גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בבתי החולים בנגב ובגליל נלחמים על החיים, אבל החמצן הולך ואוזל

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם: קידום תחום הבריאות בנגב ובגליל ● דווקא בתי החולים שהכי קרובים לשדות הקרב, סובלים הכי הרבה מתת־תקצוב וממחסור בכוח אדם

מסוק צבאי בביה''ח סורוקה בבאר שבע / צילום: דוברות סורוקה
מסוק צבאי בביה''ח סורוקה בבאר שבע / צילום: דוברות סורוקה

רעידת האדמה של ה־7 באוקטובר חשפה יסודות רעועים במבנה המדינתי בישראל. אחד מעמודי התווך שקרסו הוא הדאגה הממשלתית לחבלי ארץ שלמים שבבת אחת הפכו לשדות קרב. אש המלחמה הכתה ללא רחם בתושבי הנגב והגליל שספגו פגיעה אחר פגיעה. פתאום הם מצאו את עצמם ממש נלחמים על חייהם.

והמלחמה על החיים לא מסתיימת בשדה הקרב. למעשה, במשך כל הזמן הזה, המלחמה על החיים נמשכת בעצימות גבוהה בבתי החולים. כאן הלוחמים לא מצוידים בטנקים וב־M16, אלא באמבולנסים ובסכין מנתחים.

אכן, גורלם של חיי אדם רבים הופקד בידי מערכי הבריאות בנגב ובגליל. באיזה מצב הוא הגיע למלחמה הזו? מה אפשר עוד לעשות? על כל אלה ננסה להשיב כעת.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

הפריפריה הרחק מאחור

במדינת ישראל קיימת מערכת בריאות אשר נחשבת כאחת מהטובות בעולם. בעצם, תלוי איפה. כבר לפני עשור, מבקר המדינה הצביע על הפער הגדול בין שירותי הבריאות שמקבלים תושבי המרכז לאלה שמקבלים תושבי הדרום והצפון. למשל, בעוד שמספר המיטות לאלף נפשות בתל־אביב עומד על 2.48 ובמרכז הארץ על 1.97, במחוז הדרום והצפון הנתונים הם 1.39 ו־1.46 מיטות לאלף נפשות בהתאמה. בנוסף, אף שהממוצע הארצי למיטות לשיקום כללי או גריאטרי עומד על מיטה אחת על כל 486 קשישים, בצפון על כל מיטה כזו צריכים "להתחרות" 3,200 קשישים.

עוד ב־2013 מבקר המדינה התריע על כך שהמקורות הכספיים של בתי החולים הממשלתיים בפריפריה מצומצמים בהשוואה למקורות הכספיים של בתי החולים במרכז. מסיבה זו, כמעט שאין ביכולתם להעסיק עובדים מחוץ לתקנים הקיימים. בנוסף, נכתב כי בתי החולים בפריפריה מקבלים פחות תרומות, ולכן הם משקיעים פחות בתשתיות בינוי ובציוד ומכשור רפואי. לכן, המבקר הסיק שבתי החולים שאינם במרכז פועלים ב"תרבות של מצוקה תקציבית" ובגירעונות תמידיים אשר פוגעים בתפקודם התקין. המבקר התריע שבפריפריה מתפתח מחסור לאומי ברופאים שישפיע על הטיפול בבתי החולים בטווח הבינוני והארוך.

על פניו, הממשלה לא נשארה אדישה למצוקה הזו - ופתחה בסדרת החלטות שעניינן קידום תחום הבריאות בנגב ובגליל. ב־2014, במסגרת "תכנית רב שנתית לפיתוח הדרום", החליטה הממשלה "לפעול לחיזוק ולפיתוח שירותי הרפואה ביישובי הדרום". ב־2017 הממשלה קיבלה החלטה על "פיתוח כלכלי של מחוז הצפון", במסגרתה היא התחייבה לפעול ל"שדרוג השירותים החברתיים, הציבוריים והשירותים בתחום הבריאות לתושבי מחוז הצפון" ול"השקעה רב שנתית בבריאות במחוז הצפון". שיפור מערך הבריאות בנגב הגליל קיבל ביטוי גם בהחלטה על "תכנית להתמודדות עם פערי כוח אדם במקצועות הבריאות" מ־2022 (בה עסקנו בפעם הקודמת) ואפילו במסגרת העתקת מחנות צה"ל לנגב.

לענייננו, בין ההחלטות האלה היו הבטחות לחיזוק של כוח האדם הרפואי, תקצוב בתי חולים ושיפור השירותים שנותנות קופות החולים בנגב ובגליל. אלא שבאופן כללי, קשה לומר שהיה די בהחלטות האלה כדי לחולל שינוי דרמטי במצב הבריאות באזורים הללו. לכן, נדרשה החלטה שממש תאחז את השור בקרניו. במאי 2022, כבר היה ניתן לשמוע אותה מתקרבת.

התוכנית להזרמת חמצן

החלטת ממשלה 1407 - שהתקבלה, כאמור, במאי 2022 - התהדרה בשם השאפתני: "תוכנית לחיזוק ולפיתוח תחום הבריאות באזורי הנגב והגליל". ההחלטה קבעה שעל משרד הבריאות והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להקצות יחד כ־39 מיליון שקלים על פני חמש שנים לטובת תקצוב מחקר ופיתוח רפואי בבתי חולים, תקצוב ציוד ומכשור רפואי וחיזוק כוח האדם הרפואי באותם אזורים.

החלטה זו אמורה להזרים חמצן - בעיקר פיננסי - למערכות הבריאות בנגב ובגליל בטווח הקצר (כ־14 מיליון שקלים כבר בחצי השנה הראשונה מקבלת ההחלטה) ולאפשר תשתית לשגשוגן בטווח הארוך, על ידי פיתוח והזרמת כוח אדם, תקצוב מחקר ותקצוב מכשור וציוד רפואי. כל זאת, תוך בחינה תדירה של הכדאיות הכלכלית של התוכנית.

ההחלטה, על 11 סעיפיה, כיוונה למקומות הנכונים, ביניהם תמרוץ לעידוד רופאים מצטיינים להגיע לפריפריה, תקצוב מחקר רפואי בבתי חולים בפריפריה, תקצוב הכשרת עתודה רפואית עבור תושבי הפריפריה, בחינת הצורך בהגדלת מספר האחים והאחיות, תקצוב מכשור וציוד רפואי ותקצוב כוח אדם מקצועי ותקציבי פעילות בהתאם לתוכנית "לקידום בריאות והזדקנות בריאה ופעילה".

התקצוב עדיין חסר

כפי שוודאי הבנתם, חלק גדול מההחלטה נוגע להקצאות כספים. איפה זה עומד כרגע? נפרק את ההחלטה למרכיביה.

כזכור, אחד הסעיפים דיבר על קידום תוכנית להבאת רופאים מצטיינים לנגב ולגליל. לשם כך, הוחלט שמשרד הנגב והגליל ומשרד הבריאות יקצו ביחד 2.2 מיליון שקלים בשנה לטובת העניין. לפי משרד הנגב והגליל, החלק שלו בתקציב - שעומד על 1.1 מיליון שקלים בשנה - הועבר בשנים 2022־2023. ואולם, כשמרכז להעצמת האזרח פנו למשרד הבריאות כדי לברר האם הוא תרם את חלקו, לא התקבלה ממנו התייחסות לעניין זה.

עוד החלטה תקציבית נוגעת לתקצוב מחקר רפואי בבית חולים בפריפריה - שיעמוד על 2 מיליון שקלים בשנה שיגיעו מתקציב משרד הנגב והגליל. כאן חשוב לציין שמאז 2013, פועלת תחת המשרד מינהלת המקדמת את המחקר הרפואי. על פי הודעת המשרד, אכן הועברו תקציבים למנהלת מטעם המשרד בשנת 2022, אך הכספים לא הועברו במסגרת החלטת הממשלה, כך שהתקציב של שנת 2022 כלל לא הופעל.

אבל ההרפתקאות התקציביות של משרד הנגב והגליל לא נגמרו כאן. נקבע גם שהוא יתקצב את הכשרת העתודה הרפואית - כלומר, את ההכנה ללימודי רפואה אקדמיים - עבור תושבי הפריפריה. לדברי המשרד, נבנה מודל עבודה ומאגר מרצים שאושרו על ידי משרד הבריאות, ואפילו נבחרה חברה שתפעיל את הפרויקט.

במרץ 2023, נפתחה מכינה קדם רפואית לקבלה ללימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון לשנת תשפ"ד למועמדים מהנגב. המכינה מנתה 43 מועמדים - כולם תושבי הנגב - אשר עומדים בתנאי הקבלה ללימודי רפואה. בהמשך גם עתיד להתפרסם מכרז לאיתור גוף מפעיל אשר ינהל את המכינה המלאה. כל זאת על מנת לשפר ולהגדיל את סיכוייהם של מועמדים מהנגב להתקבל ללימודי רפואה. אולם, על אף שנעשתה עבודה לקראת יישום הסעיף, המשרד לא השיב האם אכן התקציב של שנים 2022־2023 עבר כהלכה.

לכל אחד (לא) לפי צרכיו

ובל נשכח את התקצוב עבור מכשור וציוד רפואי. לפי ההחלטה, משרד הנגב והגליל אמור לתקצב הצטיידות במכשור רפואי בהתאם לצרכים המיוחדים של בתי חולים בנגב ובגליל בסכום של 8 מיליון שקלים בשנת 2022. האם זה בוצע?

על־פי תשובת המשרד, ועדת המכרזים המשרדית אישרה העברת תקציב על סך 8 מיליון שקלים למשרד הבריאות עבור הצטיידות במכשור הנדרש בבתי חולים ברשויות בנגב ובגליל, והתקציב חולק באופן שווה לשישה בתי חולים (זיו, סורוקה, העמק, יוספטל, פדה־פוריה והמרכז הרפואי לגליל).

רגע, התקציב חולק באופן שווה? הרי בהחלטה נקבע שהוא יוקצה בהתאם לצרכים הייחודיים של כל בית חולים, כפי שאלה עולים ממבחני התמיכה. איך זה מסתדר? למען האמת, לא כל כך ברור. ממשרד הנגב והגליל לא נמסרה תגובה לפנייה אודות ביצוע מבחני התמיכה בהתאם לצרכים הייחודים. לכן, נראה שסעיף זה לא יושם כלשונו. כלומר, על אף שהעברת התקציב אושרה, נראה כי היא לא נעשתה בהתאם לנוסח ההחלטה - ועל כן סעיף זה יושם חלקית בלבד.

כמה אחיות עוד נדרשות?

בהחלטה, יש לציין, נכתב נוסח די פושר שמדבר על "בחינת הצורך בהגדלת מספר הסטודנטים לסיעוד בנגב". ובכן, הצורך נבחן - והממצאים הם חד משמעיים.

לפי משרד הבריאות, בעוד ממוצע האחיות לנפש במדינות ה־OECD עומד על 9 ל־1,000 נפשות באוכלוסיה, במדינת ישראל הוא עומד על פחות מ־7, ובדרום עומד על 4 אחיות ל־1,000 נפשות. הבחינה שנעשתה העלתה מסקנות לפיהן יש להעלות את הממוצע בישראל ל־7 אחיות לאלף נפשות.

איך עושים את זה? הפתרון טמון בהגדלת הכסאות להכשרה במוסדות האקדמיים ובמכללות. למרבה המזל, נראה שיש כאן התקדמות ממשית. למעשה, המהלך הזה כבר התחיל לקרות וצפוי להתרחב עוד השנה. על פי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), הושג סיכום עם משרדי האוצר והבריאות בדבר תוספת תקציבית של 27.6 מיליון שקלים - ובכפוף לקבלת המשאבים האלו, יינתן תמרוץ לתוכניות מקיפות שמגדילות את מספר המכסות בלפחות 50 סטודנטים וסטודנטיות.

המקלות בגלגלי ההחלטה

בשלבי היישום, היו מספר גורמים שהקשו מאוד על ביצוע ההחלטה. אם קראתם עד כאן, ודאי לא יפתיע אתכם שראש וראשון להם היה ניהול התקציב. זוכרים שדיברנו על כך שהוחלט שמשרד הנגב והגליל יקצה 2 מיליון שקלים בשנה עבור קידום מחקר רפואי? ובכן, בתגובה לבקשת חופש מידע שנשלחה על ידי המרכז להעצמת האזרח, נמסר מטעם המשרד שהתקציב לא הופעל בשנת 2022, מבלי להתייחס לתקציב בשנת 2023.

תשובה זו, אשר מבהירה מעבר לכל ספק סביר שהתקציב לא הועבר, אך לא מזכירה ולו ברמז את הסיבה, יכולה להעיד על קיצוץ תקציבי, בעיה בהסטתו (תלוי בהעברה בין תקנות שהתעכבה) או שמא בעיה בהוצאתו (כגון אי־אישור של חשבות או בעיות ביצירת התקשרות). כך או כך, התקציב בסעיף זה לא הועבר, מה שיצר חסם בביצוע ההחלטה. ואלה לא היו כל הבעיות של התקציב. כך, למשל, הוחלט שיורחב פיילוט שנוגע ל"הזדקנות בריאה ופעילה", אבל לא צוין המקור התקציבי ולא נקבע סכום התקציב.

חסם נוסף הוא התמשכות תהליכי רכש. על פי סעיף 5 בהחלטה, אשר קובע כי משרד הנגב והגליל יקצה תקציב לטובת תוכנית הכשרה שאינה אקדמית לצורך הכנה ללימודי רפואה - נמסר מטעם המשרד כי עתיד להתפרסם מכרז לאיתור גוף אשר ינהל את המכינה שתפעיל את התוכנית. נדגיש: עתיד. כלומר, טרם התפרסם המכרז. מסיבה זו, סעיף זה לא יושם במלואו, שכן תהליכי כתיבת המכרז נמשכו יתר על המידה, וזאת כאשר על פי נוסח ההחלטה התקציבים היו אמורים לעבור כבר החל משנת 2022.

ונ דמה שההחלטה גם לוקה באי־התאמה לקהל היעד. סעיף 7 בהחלטה קובע שמשרד הנגב והגליל, באמצעות משרד הבריאות, יתקצב הצטיידות בבתי חולים בנגב ובגליל בהתאם לצרכים הייחודים של כל בית חולים. על כן תמוה שמשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי השיב שהעברת התקציב אושרה ושהוא עתיד להתחלק באופן שווה בין שישה בתי חולים שונים. במקרה זה, המוצר - קרי, התקציב שמיועד להצטיידות בציוד רפואי בהתאם לצרכים הספציפיים של כל בית חולים - איננו עונה על צרכי קהל היעד, ולכן סעיף זה יושם באופן חלקי בלבד.

אין לנו זמן לבזבז

אז איך נראה הניסיון הממשלתי לקדם את תחום הבריאות בנגב ובגליל? הבה נסתכל על יישום החלטת הממשלה המשמעותית בנושא - היא החלטה 1407 ממאי 2022 - בשנתיים הראשונות לקבלתה, כלומר בשנים 2022 ו־2023.

כאן נראה שמתוך שבעה סעיפים אופרטיביים - אחד לא יושם כלל, ארבעה יושמו חלקית ושניים יושמו באופן מלא נכון לשנים 2022־2023. מה זה אומר? שאנחנו יוצאים מרגשות מעורבים. מצד אחד, סטטוס היישום מצביע, במובנים מסוימים, על החשיבות שמקבל נושא הבריאות בנגב ובגליל בעיני הממשלה. זאת, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בהחלטה יחסית חדשה שאושרה בתקופה רוויית תנודות פוליטיות עם חילופי ממשלות ושינויים מבניים - הן בתוך במשרדים והן בפוליטיקה הארצית. העובדה שרק סעיף אחד לא יושם כלל אינה דבר של מה בכך, וזה נוסך בנו תקווה שדו"ח זה יזרז תהליכים ויביא להוצאה לפועל של המלאכה שעוד צריך להשלים.

מצד שני, לא מדובר בהחלטה מורכבת. סדר הגודל של הסעיפים, סך התקציב הכולל ומספר המשרדים והגורמים המעורבים אינו גדול ולא דורש אופרציה סבוכה. לאור זאת - ובשים לב לחשיבות הנושא - מצופה היה לראות יישום מלא ומקיף יותר של הסעיפים. מצב הבריאות בקרב תושבי ותושבות הנגב והגליל משמעותית פחות טוב מאשר במרכז, ועל כך אין חולק.

מאז ה־7 באוקטובר, מתחדדת עוד ועוד ההבנה שאנחנו עוסקים כאן בדיני נפשות - פשוטו כמשמעו. אבל כל זה היה נכון גם ב־6 באוקטובר. תוחלת החיים בנגב ובגליל לעומת המרכז, מצבת כוח האדם הרפואית, המכשור הרפואי ומספר המיטות לנפש - נמצאים כולם במצב הדורש התערבות מצד המדינה שתוכל להציל חיי אדם.

ואולי דווקא אפשר להפוך את החסרונות של ההחלטה ליתרונות. היות שלא מדובר בהחלטה מורכבת לביצוע אופרטיבית, שמספר הגורמים האמונים על ביצועה אינו גדול ושתקציבה צנוע גם הוא - ייתכן שנראה כבר בקרוב את המשרדים מרימים את הכפפה ודואגים לבריאות ולחיים של אזרחי ואזרחיות המדינה. כפי שראינו בחודשים האחרונים, אין לנו פריווילגיה לבזבז את הזמן. איך אומרים בצבא? "הוראות אלה נכתבו בדם".

עוד כתבות

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במיכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע והציבור לא יכול להשתמש בהם"

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שתי המדינות שחברו יחדיו במטרה להחליש את המוסד באפריקה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם