*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס

אנו עומדים בפתחו של חודש תשרי, חודש של חגים וחופשות. בכתבה שלפניכם תמצאו הסברים לזכויות העובדים בחגים.

החוק קבע 9 ימי חג יהודיים בהם זכאי העובד לתשלום: 2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 סוכות (חג ראשון ושמחת תורה), 2 ימי פסח (ליל הסדר וחג שני של פסח), 1 יום העצמאות, 1 שבועות.

עבודה בערב חג: בהתאם לצו הרחבה כללי נקבע כי מי שעובד 6 ימים בשבוע יעבוד בערב חג 7 שעות ומי שעובד 5 ימים בשבוע יעבוד 8 שעות, כל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת. לגבי ערב יום כיפור נקבע שיום העבודה יהיה בן 6 שעות עבודה. בימי ערב החג העובד יקבל תשלום עבור יום עבודה מלא של 8 או 9 שעות בהתאמה. עובד שביקש יום חופשה בערב חג יקבל תשלום יום עבודה ללא כל תוספת.

עבודה בחול המועד: החוק לא קבע הפחתת שעות ולכן מדובר בימי עבודה רגילים, אלא אם כן נקבע בצו הרחבה לאותו ענף, או שקיים נוהג במקום העבודה לפיו עובדים פחות שעות בחול המועד.

זכאות לתשלום בגין ימי חג: נקבע כי עובד המקבל את משכורתו על בסיס חודשי יקבל את שכרו הרגיל בגין ימי החג. עובד יומי או שעתי זכאי לתשלום בגין ימי חג רק אם השלים 3 חודשי עבודה לפחות אצל המעביד. עובד יומי ושעתי יקבל תשלום עבור ימי החג אם עבד ביום לפני החג, היה אמור לעבוד ביום החג ועבד לאחר החג. כלל העובדים אינם זכאים לתשלום בגין חג החל בשבת.

חישוב התשלום עבור ימי החג: התשלום יהיה זהה לערכו של יום עבודה אך ללא נסיעות, שעות נוספות וכדומה.

עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום לא זכאי לתשלום בגין ימי חג. עובד שנמצא בחופשה הכוללת את ימי החג לא יפחיתו לו ממכסת ימי החופשה את ימי החג, שממילא לא היה אמור לעבוד בהם, ורואים את ימי החופשה כאילו נפסקו לצורך החג.

עובד שעובד ביום החג זכאי לתשלום בגובה של לפחות 150% לכל שעת עבודה ואם קיים צו או הסכם מיטיב, אז לפי ההסכם המיטיב. זאת בנוסף לתשלום אותו היה מקבל גם אם לא היה עובד בגין החג. מכאן עובד הזכאי לתשלום עבור ימי חג ועובד בהם זכאי לשכר של 250% לפחות. (כמובן שקיים צורך באישור העסקה ממשרד הכלכלה).

חופשה מרוכזת: זו נקבעת על ידי המעביד והוא רשאי להודיע לעובדיו על יציאה לחופשה בחול המועד. אם ביחד עם ימי החג והשבת החופשה היא של 7 ימים ומעלה על המעביד להודיע על כך לעובדים לפחות 14 יום מראש. עובד שאין לזכותו ימי חופשה אי אפשר ליצור אצלו מינוס בימי חופשה אלא אם כן הדבר נעשה בהסכמת העובד.

בני דתות אחרות: לעובד לא יהודי ישנה זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. יחד עם זאת הוא רשאי להודיע למעסיק כי הוא בוחר במועדים של לוח החגים היהודי, לצורך היעדרות מהעבודה. בכל מקרה לא יקבל כפל תשלום.

שי לחג: החוק אינו מחייב מעסיק במתן שי לחג, אולם קיימים מספר ענפים בהם יש חובה כזו המוטלת על המעביד מכוח צו הרחבה. לדוגמה: בענף הניקיון ובענף אבטחה ושמירה. כמו כן, במקום עבודה בו נוצר נוהג של מתן שי לחג, בית המשפט הכיר בזכות הקמה לעובד מכוח נוהג או במקרים בהם הוסכם על כך בהסכם אישי עם העובד. שי לחג הניתן לעובד יש להוסיף לתלוש השכר ולשלם עליו מס הכנסה וביטוח לאומי.

חג שמח!

*** הכותבים הינם חברים בצוות הבכיר בלשכת יועצי המס.