גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דווקא בעתות משבר: הבנקים נשארים לבד על מגרש ההלוואות למגזר העסקי

נתונים חדשים של בנק ישראל מגלים כי עם פרוץ המלחמה הגדילו הבנקים הלוואות לעסקים ואילו המוסדיים קיצצו בהן, מה שעלול לפגוע עוד יותר בתחרות ● "הגופים המוסדיים נמנעים ממתן אשראי כשהסיכון עולה", אומרים בשוק, ומפנים אצבע מאשימה גם למדיניות הבנק המרכזי

אבי לוי, קוטלר, לארי, פרידמן / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אבי לוי, קוטלר, לארי, פרידמן / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דווקא בעתות משבר, המערכת הבנקאי, מגדילה את כוחה בעוגת האשראי לעסקים, מה שכמובן עלול לפגוע בתחרות הנמוכה ממילא. מהנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי בחודש אוקטובר גדלו ההלוואות למגזר העסקי של הבנקים בכ־6.8 מיליארד שקל, לסך של 716 מיליארד שקל (גידול של כ־1%). לעומת זאת, ההלוואות שנתנו המוסדיים לעסקים הצטמצמו ב־3.6 מיליארד שקל, לסך של 93 מיליארד שקל (ירידה של כ־4%).

מס רווחי היתר: הבנקים טוענים שהאוצר ירה חץ וסימן מטרה ושולחים איום לגבי שיקום המשק
הטבות מס ותשואה מובטחת: התנאים של המוסדיים למימון שיקום המדינה
מדוע מחירי השכירות ירדו בזמן המלחמה? זו תשובתו של בנק ישראל

אומנם מדובר בנתונים על החודש הראשון לאחר פרוץ המלחמה, אך מבט על תקופות משבר בעשור וחצי האחרונים מראה כי גם בתקופת הקורונה נרשמה העדפה להלוואות בבנקים על חשבון הלוואות מהגופים המוסדיים. בין החודשים פברואר לאפריל 2020, עם התפרצות מגפת הקורונה, זינק סך ההלוואות לעסקים בבנקים מ־458 מיליארד שקל ל־477 מיליארד (זינוק של יותר מ־4%), בעוד היקף ההלוואות בגופים המוסדיים נותר דומה על כ־86 מיליארד שקל ובחודש מרץ 2020 נרשמה ירידה של 3 מיליארד שקל בהיקף ההלוואות של המוסדיים. את שנת המשבר של 2008 סיימו הבנקים עם עלייה של 34 מיליארד שקל בהלוואות מצד עסקים. זאת, בעוד המוסדיים, שתחום ההלוואות עוד היה בתחילת דרכו אצלם, נותרו עם היקף דומה לאורך כל השנה - 11 מיליארד שקל.

לדברי גורם בעולם הפיננסי, "הנתונים מראים הימנעות של הגופים המוסדיים ממתן אשראי כשהסיכון עולה. כשאי הוודאות עולה, בין אם ממגפה, ממלחמה או עימות צבאי, רמת הסיכון בטווח המיידי עולה והאשראי הופך להיות יותר מסוכן, כי פרופיל הסיכון של הלקוח עולה. הבנקים יכולים להתמודד עם זה, בעוד שגופים מוסדיים לא מעוניינים להיכנס לכזה מקום. בנוסף ישנו נושא המחוייבות.

צד הביקוש, ולא ההיצע

"לבנקים יש ראיה ארוכת־טווח והיכרות ארוכה עם הלקוח, והם יודעים שימשיכו לעבוד איתו בעתיד. יתכן שבגופים מוסדיים הראייה קצת שונה". הוא מוסיף כי ישנן הערכות לפיהן המגמה תימשך גם בנתונים לגבי החודשים נובמבר ודצמבר.

מנגד, בכיר לשעבר בגופים מוסדיים טוען כי הוא לא רואה ירידה של ממש בעתות משבר. "כשיש משבר השוק הסחיר של אגרות החוב הרבה יותר אטרקטיבי עבור הגופים המוסדיים מאשר הלוואה ישירה. כשאפשר לתת חוב באמצעות אג"ח לחברה בדירוג גבוה בתשואה של 8%, מדוע לתת הלוואות ב־5% ריבית? מנגד, הבנקים לעומת המוסדיים לא פועלים בשוק הסחיר. לכן רואים ירידה באחוז האשראי של המוסדיים באמצעות הלוואות ישירות, כשהרבה יותר אחוזים הולכים לאג"ח סחיר. כלומר המוסדיים לא יורדים בכמות האשראי, אלא משנים את דרך המתן שלו".

עם זאת, באוקטובר נראה כי גם היקף האג"ח הסחיר של המוסדיים דווקא ירד בכ־70 מיליון שקל. לא היקף משמעותי, אך גם לא מגמת עלייה. זאת, בשעה שבחודש מרץ 2020 בפרוץ הקורונה זינק היקף האג"ח של המוסדיים ב־7 מיליארד שקל לכדי 92 מיליארד שקל, במקביל לירידה של 3 מיליארד שקל בהיקף ההלוואות הישירות.

אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, מסביר כי השינוי לא נובע בהכרח מצד הבנקים או המוסדיים, אלא מזה של נוטלי האשראי עצמם. "אחת הסיבות המרכזיות היא שהמוסדיים נותנים אשראי לגופים הגדולים, שיש להם יכולת לספוג תקופות קצת יותר קשות והם מחזיקים סך גדול של מזומנים. לעומתם, הבנקים נאלצים פעמים רבות לעזור לעסקים קטנים יותר, או לעסקים גדולים שקל להם יותר לפנות לבנקים ולקבל עזרה מהירה, במקום לפנות לגיוס אג"ח שהוא מורכב וארוך יותר. בל נשכח שמקרה של אי הצלחה בגיוס אג"ח אף עשוי לסמן לשוק על משבר, ולכן יש גופים שמעדיפים להימנע מכך".

דבר נוסף שמעלה גלזר הוא שלא פעם לעסקים ולחברות יש קווי אשראי בבנקים. "קווי אשראי נועדו בדיוק לאירועים כאלו. הם משלמים כסף מראש לבנק למקרה שיגיע משבר והשווקים יהיו סגורים. כשמגיע אירוע, כמו הקורונה או מלחמה, הם מבקשים את הכסף עם תחילת המשבר מחשש שאם הוא יהפוך למשמעותי יותר הבנק יערים קשיים ויחמיר בתנאים. אלה הן שתי הסיבות המרכזיות לשינויים".

בנק ישראל מסייע לבנקים

הגופים המוסדיים אומנם הגדילו בעשורים האחרונים את תיק האשראי שלהם, אך הבנקים עדיין שולטים בשוק. על־פי דוח הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שפורסם בפברואר 2023, הבנקים עדיין היו אחראים בסוף שנת 2021 ליותר ממחצית האשראי למגזר העסקי, 53% ואף הגדילו אותו לעומת 49% בשנת 2017. נתח השוק של המוסדיים קטן מ־8.3% ל־7.6% באותם שנים. באשר לעסקים הקטנים והזעירים, שם נתח השוק של הבנקים כבר עמד על 93.4%.

לכך יש להוסיף גם את סוגיית הריבית. באופן היסטורי, הריבית בבנקים נמוכה יותר מאשר אצל הגופים המוסדיים. בדוח הוועדה לבחינת התחרות נכתב במפורש כי למרות ירידה עקבית בריביות המוסדיים והמגזר החוץ בנקאי, הריביות שלהם היו גבוהות מאשר בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, (5.2% בסוף 2021, לעומת 3.4% ו־4.4%, בהתאמה.

הירתמות המערכת הבנקאית נובעת בין היתר גם מסיוע ועידוד הרגולטור, במיוחד בנק ישראל. מתווה הבנק המרכזי שפורסם בסמוך לפרוץ המלחמה כוון בעיקר לאוכלוסייה במעגל הנפגעים הראשון, לצד עידוד מתן אשראי ללקוחות כדי לעבור את התקופה הזו. זאת בין היתר באמצעות תוכנית החשכ"ל ובמסגרת תוכנית ההלוואות המוניטריות המוזלות של בנק ישראל. כך, למעשה, הבנקים זכו להגדלת היתרון על פני המתחרים בכל הנוגע לריביות, צעד שזכה לביקורת מצד רגולטור מקביל - רשות התחרות וכן מצד גופים חוץ בנקאיים. במסגרת החלטת בנק ישראל בתחילת נובמבר על "תוכנית מוניטרית ממוקדת" להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים, נקבע כי התוכנית, בהיקף של עד 10 מיליארד שקל, תפעל רק דרך המערכת הבנקאית.

כבר עם פרסום התוכנית, ברשות התחרות הביעו חשש כי "בנק ישראל מצא לנכון להנגיש לבנקים מקור מימון זול במיוחד, על־מנת שישמשו כ'צינור' להזרמת כספים לידי העסקים הזקוקים להם בשל המלחמה. בחירה בבנקים תפגע בתחרות שרואים העסקים הקטנים הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך".

עוד כתבות

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם