הילה חדד-חמלניק / צילום: רמי זרנגר
המתקפה האיראנית אמש הפכה להדגמה של היכולות הפנומנליות של מערכות ההגנה נגד טילים שיש לישראל, כאשר הן הצליחו ליירט 99% מהטילים ששוגרו. הילה חדד-חמלניק, מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה, שותפה בפיתוח של כיפת ברזל ומנכ"לית משרד החדשנות והמדע לשעבר, מסבירה בראיון לגלובס איך המערכות עובדות והאם ישראל הייתה יכולה להתמודד עם התקיפה גם בלי עזרה של בעלות בריתה.
● "איראן עשתה קידום מכירות לתעשייה הישראלית": מאחורי הזינוק במניות הביטחוניות
● יואב קרני, פרשנות |כך הביאה שרשרת הערכות שגויות את ישראל, איראן וארה"ב אל מקום מסוכן מאוד
● כותרות העיתונים בעולם | "מהמתקדמות ביותר": בעולם מתפעלים ממערכות ההגנה הישראליות
בהתקפה האיראנית ראינו הצלחה של 99% ביירוט הטילים. הופתעת מהנתון הזה?
"קודם כל, זו באמת הצלחה ברמה גבוהה, אבל מי שמכיר את המערך ואיך המערך הזה פותח ועובד - לא מאוד מופתע. צריך להבין, זו לא מערכת אחת כמו כיפת ברזל, מדובר במערך שלם של מספר שכבות - כיפת ברזל, קלע דוד, חץ שתיים, חץ שלוש, יירוטים על ידי מטוסים. המערך מייצר רשת שהיא מאוד מאוד צפופה, וגם אם אחד מפספס אז יש עוד הזדמנות, ועוד הזדמנות. זה מה שמאפשר להגיע לאחוזים כל כך גבוהים.
"אז כמי שמכירה את המערך לא הופתעתי בכלל על אחוזי ההצלחה האלה. גם אם אחוזי ההצלחה היו רק 97% זה היה מובן. אבל ציפיתי ל-90% ומעלה. ישראל עובדת על המערך הזה עשרות שנים. זה לא קרה ככה פתאום".
למה בעצם יש הבדל בין יכולת היירוט של קסאמים פשוטים לבין טילים יותר מתוחכמים?
"בגלל האופי שלהם, הקסאמים פוגשים רק חלק אחד משכבת ההגנה - את כיפת ברזל. הם מאוד זריזים, לפעמים זה שניות בודדות משיגור ועד פגיעה, ולכן אם כיפת ברזל פספסה אין כמעט יכולת לתקן. לעומת זאת, לטילים ולכתב"מים שראינו אתמול לקח זמן להגיע, וזה אפשר לכל השכבות להתכונן היטב. פונקציית הזמן היא קריטית ביכולת הזו".
האם ישראל הייתה יכולה להתמודד לבד עם האירוע הזה ללא העזרה של הכוחות האמריקאים ובעלות בריתנו האחרות?
"ספציפית עם מה שראינו במתקפה הזו, ישראל הייתה יודעת להתמודד גם לבד. אבל העוצמה נמצאת גם במערך השותפויות עם מדינות אחרות, וגם מתאמנים על זה. זה נכון יותר מבחינה אסטרטגית, וזה גם הקל על התגובה של ישראל. אם היינו פוגשים את האיום הזה הרבה יותר מאוחר, כי הוא לא יורט קודם, זמן התגובה שלנו היה מצטמצם. אז זה לא שלא היינו יכולים לעשות את זה לבד, זה פשוט לא היה חכם מצידנו".
האם יש לנו עדיין נקודות תורפה במערך הזה ?
"לא נציין דברים קונקרטיים, אבל כמו כל מערכת, אין שום דבר ללא נקודות תורפה. מערכת הגנה היא טובה כמו אנטי וירוס, עד שבסוף מבינים אותה וחודרים אליה. זה מלחמה שהיא אינסופית. צריך להבין שאי אפשר רק להגן כל הזמן. זה לא עובד. אם יש לך אנטי וירוס, גם אם הוא יהיה הכי טוב בעולם, באיזשהו שלב הוא ימצה את היכולת שלו ומישהו יגבר. אף פעם לא תחזיק לאורך זמן רק במגננה, בסוף תצטרך לעבור להתקפה".
"השגיאה של המדינה היא בהסברה לציבור"
היה לך חששות אתמול בערב מהתקיפה?
"לא חששתי, בעיקר הסתקרנתי. קנינו את מערכות ההגנה האלו בהרבה מאוד כסף לאורך השנים בשביל לייצר חוסן והגנה".
לחדד-חמלניק יש ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה סביב הכנת הציבור לתקיפה האיראנית, שלקתה בחסר וגרמה לפאניקה וחששות בקרב אזרחים רבים. "השגיאה של המדינה היא בהסברה לציבור, כי חלק מהחוסן וההגנה שלנו זה גם שהציבור אמנם לא יהיה אדיש, אבל שגם לא יהיה בהיסטריה. צריך להסביר ככה שלא רק אני, שמכירה את המערכות, לא אהיה בחרדה, אלא גם מי שלא מהנדס, ידע שזה לא סוף המדינה. שיש לנו מערכות הגנה בדיוק בשביל מצבים כאלו".
את אומרת שהפחד שהרגישו האזרחים היה יכול להימנע?
"אם לפני שבוע היה סרטון קטן שמסביר, בלי לפגוע בביטחון מידע, דברים בסיסיים שכולם מבינים כמו: יש מרחק גדול, לוקח להם זמן, אנחנו נערכים, יש כמה שכבות של הגנה, צריך לעבור אחת אחת, אם אחת פספסה, יש עוד אחת. את כל מה שאמרתי אין שום בעיה להסביר לציבור. אין פה שום עניין של אבטחת מידע. אני חושבת שאם היה סרטון כזה, והיינו מציגים אותו לציבור זה לא היה מייצר את היסטריה שראינו כאן".
אז למה הממשלה לא הסבירה את המצב כמו שהוא ואפשרה לאנשים להיות קצת יותר שלווים?
"כל ההתנהלות של הממשלה הזו לא הגיונית. נראה שבממשלה הזו יושבים אנשים שלא מסתכלים בסוף על האזרח".