*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס

בטרם הקמת העסק הקטן משקיעים בעליו שעות רבות של חשיבה, בדיקה, סקרי שוק, בדיקת צפי הכנסות מול הוצאות, תקציבי פרסום וכו' והכל על מנת שהעסק יפרח וישגשג. מריבת העסקים הקטנים מוקמים לרוב על ידי שני אנשים או יותר שלהם היכרות מוקדמת. בדרך כלל לכל אחד מהם יש יתרון יחסי כלשהו - האחד טוב במכירות, השני בעל מקצוע מיומן יותר, השלישי הוא בעל הממון וכו'.

לאור ההכרות המוקדמת של בעלי העסק המוקם וחרף ההשקעות והבדיקות הרבות שבעלי העסק עושים בטרם הקמתו, לרוב הללו לחסוך בהוצאה החשובה ביותר והיא בהכנת הסכם המייסדים - הסכם בין השותפים של העסק המוקם.

עסקים רבים נסגרו והתפרקו אך ורק בגלל שהשותפים לא ערכו ביניהם הסכם ולא הסדירו ביניהם את כל הנושאים המהותיים בטרם פתיחתו של העסק. כל עוד העסק הוא בשלבי ההקמה והאינטרסים הכלכליים והאינטרסים האישיים של השותפים הם זהים, נראה לכאורה כי אין כל בעיה. אולם משברים, לרבות תביעות הדדיות העלולות לגרום אף לסגירת העסק, מתעוררים כאשר השאיפות והאינטרסים האישיים של השותפים משתנים עם גדילתו של העסק הקטן. כך למשל כאשר העסק צומח, ולמרות שזוהי שאיפתו של כל שותף ושותף, לא מן הנמנע שהאינטרס של אחד השותפים יהיה לצרף עובד שכיר ולהפחית את עבודתו שלו בעסק, בעוד שהאינטרס של השותף השני יהיה לעבוד קשה יותר, לא לשכור עובד נוסף, ובכך להגדיל את ההכנסות האישיות (ולסלק למשל את המשכנתא האישית שלו הרובצת על ביתו).

ככלל, צמיחתו של העסק מעמידה דילמות רבות וקשות בפני השותפים: בעוד האחד רוצה לצמוח ולפתוח סניפים נוספים השני מעדיף להימנע מכך; בעוד הראשון מעוניין להשקיע בשיווק ובפרסום על מנת להגדיל את החשיפה השני מעדיף השקעות אחרות פרטיות; בעוד הראשון רוצה לקחת הלוואות ולמנף את העסק, האחר מעדיף לנהל עסק סולידי וללא חשיפה לסיכונים שבהלוואות. ברור ששתי הגישות של השותפים הן לגיטימיות לחלוטין, אולם דילמות כאל הן שגורמות לסכסוך בין השותפים עד כדי פירוק השותפות.

למנוע חילוקי דעות בעתיד

הסכם המייסדים אמור לתת מראש מענה לכל השאלות והדילמות אשר עלולות לצוץ בהמשך הדרך וכך להפחית את הופעתן ולמנוע את פירוק השותפות וחיסול העסק, במקרה הטוב, או במקרה הרע מלחמת עולם בין השותפים לרבות תביעות בבתי משפט ובזבוז זמן וממון רב על עורכי דין ובתי משפט.

בטרם פתיחת העסק על השותפים לערוך הסכם שישקף, ככל האפשר, את המוסכם עליהם, יענה על כל רצונותיהם ושאיפותיהם ויקבע קריטריונים ברורים לנושאים מסוג זה. כך, למשל, במקרה וצד אחד רוצה להשקיע ממון נוסף ולצד השני אין יכולת כלכלית לעשות כן, ישנן מספר אפשרויות לפתרון המחלוקת, שאותן יש לקבוע מראש בהסכם המייסדים, כגון מנגנון דילול (במקום שותפות מלאה 50\50 משנים את היחס ל60\40 או 70\30 תלוי בגודל ההשקעה), או קביעה שהיחס בין המשקיעים יישאר שווה והמימון החסר יושלם על ידי הכנסת משקיע מוסכם נוסף לשותפות, או כל מנגנון מקובל אחר ובלבד שנושא זה יקבע מראש. אם לא ייעשה כן, אי הסכמה בעניין זה עלולה להביא למחלוקות ולפרוק השותפות.

אם כבר עורכים המייסדים הסכם שותפות ראוי לקבוע מראש ובבהירות רבה את חלוקת התפקידים בין השותפים לרבות את היקף שעות העבודה שתושקענה על ידי כל אחד ואחד מהם. אחרת מי מהם שמקדיש שעות עבודה רבות יותר יחוש מקופח (במיוחד כשיש שותף פעיל ושותף בעל הון שאיננו פעיל) ויהיה לו אינטרס בהזדמנות הראשונה, לאחר שהעסק ישגשג, לשנות עובדה זו על ידי פרוק השותפות.

בהסכם המייסדים קובעים מראש מי אחראי על גיוס העובדים והשכר, מהן העלויות הכוללות לגבי כל סעיף וסעיף ובאילו תנאים מותר לסטות מהם, נקבעות גם זכויות החתימה בבנקים וגובה הערבות שתינתן על ידי כל אחד. כמו כן, החשוב ביותר הוא לקבוע כיצד נפרדים בעת מחלוקות שאינן נפתרות בהסכמה. אמנם החשיבה על מנגנון היפרדות עוד בטרם העסק הוקם איננה נעימה אבל היא הכרחית ביותר. נניח שהעסק משגשג, יש לו מספר סניפים, הוא נמצא בשלבי צמיחה ונוצרה מחלוקת קשה בין השותפים, יכולה אי הסכמה בעניינים שונים להביא לפרוק השותפות. לפיכך נדרש לקבוע מי מהשותפים יישאר בעסק מי יאלץ להקים עסק חדש (ואולי אף מתחרה)? מי יקבל את המוניטין ומי ישאר בלא כלום? מה עושים עם הרעיון, הסוד המסחרי או הפטנט? איך מבטלים את האשראי בבנקים? וכמה כסף יקבל השותף שיוצא?

אם לא יקבע מראש מנגנון אשר מסדיר נושאים אלו בין שני השותפים אשר דרכם כבר איננה אותה דרך, לאותו עסק, שכבר איננו עסק קטן, ובו האינטרסים של השותפים הם אינטרסים מנוגדים, לא תישאר לעסק זכות קיום והשותפים עלולים להפסיד את השקעותיהם. לכן על מנת לשמור על זכות קיום של העסק, המוניטין שנוצר והלקוחות, צריך להסדיר את מירב הנושאים בהסכם בין השותפים עוד בטרם הוציאו את ההוצאה הראשונה.