בבתי חולים עם הרבה לייקים מתים פחות

וגם: הפייסבוק משפר תדמית אבל גם מפחית את השליטה העצמית‏‎‎ וגלישה ברשת החברתית בזמן העבודה דווקא משפרת את הביצועים. מחקרים מפתיעים על העולם המקביל שברשת החברתית

18/04/2013, 14:05
גלי וינרב

‎‎הרשתות החברתיות שצצו בשנים האחרונות והפכו חלק בלתי נפרד מחיינו, שינו את דפוסי הקשרים הבינאישיים ואת הנגישות למידע וכיום מהוות כר פורה לאינספור מחקרים. כל מה שנחקר בעולם של לפני הרשתות החברתיות, למעט אולי ארכיאולוגיה פרה-היסטורית או פיזיקה קוסמית, ניתן לחקור שוב בדגש על התממשותו ברשתות החברתיות. יתרון מיוחד של תחום העיסוק הזה הוא שרוב המידע נגיש לחוקרים - הוא נמצא שם בחוץ, ברשת החברתית. אז מה נלכד ברשת?

‏‎‎חוכמת ההמונים עובדת

** ‏‎‎בבית חולים עם יותר לייקים מתים פחות, והפופולריות של ארגון ברשת אפילו מנבאת שינויים במחיר המניה **

‎‎היום אין צורך לכעוס על נותן שירות גרוע, או להתעצבן על קופת חולים שלא אישרה לכם טיפול. כל שצריך הוא להעלות את הסיפור לפייסבוק, והחברים שלכם כבר יקללו את אמו של המנוול עבורכם.

אך האם באמת ניתן להתייחס לרשתות חברתיות כמקור אמין של מידע לגבי ארגונים? או שמא כל מוסד מעניק שירות ייפול בשלב זה או אחר לפה של מישהו פופולרי ורב קשרים? והאם ניתן ללמוד משהו מכמות ה"לייקים" שיש לעמוד (מספר האנשים שטוענים כי הם מחבבים את המוסד)?

‏מחקר חדש שפורסם ב-"‏American Journal of Medical Quality‏" לפני כחודש הראה כי כשמדובר בבתי חולים, באמת ניתן ללמוד על איכותם ממיצובם הכולל בפייסבוק. החוקרים השוו את שיעורי התמותה בכל בית חולים למספר הלייקים שקיבל בפייסבוק בשקלול מספר הפוסטים העצבניים. נמצא כי ככל שבית חולים היה פופולרי יותר ברשת, כך באמת נפטרו בו פחות אנשים. וכמותית: כל עלייה של אחוז במספר מקרי המוות התבטאה באובדן של 93 לייקים.

‏החוקרים ציינו כי לבתי חולים שבהם הצוות צעיר יותר היו פחות לייקים, למרות שצוות צעיר אמור היה ליהנות מכך שגם חבריו צעירים ומשתמשים הרבה ברשתות חברתיות. החוקרים מעריכים שבתי חולים עם צוות צעיר מידי הם באמת פחות מוצלחים. "נראה כי האיכות באמת קובעת את היחס ברשת החברתית", חוזרים החוקרים על מסקנתם.

‏לא רק בבתי חולים. מחקר שנערך לפני כשנתיים על ידי חוקרים מאוניברסיטת פייס בניו יורק, הראה קורלציה בין פופולריות ברשת החברתית לבין מחיר המניה של חברות מוצרי צריכה, כמו נייקי, קוקה קולה וסטארבקס. הלייקים אפילו ניבאו חלקית את השינויים במחיר המניה במשך עשרה חודשים. עדיין לא ברור אם הפופולריות משפיעה על מחיר המניה (יש סביב החברה רק באזז חיובי), או שהפופולריות נובעת מחוויות טובות עם המותג, שבמקביל משפיעות על הביצועים של החברה. בשילוב עם מחקר בית החולים, נראה כי האפשרות השנייה היא בהחלט סבירה. ‏‎‎‏

כל עלייה של אחוז במספר מקרי המוות התבטאה באובדן של 93 לייקים.

‎‎פייסבוק - טוב או רע למשתמש?

‏** ‎‎האם הרשתות תורמות לביטחוננו העצמי או הורסות לנו אותו? ומה לגבי משמעת עצמית וכעס? **

‎‎אחת השאלות הגדולות בנוגע לרשתות חברתיות היא האם הרשתות הללו עוזרות או מזיקות למצב הבריאותי או הרגשי של האדם. כבר ידוע כי רשתות חברתיות מבזבזות לנו זמן, ושבגינן התדירות שבה אנחנו פוגשים אנשים פנים אל פנים נמוכה יותר והזמן שבו אנחנו מצויים במגע עם העולם האמיתי מצומצם יותר.‏

האם הן מצליחות לפצות אותנו על כך בתועלות ייחודיות משלהן? הדעות בנושא זה עדיין חלוקות. ‏

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת "‏Personality and Social Psychology‏" הראה כי ברמה המיידית, שימוש ברשתות חברתיות משפר את הביטחון העצמי של רוב האנשים. רבים מהנבדקים שקיבלו פידבק שלילי על משימה שביצעו ניגשו לפייסבוק מיד לאחר מכן, ככל הנראה כדי לאושש את תדמיתם.

החוקרים אפשרו רק לחלקם להגיע לפייסבוק, ואלה מהם שקיבלו גישה לרשת הגיבו אחר כך בנינוחות רבה יותר ובפגיעות נמוכה יותר מאלה שלא.

החוקרים מסבירים כי ברשת החברתית אנחנו נחשפים לאנשים שבחרנו לחלוק איתם את העולם החברתי שלנו, ושגם בחרנו מה לחלוק איתם ואיך. בתמורה, אנחנו מקבלים יחס חיובי ופרגון בצורה של קודים שבדרך כלל מצויים ברשת החברתית.

בטווח הארוך יותר התמונה מעט יותר מורכבת. לא רק אנחנו מציגים חיים נוצצים בפייסבוק - כולם מציגים חיים כאלה. משתמשי הפייסבוק לעתים משווים בין חייהם של אחרים בזירת הפייסבוק ובין חייהם שלהם עצמם, שאינם נחשפים ברשת, ומסיקים מכך שחייהם אינם טובים. המחקר הראה כי בעיה זו מחמירה בקרב גולשים שמשתמשים בפייסבוק באופן פסיבי ושאינם מרבים להעלות פוסטים או תמונות.

הקשרים בפייסבוק יכולים להוביל גם לדברים טובים באמת. החוקרים ניקול אליסון, צ'רלס שטיינפלד וקליף למפה מאוניברסיטת מישיגן טוענים כי למשתמשים בפייסבוק יש "הון חברתי" רב יותר. זאת, בעיקר, בשל האפשרות לשמור על קשר עם חברים קרובים ממעגלים קודמים.

הון חברתי הוא היכולת להשיג תועלת פסיכולוגית וגשמית כתוצאה מקשרים חברתיים שאינם רשמיים. במחקר נמצא כי כתוצאה מן השימוש בפייסבוק, היכולת למנף קשרים חברתיים גדלה גם בעולם האמיתי. ליכולת הזו הייתה השפעה חיובית בעיקר על אנשים שמטיבם הם אינם חברותיים במיוחד ואינם יוצרים במהירות קשרים חדשים.

עם זאת, הרשת הווירטואלית יכולה גם להסב נזק אמיתי. מחקר מה-"‏Journal of consumer research‏" מראה כי ההשתתפות ברשתות החברתיות מפחיתה את השליטה העצמית דווקא מכיוון שהיא מעלה את הביטחון העצמי. החיזוק החיובי שאנחנו מקבלים לאחר שחשפנו את "הצד הטוב שלנו" ברשת עלול להוביל לתפיסת מציאות זמנית שגויה לגבי עצמנו ובאופן טבעי גם לאיבוד שליטה. בהתאם לכך נמצא כי שימוש מוגבר בפייסבוק מופיע בצד עודף משקל וחובות לחברות כרטיסי האשראי.

רגש נוסף שנבחן בהקשר של רשתות חברתיות הוא כעס. מתברר שגם מי שמביע כעס (בעיקר אם באופן אנונימי‏‎(‎‏ וגם מי שעוסק בקריאה של טקסטים כועסים במסגרת הרשתות החברתיות - נפגע מכך. הבעת הכעס אולי מביאה צדק אבסולוטי, אך אינה מרגיעה אותנו בטווח הקצר. ‏‎‎‏

‎‎גולשים לעתים משווים בין חייהם של אחרים לחייהם שלהם, ומסיקים מכך שחייהם אינם טובים.

רשתות חברתיות בין מזרח למערב

‏** ‎‎איך מתבטאת תרבות ה"אני קודם" לעומת תרבות ה"כולנו ביחד" ברשת חברתית? **

‎‎החוקר ד"ר ניקולס קריסטקיס מאוניברסיטת הרווארד סיפר לאחרונה בכנס ‏TED‏ כי כשפרסם מחקר שהראה כי אנשים שיש להם יותר קשרים חברתיים עם אנשים שמנים הם שמנמנים יותר בעצמם - פירשו זאת העיתונים בשני צדי האוקיינוס האטלנטי בצורה שונה. "השמנת? אולי החברים שלך אשמים", היו הכותרות בארה"ב. ובאירופה? "החברים שלך השמינו? זה בגללך!".

הפערים בין ארה"ב לאירופה בתפיסת החברות והשפעת הקשרים החברתיים אינם עצומים אך קיימים. הפערים בין שתי התרבויות הללו לבין רוב תרבויות אסיה מובחנים עוד יותר. האמריקאים הם אינדיבידואלים קיצוניים. הסינים - רקמה אנושית אחת, הייררכית ומשפחתית. אם כך, איך מתבטאים ההבדלים בשימוש ברשתות החברתיות?

ראשית יש לציין כי הממשלה הסינית מגבילה את השימוש ברשתות חברתיות שנולדו מחוץ לסין, ולכן רוב הרשתות הסיניות הן מקומיות. הפופולריות שבהן הן ‏sina weibo‏, שדומה לטוויטר אך עם אפשרות להפיץ וידאו ותמונות נוסף על טקסט (ומשתמשים בה כ-22% ממשתמשי באינטרנט בסין, פי שניים ממשתמשי טוויטר), ו-‏Renren‏, רשת חברתית הדומה לפייסבוק.

לדברי פרופ' לינדה ג'קסון מאוניברסיטת מישיגן, למרות שבסין צמחו רשתות חזקות המותאמות לצורכי הסינים, האמריקאים עדיין משתמשים יותר מהם ברשתות חברתיות, מחשיבים אותן כמשמעותיות יותר ולכל משתמש יש בממוצע יותר "חברים". האמריקנים שמשתמשים ברשתות חברתיות מבלים בהן קרוב לשעה ביום, לעומת כחצי שעה בלבד בקרב משתמשי הרשתות החברתיות בסין. כמו כן, 25% מהצעירים בסין מעולם לא השתמשו ברשת חברתית, לעומת רק 4% בארה"ב.

ג'קסון מסבירה כי לסינים בדרך כלל קשה עם ההאדרה העצמית הנהוגה באתרים כמו פייסבוק וטוויטר. "ארה"ב היא מדינה של לקדם את עצמך, לקחת בעלות על דברים טובים שקורים בסביבתך ולהתנער מאחריות לדברים רעים. בסין זה לא כך", אומרת ג'קסון, "בסין השיח סביב מה עשיתי לא בסדר ואיך אפשר להשתפר, הרבה יותר נפוץ. כשמשהו טוב קורה, מנומס לחלוק את הקרדיט".

כמו כן, כבר מגיל צעיר ההורים בארה"ב מקבלים או אפילו מעודדים את השימוש של הילדים באתרים חברתיים, כדי שיהיו להם קשרים חברתיים ענפים. ההורים הסינים עדיין רואים בלימודים מפתח להצלחה ולכן נוטים למנוע "בזבוז זמן" במחשב, שתועלתו לא ברורה להם.

קשרים חברתיים הם אלמנט חשוב בסין ונשבים למקור כוח, אולם רבים מהם רשמיים וקבועים מראש, כמו קשרים משפחתיים ותעסוקתיים. גורמים עסקיים מעריכים כי כשהרשתות החברתיות יתפתחו וישקפו לא רק קשרים אקראיים חברתיים כמו בארה"ב אלא יהוו ראי למערכת הקשרים הקיימת מראש, לפתע כוחן יעלה. ‏‎‎‏

‎‎ההורים הסינים עדיין רואים בלימודים מפתח להצלחה ומונעים "בזבוז זמן" במחשב (רויטרס)

פייס-בוס

‏** ‎רשתות חברתיות בעבודה: מראיינות ומרעננות **

‎‎הרשתות החברתיות הן פורצות דרך באופן שבו הן מטשטשות את הגבול שבין החיים ה"רשמיים" שלנו בעולם העבודה לבין החיים הפרטיים. עובדה זו אולי תתגלה בעתיד כאחת התרומות הייחודיות שלהן. הטשטוש מתבטא בכמה אופנים: למשל, כל אדם שעובד מולנו יכול מיד לחפש אותנו ברשתות חברתיות וללמוד משהו על החיים האישיים שלנו (אלא אם הפרופיל סגור רק לחברים, אבל גם אז - רובנו מאשרים גם חברים ומכרים וקולגות מהעבודה והגבולות שוב מיטשטשים). כמו כן - גוברת הנטייה להשתמש ברשתות החברתיות ככלי לשיווק עצמי ומקצועי. בנוסף - בעבודה אנחנו נוטים מדי פעם להציץ בפייסבוק וכך מייבאים את העולם החברתי שלנו לתוך העבודה שלנו.

עבור אנשי כוח אדם המגייסים עובדים חדשים, פייסבוק מהווה מאגר אדיר של ידע. אולם, האם הבילוש בפייסבוק אכן הוגן כלפי העובד הפוטנציאלי? מחקר שפורסם לאחרונה ב-"‏Journal of applied social psychology‏" על ידי החוקרים פיטר רוזן וקוין מוסהולדר מהאוניברסיטאות אוונסביל ואבורן, בהתאמה, אישר כי ניתן להפיק מהפייסבוק מידע רב, ברמה של ראיון עבודה.

הנבדקים, שלא באמת עמדו בפני ראיון עבודה ולכן יכלו להרשות לעצמם להיות די גלויים, התבקשו למלא שאלון לגבי עצמם. במקביל הם נתנו למנהלי משאבי אנוש מנוסים לחקור את פרופיל הפייסבוק שלהם, ולענות על אותו שאלון לגביהם. התוצאה: מתאם גבוה בין השאלונים. כלומר הבולשים הצליחו בכלל לא רע באבחנת האישיות של הנבדקים בהתבסס על הפרופיל שלהם.

לאחר שישה חודשים פנו החוקרים לאותם נבדקים בבקשה נוספת: אפשרו לנו לפנות למעסיקים שלכם עם אותו שאלון. חלק הסכימו, ומתברר כי הבילוש בפייסבוק ניבא טוב יותר את הערכת המעסיקים מאשר שאלון הדיווח העצמי של הנבדקים.

במחקר נוסף הם מצאו כי בילוש בפייסבוק ניבא טוב יותר מידת ההצלחה האקדמית של סטודנטים מאשר ציוני ‏IQ‏, אפילו כאלה שכוללים שאלון אישיות. הזמן שבילו אנשי המש"א בבילוש בדף הפייסבוק? בערך עשר דקות.

נראה כי הבילוש בפייסבוק יכול לנבא, בין היתר, כמה זמן יבלה העובד שלך בפייסבוק לעומת בעבודה ה"אמיתית". אבל כאן אולי כדאי לציין שחלק מן התפיסות לגבי עובד שמשוטט בפייסבוק עלולות להיות לא מעודכנות.

מחקר שבוצע ב-2011 על ידי חוקרים מאוניברסיטת מילנו מצא כי בעת החשיפה לרשת החברתית קצב הלב יורד והנשימה הופכת עמוקה יותר. החוקרים טוענים כי החשיפה לרשת מכניסה אותנו למצב נעים ששמו ‏Flow‏ - מצב מוכר בפסיכולוגיה שלפיו אנחנו נחשפים למספיק פעילות שתתפוס את תשומת הלב שלנו, אבל לא באופן מאתגר מדי. מצבים של ‏Flow‏ הם מרעננים ומרגיעים.

אולי בשל כך, עובדים שמשתמשים במשך יום העבודה בפייסבוק הם דווקא פרודוקטיביים יותר. חוקרים מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה הראו כי עובדים שאושרה להם הפסקה של עשר דקות לגלוש בפייסבוק היו יעילים יותר ב-40% מעובדים שלא אושרה להם הפסקת התרעננות כלל וב-16% מאלה שאושרה להם הפסקת התרעננות באינטרנט, אך לא בפייסבוק. זאת, בתנאי שההפסקה אכן הוגבלה לעשר דקות או פחות. ‏‎‎‏

‎עובדים שמשתמשים בפייסבוק במשך יום העבודה דווקא פרודוקטיביים יותר

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
טוקבקים
נושא
"גלובס" מעודד שיח ראוי ומכבד. אנא הימנעו מתגובות מסיתות, משמיצות, גסות ו/או פוגעניות
טוען תגובות...טוען
טען תגובות נוספות
 

פוסטים נוספים