בוררות מקומית
הצעות חוק רבות פורסמו ביום שביטלה הכנסת את עילת הסבירות, אולם בתוך הסערה הפוליטית־משפטית, קל היה לפספס אותן. שתיים מהן עשויות להיות משמעותיות ביותר עבור המגזר העסקי, ובפרט עבור מי שמנהלים את עסקיהם עם חברות מעבר לים. האחת מבקשת להסדיר לראשונה בדין הישראלי את הבוררויות הבינלאומיות, והשנייה מבקשת לאפשר אכיפה של הסדרי גישור בינלאומיים. מה זה בעצם אומר, ולמה זה משנה משהו? נסביר.
למה בוררות?
בעשורים האחרונים יותר ויותר חברות בינלאומיות מעדיפות ליישב את הסכסוכים שלהן מחוץ לכתלי בית המשפט. יש לכך מגוון סיבות - בהן הסודיות והיעילות שמקנה הבירור מחוץ לביהמ"ש - אך הסיבה המרכזית ביותר אולי נוגעת לוודאות: כשחברות מסתכסכות, הן רוצות שתהיה ביניהן הסכמה לפחות על כללי המשחק. כלומר, שחברה אנגלית לא תמצא את עצמה פתאום מתנהלת בדין מצרי בלי שהיא הסכימה לזה.
לכן, כבר הרבה מאוד זמן שחברות מתקשרות בחוזים שכוללים גם את האפשרות שייאלצו לברר ביניהן סכסוכים. בחוזים האלה הן קובעות, בין היתר, מי יברר את הסכסוך ביניהן, איפה זה יקרה, ומה תהיה מסגרת הדינים הרלוונטית. פעמים רבות מעדיפות חברות מסחריות שבחרו בבוררות להותיר בידיהן גמישות בניהול ההליך, אך בה בעת לדעת שיש לו משמעות. כך, למשל, יש חברות שמעדיפות להקנות לבוררים סמכויות רחבות. במקביל, אם בחרו בגישור, הן רוצות לדעת שההסדר שייחתם יוכל להיות אכיף. כל הדברים האלה, עד היום, לא היו מובנים מאליהם בישראל.
מה הרציונל?
מאז 1968 חל בישראל חוק הבוררות. האפשרות להותיר סמכויות רחבות לבוררים למשל, כמו גם סוגיית הגמישות שהוזכרה, אינם מקבלים מענה מספק בחוק הקיים, ומעוררים חשש אצל הרבה שחקנים זרים. על מנת לצמצם את הפער, החליטו במחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, בראשותו של ד"ר גיל־עד נועם, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בינלאומי), לקדם הצעת חוק ממשלתית שתיישר קו עם העולם.
במוקד הצעת החוק, שנכתבה בהובלתם של עוה"ד יעל ויינר, ראש אשכול משפט בינלאומי פומבי במשרד המשפטים וצוותה, עומד חוק מודל שגיבשה ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי, שמכונה אוניסטרל. חוק המודל אומץ באו"ם ב־2006 וההסדרים הקבועים בו נקלטו עד היום ב־87 מדינות. ישראל היא לא אחת מהן. הרציונל בבסיסו של חוק המודל היה פשוט: התאמה של הסטנדרטים הנוהגים בבוררויות בינלאומיות על מנת שכולם ידברו את אותה השפה, בין אם הם מסקנדינביה או מאמריקה.
במשרד המשפטים מסבירים שתהליך העבודה על החקיקה החל לפני יותר מחמש שנים, אז עלה הצורך מהסקטור הפרטי, שראה יותר ויותר עניין בבוררויות בינלאומיות. בממשלה מקווים שישראל, שממצבת את עצמה כבר כמה שנים כשחקנית חזקה בשוק הבוררויות הבינלאומית, תהפוך עם החוק החדש להיות "האב" להתדיינויות בינלאומיות, ולחזק בכך את התעשייה המקומית. יש גם מי שמקווים שחברות ממדינות המפרץ שייאלצו ליישב סכסוכים עם חברות רחוקות גיאוגרפית, יעדיפו לעשות את זה באמצע הדרך, בישראל. "החוק יקדם את האטרקטיביות של ישראל כמושב לקיומן של בוררויות בינלאומיות", מסביר נועם.
גם בשוק הפרטי נלהבים. "המנגנון של בוררות בינלאומית - קשה להפריז בחשיבות שלו", מסביר עו"ד גדעון וינבוים, ראש מחלקת הליטיגציה ויישוב הסכסוכים במשרד ERM אפשטיין, רוזנבלום מעוז. "הצעת החוק יכולה להזניק קדימה את ישראל בתחום הזה".
מה ישנה החוק החדש?
החקיקה תשנה בראש ובראשונה את ההגדרה שתקבע מהי בוררות בינלאומית. כיום, אם בוררות נעשתה בישראל ובעברית - גם אם נערכה בידי חברות ממדינות שונות - חל עליה החוק המקומי. אם יעבור החוק החדש, יחולו עליה עיקרי ההסדרים של האו"ם.
שינוי נוסף ודרמטי מאוד נוגע לאפשרות לאכוף בישראל צווים זמניים שניתנו בבוררות בחו"ל. "אם למשל מתנהלת בוררות בלונדון והבורר נתן צו מניעה זמני או צו עיקול, אני אוכל לאכוף את הצו הזה בישראל", מסביר וינבוים. בנוסף, ומשמעותי לא פחות, הצעת החוק מבקשת להקנות לבוררים סמכות להכריע בשאלות שנוגעות לאופי ולהיקף הסמכות שלהם.
מעבר לזה, ישנה גם סוגיית הערעור, ובאופן ספציפי השאלה מתי בכל זאת אפשר להכניס את בית המשפט לאירוע. בבוררות בינלאומיות אפשר יהיה לפנות לבית המשפט בנקודות מאוד ספציפיות, ובאופן כללי הרבה פחות מאשר בבוררות מקומית. האפשרות להגיש בקשות רשות ערעור לבית המשפט מצטמצמת. המשמעות ברורה - פחות בתי משפט.
ומה לגבי גישור?
הצעת החוק השנייה מבקשת למעשה לאפשר אכיפה פשוטה של הסדרי גישור בינלאומיים בביהמ"ש. כלומר, ביהמ"ש יכול לתת תוקף של פסק דין להסדרי גישור שנעשו על ידי שחקנים ממדינות שונות. עד היום, הסדרים שכאלה נאכפו בישראל, כמו במדינות שונות בעולם, כאילו היו חוזים רגילים, והיו כפופים לשורה של מגבלות שנוגעות לדיני החוזים המדינתיים. זה פגע במוטיבציה של הצדדים להגיע להסדרי גישור שנחשבים לדרך חיובית ליישוב סכסוכים.
שתי הצעות החוק ממתינות להכנה לקריאה ראשונה. במשרד המשפטים מקווים שההצעות יקודמו במושב הקרוב של הכנסת.