*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס

תיקון שהוכנס לפני 5 שנים בחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 האריך במידה משמעותית את חופשת הלידה. לשינוי השלכות על סוגיות הנוגעות לצבירת הזכויות בתקופת חופשת הלידה ואופן חישובן. לפני התיקון עמדה חופשת הלידה בישראל על 14 שבועות - תקופה קצרה ביותר ביחס לעולם המערבי. בשל המשך הקצר של חופשת הלידה, נשים רבות נטו לבקש את הארכתה, אך גם כאשר הוארכה החופשה, הייתה אותה עובדת נתונה תחת לחץ מהמעסיק שלא לעשות כן.

חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן : "החוק") דן במשך תקופת חופשת הלידה. בהתאם לתיקון שהוכנס בסעיף 6 (ב) של החוק, משך חופשת הלידה הוא 26 שבועות, מהם 7 שבועות או פחות מזה (לפי רצון העובדת) לפני יום הלידה המשוער. העובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה ובלבד שלא תפחת מ-14 שבועות בתוספת ההארכות להן היא זכאית מכוח החוק בשל אשפוז היולדת או הילוד ובשל לידת יותר מילוד אחד. החוק מחיל חופשת לידה בת 26 שבועות לעובדות שעבדו במקום העבודה לפחות 12חודשים לפני צאתן לחופשת הלידה. לעובדת שעבדה פחות מ-12 חודשים טרם יציאה לחופשת הלידה, משך חופשת הלידה נותר 14שבועות.

חשוב להדגיש, כי משך תקופת הזכאות לדמי לידה לא השתנתה במסגרת התיקון לחוק, והיא נותרה 14 שבועות בתוספת הארכות הנזכרות לעיל.

זכויות העובדת בחופשת לידה

החוק קובע שבהיעדרות מעבודה לרגל חופשת לידה על פי הוראת סעיף זה לא ייפגעו זכויות העובדת התלויות בוותק במקום העבודה. מכך עולה, שהיא תצבור זכויותיה בהתאם למשך חופשת הלידה לה היא זכאית בהתאם להוראות החוק. נבחן את משמעות והשלכות הדברים האמורים לעיל על מכלול הזכויות המוקנות לעובדת מכוח הוותק שלה, לגופן.

צבירת ימי מחלה: תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) התשל"ז -1976 קובעות שצבירת ימי מחלה ניתנת גם בתקופת חופשת הלידה על פי החוק. מכאן למדים שכל תקופת חופשת הלידה, גם זו שללא תשלום דמי לידה תובא בחשבון לעניין צבירת ימי מחלה.

צבירת חופשה שנתית: ימי חופשת לידה אינם נחשבים ימי עבודה המזכים את העובד\ת בחופשה. מאידך, די שהעובד\ת עבד\ה 200 יום בשנת עבודה על מנת שי\תקבל את מלוא תקופת החופשה הנקובה בחוק בהתאם לשנת הוותק שלו\ה בעבודה.

וותק לדמי הבראה: צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה קובע שתקופת חופשת הלידה ללא תשלום לא תחשב כוותק לצורך תשלום דמי הבראה.

הפקדות לגמל והשתלמות: חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 ותקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופות גמל) התשס"ח-2008 מורים שחובת ההפקדה לגמל ולהשתלמות חלה על עובדים הזכאים לדמי לידה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ובכלל זה לעובדת שזכאית לגמלת שמירת הריון. מן האמור לעיל עולה שהמעסיק אינו מחוייב בהפקדות לגמל והשתלמות עבור עובד\ת שנמצא\ת בעת תקופת חופשת הלידה ללא תשלום.

ותק לעניין פיצויי פיטורים או התפטרות בדין פיטורים: חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע כי יראו רציפות בעבודה גם כאשר חלה בה הפסקה זמנית מחמת "חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק". חופשת לידה נחשבת כחופשה שלא בשכר שניתנה לעובד\ת על פי חוק. תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים בפיטורים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) תשכ"ג-1963 קובעות: "לעניין קביעת סכום הפיצויים לא יבואו במניין ... תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר, העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה, כאמור, שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי".

משילוב ההוראות הללו עולה כי כוותק לפיצויי פיטורים תילקח בחשבון תקופת חופשת הלידה בגינה יש זכאות לדמי לידה, 14 שבועות בתוספת ההארכות מכוח החוק המזכות בדמי לידה. בנוסף יצויין כי בגין התקופה בה אין זכאות לדמי לידה יבואו בחשבון במניין עד 14 יום כוותק לפיצויי פיטורים.

*** הכותב הוא חבר במועצה הארצית והצוות הבכיר של הנהלת לשכת יועצי המס בישראל