת'אלר לרשום פטנט בישראל לא צלח. בוחן הפנטנטים, סער אברמוביץ', דחה את הבקשה, וראש רשות הפטנטים ורשם הפטנטים, אופיר אלון, דחה השגה שהגיש ת'אלר על הסירוב של הבוחן.

הבוחן והרשם הגיעו לאותה מסקנה מכיוונים מעט שונים: החוק בישראל מחייב שלמכונה יהיה ממציא, אך לא דורש לדעת את זהותו. הבוחן קבע שפרשנות המילה "ממציא" הקבועה בחוק בישראל יכולה לאפשר למכונה להיחשב כממציא, אבל שלא ניתן יהיה לרשום פטנט במקרה הזה כי מכונה לא יכולה להיות בעלים של המצאה, והחוק כן דורש בעלות של ההמציא על ההמצאה. הרשם קבע שהחוק כלל לא יכול לסבול את האפשרות שמכונה תהיה ממציא, ומחייב בן אנוש על מנת שניתן יהיה לרשום פטנט.

ייתכן שאם ת'אלר היה מותיר את שאלת הזהות של הממציא עמומה, השאלה לא הייתה מתעוררת והפטנט היה נרשם. אולם אבוט, כזכור, רצה לאתגר את דיני הפטנטים ולכן לבקשה צורף תצהיר של ת'אלר שבו צוין כי תהליך ההמצאה נעשה על ידי דאבוס ללא כל מעורבות אנושית מצדו. במצב כזה, נקבע, לא ניתן לרשום את הפטנט.

הרשם ציין כי אף אם הענקה של הגנת פטנט על המצאות שהוכנו בידי מכונות יכולה לתמרץ יצירה של מכונות כאלה ולאפשר גילוי של תוצריהן לציבור, היעדרה של הסדרה בינלאומית בעניין הזה היא מכשול משמעותי. לא יהיה נכון לעגן בדין הישראלי הגנה כזו כשמדינות אחרות לא עשו את אותו הדבר, נכתב שם, ובטח לא נכון שהכרעה שכזו תיעשה על-ידי בתי המשפט באמצעות כלים פרשניים, ולא למשל על-ידי המחוקק.

ברקע הדברים עומדת ההנחה כי כאשר המחוקק יצטרך לקבוע מנגנון מתאים למצבים כאלה, הוא יצטרך לחשוב על הרבה מאוד שיקולים שעשויים להתפספס בפרשנות נקודתית של מקרה זה או אחר. התפיסה היא שאין מדובר רק בדיני הקניין לבדם, אלא שהתחום כולו של טכנולגיית הבינה המלאכותית ומקומם של הפטנטים בתוכה מושפעים מתחומים תעשייתיים, כלכליים ואחרים, ולכן הסדר בנושא הזה צריך להיות הוליסטי - ובהלימה אחת עם העולם.

מה עכשיו?

כעת הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, שמבקש בכל זאת לרשום פטנט אף על המצאות שהוכנו על-ידי גורם לא-אנושי בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

בערעור הודגש כי בשונה מהעולם, המחוקק בישראל נקט עמדה ייחודית בנוגע לזהות הממציא, וקבע שאין הכרח בבקשת פטנט לפרט מיהו. בהתאם לכך, נטען, נימוקו של רשם הפטנטים לפיה רישום של ההמצאות של דאבוס בישראל ייצר א-סימטריה ביחס לעולם הוא שגוי. ממילא הדין הישראלי הוא אחר.

עוה"ד אסא קלינג, ראש מחלקת קניין רוחני במשרד נשיץ ברנדס אמיר, ששימש בעבר ראש רשות הפטנטים, מייצג את ת'אלר בבקשות רישום הפטנט ובערעור הנוכחי, וסבור כי מבחינת ההייטק הישראלי בערעור טמונה הזדמנות היסטורית שחבל לפספס. "אנחנו בעולם של מכונות ממציאות", הוא מסביר. "יש בנק אדיר של המצאות שאם לא ניתן פטנט לבעליהן הם לא ימשיכו להמציא אותן, לא יגלו לעולם מה הם עושים והערך של שקיפות וקידום חדשנות טכנולוגית באופן שיוויוני ייפגע". הוא מוסיף כי "החוק הישראלי שונה מהחקיקה בעולם והוא מאפשר את הרישום. במצב שבו מעריכים את מערכת המשפט הישראלית, שיטת המחשבה שלנו צריכה להיות הפוכה ממה שנקבע בעולם: אנחנו רוצים להיות ה"האב" שכל הממציאים בתחום ה- AI יבואו לישראל ויירשמו כאן".

אסא קלינג / צילום: עמי ארלך

מנגד, ישנם מי שסבורים כי אף אם הכוונה של המבקש היא שישראל תהיה חוד החנית באישור של פטנט למכונה, הפער בין הדין בישראל לזה שנוהג במדינות אחרות לא יקדם את הכלכלה הישראלית. איזה יתרון, נטען, יהיה למי שירשום פטנט בישראל אך בשאר העולם יוכלו להעתיק את ההמצאה שלו?

השופטת שנותבה לטפל בערעור היא תמר אברהמי, שופטת שנחשבת בעלת בקיאות בדיני הקניין רוחני, ואשר כבר הכריעה בלא מעט סוגיות בתחומים הנגזרים מהם. טרם הוגשה תשובה לערעור, ומעניין יהיה לראות מה בית המשפט יכריע: האם בדיני הפטנטים תיתן ישראל יתרון למכונה?

עוד כתבות

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"