גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

מטוס אל על / צילום: דני שדה
מטוס אל על / צילום: דני שדה

הבורסה לניירות ערך תפרסם היום (ה') את עדכון המדדים החצי שנתי שלה. מבין שורה של חברות שיצטרפו למדדים המובילים בבורסה, בולטות שתיים: אל על ואלקטריאון שלפי הערכות צפויות להיכנס למדד תל אביב 90, ולכן גם למדד תל אביב 125. שתיהן נכנסות למדד אחרי זינוק חד במחירי המניות שלהן, ובפעם האחרונה שזה קרה, השהות במדדים הסתכמה בירידות חדות. הסיפור של שתיהן, שמתבטא גם במספר חברות נוספות, חושף את אחת החולשות המרכזיות בהשקעה פסיבית.

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א
הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

אל על: הפעם זה ייראה אחרת?

במקרה של אל על, מנייתה מחוץ למדדים זה חצי עשור. בפעם הקודמת היא הוכתרה כמניית השנה ב-2015, אחרי שמחירה המריא בלא פחות מ-340%. אל על נכנסה אז למדד ת"א 100 (היום ת"א 125) אבל תוך שנתיים וחצי המניה קרסה בכ-61% ונפלטה ממנו.

כבר בזמן אמת, צפה יניב פגוט, היום סמנכ"ל הבורסה ובאותם ימים האסטרטג הראשי של חברת הביטוח איילון, כי "החשש הוא שדווקא כעת, כשהמניה הופכת בהדרגה לרכיב אינטגרלי מכל תיק מנייתי, ההשקעה בה תשוב ותזרע מפח נפש, ממש כמו בעשור האחרון כולו".

חזרתה הפעם נעשית אחרי מהלך כפול: המניה משלימה זינוק של 85% בחצי השנה האחרונה, כשהיא נהנית מאוד מכך שחברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ולא ברור מתי יחזרו. לצד זאת, היא גייסה לפני שלושה שבועות 350 מיליון שקל, במהלך שהקפיץ את שווי השוק שלה, שאחת הסיבות לו הייתה כניסה למדדים.

ברור שאל על היום שונה לחלוטין ביחס ל-2015. היא החליפה בעלים, הצליחה לייצר הסכמי עבודה ושקט תעשייתי מול ועד העובדים החזק מדי שלה והטייסים, היא מתחדשת במטוסים, יש לה מועדון לקוחות חזק. אבל גם אחרי השיפור הגדול, מדובר עדיין בחברה ממונפת, ובדומה לשאר חברות התעופה תוצאותיה מושפעות מאוד ממחירי הדלק, שכאשר הם גבוהים היא בדרך כלל נפגעת (למעט השנה, בעיקר בגלל המלחמה).

האם המניה תצדיק את השווי אליו הגיעה גם כשהמלחמה תסתיים, המתחרות שלה יחזרו לטוס לישראל ומחירי הטיסות יוזלו משמעותית, או שמא השווי יתברר כמנופח והמניה תצלול?

הגופים המוסדיים שהשתתפו בגיוס חושבים מן הסתם שמחיר המניה הנוכחי מוצדק. אך כאמור, יש לא מעט מניות בבורסה המקומית שזינקו לשמיים, נכנסו למדדים ואז קרסו והשמידו ערך למחזיקי המדדים (ראו גרף). חלקן אפילו לא הצליחו לשרוד במדדים שנה אחת בטרם נפלטו החוצה. כך שהחשש אינו מופרך.

החלום של אלקטריאון יתממש הפעם?

כאמור, מועמדת נוספת להיכנס למדדים המובילים בת"א היא חברת החלום אלקטריאון, שרוצה להטעין כלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה על כבישים. המניה זינקה יותר מ-200% בחצי השנה האחרונה, אבל יש לה גם היסטוריה בעייתית. אלקטריאון נכנסה למדדים ביולי 2020, ושנתיים לאחר מכן נפלטה מהם אחרי שהמשקיעים הפסידו 60%.

לא מעט תהפוכות עברו על מניית אלקטריאון: באוגוסט שעבר היא התרסקה ב-44% ביום אחד אחרי שמכרז שבו השתתפה בשבדיה בוטל, ועוד צרות במקומות נוספים בעולם. עם זאת המוצר שלה הוטמע בראש העין, באוטובוסים של חברת אפיקים, והיא עורכת פיילוטים ברחבי העולם.

עדיין, זו מניית חלום ובהחלט קיים סיכון שהיא לא תצליח לעמוד ביעדים והמשקיעים יאבדו את התלהבותם, בוודאי כשמדובר במניה תנודתית במיוחד.

טוב לחברה, פחות למשקיעים

לכניסה למדדי הבורסה יש משמעות גדולה. חברות רואות בכך מעין תעודת כבוד ומצפות ליהנות גם מסחירות גבוהה יותר. כמו כן כניסה של חברה למדדים הגדולים יכולה להזרים ביקושים גבוהים למניה.

נסביר כי המשקיעים הפסיביים רוכשים את המניות שבמדדים דרך הקרנות עוקבות המדדים. על פי נתוני הבורסה, אחרי מדד ת"א 125 עוקבים מכשירים בסך כספי של כ-19 מיליארד שקל ואחרי מדד ת"א 90 עוקבים יותר מ-7 מיליארד שקל. זאת בהשוואה ל-200 מיליון שקל בלבד שעוקבים אחרי מדד SME60 שכולל את 60 המניות הבאות בתור אחרי 125 הגדולות בבורסה, ואשר אליו משתייכות כיום אל על ואלקטריאון.

השמחה פחות גדולה מצד המשקיעים הפסיביים, שלמעשה "מקבלים" את המניות המצטרפות אחרי שזינקו, אך אם הן ייפלו המשקיעים נפגעים פעמיים - ראשית הם לא נהנים מהתשואה כשהמניות עולות, אבל כן נפגעים כשהן יורדות. בהמשך, אם המניות הללו שוב יזנקו - הקרנות ירכשו אותן בחזרה, וכך הלאה.

מעבר לכך, משקיעים אקטיביים וספקולנטים יודעים מי המניות שייכנסו למדדים, רוכשים אותן לפני מועד העדכון במחיר נמוך יותר ומוכרים למשקיעים הפסיביים, ש'נאלצים' לקנות את המניות במחיר גבוה יותר.

בשיטה יש באג, אבל היא עובדת

"אירועי עדכון המדדים הם תמיד נקודת התורפה של השקעה פסיבית, בוודאי כשמניות במדד נופלות בעשרות אחוזים", אומר אלון סנובסקי, מנהל מניות ישראל במגדל. עם זאת לדבריו, "המשקל הנמוך של המניות החדשות במדדים מפחית את הבעיה. הבורסה גם צמצמה עוד את השפעתן כשהגדילה את מספר המניות במדדים מ-75 ל-90 ומ-100 ל-125, ולכן את הפיזור".

אנליסט אחר הוסיף כי "כמו שיש מניות גרועות אפשר לציין מנגד גם מניות טובות, כמו נקסט ויז'ן, שמאז שהצטרפה למדד בנובמבר האחרון הניבה 55%".

רו"ח אמיר איל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי, מזכיר שהבורסה גם ביצעה לאחרונה רפורמה שכללה בין היתר הגדרת קריטריון של סחירות במניה, עוד לפני הכניסה למדד. אך הוא סבור כי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעייתיות היא לבצע עדכוני מדדים בתדירות נמוכה יותר. "צריך לעדן את ההשפעה האוטומטית של עדכון המדדים, כך שיהיה מספיק זמן למניות טובות שנופלות, לתקן. עדכון מדד כל חצי שנה זה זמן קצר מדי בחיים של חברה".

פגוט מהבורסה מודע לבעייתיות אך מזכיר כי "כך בנויים מדדי שווי שוק בכל העולם. זה נכון ל-S&P 500 וגם ל-MSCI. לא נכנסים כאן שיקולים של ערך מול צמיחה, דיבידנדים או סמארט בטא, וזה פתוח למי שרוצה לקנות מדדים כאלה".

אבל למרות החיסרון המובהק, להשקעה פסיבית במדדים יש כמובן יתרונות רבים אחרים כמו דמי ניהול זולים, ופשטות. יתרה מכך, מחקרים בעולם מראים שבדרך כלל מנהלים אקטיביים לא מצליחים להכות את המדדים.

עוד כתבות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי