גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דווקא בעתות משבר: הבנקים נשארים לבד על מגרש ההלוואות למגזר העסקי

נתונים חדשים של בנק ישראל מגלים כי עם פרוץ המלחמה הגדילו הבנקים הלוואות לעסקים ואילו המוסדיים קיצצו בהן, מה שעלול לפגוע עוד יותר בתחרות ● "הגופים המוסדיים נמנעים ממתן אשראי כשהסיכון עולה", אומרים בשוק, ומפנים אצבע מאשימה גם למדיניות הבנק המרכזי

אבי לוי, קוטלר, לארי, פרידמן / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אבי לוי, קוטלר, לארי, פרידמן / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דווקא בעתות משבר, המערכת הבנקאי, מגדילה את כוחה בעוגת האשראי לעסקים, מה שכמובן עלול לפגוע בתחרות הנמוכה ממילא. מהנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי בחודש אוקטובר גדלו ההלוואות למגזר העסקי של הבנקים בכ־6.8 מיליארד שקל, לסך של 716 מיליארד שקל (גידול של כ־1%). לעומת זאת, ההלוואות שנתנו המוסדיים לעסקים הצטמצמו ב־3.6 מיליארד שקל, לסך של 93 מיליארד שקל (ירידה של כ־4%).

מס רווחי היתר: הבנקים טוענים שהאוצר ירה חץ וסימן מטרה ושולחים איום לגבי שיקום המשק
הטבות מס ותשואה מובטחת: התנאים של המוסדיים למימון שיקום המדינה
מדוע מחירי השכירות ירדו בזמן המלחמה? זו תשובתו של בנק ישראל

אומנם מדובר בנתונים על החודש הראשון לאחר פרוץ המלחמה, אך מבט על תקופות משבר בעשור וחצי האחרונים מראה כי גם בתקופת הקורונה נרשמה העדפה להלוואות בבנקים על חשבון הלוואות מהגופים המוסדיים. בין החודשים פברואר לאפריל 2020, עם התפרצות מגפת הקורונה, זינק סך ההלוואות לעסקים בבנקים מ־458 מיליארד שקל ל־477 מיליארד (זינוק של יותר מ־4%), בעוד היקף ההלוואות בגופים המוסדיים נותר דומה על כ־86 מיליארד שקל ובחודש מרץ 2020 נרשמה ירידה של 3 מיליארד שקל בהיקף ההלוואות של המוסדיים. את שנת המשבר של 2008 סיימו הבנקים עם עלייה של 34 מיליארד שקל בהלוואות מצד עסקים. זאת, בעוד המוסדיים, שתחום ההלוואות עוד היה בתחילת דרכו אצלם, נותרו עם היקף דומה לאורך כל השנה - 11 מיליארד שקל.

לדברי גורם בעולם הפיננסי, "הנתונים מראים הימנעות של הגופים המוסדיים ממתן אשראי כשהסיכון עולה. כשאי הוודאות עולה, בין אם ממגפה, ממלחמה או עימות צבאי, רמת הסיכון בטווח המיידי עולה והאשראי הופך להיות יותר מסוכן, כי פרופיל הסיכון של הלקוח עולה. הבנקים יכולים להתמודד עם זה, בעוד שגופים מוסדיים לא מעוניינים להיכנס לכזה מקום. בנוסף ישנו נושא המחוייבות.

צד הביקוש, ולא ההיצע

"לבנקים יש ראיה ארוכת־טווח והיכרות ארוכה עם הלקוח, והם יודעים שימשיכו לעבוד איתו בעתיד. יתכן שבגופים מוסדיים הראייה קצת שונה". הוא מוסיף כי ישנן הערכות לפיהן המגמה תימשך גם בנתונים לגבי החודשים נובמבר ודצמבר.

מנגד, בכיר לשעבר בגופים מוסדיים טוען כי הוא לא רואה ירידה של ממש בעתות משבר. "כשיש משבר השוק הסחיר של אגרות החוב הרבה יותר אטרקטיבי עבור הגופים המוסדיים מאשר הלוואה ישירה. כשאפשר לתת חוב באמצעות אג"ח לחברה בדירוג גבוה בתשואה של 8%, מדוע לתת הלוואות ב־5% ריבית? מנגד, הבנקים לעומת המוסדיים לא פועלים בשוק הסחיר. לכן רואים ירידה באחוז האשראי של המוסדיים באמצעות הלוואות ישירות, כשהרבה יותר אחוזים הולכים לאג"ח סחיר. כלומר המוסדיים לא יורדים בכמות האשראי, אלא משנים את דרך המתן שלו".

עם זאת, באוקטובר נראה כי גם היקף האג"ח הסחיר של המוסדיים דווקא ירד בכ־70 מיליון שקל. לא היקף משמעותי, אך גם לא מגמת עלייה. זאת, בשעה שבחודש מרץ 2020 בפרוץ הקורונה זינק היקף האג"ח של המוסדיים ב־7 מיליארד שקל לכדי 92 מיליארד שקל, במקביל לירידה של 3 מיליארד שקל בהיקף ההלוואות הישירות.

אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, מסביר כי השינוי לא נובע בהכרח מצד הבנקים או המוסדיים, אלא מזה של נוטלי האשראי עצמם. "אחת הסיבות המרכזיות היא שהמוסדיים נותנים אשראי לגופים הגדולים, שיש להם יכולת לספוג תקופות קצת יותר קשות והם מחזיקים סך גדול של מזומנים. לעומתם, הבנקים נאלצים פעמים רבות לעזור לעסקים קטנים יותר, או לעסקים גדולים שקל להם יותר לפנות לבנקים ולקבל עזרה מהירה, במקום לפנות לגיוס אג"ח שהוא מורכב וארוך יותר. בל נשכח שמקרה של אי הצלחה בגיוס אג"ח אף עשוי לסמן לשוק על משבר, ולכן יש גופים שמעדיפים להימנע מכך".

דבר נוסף שמעלה גלזר הוא שלא פעם לעסקים ולחברות יש קווי אשראי בבנקים. "קווי אשראי נועדו בדיוק לאירועים כאלו. הם משלמים כסף מראש לבנק למקרה שיגיע משבר והשווקים יהיו סגורים. כשמגיע אירוע, כמו הקורונה או מלחמה, הם מבקשים את הכסף עם תחילת המשבר מחשש שאם הוא יהפוך למשמעותי יותר הבנק יערים קשיים ויחמיר בתנאים. אלה הן שתי הסיבות המרכזיות לשינויים".

בנק ישראל מסייע לבנקים

הגופים המוסדיים אומנם הגדילו בעשורים האחרונים את תיק האשראי שלהם, אך הבנקים עדיין שולטים בשוק. על־פי דוח הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שפורסם בפברואר 2023, הבנקים עדיין היו אחראים בסוף שנת 2021 ליותר ממחצית האשראי למגזר העסקי, 53% ואף הגדילו אותו לעומת 49% בשנת 2017. נתח השוק של המוסדיים קטן מ־8.3% ל־7.6% באותם שנים. באשר לעסקים הקטנים והזעירים, שם נתח השוק של הבנקים כבר עמד על 93.4%.

לכך יש להוסיף גם את סוגיית הריבית. באופן היסטורי, הריבית בבנקים נמוכה יותר מאשר אצל הגופים המוסדיים. בדוח הוועדה לבחינת התחרות נכתב במפורש כי למרות ירידה עקבית בריביות המוסדיים והמגזר החוץ בנקאי, הריביות שלהם היו גבוהות מאשר בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, (5.2% בסוף 2021, לעומת 3.4% ו־4.4%, בהתאמה.

הירתמות המערכת הבנקאית נובעת בין היתר גם מסיוע ועידוד הרגולטור, במיוחד בנק ישראל. מתווה הבנק המרכזי שפורסם בסמוך לפרוץ המלחמה כוון בעיקר לאוכלוסייה במעגל הנפגעים הראשון, לצד עידוד מתן אשראי ללקוחות כדי לעבור את התקופה הזו. זאת בין היתר באמצעות תוכנית החשכ"ל ובמסגרת תוכנית ההלוואות המוניטריות המוזלות של בנק ישראל. כך, למעשה, הבנקים זכו להגדלת היתרון על פני המתחרים בכל הנוגע לריביות, צעד שזכה לביקורת מצד רגולטור מקביל - רשות התחרות וכן מצד גופים חוץ בנקאיים. במסגרת החלטת בנק ישראל בתחילת נובמבר על "תוכנית מוניטרית ממוקדת" להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים, נקבע כי התוכנית, בהיקף של עד 10 מיליארד שקל, תפעל רק דרך המערכת הבנקאית.

כבר עם פרסום התוכנית, ברשות התחרות הביעו חשש כי "בנק ישראל מצא לנכון להנגיש לבנקים מקור מימון זול במיוחד, על־מנת שישמשו כ'צינור' להזרמת כספים לידי העסקים הזקוקים להם בשל המלחמה. בחירה בבנקים תפגע בתחרות שרואים העסקים הקטנים הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך".

עוד כתבות

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר